סקירות מקוצרות – ספטמבר 2020

פוסט ראשון מהפינה החדשה בבלוג בה אני מספר לכם בקצרה על מה שצפיתי/קראתי במהלך החודש וחולק את הרשמים שלי. פינה זו תחליף מעתה את הסקירות הארוכות יותר שכתבתי עד היום (לא לחלוטין, עדיין יתפרסמו כאלה, פשוט לא על בסיס קבוע – לפרטים ניתן לקרוא את הפוסט "שינוי כיוון" שפרסמתי לא מזמן).


Gleipnir

אקשן, מסתורין | 2020 | 13 פרקים | סטודיו Pine Jam | מבוסס מנגה

שואיצ'י קאגאיה גילה שלאחרונה יש לו כוח מוזר – הוא יכול לשנות את צורתו למעין יצור פרוותי עם רוכסן בגבו. שינוי הצורה הזה מעניק לו יכולות פיזיות גבוהות מהרגיל כמו גם חוש ריח מפותח. לילה אחד הוא מנצל את כוחותיו החדשים כדי להציל נערה משריפה, אך במהלך האירוע נראה שהפיל את הטלפון הנייד שלו. את אותו מכשיר מוצאת הנערה, שמה קלייר, וזו מסתבר גם הייתה בהכרה בכל הזמן הזה וגילתה את סודו. קלייר סוחטת את שואיצ'י לספר לה את כל אשר הוא יודע (שזה לא הרבה) על אותם משני צורה ולעזור לה למצוא את אחותה, שקיבלה גם היא כוח מסתורי לפני שרצחה את שאר המשפחה וברחה מהבית.

לא באתי ל Gleipnir בציפיות גבוהות במיוחד. הייתי במצב רוח לסדרת אקשן טראשית, אדג'ית וסקסית – וזה מה שקיבלתי. הסדרה לא מכילה שום אלמנט מהפכני במיוחד. הדמויות ברובן דיי באנאליות והכתיבה לא בדיוק אינטליגנטית. הסדרה מוכרת את עצמה בעיקר באמצעות פאנסרביס, רובו של קלייר כמובן, לה אין בעיה להתפשט בציבור, לפתוח את רוכסנו האחורי של שואיצ'י בצורתו הפרוותית ולהיכנס לתוכו כדי שילחמו ביחד נגד אויביהם – מה שכמובן עובד טוב יותר מאשר לתת לנמושה כמוהו להילחם לבדו. אם זה היה תלוי בה הייתה גם נכנסת אליו עירומה, אבל הוא מתבייש, כי הוא גיבור אנימה ממוצע.

אבל שמעו, הגימיק הזה עובד עליי. בניגוד לשאר הדמויות המשעממות של הסדרה, דווקא האישיות החצופה והלא דופקת חשבון הזאת של קלייר היא מה שעשה את הסדרה לדעתי. מעבר לכך, אותו חיבור פיזי בין השניים מתורגם גם באופן משכנע למדי לחיבור נפשי והשניים הופכים לצוות לעניין ומשפיעים זה על זו – בעיקר מצידו של שואיצ'י שעובר שינוי דיי מהותי ב 13 הפרקים הללו. העלילה עצמה לא מדהימה, אבל מכילה כמה טוויסטים מגניבים במיוחד ושומרת על מסתורין ועניין לכל אורכה. אפילו האנימציה נראית רוב הזמן ממש טוב – כן יש ירידה קלה באיכות לקראת האמצע, אך זו חוזרת לעצמה לקראת הסוף.

לא מדובר בסדרה לכל אחד ובוודאי לא לאלו מכם שמחפשים סדרת איכות. אני בספק שיש מישהו שזו הסדרה האהובה עליו לא מהשנה ואפילו לא מהעונה בה היא יצאה, אבל מי שרק רוצה להעביר את זמנו ב 13 פרקים של אקשן אדג'י מלווה בפאנסרביס – Gleipnir מספקת את זה ואני לחלוטין נהניתי. מקווה לעונה שניה.

grades4_7

Toradora!

קומדיה רומנטית | 2008 | 25 פרקים | סטודיו J.C.Staff | מבוסס לייט נובל

ריוג'י טאקאסו הוא תלמיד תיכון חובב סדר, ניקיון, בישול ועבודות בית. לצערו אין לו הרבה חברים, פשוט כי רוב האנשים סולדים ממנו בשל "הפרצוף מפחיד" שלו (לי הוא נראה לגמרי רגיל, אבל נגיד). בדומה לו, בת כיתתו החדשה, טאיגה איסאקה, דחויה גם היא – אלא שאצלה זה נובע מהעובדה שהיא קטנה, אלימה ולא ממש יודעת לבטא את עצמה כמו בנאדם נורמלי.

בעקבות טעות מצערת מצידה של טאיגה, מוצא מכתב אהבה שהיא כתבה את דרכו לתיקו של טאקאסו במקום לזה של חברו הטוב קיטאמורה. לאחר שמגלה על הקראש של טאיגה, מספר לה גם הוא על קראש שיש לו על חברתה הטובה, מינורי, והשניים מחליטים לעזור זה לזו להגשים את שאיפותיהם הרומנטיות. בו בזמן הם מפתחים חברות קרובה ביניהם, שבאופן טבעי מתפתחת לשמועות על כך שהם עצמם נמצאת במערכת יחסים רומנטית.

לא ממש ידעתי איך לגשת לטורהדורה. זו סדרת אנימה מ 2008 שנמצאת ברשימת הצפייה שלי כבר זמן רב. היא פופולרית מאוד וידעתי שעצם העובדה שלא צפיתי בה עד היום זה סוג של חור בהשכלה שעליי להשלים. עם זאת, אני לא יכול להגיד שקיבלתי עליה המלצות מקיר לקיר, ואם כבר נהפוכו – נאמר לי להנמיך ציפיות. אני יכול להבין מדוע, בעיקר עקב הפרקים הראשונים שמכילים לא מעט קלישאות של קומדיות רומנטיות שהיו נפוצות בשנות ה 2000 המוקדמות, עם הומור שלאו דווקא כל אחד יתחבר אליו.

באמונה שהסדרה לא נכנסה לליבם של כל כך הרבה אנשים בלי סיבה, המשכתי בצפייה ואני חייב להגיד – טוב שעשיתי זאת. החצי הראשון של הסדרה, על אף שנהניתי גם ממנו, באמת מרגיש מעט כמו סדרת בית ספר סטנדרטית, אך כל הדמויות ומערכות היחסים שמוצגות בו, כמו גם משלושי האהבה שמסתבכים להם בחלוף הפרקים, הם בסך הכל אבני הבניין לדרמה סוחטת הדמעות שמגיעה לאחר מכן. אין דרך טובה יותר לתאר את הרגשתי על הסדרה מזאת שפשוט אהבתי אותה. אהבתי את הדמויות, את הדרך שהן עוברות, את תפניות העלילה הרומנטית ואת הסוף המעט צפוי אך מתבקש אליו האנימה הגיעה (שהוא אגב סוגר את כל הקצוות כמו שצריך – דבר שכשלעצמו לא מובן מאליו).

הדבר היחיד שידעתי על Toradora! טרם צפיתי בה זה שקיימת דמות בשם טאיגה והיא טסונדרה – אך זהו פרט כה שולי שלא קרוב ללתאר את הדמות ובטח שלא את הסדרה עצמה. מדובר בסיפור נהדר על כמה אדם אחד בלבד יכול לשנות ולהשפיע על חייו של אדם אחר, להוציא אותו מהבדידות ולתת משמעות לחייו. יש לסדרה כאמור את הקלישאות שלה לאורך הדרך, אך באמצעות הדרמה המרגשת והקומדיה הנפלאה שנובעת מאותם הקשרים שהיא בונה, היא מלמדת את הדמויות השונות, לא רק ריוג'י וטאיגה, שיעור לחיים. היא מראה להן שהקשרים החזקים באמת הם אלו הנרכשים כאשר אנשים מתייחסים האחד לשני כשווים.

אה כן, ואני לא יודע מה הדעה הרווחת בקרב מעריצי הסדרה – אבל אמי היא הבסט גירל וזה בכלל לא נתון לדיון.

grades4_8

Shokugeki no Souma: Gou no Sara

שונן, אצ'י | 2020 | 13 פרקים | סטודיו J.C.Staff | מבוסס מנגה

ציפיות גבוהות לא היו לי מהעונה החמישית של Shokugeki no Souma. יש לי כבר היכרות עם חומר המקור, ובמילים עדינות אני לא חושב שהארק האחרון שעובד לעונה הזאת הוא קרוב לרמה של יתר הסדרה. אפילו הייתי אומר שהוא מיותר, אך אם כבר דבקתי בסדרה במשך ארבע עונות – לא אפרוש באחרונה.

חודשים אחדים לאחר מאורעות העונה הקודמת מוצאים עצמם הגיבורים תחת איום חדש – שף מן העולם התחתון המכנה עצמו סאיבה אסאהי וגונב את כלי המטבח של יריביו המובסים. על הרקע הזה גם מקבלים סומה וחבריו לטוטסוקי הזמנה להשתתפות בתחרות הבישול העולמית BLUE, אליה הוזמן גם אביו בצעירותו – אלא שלמעמד המכובד הנ"ל זמינות שלוש הקצאות בלבד, ואין דרך טובה יותר להחליט מי ילך מאשר להתחרות על כך.

נשים בצד את העובדה שאני חושב שהסיפור של סומה כבר נסגר כמו שצריך והחורים העלילתיים הקטנים שנותרו לא משאירים הרבה עם מה לעבוד – שתי בעיות גדולות יש לי באמת עם החלק הזה של הסדרה. הראשונה היא שהוא מזורז. מאוד מאוד מזורז. גם במנגה האירועים עברו במהירות הבזק וחלקים שלמים מהתחרות, שנראה היה שאמורה להיות גדולה הרבה יותר, פשוט נחתכו כדי לזרז תהליכים ולהגיע לעיקר. באנימה הבעיה גדולה אפילו יותר בשל העובדה שאת הארק כולו (פלוס חלק מפרקי האפילוג של המנגה) צריך היה לדחוס ל 13 פרקים בלבד – כך נחתכו גם חלקים גדולים מהאקספוזיציה והלכו לעזאזל (ואני חייב להודות, אלו דווקא היו החלקים היותר חביבים עליי בארק הזה).

הבעיה השניה היא זריקת ההיגיון מהחלון. גם בעונות הקודמות הוצגו לנו שפים בעלי יכולות בלתי רגילות, אך הכל נשאר באיזשהו גבול של היגיון ודרך הכנת המנות נותרה פחות או יותר צמודה למציאות. הפעם הנבלים הם קריקטורה הזויה של נבלי שונן גנריים עם יכולות על אנושיות שמכינים את האוכל שלהם עם כלי מטבח שנראים יותר כמו שחרורי באנקאי מבליץ' – אחת מהן אף מטבלת את המנות שלה באמצעות, תחזיקו חזק – מסור חשמלי. ברצינות שאני לא יודע מה עבר ליוצרים בראש.

עם כמה שזה פסיכי עדיין מצאתי ממה להנות. הסדרה שומרת על המבנה הסיפורי שלה (שאמנם ממחזר רעיונות קיימים ללא בושה ומבלי להוסיף שום דבר משמעותי לשולחן) וזה כולל את הצ'ארם וההומור הרגיל – כמו גם כמה אתגרים יצירתיים שמייצרים מנות נהדרות ומעוררות תיאבון. כמו כן, תמיד כיף להאזין לליהוק הנהדר של המדבבים לדמויות החדשות – הפעם פוקויאמה ג'ון בתור אסאהי ומאיה סאקמוטו בתור הבוקמאסטר, שניהם מדבבים מן השורה הראשונה שעושים עבודה יוצאת מן הכלל.

אני כן שמח שהעונה איפשרה לי להיפרד באופן סופי מהסדרה שליוותה אותי במשך מספר שנים, עם סוף שמרגיש משויף יותר מזה שהיה לולא העונה שודרה. הקליימקס עצמו אמנם מרגיש כמו שחזור חלש יותר של האינטרקציות ופיתוח הדמויות שהיו בארק הקודם, אפילו בצורה קצת "חפיפניקית", אבל המסר של העונה עדיין עובר יפה והתוכן שעובד מהאפילוג מרגיש כמו הביס האחרון מארוחה משביעה במיוחד. מודה שאתגעגע.

grades4_6

Burn the Witch (עונה ראשונה)

שונן, אקשן, פנטזיה | 2020 | 4 צ'אפטרים | כתיבה וציור: קובו טיטה

נואל ניהאשי וניני ספאנגקול הן שתי נערות צעירות המתפקדות כסוכנות בארגון Wing Band ותפקידן למצוא ולפקח על דרקונים – אלו מאכלסים את הצד הנסתר של העיר לונדון המכונה "לונדון ההפוכה". אותם דרקונים יוצרים לא מעט בעיות לתושבים, באים בשלל צורות וגדלים, אך חוץ מהמעטים הגרים בלונדון ההפוכה, היתר לא באמת מסוגלים לראות אותם.

Burn the Witch של המנגקה טיטה קובו (Bleach) כבר שוחררה לפני כשנתיים בצורה של וואן שוט וכעת היא מקבלת סופסוף גרסה מורחבת שתתפרסם כסדרה שלמה. בניגוד למנגות אחרות מבית שונן ג'אמפ היוצאות באופן שבועי, זו פורסמה בצורה של ארבעה צ'אפטרים המהווים "עונה ראשונה", כאשר עונה שניה הוכרזה למועד מאוחר יותר.

כאחד שמאוד אהב את בליץ' וחולה על סגנון הציור של קובו, נהניתי נורא לחזור לתחושה של לקרוא מנגה פרי עטו. בינתיים הסדרה עדיין מרגישה כמו קונספט ראשוני ואי אפשר להגיד שיש בה משהו מרגש מדי. העולם מאוד מפורט ומלא חוקים, קבוצות וארגונים שטרם ירדו לי בגרון, אך הדמויות חביבות מאוד, האינטרקציה ביניהן עובדת יפה והאומנות כרגיל – מאוד מרשימה.

אלו מכם שטרם קראו יתכן שירצו לחכות לגרסת האנימה – זאת תצא בצורה של סרט בימים הקרובים (שיגיע גם לשירותי הסטרימינג, כך שאין צורך לחכות לבלוריי). האנימה כנראה תהיה פחות או יותר אותו הדבר (ואולי עם תוכן נוסף, כי הרבה אין פה) והייתי מחכה גם אני, אבל הנוסטלגיה והרצון לחוות שוב את התחושה של קריאת פרק מנגה של בליץ' משכה אותי לתת הצצה קודם במקור, שהוא אכן דומה מאוד בסגנון באווירה לאותה יצירת שונן שגדלתי עליה. מצפה מאוד גם לסרט וגם להמשך הסיפור.

grades4_7

Internet Explorer

קומדיה, דרמה | 2018 | 67 צ'אפטרים (נכון לעכשיו, עוד ממשיך להתפרסם) | כתיבה: Merryweather, ציור: Princess Hinghoi ו Carillus

לסיום, דווקא יצירה שאינה יפנית אך מושפעת רבות מהתרבות האנימה והמנגה (ומהרצון של הקהילה האינטרנטית להפוך כל דבר לוואיפוז). בשיחה רנדומלית עם חברים על דפדפני אינטרנט נזכרתי במימז שנתקלתי בהם כאשר אלו מוצגים כדמויות אנימה נשיות. בחיפוש אחר היצירה המדוברת, התברר לי שמדובר בוובקומיקס שלם הזמין לקריאה באתר Webtoon ושכעת יש לו לא פחות מ 67 פרקים (רובם קצרים מאוד, כך שקריאה של הסיפור כולו אורכת כשעה-שעתיים ואפילו פחות).

הסיפור, כשמו, עוסק בדפדפן אינטרנט אקספלורר המיושן שדמותו נזרקת אל הגהנום של הדפדפנים כאשר גוגל כרום האכזרית תופסת את מקומה, חוטפת את מנוע החיפוש Bing וצוברת פופולריות. מייקרוסופט טרם וויתרו על אקספלורר הקטנה וזו עושה את כל המאמצים כדי לחזור לחיים, להשתדרג ולהשיב מלחמה.

אין פה איזו עלילה מדהימה, אבל הרעיון עצמו חמוד, יצרתי ברמות ומשעשע מאוד, בעיקר אם יש לכם היכרות עם ההיסטוריה של האינטרנט. הציורים גם הם ברמה יחסית גבוהה לקומיקס אינטרנטי שיוצר באופן עצמאי, ובפרקי הקליימקס בהם מתרחשים הקרבות הגדולים של הסיפור האומנות אף עולה מדרגה ומקבלת סגנון "טריגרי" (נו, כמו הסטודיו המוכר מאחורי Kill la Kill ו SSSS.Gridman) ואפי במיוחד.

העונה הראשונה העוסקת במאבק בכרום כבר הסתיימה, אך הקומיקס עוד ממשיך להתפרסם וכעת נכנס לעונתו השנייה שעוסקת בוירוסים ידועים כמו התולעת של טאפין מוריס. אני אהבתי, ממליץ וכמובן אמשיך לעקוב.

grades4_7

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s