Legend of the Galactic Heroes: My Conquest Is the Sea of Stars

שוב החלטתי לקחת על עצמי את משימת הצפייה בפרנצ'ייז ארוך, כאשר הפעם רציתי ללכת לכיוון מעט שונה. רוב סדרות האנימה שאני צופה בהן הן כאלו שהתחילו אחרי שנות ה 2000. אלו הסדרות שמילאו את המסכים ושכולם דיברו עליהן מהתקופה בה אני נכנסתי לתחביב האנימה ועד היום, כך שרוב רשימת הצפייה שלי מורכבת מהן. גם העובדה שככל שעובר הזמן כמות סדרות האנימה החדשות רק הולכת וגדלה לא בדיוק עוזרת לי, בתור אחד שכן אכפת לו מלהיות בעניינים, למצוא את הזמן להסתכל קצת יותר לאחור. לכן, במשך זמן רב Ginga Eiyuu Densetsu (באנגלית Legend of the Galactic Heroes), אחד הפרנצ'ייזים היותר מוערכים במדיום, שזכה לאהדה רבה החל מסוף שנות ה 80 ולאורך רוב שנות ה 90, לא היה בראש סדר העדיפויות שלי, על אף שידעתי שיום אחד אהיה חייב לצפות בו. כעת, כשאני פנוי להתחיל סדרה חדשה, החלטתי שהגיע הזמן שהיום הזה יגיע.

מדובר בסדרת מד"ב צבאית המבוססת על ספרים שכתב יושיקי טאנאקה בשנים 1982-1987. הספרים עובדו לאנימה על ידי חברת Kitty Films ועיקרה הוא 110 פרקי ה OVA ששוחררו בין השנים 1988 ל 1997, זאת בנוסף לסרטים וסיפורים צדדיים ששוחררו בין היתר גם הם במהלך השנים. את כולם אני מקווה לסקור כאן בהמשך הדרך, וראוי בנקודה זו לציין שישנו גם רימייק שהתחיל ב 2018 ושעדיין בעיצומו. בשלב זה אני לא מתכנן לכסות גם את הרימייק, פשוט כי שמעתי שהוא פחות מוצלח וגם כי אינו גמור, אבל אולי אחליט אחרת כשאסיים את הסדרה המקורית.

בכל אופן, התחנה הראשונה במסענו היא הסרט משנת 1988 הפותח את הסיפור, שמו הוא Waga Yuku wa Hoshi no Taikai (Conquest Is the Seas of Stars) ואורכו כשעה. הוא מתרחש בעתיד בו בני האדם הקימו מושבות בחלל החיצון והם כעת בעיצומה של מלחמה בין שתי מחנות – האחד הוא "האימפריה הגלקטית" והשני הוא "ברית הפלנטות החופשיות" (FPA בקיצור). האדמירל הצעיר ריינהארד וון מיוזל מהמחנה הראשון נשלח לסייע לאחד המבצרים של האימפריה, שם הוא לא בדיוק מתקבל בברכה. כמי שנתפס כאורח לא רצוי שקיבל את תפקידו רק כי אחותו היא הפילגש של הקיסר, ריינהארד מקבל יחס מזלזל ונראה שמפקד הצי מחפש להיפטר ממנו ורצוי כמה שיותר מהר. ריינהארד נשלח בזו אחר זו למשימות בלתי אפשריות מהן הוא לא מיועד לצאת בחיים, אלא שלא רק שהוא מצליח לשרוד למורת רוחם של הדרג הבכיר, הוא אפילו מגיע להישגים מרשימים שמזכים אותו בתהילה אף יותר גדולה מזו שהייתה לו לפני כן.

בצידה השני של המערכה עומד יאנג ווין-לי, יועץ מבצעים של ה FPA שגם הוא לא בדיוק מקבל את הקרדיט המגיע לו. יאנג מנסה להביע את עמדותיו בנוגע למהלכים הצבאיים הרצויים בקרב ובהתאם לסיטואציות השונות. הוא אף מצליח לראות מבעד למהלכיו של ריינהארד ומתריע שאם ימשיכו לפעול מולו באותה חשיבה מקובעת הם צפויים להמשיך להפסיד לאדמירל הצעיר, אך כל ניסיון כזה שלו נענה על ידי מפקדו בהשתקה וזלזול, מה שמותיר אותו במצב בו הוא נאלץ לתחמן את דרכו מתחת לאף של המפקד ולו כדי להשאיר את הצוות בחיים.

אתחיל מהטוב: אני מאוד אוהב את העולם שמציגה LOGH עד כה. הוא לא משהו יוצא דופן בנוף של הז'אנר, אבל הוא מפורט הרבה מעבר למה שדרוש למסגרת הזמן הקצרה של הסרט וניכר שיש לו עוד הרבה מה להציע מעבר להרפתקה הקצרה הזו. המלחמה העומדת במרכזו היא הרבה מעבר לתירוץ לאקשן, אלא משהו שנוגע לחיי הדמויות כולן והסרט מבטא זאת בכל רגע ורגע. לא רק במפקדים מלאי חשיבות עצמית שיושבים על כסאם ומחלקים פקודות התסריט מתמקד, הוא גם מציג את זווית ראייתם של כלל החיילים בדרגים השונים, טירונים וותיקים, כולל אלה שיודעים שסיכוי רב לצאת מכל העניין הזה בחיים כנראה שאין להם. אחרי כולם אנחנו עוקבים בעיקר ברגעים שלפני הקרב וגם במהלך הקרב עצמו. אווירת המתח לקראת ההתנגשות הצבאית נמצאת בכל פינה, גם בחדרי החיילים הפשוטים המתערבים ביניהם על התוצאות ומעבירים את הזמן בשיחות גברים טיפוסיות וגם בחדרי הדרגים הגבוהים שבין תכנון טקטיקה כזו ואחרת עסוקים גם לא מעט במשחקים פוליטיים.

אני גם מאוד אוהב את האופן בו הדמויות המרכזיות ספציפית כתובות. בניגוד לתדמיתו המרוחקת, ריינהארד מצויר כמי שעושה הכל כדי לשמור על חיי חייליו, וזה מתבטא גם בפרטים קטנים כמו לזכור את כל שמותיהם של אלה המשרתים תחתיו. זה לא מאוד קשור, אבל אני גם מת על המדבב שלו, הוריקאווה ריו (וג'יטה מ Dragon Ball, קאראסו מ Yu Yu Hakusho) שפשוט תענוג לשמוע אותו בתקופה בה היה במיטבו, עדיין צעיר ורענן. יאנג גם כן מוצג כבחור טוב וצנוע. הוא מקבל מכתבי הערצה מבחורות (איכשהו מכתבים פיזיים עדיין קיימים בתקופה הזאת), אבל לא נותן לזה לעלות לו לראש ומרוכז כל כולו בלמידת מלחמות עבר ושיפור יכולותיו על מנת שיוכל לעזור להציל חיי אדם בהווה. אין כמעט אינטרקציה בין השניים והם לא נפגשים פנים מול פנים אפילו פעם אחת, אבל הסרט מבסס מצוין את היריבות ביניהם שמתחילה כאן ועוד כנראה תתפתח במהלך הסדרה כולה.

עבור מי שמצפה לסרט אקשן מרהיב לעומת זאת, זה פחות המקום. כן ניתן זמן מסך לא מועט לעימות הצבאי עצמו, אבל הדגש הוא על הטקטיקה שמאחורי הקלעים ופחות על יצירת סצנות אקשן ופיצוצים. גם כאשר אלו כן מתרחשות, זה לא נראה מאוד מרשים והסרט ללא ספק מראה את גילו. אני מניח שבסטנדרטים של שנות ה 80 זה כן היה נראה טוב, ועדיין יש משהו מרשים בסגנון הציור המזוהה עם התקופה וברמת הפירוט של ספינות החלל והמושבות המוצגות לאורך הסרט, אבל מבחינת אנימציה נטו – אין פה הרבה. המון מהשוטים הם סטטיים מאוד, כל התקפה מוצגת פשוט כקו אור על המסך ופלטת הצבעים גם כן דיי משמימה.

תחום שהוא קצת יותר שנוי במחלוקת הוא פס הקול. הוא מאוד לא שגרתי ביחס לסרטים וסדרות אנימה מודרניות ואני לא בטוח אם להגדיר אותו כטוב או רע, הוא בעיקר לא מה שציפיתי. סצנות הקרב כולן מונגשות לרקע מוזיקה קלאסית ונוצר סוג של מונטאז' עליז שאני לא בטוח שמבטא נכונה את האווירה הרצויה כשחלליות מתרסקות ומפוצצות מול הפרצוף שלי. זו לא הפעם הראשונה שאני צופה באנימה שמתמשת במוזיקת רקע שכזו, אבל בניגוד לדוגמאות כמו Neon Genesis Evangelion, בה זה נשמר לרגעים מאוד ספציפיים ועזר להבליט סצנות מסוימת ולהדגיש כמה הן חריגות – כאן מדובר בפס הקול כולו. אני יכול להבין את מי שיאהב את זה יותר, כי כן יש חן מסוים בדרך בה כל הויזואלים והאורות משתלבים יפה וכמעט רוקדים לצלילי המוזיקה הזאת – אבל זה פחות לטעמי.

אין ספק שלצופים החדשים לתחום האנימה, בעיקר כאלה שרגילים לראות רק את מה שחדש ועכשווי, הפער התקופתי יהווה את המכשול העיקרי בהיכנסות לפרנצ'ייז הזה. זה מתבטא גם בקצב של הסרט שלא מהסס להיפתח בכרבע שעה של דיאלוגים והצהרות לוחמניות אודות המלחמה ומשמעותה ולזרוק מושגים על העולם והמבנה שלו. עד שמגיעים לתכלס, ובשילוב הפרזנטציה המיושנת, מדובר בדקות ארוכות ומתישות שבהחלט עלולות להרתיע. בכל זאת, אני חושב שמדובר במכשול שהוא בעיקר מנטלי, ואחרי שצולחים את אותה רבע שעה ונכנסים לעומקו של הסיפור מבינים שאין כאן יותר מדי מה להתבלבל ושחלק גדול מהמידע שנזרק לאוויר עדיין לא באמת משחק תפקיד.

זה במהותו סרט שהוא בסך הכל פרולוג, וכל שהוא נועד לעשות הוא להציג לנו את שני הצדדים בסיפור ולבנות רקע ליריבות בין ריינהארד ליאנג. את זה הוא עושה טוב וב 59 דקות בלבד, כך שאני מציע שגם מי שהדקות הראשונות לא עושות עליו רושם טוב, שירשה לעצמו לתת את הניסיון עד הסוף ויראה מה כן יש לסיפור הזה להציע, כי בהחלט יש. אחר כך, אם התחברתם, תחליטו בעצמכם אם להמשיך הלאה גם לסדרה עצמה. אני מניח שזו תבנה על היסודות שהסרט השתית וכבר תציג עלילה מורכבת בהרבה.


סיכום

מה עבד:

  • עולם מרשים ומפורט שסובב כולו סביב קונפליקט ברור.
  • כתיבה ברמה גבוהה שמבטאת את מהות הסיפור, גם דרך הדמויות המשניות ביותר, ונותנת לפעולות של גיבוריה לדבר בעד עצמן.
  • רמת ציור גבוהה שמתבטאת גם באופן בו מצוירות הדמויות וגם בעיצובי החלליות והרקעים.
  • מצליחה בזמן קצר לבסס מצוין את היריבות בין ריינהארד ויאנג, שכנראה תשחק תפקיד מרכזי בהמשך הסיפור.

מה פחות עבד:

  • פרזנטציה שהתיישנה לא משהו. החל מהאנימציה הסטטית למדי ועד לצבעים ולתאורה.
  • המוזיקה טובה, אך עשויה להיות מעט שנויה במחלוקת ולהרגיש לא מתאימה לסצנות הקרב.
  • לוקח לסרט זמן להתניע והאקספוזיציה שלו עשויה להיות מתישה ומרתיעה.
  • עכשיו דמיינו את מאסאקו נוזוואה בתפקיד יאנג.
grades4_7

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s