היה פה קצת שקט לאחרונה ועדיין אין לי סקירה מוכנה לפרסום, לא לגמרי לפחות. בהקשר הזה רציתי לעדכן כבר מזמן על מצב הבלוג ועל מה שצפוי בהמשך, אך כל פעם שניסיתי נתקלתי בבעיה: אני לא יודע במה בדיוק לעדכן. מה שאני כן יודע זה שלאחרונה אני לא ממש מוצא את הזמן לכתוב פה. מאז פוסט עונת השידור האחרונה כתבתי רק פוסט אחד (וגם הוא היה מלפני יותר מחודש וגם אותו הייתי צריך כמעט להכריח את עצמי לכתוב), והנה עונת השידור הבאה כבר כמעט בפתח.

כפי שכבר הבהרתי בפוסט יום ההולדת האחרון, חוסר הזמן הזה הוא לא מצב שעומד להשתנות בקרוב, וזה לצערי מתחיל לשים בסימן שאלה את היכולת שלי להמשיך לכתוב בבלוג.

קצת לפני שהתחילה לה שנת 2022 עשיתי חושבים בנושא, ניסיתי להבין איך אני רוצה לראות את הזמן הפנוי שלי מנוצל במהלך השנה הקרובה, גם בהקשר של הבלוג וגם בהקשר של דברים אחרים שאני שואף לעשות. רציתי עוד אז לכתוב את הפוסט הזה, אבל לא הגעתי למסקנות שאני ממש יכול לתרגם לתוכנית פעולה.

דבר אחד שכן החלטתי לעשות עוד אז, ושאולי חלקכם שמתם לב אליו, הוא להסיר את עמוד הלו"ז/צפייה קריאה שליווה את הבלוג מאז תחילתו ולחזור קצת לצפייה בסדרות באופן שבועי. הסיבה היא שאני לא ממש מסוגל כרגע לעמוד בלו"ז קבוע שכזה. כמעט בלתי אפשרי בשבילי למצוא יום שאליו אני יכול לדחוף יותר מפרק או שניים, ובהינתן שחלק מהסדרות שהתחלתי לעקוב אחריהן מאז נכנסתי לאותה תקופה עמוסה היו כבדות מדי עבורי כדי להתמקד אך ורק בהן, בטח שבימים בהם אני מגיע הביתה מאוחר ובלי הרבה כוח להפעיל את הראש – נוצר מצב שאני לא מתקדם כמעט בכלל. לכן, בסיטואציה הנוכחית, החלטתי שמוטב לגוון.

אני עדיין לא מת על צפייה באופן שבועי וכנראה שאשתדל לקחת על עצמי כמה שפחות סדרות באופן הזה, אבל בתקופה בה גם אין לי ממש את הזמן לכתוב על מה שאני צופה בו באריכות, הדרך היחידה שלי כן לדבר איכשהו על התחביב היא להיות שותף במה שחם בקהילה ולהפוך את הצפייה שלי ל"חברתית" יותר בהקשר הזה. הפן החברתי יותר של הצפייה באנימה תמיד היה יתרון שקשה להתעלם ממנו בצפייה השבועית, יתרון שהייתי מוכן להקריב למשך הרבה זמן לטובת היתרונות הרבים לא פחות של הצפייה באופן רציף, ובתקופה הנוכחית אני כנראה זקוק לו קצת יותר מבעבר.

החוסר בלו"ז מוגדר גורר באופן ישיר את העובדה שייקח לי זמן רב יותר לסיים סדרות שכבר התחלתי. זה נכון לגבי Legend of the Galactic Heroes, ועל אף שאין לי כוונה להרים מנגה לקריאה שבועית – זה נכון גם לגבי Kingdom (ובקשר אליה, לאחרונה גם קצת איבדתי את חלון הזמן שהייתי נוהג להקדיש לקריאה, אז לא התקדמתי כמעט בכלל. מקווה לחזור לזה בקרוב). אין לי כרגע הערכה כמה זמן זה עוד ייקח עד הפוסטים הבאים שיפורסמו עליהן, אבל אני כן מתכוון עדיין לכתוב אותם ולא ארגיש בנוח לזרוק את מה שהתחלתי לפח.

פוסט נוסף שמתעכב מאוד (אני יודע…) הוא על הארק האחרון של Berserk, שאותו למעשה סיימתי לקרוא כבר מזמן. רציתי לעשות בפוסט הזה משהו קצת יותר מיוחד ולנסות לבנות איזושהי תאוריה לגבי המשך הסיפור, ממש שלד עלילתי מהנקודה בה עצרה המנגה ועד לאן שאני חושב שהייתה אמורה להגיע בהינתן המידע שכבר ניתן לנו. זה לצערי כבר לא יקרה, פשוט כי זה דורש הרבה יותר משחשבתי – גם תכנון של הסיפור, גם כתיבה מסודרת של הרעיונות וגם מעבר נוסף על החומר הקיים כדי לוודא שאני לא שוכח קצוות פתוחים כלשהו, ופשוט אין לי את הזמן והכוחות לזה כרגע. לכן, אפרסם בקרוב את מה שכבר כן כתבתי, כלומר את דעתי היבשה יותר על התוכן שכן קיים כחלק מהארק הזה, לאחר שאסיים לערוך את הפוסט בהתאם.

הפוסטים הנ"ל הם כנראה האחרונים לתקופה הנראית לעין בכל הקשור לסקירות אנימה ומנגה. כתיבת סקירות ארוכות שכאלו היא כבר לא משהו שאני יכול לעשות כרגע מבלי להקריב גם את סופי השבוע שלי ולא להשאיר זמן למנוחה ולתחביבים נוספים כלל. אני רוצה כרגע להתמקד במה שעליי לסיים ולא להוסיף על גבי משקל נוסף עם כל סדרה חדשה שאצפה בה, גם אם היא ממש ממש מעניינת. לצפות בפרקים בראש שקט מבלי להרגיש צורך לכתוב הערות בצד או לצלם תמונות כדי שלא אשכח לסקירה, זה גם משהו שאני כנראה זקוק לו כרגע כדי להוריד קצת מהלחץ הרב ממילא של החיים.

זה נכון אגב גם לגבי סקירות מקוצרות – שאולי חסכו לי בכתיבה על כל סדרה בנפרד, אבל בפועל גם נאספו לי כסוג של מטלה (שאני חייב להודות, הרבה פחות כיפית) שכוללת לא מעט טקסט בעצמה, וארצה להימנע ממנה לתקופה הקרובה.

למרות זאת, כפי שכתבתי בכותרת, אני רוצה להבהיר שזהו לא פוסט פרידה. אני לא מודיע על סגירה ולמעשה הסיבה שעכשיו, בניגוד למצב בתחילת השנה, אני כן כותב את הפוסט הזה, היא כי יש לי תוכניות גם לעתיד. אני נפרד מהבלוג במתכונתו הנוכחית, אבל מנסה להסתכל קדימה ולקחת את זה כהזדמנות לעשות דברים קצת אחרת. אני יודע, גם על משהו כזה כבר הכרזתי בעבר וחזרתי בי, ובאמת שאני נרתע רק מהמחשבה על כך שאני שוב מכריז על איזשהו שינוי בתוכן של הבלוג שיתכן שלא יחזיק מעמד במבחן התוצאה, אבל את זה אדע בוודאות אחרי שאנסה. אני לחלוטין מעדיף לנסות מאשר לתת לבלוג לדעוך ולמות לאיטו עד שיהיה לי זמן לחזור לפרסם פה כמו בעבר.

הרעיון הוא לעבור לפורמט של מעין "דו"ח שבועי" המזכיר במבנהו תור בעיתון, שבו אדבר על נושא אחד ספציפי ובצורה יותר קלילה מהנהוג כאן. זה יכול להיות אספקט מסוים של סדרה שצפיתי בה השבוע (כלומר לא סקירה כוללת של כל האלמנטים השונים המרכיבים את דעתי עליה, משהו ממוקד יותר במקום), דיבור על פרק ספציפי שעשה משהו מיוחד, חדשות מעניינות שהתפרסמו לגבי התחום ויש לי מה לומר עליהן, נושא שקשור לקהילה או השנקל שלי לגבי דיון כזה או אחר בעודו עדיין חם.

אני חושב שמעבר לפורמט כזה עשוי לעזור מעט לגיוון ולהחזיר כמה עיסוקים וותיקים יותר של הבלוג כמו העיסוק בחדשות שנהגתי לעשות מדי שבוע בפינת הסק"שים עד שזו נאלצה להגיע לסיומה (על אף שהייתה דיי פופולרית ושאהבתי אותה מאוד באופן אישי). אולי זה גם ייתן לי אפשרות להביע את דעתי על סדרות עונתיות במהלך שידורן, משהו שעלה פה לאחרונה ושעשוי להיות רלוונטי יותר לחלק מהקהל שמגיע הנה.

אבל גיוון הוא לא המטרה העיקרית כאן, ובניגוד לשינוי שהצעתי בזמנו עם הרצון לעבור לכתבות, המטרה הפעם היא לכוון לפחות ולא ליותר, לקחת על עצמי משימה שאני יכול להשלים בזמן קצר ובאופן יחסית קבוע כדי שתוכל להפוך לחלק מהשגרה עבורי ולא למשימה כבדה שעליי להתמודד איתה כל פעם מחדש. לכן, הפעם אקבע לעצמי חסם עליון של 1000 מילים לפוסט ועם התכווננות ל 600-700 מילים כסטנדרט (לשם השוואה, בפוסט הנוכחי יש יותר מזה – 1400 מילים, ורוב הסקירות שלי עולות עליו, חלקן פי כמה). היכולת להתמיד בפוסטים גם היא חשובה, כי החזרה לפה כל פעם אחרי הפסקה ארוכה היא קשה בפני עצמה, ועם כל שבוע שעובר ללא פוסט הצורך בפורקן רק עולה ורגשות האשמה על כך שאני מזניח את המקום שעבדתי כה קשה בלבנות רק מתחזקות (מה שגם כן, לא בדיוק מועיל ללחץ שכבר קיים). ההרגשה שלי כרגע היא שאם לא אוכל לכתוב בקביעות – כנראה שבשלב מסוים כבר אפסיק לכתוב לחלוטין.

עם כמה שאהבתי את ההזדמנות שהבלוג העניק לי לחפור ולהיכנס לעומקם של דברים, אני חושב שכרגע זה הכיוון היותר ריאלי ונכון עבורי. אני מניח שהנטייה שלי להיסחף בכתיבה מדי פעם תאפשר לי גם לייצר פוסטים עוקבים הקשורים זה לזה, ובכך לרווח לעצמי קצת יותר את לוח הזמנים. אני מקווה שזה גם יאפשר לקוראים לצלול בקלות יותר פנימה לכל פוסט שמתפרסם, כי אני יודע שערימות הטקסט שנשפכות כאן בכל פוסט יכולות להיות מאיימות עבורכם לא פחות מאשר הדף הריק מאיים עבורי כשאני נדרש להתחיל באותה כתיבה.

את המעבר לפורמט החדש אני מתכוון לבצע כפיילוט החל מחודש אפריל. אם יצליח לי – נפלא. אם לא, אצטרך לחשב מסלול מחדש שוב לגבי האופן בו אני יכול לשלב את הבלוג בחיי. בינתיים, אני מתכוון לפרסם בשבוע הבא את הפוסט על עונת האביב של 2022 (וכנראה שאמשיך בפוסטים של עונות השידור באותו האופן שהיה עד עכשיו, אני לא רואה לנכון להפסיק או לשנות אותו כרגע) ובתקווה בשבוע שאחריו את הסקירה האחרונה על Berserk.

מקווה שזה עושה שכל ושלא גרמתי לעניין להישמע דרמטי יתר על המידה – בסופו של יום אני מרוצה ממה שכן הספקתי לעשות במסגרת הבלוג גם אם אאלץ להפסיק את הכתיבה בו במוקדם או במאוחר. כך או כך, זו לא הכוונה נכון לעכשיו.

חשבתי גם על האפשרות שלא לכתוב את הפוסט הזה בכלל ופשוט להתקדם ולראות איך התכנים החדשים מתקבלים, אבל הרגשתי שנכון והוגן יותר יהיה לתאם ציפיות עם הקוראים ש(משום מה)עוד ממשיכים לבקר כאן (ואני רוצה להאמין שלא כולם הגיעו לכאן בטעות בחיפוש אחר פרקים לצפייה/הורדה). כמו תמיד, אם יש שאלות, הערות או הצעות – אשמח לשמוע. בעיקר בנושא כזה, שאולי פותח את הבלוג להזדמנויות חדשות – אתם יותר ממוזמנים להציע דברים שהייתם רוצים לראות כאן בהמשך הדרך. לא הכל אפשרי לעשות, אבל כל רעיון ישקל.

תודה על הסבלנות ושבוע טוב לכולם.