Toaru Majutsu no Index II

אין הרבה מה להגיד על העונה השניה של "אינדקס" שלא אמרתי כבר על הראשונה. מדובר באותה סדרת אקשן דיי סטנדרטית, לא מאוד מרגשת, אבל כזאת עם קאסט דמויות מעולה שרק הולך ומשתבח ובעיקר עם קומדיה קורעת מצחוק שהדינמיקה בין אותן דמויות מצליחה לייצר. זו גם כנראה נקודת החוזק העיקרית של העונה השניה, זו הממשיכה את הרפתקואתיו של קאמיג'ו טומה שנקלע לרוע מזלו (או לפחות כך הוא נוהג לומר) בכל פעם למאבק חדש בין מכשפים מכנסיות רחוקות שהגיעו ליפן כדי לעשות בלאגן.

העונה הראשונה הרגישה כמו סוג של פרולוג ארוך. בכל ארק הכרנו דמות חדשה ולא היה הרבה ערך מוסף מעבר לכך. העונה הנוכחית לא זונחת את ההרגל המגונה הזה, אך כן עושה רושם שהדמויות החדשות בה הן פחות משמעותיות לעלילה (אם כי יש כמה תוספות נחמדות), ודווקא אלו שנשארו מן העונה הקודמת מעלות חיוך כאשר הן חוזרות לסיבוב נוסף כדי לעזור או לסבך את המצב עוד יותר. זהו יתרון מובנה בסדרה ארוכה שכזו שנותנת את הזמן להכיר ולהתחבר לדמויותה שלה, וזה לגמרי משחק לטובתה של העונה הנוכחית בה רוב הפרצופים כבר מוכרים. עוד עוזרת העובדה שאני צופה בעונה הזו לאחר שצפיתי בעונתה הראשונה של סדרת הספינאוף, "ריילגאן", לכן גם העולם מרגיש לי שלם ומנוצל הרבה יותר מאשר קודם, אז ביקרתי את הזנחת החלק של המדע. עוד הצליחה "ריילגאן" לגרום גם לכך שבכל פעם שמיסאקה (שנראה שיחסייה עם טומה הולכים ומתחממים – ואני מת על זה) וקורוקו (שנראה שמאוד חרדה מאותה התחממות יחסים, כפי שמצופה ממנה) מקבלות זמן מסך זהו רגע שיא עבורי ולא משנה אם זו סצנת אקשן או סתם סצנה קומית. אפילו אויהארו, שלא באמת משחקת תפקיד אמיתי בסדרת האם, מפציעה מפעם לפעם לסצנה קצרה, שזה פאנסרביס נחמד.

מכל בחינה אחרת קשה לי להגיד שיש שיפור לצערי, לפחות לאורך רוב העונה. כל ארק קצר הוא עדיין בעל אותה תבנית דיי משמימה עליה דיברתי כבר בפעם הקודמת, עם אקשן שהוא לא בדיוק שומט לסטות בלשון המעטה ועם פלוס מינוס אותה תוצאה ידועה מראש. גם זה כשלעצמו יכל להיות מעניין יותר לו יכולתי לפתח אכפתיות, אך עם הזמן הבנתי שמה שמקשה עליי זו העובדה שאותם ארקים לא ממוקדים מספיק בדמות ספציפית, לא מציגים איזשהו קונפליקט פנימי משמעותי אצל אף אחת מהן ולא יוצרים שינוי אמיתי לא אצל הדמויות ולא בסטטוס קוו של העולם. אחד הארקים למשל הוא כזה בו מתבצעת עסקת נשק המסכנת את עיר האקדמיה, אז נאלץ טומה לנטוש את הפסטיבל הבית ספרי ונדרש יחד עם חבריו למשימה. יש שם מרדפים, היתקלויות קומיות משעשעות, אויבת מגניבה, כמה עימותים לא רעים ואין ספק שנהניתי מכל אלה, אבל אני לא יכול להגיד שהייתי מרגיש שפספסתי משהו לו הייתי מדלג על הפרקים הללו בטעות (וזה נכון גם לגבי ארקים אחרים, מלבד הדמויות שהם מציגים לסיפור ושלא הייתי מזהה לאחר מכן בלעדיהם). כן, טכנית אפשר להגיד שיש דמויות משנה שעוברות שינוי בכל ארק לאחר שטומה מציל אותן מהמכשף הנורא החדש, עובדתית זה קורה, אבל זה מרגיש פשוט כל כך זניח, לא בנוי בצורה משכנעת וחסר השפעה על השתלשלות האירועים שקשה לי באמת להחשיב את זה.

מבחינה זו הייתי אומר שהעונה הנוכחית אפילו נחותה מקודמתה, בה לפחות היו אירועי שיא כמו "ארק האחיות" שעוד הצליח להוציא קצת יותר מן הקונספט הזה. או לפחות הייתי אומר זאת לו הסדרה העונה השניה הייתה מסתיימת לפני הארק האחרון שלה – שהוא כבר השיא של אינדקס עד היום. מדובר בארק מפוצץ אקשן, כזה המעלה את הרגשת הסיכון והמתח ושם את הפעם על הכוונת את הדמויות המרכזיות של הסיפור כמו טומה ואקסלרייטור (כוכב העונה הנוכחית מבחינתי) במקום לתקוע עוד דמות חדשה וחסרת תועלת. הכל קורה שם מאוד מהר ובלי הכנה מוקדמת ועושה רושם שאין באמת צורך באחת כזו, שהרי כל הפרקים עד לאותו רגע מהווים למעשה את אותה הכנה, כולל כל השיחות בין הגורמים שמאחורי הקלעים שסופסוף באות לידי ביטוי. עיר האקדמיה הופכת בין לילה לזירת קרב ענקית שהיגוברים רצים מפינה אחת שלה אל השניה כדי להילחם, לברוח ולהציל את הקרובים אליהם וזה מרגיש כאילו אין שניה לבזבז, כך שהפרקים הללו זורמים כמו מים וזה פשוט כיף.

אני מקווה שזו תחילתה של מגמה (אם כי לא שמעתי טובות על העונה השלישית, אז אנמיך ציפיות), כי נראה שבנקודה זו הסטטוס קוו סופסוף נשבר והעולם המפורט שהסדרה בנתה בעמל רב סביב המתח שבין צד הקסם לצד המדע מגיע סופסוף לנקודת רתיחה. מכאן זו רק שאלה של כמה תוכל "אינדקס" לנצל את המצב החדש שנבנה ולהציג סופסוף סיפור מורכב ובעל השלכות עלילתיות ורגשיות כבדות יותר. נחכה ונראה.


סיכום

מה עבד:

  • ממשיכה לשחק על אותן נקודות חוזק של העונה הקודמת.
  • הסדרה צברה מספיק זמן עם הדמויות של העונה הראשונה (ושל אלו מ"ריילגאן") כדי שכל הופעה שלהן תרגיש כיפית לצופה.
  • הארק האחרון הוא הטוב ביותר של הסדרה עד היום, מנצל את האקספוזיציה הארוכה ונותן לעלילה סופסוף כיוון אמיתי.

מה פחות עבד:

  • פחות נקודות שיא עלילתיות.
  • רוב הארקים עדיין דיי משמימים ומרגישים לא מהותיים במיוחד להמשך העלילה.
  • לא מציגה קונפליקטים או שינוי משמעותיים מספיק אצל הדמויות כדי לייצר אכפתיות למה שמתרחש.
grades4_6

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s