Encore! Encore!

---

סדרת האיידולז האהובה עליי (והיחידה שראיתי) חזרה, ואת האמת שלא הייתי בטוח אם יש צורך בעוד ממנה. כן נהניתי מאוד מהעונה הראשונה של Zombieland Saga שיצרו סטודיו MAPPA ב 2018, אבל באותה שנה היא הציגה קונספט חדשני של איידולז שהן למעשה זומביות וכל הסיטואציות המשעשעות שבאו יחד עם זה היו עדיין רעננות לגמרי. היה לה גם קאסט שלם של דמויות לחקור, לספר את סיפור חייהן ולגרום להן להשלים עם הסיטואציה החדשה שהן נמצאות בה. אבל כעת, כשהיא סיימה לעשות את כל זה מזמן, מה עוד נשאר? האם יש סיבה לאנימה נוספת שרק תספר עוד הרפתקאות פילריות שלא באמת יתקדמו לשום מקום ורק יאריכו את חיה באופן מלאכותי?

ובכן, מסתבר שהיה עוד לא מעט לספר ושזה דווקא כן מתקדם לאנשהו. טיזר לסדרת ההמשך קיבלנו כבר מזמן, כך שאני לא יודע למה זה לקח 3 שנים עד שההמשך הזה סופסוף הגיע באביב 2021, אבל לגמרי ניכר ש Revenge אינה איזשהו ניסיון להמשיך את הסדרה בכוח. יותר מכך, העונה הזו מרגישה כמו חלק בלתי נפרד מאותו השלם שהוא Zombieland Saga, חלק שלגמרי הייתי יכול לצפות בו בצמוד לעונה הקודמת כסדרה אחת של 24 פרקים. הייתי גם אומר שהחלק הזה מסיים את הסיפור בצורה יפהפיה, לולא הכמה שניות בסוף הפרק האחרון שהבהירו שכלום עדיין לא נגמר – אבל להיכנס לזה כבר יהיה ספוילר.

העונה החדשה מתחילה שנה לאחר שהמנהל הצעקני והאהוב על כולנו, טאטסומי קוטארו, ארגן ללהקת הבנות "פראנשושו" את מה שאמורה הייתה להיות ההופעה הגדולה ביותר שלהן עד היום בפער, וזו שתעלה את קרנן באופן משמעותי. להפתעתו, כמות הכרטיסים שנמכרה לא הייתה אפילו קרובה כדי למלא את האיצטדיון הענק שהזמין, במרכזו מצאו עצמן הזומביות שלנו עומדות בבושת פנים אל מול קהל מצומצם שמכיל את אותם פרצופים מוכרים (ביניהם שני הפאנקיסטים הסימפים שבאים לכל הופעה).

מילא המבוכה שבעניין, אבל כל העסק הזה עלה כל כך הרבה שהלהקה עכשיו נמצאת בחוב ענקי של 20 מיליון ין וקוטארו, שנשבר תחת הלחץ, מסתובב ברחובות כמו הומלס ובעיקר משתכר כמה שרק אפשר. בהבנה שהופעות כבר לא יכנסו ליומן בתקופה הקרובה, ושעל קוטארו אי אפשר ממש לסמוך כרגע שיעשה עם זה משהו, מחליטות הבנות לקחת אחריות בעצמן וניגשות כל אחת לעבודה זמנית כלשהי במטרה לשלם יחדיו את החוב, ובתקווה לחזור כמה שיותר מהר לאור הזרקורים.

למרות המשבר החדש, אין מה לדאוג שהסדרה שינתה את פניה – עדיין מדובר באותה סדרת איידולז, עם אותו ההומור, אותה הדרמה ואותן ההופעות שגם הן ממשיכות להגיע כאשר יש הזדמנויות לכך – וזה לא חסר. אני כן חושב שיש פחות דגש על התוכן של ההופעות עצמן, בעיקר מהבחינה של להמציא משהו חדש בכל פעם כמו קרב הראפ המפורסם מהעונה הראשונה, אבל נראה שזה דווקא עשה לסדרה רק טוב. Zombieland Saga: Revenge מרגישה פחות כבולה לאותן הבמות ופחות מחויבת לנוסחה ספציפית, מה שמאפשר לה לחקור קצת יותר את המסביב של העולם שלה ואת המשמעות שיש להופעות של הקבוצה על ליבם של האנשים הסובבים אותן. בין היתר יש גם הצגה של דמויות חדשות, סיפורי רקע חדשים וחקירת המשטרה שהוצגה בסיום העונה הקודמת, זו של הבלש ששם לב למשהו חשוד לגבי בנות הלהקה, הולכת ומתקרבת לגילוי האמת.

כשצריך, כאמור, יש גם הופעות. הן עדיין כאן. הפעם השימוש ב CGI פחות הפריע לי בהן, לא יודע אם זה כי השתמשו בו פחות, השתמשו בו בצורה טובה יותר או שפשוט התרגלתי כבר. אולי גם כל הסיבות הנ"ל יחד. מה שבטוח, נהניתי הפעם גם מהחלק הזה של הסדרה, וספציפית בהופעה האחרונה מצאתי את עצמי ממש מתרגש. אני עדיין לא יכול להגיד שמעניינת אותי הכוריאוגרפיה או שתרבות האיידולז בפני עצמה קוסמת לי מאיזושהי בחינה, הדבר הזה לא השתנה מבחינתי, אבל נהניתי מהשירים ומהאופן שבו כל הופעה כזאת הרגישה כמו השיא של הסיפור האפיזודי הנוכחי. כנראה שזה נעשה יותר אפקטיבי מבפעם הקודמת, לפחות בשבילי, גם אם אני לא באמת זוכר מספיק מהעונה הקודמת כדי להצביע על מה שעושה את ההבדל.

העובדה שאני לא זוכר מספיק (בכל זאת, עברו 3 שנים), היא גם שמקשה עליי לקבוע בוודאות שהעונה השניה טובה יותר כמכלול. אני כן חושב שהעונה הראשונה הייתה מיוחדת יותר לזמנה כאמור, וגם הרגישה יותר אישית עבור כלל הדמויות המרכזיות וספציפית עבור סאקורה, שהעונה קשה להגיד שהסיפור מתרכז בה באיזשהו אופן או שהיא מקבלת יותר זמן מסך מאחרות. בנוסף, על אף כל היתרונות שצוינו בפיסקאות לעיל, עדיין הרגשתי שהחצי הראשון של Revenge הוא פחות זה שהצליח להביא אותם לידי ביטוי, ובמשך אותם פרקים עדיין הייתי בספק אם יש טעם בעונה הזאת. זה לא שלא נהניתי, אבל הפרקים הללו לא נתנו לי איזה דרייב להמשיך מיד לפרק הבא בהתלהבות לראות לאן זה עוד יתגלגל.

זה רק כאשר הגיע החצי השני והסיפור התחיל להתכנס לשיא מסוים, שהתחלתי להרגיש שמדובר בקצת יותר מסדרה שהיא "סתם" הנאה כדי להעביר את הזמן. ספציפית פרקים 8-9 בהם כיכבה יוגירי, הזומבית האהובה עליי מהחבורה, היו סיפור הרקע המרגש שהדמות כל כך הייתה צריכה ושהסדרה כולה הייתה זקוקה לה נואשות. החל מאותה נקודה זה באמת שרק הלך והשתפר, עד שבפרק האחרון כבר מצאתי את עצמי מתקשה להיפרד לשלום שוב. אני לא יודע מה עוד מתוכנן לאיידולז של Zombieland Saga בהמשך הדרך (כי בהחלט מתוכנן משהו), אני רק מקווה שהפעם הפרידה לא תהיה ל 3 שנים ארוכות.

---

סיכום