הופ הופ טרללה – הבלוג בן 3!

ה 3 בנובמבר הגיע ואתם יודעים מה זה אומר!

נכון, יש את העניין הפעוט הזה עם יום הבחירות באיזו מדינה קטנה מעבר לים, אבל עזבו אתכם פוליטיקה לרגע – היום לפני 3 שנים הוקם הבלוג!

זה באמת מרגיש כאילו אותו רגע שרירותי שבו החלטתי לפתוח את Isogashii היה רק אתמול. את הסיפור על למה ואיך כבר סיפרתי ואין טעם שאחזור עליו, אבל במבט לאחור הפינה האינטרנטית הזאת בהחלט מילאה חלק משמעותי בפעילותי האינטרנטית ובעיסוק שלי בתחביב האנימה והמנגה בפרט, וסך הכל נראה שהספקתי כאן לא מעט.

59 פוסטים נכתבו השנה, זאת מתוך 321 שהצטברו כאן במהלך שלושת השנים האחרונות. מניין המילים שנכתבו בסך הכל עומד על 410,001 (באמת שחשבתי למחוק מילה אחת מאיפשהו בשביל מספר עגול, אבל שיהיה). עם כמה שאני אוהב אנימה ומנגה, מעולם לא דמיינתי שאכתוב על הנושא כל כך הרבה, אבל הנה אני כאן.

זה לא סוד שלא תמיד זה היה פשוט. חלק גדול מהזמן שהעברתי כאן היה תוך כדי היותי סטודנט באוניברסיטה, מה שאילץ אותי לקחת לא מעט הפסקות ובעיקר בתקופות מבחנים. אחת ההפסקות אף נמשכה יותר מחצי שנה (ולכן מעולם לא יצא לי לכתוב פוסט יום הולדת שנתיים), אז החלטתי להודיע על סגירה של המקום – החלטה שממנה חזרתי בסוף השנה שעברה. להפתעתי, הקהל שהגיע לכאן ברובו חזר ועם הזמן הוא הכפיל ואף שילש את עצמו. אני לא יודע אם זו תוצאה של משהו שאני עשיתי אחרת, אם זה כי הסגרים האחרונים גרמו ליותר אנשים לחפש סדרות אנימה בגוגל או שסתם הזמן שחלף איפשר ליותר אנשים לקבל הזדמנות למצוא את המקום. כנראה שילוב של השלושה ושל גורמים נוספים, אבל זה בהחלט מחמם את הלב לראות כאן שמות וותיקים לצד כאלו חדשים שצצים מפעם לפעם.

כנראה שההחלטה לחזור הייתה נכונה. בין שלל העיסוקים הנחמדים יותר והנחמדים פחות של החיים, הבלוג היווה עבורי תמיד איזשהו אי של שפיות, ואני שמח שהזדמן לי להמשיך ולהשקיע בו במשך השנה החולפת והדיי משוגעת הזאת. זו כן הייתה שנה מעט פחות מגוונת משקיוויתי, כך שבמסגרת הבלוג עסקתי בעיקר בסקירות אנימה ולא ממש יצא לי להיפתח לפוסטים מסוג אחר כמו יומני הקריאה והכתבות שהיו כאן קודם לכן. עם זאת, יצא לי להשקיע גם בתחביב אחר ויקר לליבי לא פחות – ציור, ולשתף גם את הקהל של הבלוג וגם קהלים נוספים דרך עמודי הטוויטר והאינסטגרם שפתחתי למקום (גם אם באופן מובן, חלק ממי שהגיע לשם לא טרח באמת להיכנס לבלוג עצמו).

גם מבחינת הכתיבה כאן בבלוג – יצאתי מרוצה מהתוצר. אני אולי פחות אובייקטיבי, אבל אני חושב שכמה מהפוסטים היותר טובים שלי פורסמו כאן השנה. הרגשתי שלאט לאט אני מתחיל למצוא את אזור הנוחות שלי באותן סקירות ושאני יודע יותר על מה אני רוצה לדבר ואיך. התמקדתי פחות ופחות בניסיון לכסות כל אספקט טכני שולי של כל יצירה ויותר במהות התוכן שלה ובפרשנות אישית שלי – ולפחות עבורי, זה הפך את חווית הכתיבה לאישית ומעניינת יותר.

חשבתי רבות על כיצד לחגוג את נקודת הציון הזאת. הדרך הראשונה, אליה כנראה כבר שמתם לב, היא שלבלוג כעת יש כתובת דומיין חדשה (ובשעה טובה אחת נורמלית). מהיום: isogashii.blog – קצר וקולע.

עם השדרוג אמורות גם להיעלם הפרסומות המציקות. אישית הן מעולם לא הוצגו למשתמש שלי, אבל כעת הן גם לא יסיחו את דעתכם בזמן הגלישה כאן. שיחקתי גם קצת עם העיצוב מבחינת הצבעים והפונטים, מוזמנים לספר לי אם זה יצא בסדר או שעדיף להחזיר למה שהיה קודם.

מעבר לכך, היו לי כמה רעיונות נוספים לציון 3 שנים שלצערי נאלצתי לבטל/לדחות למועד מאוחר יותר, כפי שתמיד קורה. מה שכן הוחלט בסופו של דבר הוא לעבור על עשרת הפוסטים הנקראים ביותר במהלך השנה החולפת ולתת את דעתי על מה שעניין אתכם. אחרי הרשימה אתייחס גם לתוכניות להמשך הדרך.

10. מאיפה להתחיל? – Fullmetal Alchemist

שמחתי לראות את הפוסט הזה מתברג לתוך הרשימה, גם אם במקום האחרון. מדובר בפוסט ישן, הראשון שפרסמתי בפינה "מאיפה להתחיל?" שאני כה גאה בה.

השאלה "מאיפה להתחיל?" היא נפוצה בהרבה סדרות אנימה ונתקלת הרבה פעמים בתשובות מגוונות וסותרות של מעריצים רבים, כך שמה שחשוב היה לי בפוסטים הללו הוא לא לתת סתם עוד רשימת מכולת, אלא לאפשר לאנשים להבין כיצד התפתח כל פרנצ'ייז ומדוע אנשים שונים ממליצים על סדרי צפייה שונים – ובכך לתת לקוראים את הכלים להחליט בעצמם על סדר הצפייה המועדף עליהם.

לא חסכתי את המלצתי האישית, גם לא בעניינה של Fullmetal Alchemist בה המצב דווקא יחסית פשוט לעומת סדרות אחרות שסיקרתי באותה פינה, אך אותה המלצה היא עדיין רק עוד דעה ולא העיקר בפוסט.

עם הזמן מצאתי גם בפינה זו את הדרך בה אני רוצה לסדר ולכתוב את הפוסטים שלי, וזה הספציפי של FMA נותר מאחור בצורתו המיושנת והלא מחמיאה במיוחד. לכן, חזרתי מוקדם יותר השנה לתקן את העוול ולשפץ אותו – ואני לגמרי מרוצה מהתוצאה. לצערי הפוסט היחיד שנותר בפינה הזו שלא זכה וכנראה גם לא יזכה לשיפוץ בקרוב (פשוט כי לא טרחתי לסיים את האנימה/מנגה בעצמי) הוא זה על Tokyo Ghoul, אבל מי יודע, אולי מתישהו.

9. Beastars

זהו כבר פוסט שכן נכתב השנה, ואני יכול להבין מה משך אנשים אליו. מדובר באחת הסדרות המרתקות שיצאו מהתעשייה בשנים האחרונות וכזו שיצרה עניין, ובצדק, על אף, ואולי בזכות הסגנון הויזואלי השונה והמיוחד שלה.

מדובר עדיין רק בעונה ראשונה, לא ברור מתוך כמה, ואחת דיי קצרה שלא השאירה פתח גדול מאוד לדיונים עליה, אך גם כעת ניתן להבחין שמבחינה נרטיבית מדובר בסדרה מעולה. יש בה מסרים חזקים במיוחד, עליהם ניסיתי לשים דגש באותה סקירה, ונראה שגם מבלי לפתוח במקרה הזה פינת ספוילרים נפרדת – זה עבר. אני מחכה בקוצר רוח לעונתה השניה, שתודה לאל הוכרזה לינואר הקרוב.

8. אנימה לאנשים שלא מכירים אנימה

את האמת שמעט הופתעתי שהפוסט הוותיק הזה התחיל לקבל תעבורה רבה דווקא השנה. כנראה שהסגר עשה את שלו ואנשים מחפשים לא רק המלצות לאילו סדרות לראות, אלא גם המלצות לתת לחברים שאין להם מה לראות וטרם נכנסו לתחום. אולי גם הצלחתי איכשהו למשוך לכאן אנשים שחדשים בעצמם לתחום האנימה ומנסים להתמצא בו. או שאולי מדובר בסיבות אחרות לחלוטין? לא יודע.

כך או כך, מדובר בפוסט ישן מאוד. אחד הראשונים שכתבתי למעשה, כך שקשה לי להגיד שהוא מתכתב יותר מדי עם הסגנון שלי היום וכנראה שהייתי כותב אותו מעט אחרת בימים אלה. ובכל זאת, אם מדברים תוכן, אני עדיין עומד מאחורי מה שנכתב שם וחושב שההמלצות מוצלחות.

אולי הגיע הזמן לעשות שיפוץ קל גם לפוסט הזה, או לפחות לתקן את התמונות החסרות ואת שגיאות ההקלדה הרבות… בהזדמנות. (וגם לראות את הסרטים של ג'יבלי שעדיין לא השלמתי מאז. כן…)

7. Fate/stay night: Heaven's Feel – I. Presage Flower

גם כאן מדובר בסוג של הפתעה. לא כי אני חושב שהפוסט ישן מדי או לא טוב הפעם, אלא כי השנה כבר כתבתי על סרט ההמשך החדש והמעניין יותר – שהפוסט עליו כלל לא נכלל ברשימה הנוכחית.

ניחא. עדיין מדובר בסרט מדהים ואחד האהובים עליי בכל הזמנים, וכזה שחיכיתי שנים ארוכות לראות אותו מגיע. כנראה שאף אחד שקורא כאן באופן קבוע לא פספס את העובדה שאני מעריץ מושבע של סדרת Fate, והראוט של Heaven's Feel הוא האהוב עליי ביותר מתוך אלה של Fate/stay night.

הסרט השריש באדפטציה הזו אווירה אפלה כפי שלא נראתה עוד בסדרות הקודמות של הפרנצ'ייז והצליח בזכות בימוי ואנימציה מופתיים, כמו גם שילוב של מספר סצנות מקוריות שלא הופיעו בנובלה הויזואלית, להרשים ולפנות הן לקהל הוותיק שכבר קרא את הסיפור והן לקהל החדש יותר שהגיע מתוך סדרות האנימה בלבד.

מה שבטוח, נכון לעכשיו אין אף יצירה שאני מחכה לה יותר מהסרט השלישי.

6. Seishun Buta Yarou wa Yumemiru Shoujo no Yume wo Minai

סקירה נוספת שעלתה השנה ואני יכול להבין מדוע היא משכה עניין. אמנם איחרתי מעט לרכבת ההייפ וצפיתי בסרט באיחור קל, אבל היה לי ברור שהאנימה "באני גירל" מ 2018 צברה קהילת מעריצים נלהבים שרק חיכו שסרט ההמשך הזה ייצא לבלוריי ויוכלו סופסוף לדבר עליו.

כפי שרשמתי בסקירה, אני לא בדיוק נמנה עם המעריצים הנלהבים מאוד של הסדרה, אבל גם אני יכול להודות שהציפייה אכן השתלמה. הסרט היווה סיום נהדר עבור הסדרה (אם כי זו עוד עשויה לחזור, הרי הלייט נובל ממשיך) והוא אחד הסרטים היותר טובים שצפיתי בהם השנה. לא שצפיתי ביותר מדי סרטים השנה… זה עוד משהו שצריך לתקן.

5. מסע אל העבר – קהילות האנימה לאורך השנים

כל כך שמח לראות את זה כאן. זהו פוסט מעט ישן, מלפני יותר משנתיים, אבל עד היום הוא אחד האהובים עליי ביותר.

בתור דינוזאור חובב אנימה שנמצא בקהילה הישראלית עוד מימיה המוקדמים, יצא לי לא פעם להתרפק על הימים בהם מעריצים צעירים הקימו כאן עשרות אתרי אינטרנט מסוגים שונים כדי להביע את אהבתם לתחום. בעידן הרשתות החברתיות הקהילה כבר הרבה יותר מפוזרת ודרכי התקשורת בין מעריצים השתנו, לטובה או לרעה, וחשוב היה לי לתת את הכבוד הראוי להיסטוריה שהביאה אותנו עד הלום.

הפוסט כמובן אינו מושלם, חלק מהתיעודים בארכיונים של גוגל בזמנו היו מעט שבורים ולא ניתן היה לתפוס סקרינשוטים ראויים של האתרים הללו, וכמובן היו לא מעט אתרים ששכחתי או לא הכרתי (לכן טוב שיש מערכת תגובות ואנשים יכולים להזכיר כמה מהם בעצמם). עם זאת, אני חושב שמדובר בתיעוד מוצלח של לפחות רוב האתרים הבולטים ואני גאה בזה שיש בבלוג שלי פוסט המאפשר לחובבי האנימה הוותיקים להתרפק גם הם על הנוסטלגיה, ובו זמנית מאפשר לחברי הקהילה החדשים להכיר את מה שהיה כאן פעם.

4. Keijo!!!!!!!!

מפתיע זה לא, אבל בהחלט מאוד משעשע אותי שהפוסט הזה עדיין מצליח למשוך כל כך הרבה אנשים.

מדובר במתיחת אחד באפריל מלפני שנה, אחת שכנראה לא עבדה על אף אחד (ואם על מישהו מכם כן והוא הלך לראות בעקבותיה את הסדרה – אני לחלוטין לא מתנצל על כך), אבל אני מקווה שהעלתה חיוך אצל מי שקרא אותה ויודע במה מדובר.

אין הרבה סדרות עם קונספט כל כך מצחיק והיסטרי כמו של קייג'ו, אז הייתי חייב לנצל את ההזדמנות ולכתוב עליה את הפוסט הזה – ושמח שעשיתי זאת. (ואוהב את האנימה הזו בלי קשר)

3. Darling in the FranXX

לזה אין לי יותר מדי הסבר. כלומר יש לי, אבל הוא אחד שמעודד לחשוב עליו.

לא שיש לי משהו נגד Darling in the FranXX (כן יש כמה נקודות שמציקות לי בדרך בה היא הסתיימה, אבל זה בצד), אבל מדובר בסקירה מ 2018 על סדרה שהייתה מדוברת מאוד בזמנו, בזמן שב 2020 קיבלתי את הרושם שכולם כבר מזמן עברו הלאה.

לכן, לצערי אני חושב שהקהל שמחפש אותה כאן הוא אחד שלא בדיוק בא כדי לקרוא אלא כדי למצוא פרקים עם תרגום בעברית (כי מה לעשות, החיפושים החוזרים כאן שאני רואה בסטטיסטיקות ל"יקירי בתוך הפרנקס" לא ממש משאירים אופציה אחרת). מה שעוד יותר מפחיד זו המחשבה שהמצב דומה גם לגבי סקירות אחרות בבלוג (ואז כל הרשימה הזאת היא סתם בלבול מוח), אבל בינתיים אני מרשה לעצמי להאמין שלפחות מרבית הכניסות אליהן הן מתוך רצון אותנטי לקרוא את מה שאני כותב.

כך או כך, אהבתי את דארלינג בזמנו, ועל אף שהתאכזבתי מהדרך שבה הסתיימה ותמיד אזכור אותה לטובה בתור פרויקט מהנה מאוד של סטודיו טריגר, אז שמח שיצא לי לכתוב עליה.

2. Bakemonogatari

זהו כבר פוסט שאני ממש גאה בו. אני לא חושב שכתבתי משהו מהפכני ספציפית על Bakemonogatari, אבל אם יש משהו שאפיין את הבלוג שלי בשנה החולפת זו הכניסה לפרנצ'ייז המונוגאטארי כולו ושטף הסקירות שפקדו אותו על סדרות ההמשך השונות (כאשר לא פסחתי אפילו על אחת!).

בחווית הצפייה במונוגאטארי היו עליות ומורדות, אבל הסדרה מעולם לא שיעממה אותי ואני שמח שיצא לי לסקור את כולה ועוד יותר שמח שביחד איתי נשאבו גם חלק מהקוראים לצפייה בה והראו התעניינות. היום כבר הספקתי לכתוב את המדריך "מאיפה להתחיל? – Monogatari Series" שעושה בה קצת סדר ומאפשר לקוראים נוספים להיכנס לחוויה הזו, וגם הוא כבר הולך ומתברג כאחד הפוסטים היותר נקראים לאחרונה לשמחתי.

מקווה שאוכל לקחת על עצמי פרויקטים דומים גם בעתיד.

1. מאיפה להתחיל? – Fate

הפתעה גדולה זה לא. הפוסט הזה הוא לא רק הנקרא ביותר השנה בפער עצום, אלא הנקרא ביותר בבלוג בכל הזמנים.

כן עשיתי לו קצת יח"צ פה ושם, אבל קשה להאשים אותי. מדובר בפוסט אולי המושקע ביותר שכתבתי כאן ושנכתב מתוך אהבה גדולה לסדרה שאני אובססיבי לגביה כבר שנים ארוכות. הפוסט עבר שיפוץ רציני בתחילת השנה ואני שמח להמשיך לתחזק אותו בכל פעם שמוכרזת סדרת פייט חדשה כדי לדאוג שימשיך להישאר רלוונטי.

הרבה אנשים הגיעו לבלוג דרכו, הרבה השתמשו בו, גם אם לא בסדר שאני ספציפית המלצתי (שגם זה בסדר, כאמור המטרה היא לאפשר לקורא להבין את ההמלצות השונות ולא לספק סתם עוד רשימת מכולת) ואני לחלוטין גאה בכך. תמיד כיף לשמוע מאוד מישהו שמצא את המדריך הזה שימושי, לענות על עוד שאלה שמישהו לא הבין לגבי הסדרה או סתם לדון על כיצד היא מתפתחת היום.

מכיוון שלא נראה שהפרנצ'ייז הזה ימות בקרוב, אלא להפך – אני מניח שאצטרך להמשיך לדאוג לעדכן את הפוסט, ולפחות בזמן הקרוב אני גאה להיות כאן כדי לעשות את זה ומקווה שהוא ימשיך לשמש עוד רבים.


ומה בהמשך?

כרגע לפחות, הבלוג צפוי להמשיך כרגיל.

לפני כחודשיים הוצאתי עדכון בפוסט "שינוי כיוון" על כך שאני מתכוון להשקיע יותר בכתבות ופחות בסקירות. היום אני יכול להגיד שאני דיי מתחרט עליו.

כפי ששמתם לב, כתבות לא ממש עלו כאן מאז. נכון שהייתי יותר עסוק בהשלמת החובות עליהן דיברתי באותו הפוסט, אבל כאשר כן ניסיתי להשקיע בכיוון הזה ראיתי שזה דורש ממני הרבה יותר משחשבתי ושגם זה לא ממש מתאפשר לי לצערי, בוודאי שלא על בסיס קבוע. הרבה מהרעיונות שהיו לי דרשו מחקר מעמיק יותר מסתם לשבת ולכתוב דעה, וזה פשוט לא משהו שתמיד יש זמן עבורו. דווקא הסקירות עליהן רציתי לוותר זרמו לי יותר מתמיד. כנראה שהבעיה הייתה פחות חוסר גיוון ויותר הגישה הרצינית מדי שלי לנושא. כנראה שהתחלתי להתייחס יותר מדי לכתיבה בבלוג בתור עבודה, עם ניסיון לכתוב שוב על כל דבר שאני צופה/קורא, זאת למרות מה שהבטחתי לעצמי כשחזרתי לכאן שאנסה לקחת את זה קצת יותר באיזי.

וזה מה שאני מתכוון לעשות מעתה: אכתוב רק על מה שיש לי רצון אמיתי לכתוב עליו, כאשר יש לי מה לכתוב עליו ומתי שארגיש בנוח לעשות זאת. יתכן שתדירות העדכונים תשתנה לתקופות, אבל כנראה שזה בלתי נמנע אם אני רוצה לשמור על המקום כמוקד מהנה לפורקן, לשם כך הוא נועד.

לגבי פינת הסקירות המקוצרות – כנראה שאשמור אותה למקרים בהם באמת אין לי יותר מדי מה לכתוב וכדי לספר בקצרה על דברים שראיתי/קראתי לאחרונה, אבל היא לא תתעדכן על בסיס חודשי או על בסיס קבוע כלשהו.

מקווה שאני לא מאכזב שוב אף אחד ומתנצל על הבלאגן שנוצר בגלל רעיונות רגעיים שלא נבחנו עד הסוף. בסופו של דבר הבלוג ימשיך להיות מה שהיה תמיד – וכנראה מה שהוא צריך היה להיות, לטובה או לרעה. גיוון אני מקווה שיגיע בכל זאת בזכות סקירות על נובלות ויזואליות, משחקים או סרטים, בהם בקושי נגעתי בשנה הזו ואני רוצה לעשות זאת בלי קשר לבלוג – אך כמובן, הפעם אזהר שלא להתחייב (;

ומילה לגבי 2020 שהולכת ומתקרבת לסיומה – נהגתי עד היום לעשות סיכומי שנה, אך כיוון שהלו"ז שלי השתנה ואני לא עוקב אחר סדרות באופן שבועי ולא אהיה מעודכן בזמן, לא אוכל לעשות זאת השנה. עבור 2019 עשיתי משהו קצת שונה, אבל גם זה התאפשר כי הייתה לי הפסקה מהבלוג אז הצטברו לי דברים לכתוב עליהם. השנה לעשות משהו דומה יהיה דיי מיותר, פשוט כי כתבתי כבר על כל מה שצפיתי בו. אולי אעשה משהו מסוג אחר, אבל כרגע נוטה שלא.

נקווה שהשנה הבאה תהיה טובה יותר גם עבור הבלוג וגם עבור כולנו. תודה שוב לכל מי שנכנס לפה וממשיך לקרוא את הפוסטים שמתפרסמים, גם אלו מכם שנכנסים באופן קבוע וגם אלו שמגיעים מפעם לפעם.

3 תגובות בנושא “הופ הופ טרללה – הבלוג בן 3!

  1. מזל טוב!
    לא ידעתי שהבלוג חוגג יומהולדת שבוע אחרי 🙂
    אני עוקב אחרי הבלוג די הרבה זמן, ושמח לשמוע שכמות האנשים שנכנסת לכאן גדלה.
    נחמד לדעת שהפוסט של פייט הוא כל-כך פופולרי, קראתי אותו כמה פעמים, ורק לאחרונה החלטתי לראות על מה כל הסערה ולהוריד את ה-Visual Novel (רק עכשיו הבנתי למה אתה קורא לעצמך ארצ'ר חח)
    תודה לך על כל מה שאתה כותב בבלוג, נהנה להכנס לכאן ולקרוא את הפוסטים שאתם מפרסם כל פעם מחדש.

    אהבתי

  2. מזל טוב! אני מאוד אוהב את הבלוג ומחכה לכל פוסט שיוצא, מאוד כיף לקרוא גם אם אני לא מסכים עם הדעה לפעמים 🙂

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s