Fate/stay night (2006) – פרק 22


בזמן ששירו נעלם רין מתריעה בפני סייבר שלאיליה יש חום ומצבה לא טוב. היא לא נכנסת לפרטים, אבל אומרת שזה קשור למלחמת הגביע ושככל שזו מתקרבת לסופה כך ימשיך מצבה של איליה להדרדר. נוסף על כך, מודיעה רין שגילתה את זהות המאסטר האחרון, המאסטר של לאנסר, אך זה כבר אינו בין החיים. סייבר חושבת שאולי זה אומר שגם לאנסר כבר איננו, אך רין מסבירה שגופת המאסטר לא משאירה מקום לספק – הרצח התרחש לפני שהחבורה שלנו פגשה בלאנסר בעצמם, לכן מישהו אחר לקח בעלות על הסרבנט האחרון שנשאר. מכיוון שחותמי פקודה יכולים לעבור רק בין מאסטרים וסרבנטים, מדובר במישהו שכבר לוקח חלק במשחק. אלא שאם נוציא מהמשוואה את שירו, רין ואיליה שבבירור לא עשו את המעשה, כמו גם שינג'י, קוזוקי וקאסטר שאינם כבר איתנו בעצמם, נשארת אופציה אחת בלבד – מאסטר שהשתתף במלחמת הגביע הקודמת ושמר על חותמי הפקודה שלו. אותו מאסטר הוא הכומר שלנו, קוטומינה קיריי.

רין מעלה את האפשרות ששירו הלך לבקר בכנסייה וסייבר רצה למקום – שם מחכה לה כצפוי לאנסר. קיריי עוצר את הקרב בין השניים ומביא איתו את שירו הפצוע. לטענתו, הוא מוכן לוותר ולתת להם את הגביע, ואפילו יעשה זאת בשמחה כל עוד המשאלה תיפול לידיים הראויות לכך. כמובן, קיריי שרימה את כולם אינו עושה זאת מתוך נחמדות, אלא מתוך רצון מעוות להוציא מן השניים את הצדדים האפלים שהם מסתירים.

הוא מתחיל עם שירו ומעלה את נושא השריפה מלפני 10 שנים. אותה שריפה ששינתה את חייו וגרמה לו לחיות בתחושת אשמה על כך ששרד לבדו. קיריי מציע לו להשתמש בגביע כדי לבטל את האירוע ולשנות את המציאות. כך יוכל להציל את כולם וגם את עצמו. זה נשמע מפתה, אפילו טוב מכדי להיות אמיתי, אבל שירו מסרב. סייבר שחזתה בעברו ומכירה את ההיסטוריה שלו, מופתעת לשמוע את התשובה. שירו מסביר שלא משנה כמה העבר היה קשה וכואב, לשנות אותו יהיה כמו לרוקן ממשמעות את 10 השנים הללו של הכאב שחש הוא וכל מי שהושפע מאותו אסון, להפנות את הגב לכל המאמצים שנעשו כדי להמשיך ולהתקדם משם. הוא אומר שמאמין שאותם זכרונות מהמתים הם אלו שמעצבים את החיים, שעבור כל מה שהשאיר מאחור אסור יהיה לו להשחיט את עצמו ולזרוק את מה שעבר לפח.

קיריי נראה מאוכזב מהתשובה ומחזיר את שירו המדמם לסייבר. כעת הוא מפנה אליה שאלה דומה. הוא אומר שמוכן לתת לה את הגביע ולמלא את משאלתה, אך כתנאי הוא מורה לה להרוג את שירו. במקרה של סייבר אנו כבר יודעים שעבור זה בדיוק היא נלחמה, שמטרתה תמיד הייתה שינוי העבר ובחירתו של מלך אחר במקומה. כשכל המסע שעברה מאז שליפתה של החרב מהאבן עולה בראשה, זאת תוך כדי ששירו אומר לה שהוא מאמין שמעשיה לא היו טעות, היא מבינה שגם היא למעשה חושבת כך. גם היא וויתרה על דברים רבים כדי להגשים את יעודה ואינה מתחרטת על מעשיה. זאת רק התוצאה, החורבן של ממלכתה, שגורמת לה לרצות ולשנות את שהיה. אותה משאלה היא חסרת תכלית לחלוטין לו תחטיא את עצמה ותוותר על ערכיה, על הזהות שבנתה ועל כל החלומות שהשאירה מאחור בצעירותה. לכן תשובתה לקיריי היא חדה וברורה: היא רוצה את הגביע, אבל לא תהיה מוכנה להרוג את שירו בשביל משאלתה – כי אותו היא רוצה יותר.

הרעיונות של החצי הראשון של הפרק מוצגים בצורה דיי ברורה, אבל לטעמי קצת לוקה בחסר עבור אירוע כה משמעותי. זוהי הנקודה בה הקונפליקט הפילוסופי של הסיפור מגיע לשיאו וסייבר מצליחה להגיע סופסוף לתשובה שתעניק משמעות לכל המריבות וההתלבטויות שעברנו עד עכשיו, והייתי מצפה שזה ייעשה בצורה מעט יותר דרמטית. גם בהצגת המחשבות של שירו וגם באלו של סייבר נעשה שימוש באמצעים ויזואלים כהמחשה, אבל בעיקר כאלו שכבר ראינו או שהיו עמומים מכדי להעביר בצורה מספיק טובה את כובד המשקל והמשמעות של ההחלטה לטעמי. לא שהיה שימוש באמצעים ויזואליים שכאלה במקור, אבל הדיאלוג המפורט יותר, הבימוי והמוזיקה עשו את שלהם שם.

החצי השני של הפרק הוא כבר יותר מוצלח מבחינת העברת הסיפור. קיריי שמבין שאת המופע שרצה הוא כבר לא יקבל, מחליט לקרוא לשותפו הוותיק להצטרף למסיבה. גילגמש נכנס לחדר ולאנסר, שלא ידע על קיומו, נראה מבולבל ובוודאי שלא מרוצה. קיריי מסביר שהם היו שותפים במלחמה הקודמת ושהגופות בחדר הסמוך נועדו כדי לאפשר לו להישאר בחיים עד היום. קיריי מחייך ואומר לסייבר שהמצב חזר להיות כפי שהיה לפני 10 שנים, כאשר הוא וגילגמש עומדים מולה ומול המאסטר שלה ביישורת האחרונה. הוא מסביר שבאותה מלחמה הוא הובס על ידי קיריטסוגו, אך קיבל הזדמנות לגעת בגביע – זה מה שהוביל לטענתו לאותה השריפה שפרצה. קיריי חושף שבסך הכל ייחל שכולם סביבו יעלמו, ושכנראה שאותו הדבר היה קורה גם אם מישהו אחר היה נוגע בגביע – שכן לא מדובר בכלי כל יכול שנועד להעניק משאלות כפי שהם חושבים, אלא לנשק. הוא חושף שהגביע מקולל ושהדרך בה הוא ממלא אחר רצון המשתמש היא על ידי זריעת הרס וחורבן.

אחרי אותה חשיפה קיריי עוזב את החדר ומורה ללאנסר ולגילגמש להיפטר משירו ומסייבר, אותם הוא מכנה "זבל" לאחר שלא ענו על ציפיותיו ושיעממו אותו. הזוג שלנו לא הצליח להתמודד מול גילגמש לבדו, כך שהמצב הנוכחי נראה מסוכן מתמיד עבורם. למזלם, לאנסר, שפחות מרוצה מהסידור החדש, מפנה את גבו לגילגמש ומחליט לאפשר להם לברוח. גילגמש מחייך ואומר שגם הוא לא היה רוצה ליישב את העניינים כך ולכן במקרה שלאנסר לא היה עושה זאת, הוא זה שהיה תוקף אותו. הקרב ביניהם הוא כמובן חד צדדי לטובתו של גילגמש. זה לא הוצג בויז'ואל נובל אז נחמד שמראים לנו קצת מזה, בין היתר עם שימוש של גילגמש בשרשראות המזוהות איתו שלא מופיעות בראוט הנוכחי וכן בחרב קאלאדבולג שמופיעה ב Unlimited Blade Works בהקשר אחר לחלוטין (ושארצ'ר השתמש בה גם בפרק 14). מה שמעיב על כל העניין וגורם לקרב הזה להיות מעט מאכזב הוא העובדה שהוא קצר כל כך, בעיקר כשנאמר במקור שלאנסר הצליח לשרוד לא פחות מ 12 שעות מול מלך הגיבורים.

בינתיים סייבר ושירו יוצאים מן המקום ומתיישבים בבית קברות סמוך. סייבר מרפאת את פצעיו של שירו ומסבירה שיכולת הריפוי שלו מגיעה מהנדן של אקסקליבר השוכן בתוכו. היא מסבירה שסרבנטים מזומנים באמצעות חפץ הקשור בהם ושקיריטסוגו השתמש באותו הנדן כדי לזמן אותה, לכן גם היא הגיבורה שזומנה על ידי שירו שהשתמש מבלי לדעת באותו הדבר. היא מסבירה שהנדן הוא נובל פאנטזם המרפא כל פצע ושקיריטסוגו החליט שמוטב שיחזיק בו בעצמו במקום לתת אותו לסייבר. לכן, בסוף המלחמה, כאשר מצא ילד על סף מוות, החליט להכניס לתוכו את הנדן כדי להצילו. שירו מתנצל על כך, אך סייבר עונה בחיוך שהיא שמחה לגלות זאת, שעל אף שלא הצליחה להציל אף אחד בחייה – היא הצליחה להציל אותו.

הפרק מסתיים כשסייבר אומרת שהיא מבינה כעת שקיריטסוגו לא באמת בגד בה. הוא ידע שהגביע לא יגשים את משאלתה, ושגם אם היה מגשים היא אינה זקוקה לו, שכן את העבר היא לא צריכה לשנות. היא מודה לשירו על כך שנתן לה להבין את טעותה ואת הדרך שעליה לנקוט מעתה. היא אומרת שגם היא וגם הגביע שניהם חלומות שלא אמורים להיות אפשריים, וכך רומזת לו שגם הוא כמוה צריך להשלים עם המשך חייו ועם ויתור על משאלתו, ויתור על חיים ביחד איתה. הקונפליקט סופסוף נפתר והשניים מבינים יחדיו שעליהם לא להסתכל יותר אחורה, אלא קדימה, ומגיעים להחלטה הנכונה היחידה בדבר מה שעליהם לבצע כעת – להשמיד את הגביע, בדיוק כפי שקיריטסוגו ניסה לעשות.

אני מאוד אוהב את הטון השלם שאיתו מסתיים הפרק הזה. עם סצנה אחרונה שגם שופכת אור על כמה שאלות שליוו אותנו במשך הפרקים האחרונים ובמשך הסדרה כולה, וגם נותנת פתרון סופי לקונפליקט בין שירו וסייבר שעמד במרכז הסיפור. הראוט Fate הוא לא עוד סיפור אקשן ולא סתם באטל רויאל בין גיבורים ומכשפים. מאחורי כל התפאורה הזאת מדובר במפגש בין הילד שטראומת עברו רודפת אותו וכל מה שרוצה הוא להיות הגיבור שימנע ממשהו שכזה להתרחש שנית, לבין הגיבורה שכל מה שרצתה הוא לשנות את חייה ולבטל את מעשיי גבורתה שלא הביאו תוצאות מספקות עבורה. באמצעות סיפור האהבה שנוצר ביניהם והחיבור הבאמת מיוחד בו נכנסים כל אחד לעמקי נשמתו של השני, לומדים השניים להשלים עם מה שהיה ולהסתכל קדימה, לעבוד עבור מה שנכון לעתידם. כעת כל שנותר הוא לראות כיצד הם מתכוונים לנצח בקרב האחרון, בו עליהם לשלב כוחות על מנת להבטיח את העתיד הזה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s