אחרי התגלית המרעישה בסיומו של הפרק הקודם, הפרק הנוכחי מדגיש עוד יותר שכעת הוסרו המסכות ואפשר להתחיל לספר מה עומד מאחורי דמותה של סייבר. אנו פותחים בהבזק קצר, בזכרונותיה של סייבר כאשר היא עומדת עם חרבה בשדה הפתוח כאשר צבא שלם מאחוריה. עדיין לא אומרים לנו באופן רשמי את זהותה, אבל הרמזים נעשים ברורים יותר ויותר, אם עוד יש צורך בכאלה.

בחזרה להווה, שירו יושב בחדרו ותוהה מה עליו לעשות כדי לעזור לסייבר המעולפת שמתקשה להתאושש מהקרב נגד ריידר. הנובל פאנטזם של סייבר ינק ממנה את כל המאנה שלה, כך מסבירה רין, ולכן סייבר נמצאת כעת בסכנת היעלמות. הדרכים היחידות להצילה הן או לספק לה מאנה, מה ששירו לא בדיוק יודע איך לעשות, או לפקוד עליה לעשות מה שעשתה ריידר ולאכול נשמות של בני אדם – החלטה שהיא כבר אמרה שלא תסכים לקבל. גם שירו לא בדיוק רואה את הרעיון הזה בעין יפה, ובצדק, על אף שכן יש לו את היכולת להכריח את סייבר לעשות זאת במקרה שלא תהיה ברירה.

• 

• 

• 

בינתיים, עד שיחליט, השעון ממשיך לתקתק ומלחמת הגביע הקדוש לא תחכה לו עוד זמן רב. נראה שזו ההזדמנות האחרונה ללכת לישון לפני שרין תאבד את הסבלנות שלה ותנטוש אותו, אבל גם המשך הלילה הזה לא עובר על שירו בשקט. בחלומו הוא רואה את הזכרונות של סייבר, אותן זכרונות מהן ראינו הצצה בתחילת הפרק. הוא חוזה בסייבר הצעירה הניגשת למבחן השליפה של החרב באבן, ובנקודה זו האמת מתבררת מעל לכל ספק. "ארתוריה" מזהיר אותה המכשף מרלין (מדהים כמה החזות והקול שלו השתנו עם צאתה של Fate/Grand Order), "חשבי היטב לפני שתמשכי את החרב. ברגע שהיא תצא ממקומה, האחד ששלף אותה יחדל מלהיות אדם". מהנהנת וחדורת מטרה, ניגשת ארתוריה ומרימה את החרב באוויר.

זהו רגע יפהפה. לרוב הביקורת שלי לגבי ה OST של האנימה מתייחסת לעובדה שקנג'י קוואי יצר גרסאות משמימות יותר למנגינות המדהימות של ה Visual Novel, אך דווקא את אחת היצירות המקוריות שלו, Kishi Ou no Hokori המתנגנת באותה הסצנה – ראויה לשבחים לדעתי. היא מתלבשת כמו כפפה על דמותה של סייבר ועל עברה הטראגי ומצליחה לשחזר את רוח תקופתה.

מעבר לכך, עד כה הצליחה להרשים Fate/stay night עם הקונספט המקורי שלה, אבל טרם ראינו אותה מממשת לחלוטין את הפוטנציאל הגלום בו. נתקלנו בגיבורים בעיקר בשמם, שלפעמים היה מוכר יותר ולפעמים פחות, וכעת כשאנו חוזים ברגע כה מפורסם מתוך אגדה כה ידועה, זה מרגיש לראשונה שהקונספט הזה הוא יותר מאשר סתם גימיק. סייבר היא אכן דמות המייצגת את לא אחר מאשר המלך ארתור. היא זו העומדת בראש הצבא הבריטי המהלל את מלכו, הרואה בו אל מלחמה בלתי מנוצח שגופו אפילו לא מתבגר. ההיסטוריה הזו מהווה חלק בלתי נפרד מדמותה וממה שמניע אותה. ארתוריה הצעירה לוקחת על עצמה המשימה להיות מלך, לאבד את אנושיותה, וכל זה למען מדינתה. אם נחזור לפרק 10 וניזכר במשאלתה מהגביע, רצונה להשלים משימה שלא הספיקה להשלים בחייה, וניקח בחשבון את סוף חייו של המלך ארתור – התמונה כבר מתחילה להיות ברורה הרבה יותר (אם כי יהיה לנו עוד זמן לדון בכך בפרקים הבאים).

• 

• 

• 

לפעמים קל לשכוח, אבל הרבה לפני ש Fate הפכה לפרנצ'ייז אימתני המלא באינטרפטציות שונות לשלל גיבורים היסטוריים, עמדה Fate/stay night לבדה עם מספר הדמויות היחסית מצומצם שלה. בפרספקטיבה הזו ניתן להבין מדוע בחר קינוקו נאסו דווקא במלך ארתור כדמות המרכזית של הסיפור, שכן יותר משאותה אגדה הוכנסה לתוך Fate/stay night, הולבשה Fate/stay night על אותה אגדה. הגביע הקדוש הוא חלק בלתי נפרד מאגדות המלך ארתור. את אותו גביע הוא חיפש עוד בחייו ולכן רק טבעי שיחפוץ בו גם לאחר מותו. מלחמת הגביע הקדוש היא שנבנתה על אותו סיפור ישן הסובב סביב ארתור, שבגרסה זו מוצג כארתוריה – גם זה תקדים בעולם של Fate והמקרה הבודד שהיה בזמנו לשינוי מינו של אחד הסרבנטים (ותראו איפה אנחנו היום).

בחזרה להווה, שירו מתעורר ומפנה את תשומת ליבנו לפרט קטן באותו החלום שאת ההסבר עליו טרם קיבלנו. חרבה של סייבר העומדת באותו השדה, החרב אותה שלפה מן האבן, שונה מזו שראינו בפרק הקודם – זוהי לא אקסקליבר. בהמשך הפרק ממשיך שירו לגלות עניין ולדמיין את אותה חרב, למה זה אמור להוביל עוד נגלה בהמשך הדרך.

מצוברח ועובד עצות, מתיישב שירו על הספסל בפארק הקרוב, שם הוא פוגש שוב את איליה, אלא שהפעם המפגש הזה לא מסתיים בטוב. איליה מזהה את חולשתו ויודעת שסייבר כבר טכנית מחוץ למשחק, לכן מחליטה לקחת את הפרס שלה כבר עכשיו – ולחטוף את האוני-צ'אן שלה הישר לטירתה שביער. זה אמנם יכל להסתיים גרוע יותר עבור שירו, שיכל להיהרג במקום, או לדבריה של איליה להישלח לצינוק, אך זו חסה על חייו ומאפשרת להיות להיות כבול לכיסא בחדרה. כמה נחמד. זו כנראה הדרך של איליה להגיד שהיא כן נקשרה אליו קצת ולא רוצה עוד במותו, אלא רוצה להפוך אותו למשרת שלה לדבריה. שירו כמובן מסרב (אגב, ב Visual Novel ישנה אפשרות לבחור להסכים לאיליה, מה שמוביל לסוף רע בו היא כולאת את נשמתו של שירו בתוך אחת הבובות שלה) ואומר שסייבר עדיין לא נעלמה, אך בכך נותן לאיליה להבין את הפתרון המתבקש עבורה לבעיה הקטנה הזו – להרוג את סייבר עכשיו ומיד. כך היא מספרת, כמו עשתה גם לשינג'י לפני שהספיק לברוח בפרק הקודם (וולפ, לפחות במקרה שלו קשה להגיד שלא הגיע לו).

• 

• 

• 

בינתיים מתעוררת סייבר ושמה לב ששירו איננו. היא בקושי מצליחה לעמוד על רגליה ומבקשת מרין את עזרתה, אלא שארצ'ר פחות נלהב לקפוץ להציל את שירו שלנו, שטיפשותו לא באחריותם לטענתו. ארצ'ר אולי צודק, אבל רין מבינה שגם אם תצטרך לזחול עד לטירה, סייבר תלך לשם לבדה בלית ברירה, ולכן מחליטה בכל זאת לעזור לה. ארצ'ר, בעודו היחיד שמסוגל להילחם לשם שינוי אחרי שסופסוף הוא החלים לחלוטין מפצעיו, נאלץ להצטרף אל המאסטרית שלו במשימת ההצלה המסוכנת הזו, שאותה כבר נראה בפרק הבא (אבל בדרך לשם בבקשה שמישהו יעזור לסייבר ללכת, המסכנה עדיין בקושי עומדת).