Wonder Egg Priority

בדיליי דיי רציני, אבל הגיע הזמן שגם הסקירה הזאת תושלם.


אווטו איי היא נערה בת 14 הנוהגת להסתגר בביתה. היא חווה בריונות בשל הצבעים השונים של עיניה (הטרוכרומיה) וחברתה היחידה היא נערה בשם, קויטו, שיום אחד מחליטה משום מקום לשים קץ לחייה. עקב המאורע המטלטל, מוצאת עצמה איי מקדישה את חייה עבור משימה חדשה ומסוכנת. היא עוקבת אחר ישויות מסתוריות המורות לה לקנות ביצת קסמים, עליה היא צריכה להגן מכל משמר. בחלומה של איי נשברת הביצה ומתוכה בוקעת נערה בגילה, אשר אחריה רודפות מפלצות רצחניות, אלו למעשה טראומות העבר של אותה נערה שגיבשו צורה במימד המשונה הזה. איי לומדת במהרה את חוקי המשחק ואת הכלים שברשותה כדי להביס את אותן הטראומות בתוך הספק-פנטזיה-ספק-מציאות החדשה. לאחר שמצליחה להיפתר מהאיום הראשון ולהציל את אותה הנערה, היא פונה לרכוש עוד ועוד ביצים, אשר כל אחת מהן אמורה לקרב אותה צעד אחד נוסף לעבר השבתה של קויטו לחיים.

מדובר בפרויקט מקורי ומסקרן במיוחד של סטודיו CloverWorks שאורכו 12 פרקים בלבד, ומהר מאוד הבנתי למה הוא יצר באז גדול שכזה והצליח להתבלט אפילו בעונת החורף העמוסה של 2021. זה ביזארי, זה מלא מסתורין, זה סופר אומנותי ומיוחד וכולל גם לא מעט אלמנטים פסיכולוגיים שרק מעצימים את החוויה. לאיי מצטרפות במהלך הדרך שלוש חברות נוספות, כל אחת אוספת את הביצים מסיבותיה שלה, ודרכן ודרך הנערות שהן מצילות מספרת הסדרה על ההתמודדות עם סוגים שונים של טראומות, חרדות, רגשות אשם, קושי בקבלה עצמית ועם קשיים נוספים העוברים על בנות נוער בגיל הזה.

הדמות האהובה עליי למשל היא ריקה, איידול בעברה ונערה נרקיסיסטית בהווה, שהיא סופר ישירה ואומרת את כל שעולה על רוחה בלי לחשוב פעמיים, ושדווקא חייה הטובים מאוד לכאורה מסתירים ילדות לא קלה שהובילה אותה לפתח תסביכים רציניים וחוסר יכולת להשלים עם טעויותיה. גם סיפורן של איי והדמויות האחרות הוא מעניין, ויותר מכך אני אוהב את העובדה שככל שהן מתחברות מתחילות גם לעלות שאלות נוספות על הפרק. פתאום האופציה של לזנוח את כל המאבק שלהן ולחיות בשביל החברות החדשה שנתנה טעם לחייהן מרגישה מעשית יותר ויותר – וזה רק מוסיף לקונפליקט שהן שרויות בו ממילא.

כל פרק בפני עצמו הוא כמו יצירת אומנות צבעונית ופסיכודלית כאחד. הפרקים גם מבוימים בצורה נפלאה ובונים את עצמם בעזרת מעברים בין העבר להווה ובין החלום למציאות, המשלימים אט אט את חלקי הפאזל של הסיפור האפיזודי שלב אחר שלב עד שיאו. עיצובי הדמויות הן גם כן אחד הצדדים החזקים של הסדרה, אבל אלו עיצובי המפלצות ההזויים, ואפילו הייתי אומר מטרידים, שאני מוצא לנכון באמת לשבח. אלה, יחד עם פס הקול הנפלא, יוצרים חווית אימה איכותית שמזכירה יצירות מופת כמו Mahou Shoujo Madoka★Magica, וזה נעשה אפל ומצמרר יותר מפרק לפרק.

אפשר לשבח גם את הרקעים הריאליסטיים, את ההצגה החמודה של התכתבויות הטקסט בין הבנות על המסך, ושאר אלמנטים חזותיים ויצירתיים, אבל בגדול אני חושב שהנקודה עברה – הפרזנטציה של הסדרה כולה היא ללא ספק מהמרשימות ביותר שנראו השנה (אומר מישהו שלא ראה הרבה סדרות מהשנה הזאת, אבל נשים את זה בצד). אלא שעם כל המחמאות שהרעפתי על הסדרה בפסקאות הקודמות, זה בערך כל מה שאוכל להגיד עליה לפני שאתחיל לדבר על הפגם הגדול שמונע ממנה להגשים את ההבטחה הגדולה שנראה שהביאה עימה.

אני לא יודע מה בדיוק ניסו לעשות ב CloverWorks כשהחליטו להפיק את הסדרה הזאת, אבל בהסתכלות לאחור היא מרגישה יותר כמו קונספט מאשר כסיפור שלם ומתוכנן עד הסוף. הפרקים האפיזודיים מעניינים כשלעצמם, אבל גם אם הם עוסקים בנושאים מורכבים ומרתקים, זה נראה שהם רק מגרדים את פני השטח של אותם הרעיונות ולא צוללים לעומק. במהלך כל הסדרה קיבלתי את הרושם שזה מכוון, שגם המסרים וגם התשובות לכל השאלות המסתוריות של העלילה מתבשלים באש קטנה עד לקליימקס הגדול, אלא שהתוצאה… מאכזבת משהו.

הייתי מאשים את עצמי שאולי פיתחתי ציפיות שלא בצדק, אבל אני באמת לא רואה איך אפשר היה שלא. במהלך 12 הפרקים שלה דאגה Wonder Egg Prioity להזכיר לנו שוב ושוב שמשהו גדול מתרחש מאחורי הקלעים, שיש סיפור מאחורי ההתאבדות של קויטו ושיש משהו שאקא ואורה-אקא, שני החבר'ה המדריכים את הבנות ומחלקים להם את הביצים, מסתירים מאיתנו. הסדרה לא רק רמזה זאת, בשלב מסוימת לקראת הסוף היא אפילו התחילה לענות על כל השאלות הללו, או לפחות על רובן. אם כך, היכן הבעיה? ובכן, הבעיה היא שכאשר אותו סיפור רקע גדול סופסוף מתגלה (וזה חתיכת סיפור מטורף), הוא פותח שלל נקודות עלילתיות חדשות שעל הסדרה לסגור – ואת זה היא פשוט כבר לא טורחת לעשות.

למעשה, אם פרק 11 הוא השיא של הסיפור כולו, פרק 12 והאחרון מרגיש אנטי קליימטי ומאוד משונה בתור סיום לסדרה. הוא כן סוגר נקודות מסוימות, אבל לא מתקשר באופן מהותי לקודמו. ניתן היה לקבל זאת, כיוון שלא מדובר בסיום האמיתי, זה הוכרז בתור ספיישל באורך של פרק כפול שיגיע שלושה חודשים לאחר סיומה. כך שמרה Wonder Egg Priority על מעמדה בפרק הזמן הזה כאשר היא מחזיקה את המעריצים עם "ביצים כחולות" (סטגדיש) בציפייה לסיום המיוחל.

אמנם היה ספק קל לגבי כמה זה אפשרי לסגור את העלילה בפרק הזמן שהוקצב, אבל אף אחד לא האמין שהפלופ יהיה עד כדי כך גדול. פרק הספיישל ה"כפול עאלק" מתחלק לשניים, כאשר חציו הראשון הוא בכלל ריקאפ (וזה אחרי שגם פרק 8 היה ריקאפ!), בעוד השני הוא פרק רנדומלי לחלוטין שלא רק שלא סוגר דבר ומתעלם כמעט לחלוטין מהנקודות שעלו במהלך הסדרה – הוא עוד מרשה לעצמו להמציא שטויות חדשות ולסבך את העניינים אפילו יותר. לכן, אם חשבתי שהסוף של Darling in the FranXX היה מאכזב, זה אפילו לא מתקרב לתרגיל שעשו לנו פה. רק כדי להבהיר: אני לא מאוכזב כי זה לא הסוף שרציתי, כי מדובר בחזון יצירתי אחר או סתם אקורד סיום בלתי סטנדרטי – אני מאוכזב כי אני מרגיש שהונו אותי. לא קיבלתי סוף ואני מרגיש שהבטיחו לי אחד, אני מרגיש שלאורך כל הדרך החזיקו לי את היד, ביקשו שאשאר ועשו לי טיזינג לאיזה משהו גדול שעוד רגע מגיעים אליו, שעוד רגע תגיע הפואנטה ולבסוף מתברר שאין כזו. לכן, כאמור, אני עדיין מתקשה להבין מה בדיוק CloverWorks ניסו להשיג עם הדבר הזה.

אפשר להצדיק את הכל בכך שעונה שנייה עשויה לפתור את העניין, אבל לא הוכרזה כזאת ולא עושה רושם שמתוכננת אחת. גם אם תהיה, אני כבר לא אופטימי ש Wonder Egg Priority תוכל לצאת מהבור שחפרה לעצמה כשאין לה שום יעד ברור אליו היא חותרת והיא רק ממשיכה להסתבך בתוך עצמה. למזלי, צפיתי בסדרה מעט אחרי שאותו ספיישל סיום יצא, כך שלא הייתי צריך לחכות שלושה חודשים כמו כולם, אבל אני לגמרי מרחם על מי שכן נאלץ להתמודד עם הדבר הזה. אני לא ארחיק לכת ואגיד שספיישל הסיום "הורס את הסדרה" או שבלי קשר אליו עדיף שלא לצפות בה מלכתחילה. אני עדיין חושב שהיא מהנה ושיש לה מה להציע, ושכפרקים בפני עצמם גם פרק 12 וגם הספיישל (לפחות ההחצי השני שלו) הם לא רעים סך הכל. כל מה שאציע למי שמחליט בכל זאת להכניס את עצמו להרפתקה המשונה הזאת זה לדעת לקראת מה הוא צועד ולא לפתח ציפיות לגבי דבר, רק להנות מהכאן ועכשיו, אם זה אפשרי מבחינתו, כי זו לחלוטין לא סדרה לכל אחד.


פינת הספוילרים

אני מודה שבהתחלה כשהביאו לכל אחת מהבנות את העוזר החייתי שלה לא הכי מתתי על הרעיון, אבל זה לחלוטין היה שווה את האירוע הטראומתי בסוף פרק 10, כאשר מומואה מסיימת את המשחק רק בשביל שאותו חבר לדרך יהרג בברוטאליות ויגרמו לה לאכול ממנו בכוח. זה היה נוראי וקשה לצפייה, וללא ספק אחת הסצנות החזקות ביותר בסדרה, שהדגישה כמה האיום הגדול המחכה בסוף המשחק, אותה אחת הנקראת "פריל", היא מפחידה.

פרק 11 שהראה לנו מי זאת פריל והציג את עברה עם שני המדענים לשעבר, שהיום הם אקא ואורא-אקא, ונתן מענה לרוב השאלות שהעלתה הסדרה, היה האהוב עליי ביותר בפער. הקולות שהילדה המקוללת הזאת עשתה עם השפתיים עוד ירדפו אותי בסיוטים ואם עד אותו פרק היו רמזים או סצנות אפלות, פה זה כבר באמת הגיע לשיא. לראות את המניפולציות הרגשיות שעשתה, את חוסר ההערכה שלה לחיים ואת מה שהיא מוכנה לעשות כדי שלא יקחו את מקומה היה לגמרי מפחיד, בעיקר כשמדובר בילדה כה חמודה ואוהבת לכאורה.

ועם כל זה, איכשהו שכחו שצריך לעשות איתה משהו בסוף, שזה כמובן החלק המאכזב, אבל מעבר לזה נתקלתי גם בטענות נגד התגלית שאותה פריל היא זו שמשכה נערות להתאבד, ושזה מקטין מחשיבות הטראומות שעברו. אני לא לגמרי מסכים. אני חושב שגם אם היא הייתה הטריגר, אין מניעה לחשוב שזה התאפשר עקב אותן טראומות ושהיא רק נתנה סוג של דחיפה אחרונה שהייתה אפשרית בזכות העובדה שאותן בנות כבר היו "על הקצה". הכוחות של פריל לעולם לא הוסברו ממש לעומק, אבל אני מתקשה להאמין שההשפעה שלה הייתה עד כדי כך גדולה שהיא גרמה לנערות שמחות להתאבד.

כן אהבתי שלבסוף קויטו ושאר הקורבנות שהנערות שלנו הצילו חזרו לחיים ללא זיכרון, מחיר שמאלץ אותן להמשיך בחייהן ולא להיתלות באותם קשרי עבר, זאת הן יכולות לעשות בזכות הקשר החדש שיצרו אחת עם השניה. זה גם יכל לעבוד לולא הייתה איזו AI פסיכית שממשיכה להרוג ילדות תמימות ברקע, אבל נראה שפרק 13 בחר להשאיר את העניין הקטנטן הזה מאחור ולהתמקד בכך שניירו… היא לא באמת ניירו? והחברה שלה חזרה לחיים אבל זאת בעצם לא היא, אלא היא מיקום מקביל? כל העניין הרגיש לא ממש קשור לנושאים שעומדים על הפרק ולא ברור לי במה הטוויסט הזה אמור היה להועיל.

אפילו ריקה התייחסה לזה ב"נו טוב" ומומואה דיי נטשה את החבורה, כך שאיי היא היחידה שממש אכפת לה והחליטה לצאת לחפש את חברתה במימד המקביל. אותו חיפוש כן יכול להוביל להמשך ולסגור כאמור את הקצוות שנותרו, אבל לא נראה שמתוכנן כזה, ואני עדיין לא משוכנע שהיה צורך בתירוץ נוסף לחזור שוב לעולם החלום למאבק אחרון ומתבקש גם כך מול פריל.


סיכום

מה עבד:

  • קונספט מקורי ומיוחד.
  • שופעת מסתורין, דרמה ולא מפחדת לעסוק בנושאים מורכבים וקשים.
  • בימוי מוצלח שהופך כל פרק בפני עצמו לחוויה שנבנית בהדרגה עד לרגע השיא.
  • פרזנטציה מושקעת במיוחד שהיא גם מרהיבה ביופיה וגם מעבירה את אווירת האימה בצורה מוצלחת.

מה פחות עבד:

  • לא חוקרת לעומק את הנושאים ונמבאים עליהם היא מדברת.
  • שני פרקי ריקאפ בסדרה של 13 פרקים.
  • סוף שמתעלם לחלוטין מכל מה שהסדרה בנתה ומוסיף טוויסטים מיותרים שלא תורמים מאומה.
  • הביצים של מי שצפה בזמן שזה יצא וחיכה בסבלנות לספיישל הסיום.
grades4_6

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s