ממשיכים, והפעם נקפוץ קצת קדימה בציר הזמן ל 1993, בה שוחרר סרטה השני של Legend of the Galactic Heroes. אמנם הסרט שוחרר כשסדרת ה OVA עוד הייתה בעיצומה ולקראת נקודת האמצע שלה, אך מדובר ברימייק לשני הפרקים הראשונים, המרחיב על מה שהתרחש בהם ומהווה המשך ישיר ל My Conquest Is the Sea of Stars שסקרתי בפעם הקודמת. מכיוון שכך, החלטתי לעצור כשהייתי פרקים בודדים לתוך הסדרה ולעבור לצפות בו כבר בשלב הזה.

לאחר הקרב בו הסתיים הסרט הקודם, חוזר ריינהארד וון מיוזל לאימפריה הגלקטית כגיבור ומקבל קידום לאדמירל בכיר וכן תואר אצולה חדש – מהיום הוא הרוזן לוהנגראם וון ריינהארד (שיהיו בריאים עם השמות בסדרה הזאת). אם חשב הרוזן הטרי שיהיה לו זמן לנוח כשישוב הביתה – עליו לחשוב שוב. הישיגיו הכבירים לא עוזרים לו להתחבב על אצילי הממלכה הקנאים שרק רואים בו איום הולך וגובר על מעמדם, ולכן כבר מתכננים עבורו את המבצע מסכן החיים הבא. מן הצד השני חוזר לביתו גם יועץ המבצעים יאנג וון-לי לביתו בצידה השני של הגלקסיה, גם הוא בכבוד רב לאחר ששמר בהצלחה על חבריו ל FPA, וגם הוא לדאבונו נקרא במהרה למשימתו הבאה.

על פניו יש בסרט הזה הרבה מן המשותף לזה הקודם, לפעמים אפילו יותר מדי. מדובר בעוד התנגשות בין ריינהארד ליאנג, עוד אחת שגובה קורבנות ובוחנת את מנהיגותם ואת יכולת ההשפעה של השניים כאשר לא כל עמיתיהם למלחמה ששים להקשיב להוראותיהם. על אף שריינהארד נמצא בעמדת השפעה ומוביל את המערכה מהצד שלו, המפקדים שתחתיו עדיין לא בוטחים בו מספיק ופועלים על דעת עצמם – מה שמתגלה בדיעבד כרעיון לא כל כך מוצלח עבורם. מהצד השני, על אף שהוכיח את עצמו לא מעט בקרב הקודם וכן השיג את הערכת מפקדו, יאנג עדיין אינו בעמדת הפיקוד שתאפשר לו לקחת את המושכות כאשר החבר'ה בעלי הדרגות בטוחים בצדקתם. ובשורה התחתונה, מדובר באותה התבנית החוזרת – קציני צבא מבוגרים וממורמרים שעושים החלטות מטופשות ולא מקשיבים לגאונים הצעירים שכבר הוכיחו שהם יודעים דבר או שניים על איך לקרוא את המפה ולראות כמה מהלכים קדימה.

החזרה על התבנית הזאת הופכת לצערי את הסרט לדיי צפוי (אם לא הספיקו כמויות ה death flags המוגזמות לכל אורכו), אבל זה לא אומר שמדובר בשידור חוזר. חצי שעה התווספה למסגרת הזמן שעומדת כעת על שעה וחצי, וזו מאפשרת לסרט השני שלא רק לחזור על אותם הביטים, אלא גם להרחיב הרבה יותר על עולמם של ריינהארד ויאנג, על האישים והמהלכים הפוליטיים הדוחפים לאותה התנגשות צבאית עתידית, על הסובבים את הגיבורים שלנו ועל הסיטואציה שהופכת את המאבק הנוכחי לכה קריטי עבורם. אנו מכירים לראשונה את אחותו של ריינהארד שלמען שחרורה הוא נלחם, שמראה בעיקר דאגה מההקרבות שהוא מוכן לעשות למען מטרתו. נראה שישנן גם רמיזות למערכת יחסים כלשהי בינה ובין חברו הנאמן ויד ימינו, קיריכייס, עליו היא סומכת שישמור על אחיה. מהצד השני, אנו מכירים את חבריו הטובים של יאנג, ז'אן וג'סיקה, שהחליטו להתארס רגע לפני שהראשון יוצא ביחד עם יאנג למשימה ששניהם לא יודעים אם יחזרו ממנה בחיים. בנוסף, משאיר מאחוריו יאנג נער יתום בן 14 בשם ג'וליאן, שגדל בביתו תחת חסותו וחולם גם הוא להיות חייל כמו אביו המאמץ – שאולי לא ישוב.

סיפורי הרקע הנ"ל הופכים את Overture to a New War להרבה יותר בשל ומלא בתוכן מאשר קודמו שהרגיש יותר כמו תצוגת קונספט מאשר סיפור ממשי. הסרט לא מסתפק רק בלהציג את הקשיים והרגשות שעוברים על המשתתפים בקרב, הוא גם מספר דרך דמויותיו על כמה שהסיטואציה היא למעשה אבסורדית. לכל אחד מן הצדדים יש בעיקר מה להפסיד והפואנטה שביציאה לקרב הזה כמעט ואינה קיימת. כולו מונע משיקולים זרים, ובכל זאת – כאשר כל כך הרבה מונח על הכף, לא יכול אף אחד מהם לוותר על שפיכות הדמים המיותרת הזו.

איפה ש"נופל" קצת הסרט הזה, שוב, זה בעיקר בפרזנטציה המיושנת. נכון שקצת קשה להאשים אותו על כך, וכן אהיה חייב לציין שבתור רימייק הוא עושה עבודה טובה בהרבה משני הפרקים הראשונים של הסדרה שהיו קצת משמימים לטעמי וחתכו הרבה יותר מדי מן הסיפור הזה, אבל גם בתור סרט משנות ה 90 הוא עדיין מרגיש קצת כאילו הוא שייך לעשור אחד קודם לכן. זה אותו הסטודיו (Kitty Films), אותו הקאסט ואותו הסגנון, שזה בסך הכל דבר טוב כשמדובר בקונסיסטנטיות, אבל זה גם אומר שכל הטענות שלי מן הפעם הקודמת באשר לאספקטים הטכניים עדיין רלוונטיות. כן ישנו שיפור קל בגזרת האנימציה, ומודה שגם לסטייל עצמו ולסגנון המוזיקלי כבר התחלתי להתרגל, אבל זה עדיין לא ברמה שאוכל גם ממש להתרשם ולהרגיש שזה עושה חסד לסיפור הזה ב 2021.

נכון שזה לא הכי הוגן לשפוט אותו בסטנדרטים שכאלה, אבל חלק ממה שנותן לקלאסיקה שכזו את מעמדה היא היכולת לעמוד במבחן הזמן – ו LOGH בינתיים עומדת בו, אבל בקושי. אני אולי "בומר" מספיק כדי לתת לה את ה pass הזה ולחכות בסבלנות שהסיפור יעשה את שלו, אבל אתקשה להמליץ עליה בלב שלם לרוב האנשים שאני מכיר ורגילים לקצב של סדרות אנימציה מודרניות, לפחות נכון לשלב זה – העיקר עוד לפנינו בסדרת ה OVA שאתחיל לסקור מעתה.

---

סיכום