Toaru Kagaku no Railgun S

כמו שהובטח לי, העונה השנייה בסדרת "ריילגאן" היא נקודת המפנה בו הפרנצ'ייז של "Toaru" מתחיל באמת להראות מה הוא שווה, ובדומה למה שכתבתי בפסקת הפתיחה של הסקירה שלי על Monogatari Series: Second Season, גם כאן הגעתי לרגע בו אני מוצא את עצמי סופסוף מתאהב באמת.

"ריילגאן S" נפתחת אחרי אירועי העונה הראשונה של הסדרה (ובמקביל לאירועי העונה הראשונה של "אינדקס"). עוד בסקירה על העונה הקודמת כתבתי שציפיתי ממנה לעסוק בפרויקט "האחיות", שהרי זהו חלק אינטגרלי מסיפור דמותה של מיסאקה, זו העומדת במרכז הסדרה. למרבה ההפתעה לא הייתה אז שום התייחסות לכך, ונראה שהעונה הנוכחית סופסוף משלימה את החסר. היא אכן מגוללת את אירועי אותו ארק מוכר, שהיווה את אחד ההיילייטס המרכזיים של סדרת האם, רק בצורה הרבה יותר מעמיקה והפעם מזווית הראייה של מיסאקה – וזה פשוט מעולה. אזהיר מראש שעל אף שאני שומר בדרך כלל את הספוילרים לפינה הקבועה בסוף הסקירה, הפעם מצאתי את זה מיותר וכן אתייחס במהלכה לאירועים שכבר התרחשו באינדקס ושכן אמורים כבר להיות מוכרים לצופה. במקרה ודילגתם על סדרת האם ואתם צופי "ריילגאן" בלבד – אם טרם צפיתם בעונה הנוכחית, מוטב לכם לחזור לכאן לאחר שתשלימו אותה.

חמישה פרקים בלבד מילא הארק הזה במקור כאשר הפעם הוא נפרס על פני לא פחות משישה עשר, וזה מאפשר להוסיף לסיפור הזה הרבה יותר מרכיבים, קונטקסט ורגש – וכך גם לייצר את הבילדאפ הראוי עבור אותם רגעים גדולים שהיו בו מלכתחילה. כך אנו נחשפים הפעם לסיפור הרקע של כל העניין, מגלים כיצד מיסאקה עצמה גילתה על האחיות, רואים את תגובתה הראשונה ואת הרגעים בהם הבינה שעליה לעצור את הפרויקט, כמו גם את ניסיונותיה השונים לעשות כך.

למעשה, עיקר התוכן הפעם הוא אותה התמודדות אישית של מיסאקה אל מול מוקדי הכוח שמסתתרים בצללים של עיר האקדמיה ואלו האחראים ל"פרויקט האחיות" בפרט. זהו סיפור מלא אקשן, המכיל את הקרבות הטובים ביותר בפרנצ'ייז נכון לעכשיו ומראה לנו את מיסאקה במיטבה וללא מעצורים. הוא גם חושף אותנו לעולם הגדול של "ריילגאן", אם זה בדמויות חדשות (בין היתר עוד כמה פרצופים שמאיישים את התואר הנכסף "רמה 5") ובין אם זה באותם כוחות שונים הפועלים בפינות האפלות של העיר. זה כן אומר שהעונה הנוכחית מקריבה קצת מן הקלילות וההומור שניחנה בה "ריילגאן" בעונתה הראשונה, כמו גם האינטרקציה עם דמויות המשנה שמקבלות הרבה פחות זמן מסך הפעם (ולי באופן אישי קורוקו הייתה ממש חסרה), אבל זו הקרבה שלגמרי שווה את זה, כי סופסוף מרגיש שסדרת "Toaru" לא רק מכוונת גבוה – אלא גם מצליחה לפגוע.

וזה לא שדמויות המשנה נזנחו לחלוטין. הן עדיין שם ברקע, מושפעות ומשפיעות על מה שקורה, גם אם באופן מינימלי. הנטל שלוקחת על עצמה מיסאקה לא נעלם מעיניהן ובוודאי שמשפיע על סביבתה ועל חיי היומיום שלה כפי שהכרנו אותם עד עתה. דווקא אותה הזזה הצידה של חברותיה בחלק זה של הסיפור גורם לחזרתן בארק השני (עליו אדבר עוד מעט) להיות כה מספקת ולעבוד טוב כל כך כסגירת מעגל עבור המסר של העונה כולה, הבוחנת את הצורך להתמודד לבד עם בעיות מבלי לסכן אנשים שאינם מעורבים אל מול האפשרות להסתמך על הסביבה הקרובה שתעזור בעת צרה.

אותה סביבה קרובה בארק הראשון כמעט ואינה קיימת, ומצבה של מיסאקה רק הולך ומדרדר עד לפתרון הידוע מראש – והוא שטומה יהיה זה שיגיש את העזרה ויחלץ אותה מהתסבוכת. אם בפעם הקודמת שצפיתי בסיפור הזה הייתי דיי אדיש למתרחש ובעיקר הערכתי את הקונספט עצמו – הפעם הרגעים המרגשים, בראשם אותה סצנה נפלאה בין טומה למיסאקה על הגשר, המהווה את הלב של הארק כולו, באמת הצליחו לתפוס אותי ולגרום לי להזדהות עם הכאב והייאוש שחווה הדמות הראשית שלנו. זה נעשה גם באמצעות הבימוי הטוב בהרבה של העונה הזו, גם באמצעות שורות דיאלוג חדשות ובעיקר בזכות הקונטקסט שמתקבל אחרי כל החוויות החדשות מסביב לאותו שלד עלילתי זהה.

אותם רגעים אגב, בגרסת 2013 החדשה נראים מרשימים בהרבה מאשר ב"אינדקס" של 2008. לא חדש שהאנימציה של "ריילגאן" מושקעת יותר, והעונה זה ניכר יותר מתמיד, ברמה שממש קשה להאמין שמדובר באותו הסטודיו (J.C Staff), אבל הגרסה החדשה לסיפור היא לא רק יפה יותר, היא גם משתמשת הרבה יותר באלמנט הויזואלי שלה כדי לספר אותו. כך למשל הכפילות של מיסאקה אינן בעלות אותה הבעה רובוטית-קרטונית משעממת, אלא מצוירות ממש כמו בנות אדם עם רגשות, מה שכמובן הופך את הטבח שמבצע בהן אקסלרייטור למזעזע הרבה יותר לצפייה. גם לגבי מיסאקה עצמה אפשר להבחין במנעד רגשות נרחב הרבה יותר ובדרך בה היא מגיבה לאירועים השונים בצורה שכלל לא דומה לגרסת הטסונדרה השבלונית המקורית שלה ומתכתבת הרבה יותר עם זו שהכרנו בעונה הקודמת של "ריילגאן". דוגמה בולטת היא למשל בסצנה בה טומה נתקל לראשונה באחת האחיות, אז אפשר ממש לראות על פניה של מיסאקה את חוסר הנוחות שהיא מרגישה בסיטואציה לעומת הסצנה המקבילה ב"אינדקס".

מה שכן, נשאלת השאלה האם בגרסה כל כך טובה יותר של אותו הסיפור לא עדיף היה לצפות קודם, או לצפות רק בה, ואני יכול להבין את מי שיחשוב כך. צפייה ב"ריילגאן" בלבד הרי הייתה מגבירה את המסתורין וחוסר הוודאות, למה שמישהו ירצה ספוילרים? אבל במקרה הזה… אני עדיין מאמין שהצפייה שלי ב"אינדקס" קודם לכן רק הגבירה את ההנאה שלי. "ריילגאן S" אמנם נותנת חוויה טובה, איכותית ומורחבת הרבה יותר – אבל לא מושלמת.

החולשות של הסיפור נותרו בעיינן, ועדיין לא מתיישב לי בשום צורה הרעיון שלפיו אם אקסלרייטור יביס את השיבוטים של מיסאקה הוא יעלה ל"רמה 6" האגדית, שכן מעולם לא הוסבר לנו כיצד מעבר מרמה אחת לזו הבאה בכלל מתרחש. גם נשמע טיפשי בעיניי שאותם שיבוטים צריכים להיות חמושים בכלי נשק, הרי כל השיטה מתבססת על התמודדות מול אספרס חזקים ברמה 5. גם אקסלרייטור עצמו, שהתחבב עליי סך הכל במהלך הפרנצ'ייז, הוא עדיין נבל דיי גנרי בסיפור הספציפי הזה (אם כי הרבה יותר טוב מאלו המוצגים בהמשך) שיותר קל לאהוב אחרי צפייה ב"אינדקס" על שתי עונותיה.

ומבחינת החלקים החופפים – העונה לא מראה לנו את כל הקטעים בכיכובו של טומה, מזרזת מעט את הקרב הסופי שלו מול אקסלרייטור ומשאירה מעט חורים בעלילה כמו מה שעומד מאחוריי השמדתו של מחשב "עץ הדיארגרמה" (אותו לווין שאינדקס פוצצה במהלך הפרקים הראשונים של סדרת האם). גם בגלל שבסופו של דבר אין זו מיסאקה שיוצאת הגיבורה של הסיפור, אני חושב שצפייה ראשונה דרך "ריילגאן S" הייתה מעוררת בעיקר ציפיות לא נכונות לגבי העתיד לבוא ואפילו הייתה עלולה להימצא מעט מאכזבת אם נותנים לאיזו דמות צדדית ששימשה בעיקר כאתנחתא קומית (לפחות בסדרה הנוכחית) להיות המפתח לפיתרון.

בידיעה מראש כיצד הארק הזה עומד להסתיים, דווקא הופתעתי לטובה כאשר הגיעו הפרקים הנותרים בעונה והחזירו למיסאקה וחברותיה את כבודן האבוד. הארק השני של העונה הוא אמנם לא אמוציונלי ומלא אקשן כמו קודמו, ובגדול הייתי אומר שהוא מזכיר הרבה יותר באופי ובקצב שלו את פרקי העונה הראשונה, עם שפע של ההומור הרגיל והיומיומי, אבל מדובר בסיום אפי לחלוטין, וכזה המשלים באופן נהדר את אותם הרעיונות של הארק קודמו. מבחינה זו, אפשר להגיד ש"אינדקס" אינה באמת מספיילרת את סוף הסיפור, כי אותו ארק שני, גם אם נראה תחילה כהתחלה של משהו חדש לחלוטין, הוא סוג של המשך המציג את ההשלכות שהיו לכל העניין על חייה של מיסאקה ומראה כיצד היא מיישמת את מה שלמדה בפועל. אני רק יכול לקוות שגם העונה הבאה (ולא הייתי מתנגד שגם שאר הסדרות בפרנצ'ייז) תשמור על הרמה הזאת, כי מכאן יהיה קשה לחזור אחורה.


סיכום

מה עבד:

  • הסיפור הרציני והמרגש ביותר של "ריילגאן" בפער.
  • גרסה טובה הרבה יותר לאחד הארקים הטובים של "אינדקס", היוצקת הרבה יותר תוכן ובשר לסיפור.
  • עליית מדרגה מבחינה ויזואלית.
  • מכילה כמה מרגעי האקשן הטובים ביותר בפרנצ'ייז.
  • ארק שני המהווה השלמה נהדרת למסרים עליהם התבסס חלקה הראשון של הסדרה ומסיים אותה בצורה נפלאה.

מה פחות עבד:

  • החוסר בדמויות המרכזיות שליוו את העונה הקודמת מורגש מאוד במרבית העונה, גם הוא נחוץ להעברת המסר שלה.
  • כמה קונספטים מגוחכים עדיין נותרו כפי שהיו.
  • לא מהווה תחליף מלא לסיפור המקורי ועדיין משאירה פרטי מידע המקבלים מענה רק שם.
grades4_8

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s