הפוסט היה אמור לעלות בסופ"ש אבל קצת התעכבתי. מדובר בפוסט ראשון מתוך פינה חדשה (בערך) בבלוג שבה אכתוב מדי שבוע באופן קצר וממוקד את דעתי בנושאים שונים שקשורים לאנימה ומנגה, בהקשר של דברים שצפיתי/קראתי או שהתפרסמו באותו שבוע. התכנון הוא שזו תהווה מעתה את התוכן העיקרי בבלוג, לפחות לעתיד הקרוב, והמטרה היא פוסט כל סופ"ש (טוב, לא בטוח שממש כל סופ"ש). על הסיבות כבר חפרתי בפוסט העדכון האחרון, אז בואו לא נבזבז זמן כ יש לי מכסת המילים לעמוד בה.
השבוע צפיתי בפרק האחרון של Shingeki no Kyojin לעונה (אין ספוילרים, לא לדאוג). טוב, לא בדיוק אחרון. מדובר בפרק האחרון של "חלק 2" של העונה האחרונה, שמיד אחריו הגיעה ההכרזה על חלק 3, מה שהביא את כל האינטרנט (וגם אותי, מודה באשמה) לצחקק על כך שכבר פעם שלישית שמוכרזת עונה "אחרונה" לסדרת האנימה הפופולרית הזאת. אבל היי, האמירה "פעם שלישית גלידה" לפחות קיבלה סוג של ביטוי באותו הפרק, גם אם זה לא היה מכוון מראש.
ושמעו, אני מעריך את ההומור של אנשים בנוגע להכרזה, אבל בין הסרקזם הלא מזיק נתקלתי גם בלא מעט תגובות מתוסכלות שלקחו את העניין קצת יותר מדי קשה, ולא הכי ברור לי למה. הרי כבר ידענו מזה כמה שבועות שלעונה הזו מוקצבים 12 פרקים בלבד, ובכל חור ברשת היה אפשר להיתקל בקורא מנגה שלקח על עצמו את המשימה לבשר לכולם שאת החומר שנשאר לעבד מהמנגה אין סיכוי לסיים בזמן שנשאר.
אם כך, האופציות היחידות שנותרו על השולחן הן לעבד את הצ'אפטרים האחרונים או לסרט או לעונה טלוויזיונית נוספת. עם כמה שהרעיון של לצפות בטיטאנים על המסך הגדול קוסם לי, בהתחשב בזמן שזה היה לוקח עד שהדבר הזה היה קורה בפועל (תשאלו את כל אלה שעדיין יושבים על קוצים בציפייה לסרט של Jujutsu Kaisen), אם בכלל הסרט היה מגיע לארץ, אני חושב שיצאנו עם האופציה הטובה יותר. אני גם פחות אוהב את הרעיון של לדחוס את תשעת הצ'אפטרים הנותרים לכשעה וחצי-שעתיים, אבל זה את זה אני אומר בהתחשב בקצב הנוכחי של הסדרה ומבלי שיש לי היכרות עם חומר המקור.
מצד שני, אני כן יכול להבין במידה מסוימת את התסכול. אם כבר עונה נוספת, ואם כבר נשאר עוד כל כך מעט חומר לעבד – למה לחכות עד 2023? הרי זה אומר המתנה של 8 חודשים מינימום, וזה אחרי שכבר שנתיים אומרים לו "חכו חכו, זה אוטוטו נגמר". ובלי קשר לזה, יש אנשים שקפצו על הרכבת הזאת רק בשנים האחרונות, אבל עבור מי שכמוני התחיל את הצפייה שלו בסדרה כבר ששודר הפרק הראשון של העונה הראשונה – מדובר בכמעט עשור של המתנה לסיום המיוחל (לא שסבלתי עד כה).
וגם זה קורה בלא מעט סדרות, וגם את זה לא צריך באמת לקחת קשה מדי. הפקת סדרת אנימה לוקחת זמן, וכולנו רוצים שלסטודיו MAPPA יהיה את הזמן הזה כדי לתת כל מה שהם יכולים בקו הסיום (ונשים בצד את הדעות על כמה החלק הזה טוב במנגה מלכתחילה, את הויכוח הזה תשאירו לשנה הבאה). כבר הייתי בסרט הזה מספיק פעמים עם סדרות אחרות ולמדתי לקחת את זה בהבנה.
מה שקצת יותר קשה לי לקחת בהבנה, ושאולי לא היה גורר את כל התגובות המתוסכלות הללו מלכתחילה, הוא המיתוג של העונה. הגיע הזמן להפסיק להדביק את המילה "אחרון" ולעשות חלוקות מטופשות שכאלו. הסרט "The Last" של Naruto לא היה האחרון, ה "Final Season" של סדרת מונוגאטארי לא הייתה האחרונה (לפחות בנובל), ה "Final Series" של Fairy Tail לא הייתה האחרונה ובחיאת, בואו לא נתחיל אפילו לדבר על המצאות כמו ה "Semi-Final" של Gintama.
דווקא את המקרה של Shingeki no Kyojin קל יותר להסביר מאשר אלה. מדובר באמת בעונה אחת אחרונה שהוזמנה מ MAPPA כדי לסיים את סדרת האנימה כמה שיותר סמוך לסופה של המנגה (לא הכי הצליח), פשוט העונה הזו חולקה לחלקים. עונות שמחולקות באמצע זה משהו מאוד נפוץ, בעיקר בעשור האחרון, וזו גם לא המצאה של תעשיית האנימה (אפילו אחת העונות של "השמיניה" הייתה מחולקת לשני חלקים אם אני זוכר נכון). ההבדל בין לקרוא למשל ל 24 פרקים שמשודרים במפוצל "עונה 1" ו"עונה 2" לבין לקרוא לזה "עונה 1 חלק 1" ו"עונה 1 חלק 2" הוא שמדובר באמת בהפקה אחת ארוכה שלא נקטעה באמצע.
במקרה הרגיל סטודיו מקבל הזמנה לעונה אחת עליה הוא מתחייב ובהמשך יכול להפיק עונות נוספות אם מתבקש לכך, אז כמובן תהליך ההפקה צריך להתחיל מהתחלה ועלול לגרור שינויים בצוות (או בסטודיו עצמו במקרים שכבר חווינו על בשרנו). במקרה שלנו, מה שמכונה "split cour", ההפקה ממשיכה – היא פשוט מתוכננת כך ש 12 הפרקים הראשונים יהיו מוכנים עד עונת שידור ספצפית והיתר לעונת שידור אחרת, כאשר בין לבין העבודה ממשיכה. זה סך הכל הגיוני. מדובר בשיטה מבורכת שמאפשרת מרווח נשימה ולו"ז הרבה יותר נוח עבור הסטודיו כדי לשחרר את פרקי הסדרה במיטבם, זאת בניגוד ללו"ז הצפוף שנגרר משידור ארוך ורציף.
אז לא, אף אחד לא מנסה למרוח את הסדרה בכוח או להנשים אותה באופן מלאכותי כדי לעשות ממנה כסף, לפחות לא כרגע, הרי אנחנו עדיין בגבולות התסריט של המנגה המקורית. אבל אחרי שהבנו את כל זה עדיין נותרה בעיה קטנה… שלא אכפת לי.
אל תבינו לא נכון. כן אכפת לי ממצבם הבריאותי של האנימטורים, כן אכפת לי אפילו מהסיבה האגואיסטית-משהו שאני רוצה שהפרקים ייצאו כמו שצריך ואני לגמרי מוכן לחכות בשביל זה. מה שלא אכפת לי זה שזו הסיבה למיתוג המגוחך הזה. זה עוד היה נסבל בימים של תחילת העשור הקודם ש split cour כסטנדרט היה הפסקה לעונת שידור בודדת (אקא 3 חודשים), אבל אם לוקחים הפסקה ארוכה יותר (ושוב, מקבל את זה שצריך לקחת) – קראו לזה עונה חדשה וזהו.
לקהל לא משנה הסיבה שמאחורי הקלעים והיא גם לא באמת צריכה לשנות לו. אין סיבה שלסדרה תהיה "עונה 4 חלק 3" שהיא למעשה בכלל עונה 7. הגיע הזמן להפסיק עם המנהג המגוחך הזה ולחזור למספור הפשוט. המדיום גם ככה מייצר לעיתים תכופות פרנצ'ייזים מבולגנים שמצריכים מכולם לחפש מדריכים ולשאול באינטרנט מה בא אחרי מה – לא צריך להוסיף לתסבוכת. לו היו דובקים בדרך הפשוטה בה בני אדם נוהגים לספור ושכל ילד בגן יודע אותה, שאחרי 1 מגיע 2 ואז 3, 4 ו 5 – כנראה שהיה נחסך כל התסכול המיותר הזה ושרק עכשיו הייתה מוכרזת "העונה האחרונה" האמיתית של האנימה הזו.
בסדר, לא מתחייב על זה. כי אנשים תמיד מוצאים סיבות להתלונן, וגם כי אחרי כל זה אני עדיין לא יכול לחתום באופן וודאי שזו באמת העונה האחרונה. אוי, גרמתי לעצמי עכשיו להיות קצת מתוסכל.
Isogashii 
לפני שמאשימים את מאפפה צריך גם לזכור מה המצב שלהם ושל האנימטורים בפרט. מאפפה הפך בשנים האחרונות לבין הסטודיואים הפעילים והעמוסים ביפן, הסטודיו שעבד על להיטים כמו ג'וג'וטסו קאיזן, גוד אוף הייסקול(על אף שהרבה קטלו את האנימה ואפשר להבין למה), דורוהדורו, קאקגוריי, דורורו, יורי און אייס ועוד מילארד להיטים. השנה הם גם עובדים על צ'ינסאו מן שכולם מדברים עליה עוד בטרם שיצאה שהיא תזכה בתואר אנימה השנה של 2022(חכה יש גם את ספיי אקס על הראש) וכן הסרט של ג'וג'וטסו(ישנם שמועות שהוא עקף אפילו את הסרט של דימון סלייר בקופות[!]) וכן הל פאראדייס שגם לפי תזכה לפופולריות רבה כנראה.
מה שאני אומרת זה, שסטודיו מאפפה כלכך צפוף ועמוס בפרוייקטים שאין לו ברירה אלא לחלק אותם לפי לוח זמנים, כלומר אם עכשיו הוא סיים את חלק 2 של שינגקי, הוא עכשיו יתמקד בצ'יינסאו, ואחרי צ'יינסאו בהל פאראדיס, ואז עונה 2 של קאיזן ורק בסוף בסוף החלק האחרון הפעם באמת של שינגקי. גם המצב של האנימטורים בסטודיו אינו מזהיר: רובם מתלוננים על תנאים לא אפשריים לעבודה, לחץ ועומס(זה כלכך נפוץ ביפן שאשכרה נתנו למוות מלחץ מושג משלהם: קארושי) וחלקם אף איימו במכתבי פיטורים מה שמקשה עוד יותר על העבודה. כך שאם מאפפה ימשיכו להעמיס על אנימטורים ולקחת על עצמם עוד ועוד פרוייקטים עד למצב של עומס מוחלט, הדבר רק יחמיר את מצבו של הסטודיו ואולי ייגרום לו להגמר חס וחלילה כמו סטודיואים רבים מפעם שפשטו רגל מסיבות דומות.
המצב של מאפפה בעשור הנוכחי הוא אולי אחד מהדיונים החשובים בתעשיית האנימה, אבל כולנו צריכים לזכור שאם כל האהבה שלנו לאנימות, יש להן כמובן צד אפל ולא מוסרי(ממש כמו חברות מותגים ובעיית הסחר ההוגן לדוגמה)
שלך:ג'ינג'ר סאמה
אהבתיאהבתי
מאפה אכן סטודיו עמוס באופן מיוחד, אולי העמוס ביותר בתעשייה מאז ומעולם, אבל אם את או מישהו אחר הסיק שמדובר בפוסט על כך שהם לא עובדים מספיק קשה או מהר – כמובן שלא זו כוונת המשורר. התלונה היא בסופו של יום על מיתוג העונות בלבד.
אני גם לא לגמרי מסכים שהדיון לגבי מאפפה ספציפית הוא מהחשובים שיש, בעיקר לא עבור קהילת המעריצים. קל להגיד שהאנימטורים שם צריכים להשתכר יותר בכבוד ולקבל תנאים טובים יותר, זה מובן מאליו ואני לא חושב שיש בנאדם בעולם (כולל המעסיקים עצמם) שלא היה רוצה לראות את זה קורה. ובכל זאת, צריך לזכור שמדובר בדיון עם כל כך הרבה משתנים שהוא הרבה מעבר לסתם דיון מוסרי של שחור ולבן. זה מעל הכל דיון כלכלי ותרבותי שלא נוגע לתעשיית האנימה בפרט, אלא לשוק העבודה ביפן בכלל – כך שאני חושב שלבוא בטענות ספציפית לגבי התנהלות הסטודיו (על אף שיש אחרים שמצבם טוב שבעתיים, שזה כמובן מעודד) זה הדבר הנכון לעשות. לא אומר שאת חלילה עושה את זה, אבל זה בדרך כלל הכיוון שהדיון הזה מוביל אליו – ולכן לטעמי הוא קצת מיותר עבור מעריצים שלא ממש בקיאים בנבכי הכלכלה והתרבות היפנית. רובנו בכל זאת לא מתגוררים שם בדרך קבע.
אהבתיאהבתי