Fate/stay night (2006) – פרק 12

הנה עברנו את החצי, וזו חתיכת נקודת אמצע נהדרת.


קשה להגיד את זה על כל פרק של הסדרה הזו – אבל זהו ללא ספק פרק מצוין. הטוב ביותר של עד כה ללא תחרות. הוא טוב לא רק בגלל האירועים עצמם, המשמשים נקודת מפנה נהדרת בעלילה, אלא גם בזכות המבנה התסריטאי שלו כפרק בודד.

פרק 12 מתחיל בלבסס את הסיטואציה הנוכחית. שינג'י הובס באופן משפיל אך הצליח לברוח, וכעת הוא צמא לנקמה שתחזיר את כבודו האבוד. מן הצד השני שירו מבין שיש לטפל בחברו לשעבר לפני שיעשה משהו קיצוני, הרי ראינו כבר בפרק הקודם איך הסתיים הניסיון האחרון שלו לקחת שליטה על המלחמה. פוג'ימורה אמנם כבר הספיקה להתאושש (ולבקש אוכל), אבל קורבנות נוספים כנראה בדרך ואין זמן לנוח. כך לפחות טוען שירו, אלא שהפעם זוהי סייבר שלא ממהרת לצאת להילחם.

סייבר גורסת בפני שירו שעליו לנוח ולהחלים מפצעיו לפני שיצאו לקרב נוסף, סיטואציה הפוכה בדיוק לזו שהייתה לנו בפעמים קודמות, המראה את הדרך שעברו השניים בחציה הראשון של הסדרה. סייבר של תחילת הסיפור הייתה פשוט יוצאת לחפש את ריידר לבדה, אבל כעת כשהיא ושירו צוות, היא מבינה שעליהם לתמוך האחד בשני, גם אם זה אומר לקחת קצת את הזמן. שירו בכל זאת מתעקש שהשעון מתקתק וששינג'י לא מתכוון לחכות להם, ומצליח לשכנע את סייבר להתקדם עם האופרציה.

לאחר שביססנו את נקודת הפתיחה של המערכה הזו, עובר הפרק להציג את המכשול שעומד בפני הזוג שלנו, כאשר רין שואלת את שירו אם הוא בטוח בסיכוייו לנצח. שירו אמנם עדיין לא מומחה גדול בקסם, אבל בהתחשב בביצועיו בפרק הקודם קצת קשה להחשיב את שינג'י כאיום רציני כנגדו. מבחינתה של סייבר, ריידר גם כן לא מהווה אתגר גדול והיא נחותה ממנה בכל הפרמטרים. הבעיה האמיתית היא הנשק הסודי של הסרבנטית ורודת השיער שהוצג בסופו של הפגש האחרון – הנובל פאנטזם שלה. לא ברור בדיוק מה הוא, אבל בעוצמת ההרס שהשאיר מאחוריו כבר חזינו. על פי רין מדובר כנראה בנובל פאנטזם מסוג שלא נועד להתמודד עם יריב בודד, אלא עם צבאות שלמים, כך שקרב חזיתי מול ריידר משול כעת לקרב של אקדח מול טיל בליסטי.

הפתרון הוא ברור – חיסולה של ריידר טרם תספיק להשתמש בנובל פאנטזם שלה, אלא שכמו כל תוכנית שפרטיה מוצגים מראש בסדרות טלוויזיה, זו כמובן עתידה להיכשל ולאלץ את הגיבורים לאלתר פתרון אחר. עד שזה יקרה, שירו וסייבר סורקים את העיר בחיפושים. בהבנה ששינג'י כנראה מתחבא, שירו מציע לחפש אחר מחסום דומה לזה שהיה בבית הספר, שהרי זה כנראה חלק מתוכנית הפעולה הקבועה של יריבם. סייבר מופתעת תחילה ששירו ממש חשב על רעיון שכזה, ולאחר שמסיימת להתרשם עוברת לביצוע.

הערב יורד ונראה שהחיפושים עדיין לא העלו דבר בחכתם של השניים. שירו גם מתחיל להתעייף. בשלב זה סייבר כבר מתעקשת לעשות הספקה והם מתיישבים לנוח בפארק הקרוב (הרי מנוחה היא חלק אינטגרלי מהקרב!), אותו פארק ששימש כזירת הקרב האחרון של המלחמה הקודמת. שירו מספר לסייבר על השריפה וזו מבינה כעת מדוע הוא רוצה להילחם ולמנוע אסון נוסף שכזה. הבעיה היא שעבור שירו לא מדובר רק ברצון למנוע קורבנות נוספים, אלא ברצון לבוא על חובו. הוא מאמין שלא ראוי היה שרק הוא ינצל מאותו אירוע טראגי ועליו להקדיש את חייו כדי לגמול לאותן קורבנות – ועם כך סייבר כבר מתקשה להסכים. היא מבינה שזהו מקור הנטייה של שירו לקפוץ ולהקריב את עצמו פעם אחר פעם – ומזהירה אותו שגישה שכזאת תגרום לו להתחרט על מעשיו.

הלילה יורד ואלו הן בדיוק השעות בהן מלחמת הגביע הקדוש מעלה הילוך. כמצופה, ריידר סופסוף חושפת את עצמה והקרב מתחיל – ואוי איזה קרב נהדר זה. הקרבות בסדרה הזו עד עכשיו היו או קצרים מאוד או שהסתפקו בחימום קצר ונעצרו לפני שהספיקו להגיע לגבהים מרשימים באמת – אבל לא עוד. גבהים מרשימים זהו תיאור מדויק של הקרב הזה המתנהל בחלקו הראשון באופן אנכי, כאשר סייבר וריידר מתפסות אט אט על גבי קירו החיצוני של בניין רב קומות ומחליפות מהלומות ביניהן. כמובן שבאנימציה המיושנת והלא בדיוק מושקעת הזו זה מחוויר לעומת איך שזה יכל להראות באמת, אבל הרעיון עצמו פשוט מגניב בטירוף ושונה כל כך מכל קרב אחר ב Fate/stay night. הייתי מת לראות הנפשה ארוכה ומושקעת יותר באנימציה של ufotable לקרב הזה, אבל לצערי ניתן כרגע רק להסתפק בשברירי שניות מגרסת הפתיח של ה Visual Novel לקונסולת ה PS Vita. כמה חבל \:

במהלך הקרב הזה נראה שידה של ריידר על העליונה ושסייבר פחות מצליחה להביא לידי ביטוי את יכולותיה בזירה הלא שגרתית הזו, אלא שריידר מחליטה לנטוש את אותו יתרון יחסי ולהוביל את סייבר אל גג הבניין. שירו באותו זמן לא רוצה להישאר מאחור ומחליט לעלות גם הוא לשם, אלא שבניגוד לצמד הלוחמות האגדיות הללו הוא לא יכול לרוץ על בניינים ונראה שאפילו מעלית פעילה שתגיע עד הקומה האחרונה אין לו – אז מה שנשאר זה לרוץ במדרגות. אווץ'.

החלק השני של הקרב מתרחש על גג הבניין, אז חושפת ריידר שהיא הביאה את סייבר לשם כדי שתוכל להשתמש בנובל פאנטזם שלה מבלי למשוך תשומת לב רבה מדי. מאוחר מדי לבצע את הטקטיקה שנקבעה מראש ועימות חזיתי עם הפגסוס הזוהר שנגלה לפניה הוא בלתי נמנע עבור סייבר (אין אגב אמירה מפורשת לגבי זהותה של ריידר בראוט הזה, אבל היצור מהמיתולוגיה היוונית ואמירתה ששימשה באותה תקופה כאויב עבור האנושות אלו רמזים ראשוניים). זמן האילתור הגיע, אבל מה שיפה במיוחד הוא שהפתרון לסיטואציה הזו בוסס כבר פרקים קודם לכן. סייבר מחליטה לענות לריידר בנובל פאנטזם משלה, אותו אחד שרצתה להפעיל נגד אססין לפני שהקרב ההוא נקטע, ושוב שירו נאלץ לצפות מן הצד בלי יכולת לעשות דבר בזמן שהרוח מתפרצת מחרבה בעוצמה.

הפעם זה באמת קורה. סופסוף. ריידר מתקדמת אל עבר המטרה וצועקת את שם הנובל פאנטזם שלה – "בלרופון!". האוויר הבלתי נראה מתפזר וחושף את החרב המוזהבת של סייבר. המנגינה האייקונית Sword of Promised Victory מתנגנת והילה זהובה ורחבה עוטפת את החרב. הצעקה של סייבר נשמעת ואיתה הופך כל המייצג הזה לקרן זהובה וחדה שמשוגרת לכיוונה של ריידר במהירות הבזק. "אקסקליבר!" (או "אקוסוווו קאריבההההה!!!!". מת על איך שקווסאומי איאקו צועקת את זה).

ריידר מובסת באופן סופי ונעלמת כליל, בין רגע, מבלי שישאר ממנה זכר. שינג'י שלא יודע איך זה נפל עליו ממהר לברוח מהמקום תוך כדי שהוא מילל לעצמו. שירו לא יכול לרדוף אחריו כי הוא נאלץ להגיש עזרה לסייבר, ששוב מוצאת עצמה מעולפת, וכך הפרק נגמר.

היה לנו כאן ביסוס של הסיטואציה ההתחלתית, לאחר מכן של המכשול המרכזי, אז התוודענו לדרך הפעולה ולמצב הנפשי והפיזי של הדמות. בחצי השני של הפרק התחיל הקרב עצמו, בו נכנסו הגיבורים לסיטואציה בלתי מתוכננת, אז גם נכשלה תוכניתם הראשונית ולבסוף נמצא פתרון חדש שבוסס על מה שראינו מספר פרקים קודם לכן ושהצליח לסיים סופסוף את המאבק המתיש מול שינג'י וריידר. כל אלו מהווים מסגרת נהדרת שמאפשרת לפרק לעמוד בצורה נהדרת בזכות עצמו, וזאת גם בלי שהוא ירגיש מזורז או עמוס מדי.

אני כן יכול להגיד שמבחינת אנימציה זהו לא בדיוק שיא הסדרה, וכמובן שסצנת ה"אקסקליבר" המפורסמת מחווירה לעומת מקבילותיה מאדפטציות אחרות, לפחות בפן הויזואלי. ובוודאי, אני מעדיף את הגרסה של ה Visual Novel בפער (וספציפית גרסת הויטה של Sword of Promised Victory היא האהובה עליי ביותר של המנגינה הזו). עדיין, בזכות עצמה ואם מתייחסים אליה בוואקום מדובר בסצנה נהדרת, אחת שממש התרגשתי לראות כשצפיתי בה בפעם הראשונה אי שם ב 2006.

זוהי לא רק סצנה אפית שסופסוף נותנת מענה לבילדאפ המתמשך לנובל פאנטזם של סייבר, אלא אחת שמביאה עימה תגלית מרשימה. ישנן לא מעט חרבות אגדיות המזוהות עם גיבורים שונים בהיסטוריה, ומביניהן אקסקליבר היא כנראה המפורסמת מכולן. זוהי חרב כה מפורסמת, שזהותו של הגיבור הנושא אותה קופצת מיד לראשו של הצופה בהישמע שמה – המלך ארתור. העובדה הזו כמובן מעלה שאלות ותהיות רבות (בעיקר אם לצופה אין ידע מוקדם על הדרך בה Fate נוהגת לעשות אינטרפטציות לגיבוריה). סייבר היא הרי בחורה והמלך ארתור הוא זכר – מה זה אומר לגבי זהותה? ובכלל, מה התגלית הזו אומרת לגבי משאלתה מהגביע? וכיצד החשיפה אמורה לשחק תפקיד בהמשך הסיפור?

צופי Fate/Zero או סתם אנשים שכבר ספוילרו על העניין איפשהו באינטרנט (הרי היום בקושי נוהגים להתייחס לכך כספוילר, אז קשה שלא) כנראה יתקשו להבין את ההתלהבות, אבל כצופה חדש בזמנו הרגשתי שחזיתי במשהו מדהים, ובצפייה החוזרת הזו קשה שלא להתרפק על הזיכרון הישן ההוא. אני פשוט אוהב איך שבמחי סצנה, בדקות בודדות, מצליחה Fate/stay night גם לספק את שיא ההייפ שלה עד אותה נקודה וגם לעורר כל כך הרבה ציפייה לגילוי של פרטים נוספים בהמשך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s