Fate/stay night (2006) – פרק 7

סייבר עצבנית (ורעבה) זה כזה חמוד!


אחרי שחזר מאוחר באופן חשוד ומבלי להסביר מדוע, ועוד הפיל עליה את הברית החדשה שלו עם רין עליה הוא כלל לא התייעץ עימה מראש, שירו כבר הגיע לסייבר עד כאן. היא מחליטה להגיד לשירו שמספיק עם המשחקים וללמד אותו לקח בכך שתאכל לכולם את הארוחת בוקר. טוב, זה כנראה פחות משהו רצוני ויותר אינסטנקטיבי, אבל לאחר הארוחה שירו מוצא עצמו נאלץ להסביר לסאקורה מדוע סייבר תצטרך להתלוות אליהם מעכשיו בדרך לבית הספר. סאקורה שקיוותה ללכת יד ביד לבדה עם הסנפאי החביב עליה, נקלעת לסיטואציה מחורבנת אף יותר עבורה, כאשר גם רין מופיעה איכשהו בדלת הכניסה.

זאת סצנה מקורית ומשעשעת שלא מופיעה ב VN (או לפחות לא בדיוק כך) ומציגה באופן מדויק את המצב הסבוך אליו נקלע שירו עם ההארם החדש שלו. למרבה מזלו רין מצליחה לשכנע את סייבר להישאר בבית (עם איזה קשקוש על כך שזה נכון אסטרטגית כי יחשבו שאם שירו הולך בלי הסרבנט שלו הוא כנראה טומן מלכודת), אך הקשר החדש שלו עם הנערה השווה של בית הספר ממשיך לגבות מחירים. לא רק סאקורה חוששת מרין, אלא גם איסיי, והוא דווקא לא בדיוק מנסה להסתיר את תחושותיו. אבל מאיסיי שירו עוד יכול להתעלם, מה שיותר מדאיג אותו זה להמציא תירוץ כלשהו לסאקורה ולהבטיח לה (בחוסר אחריות משווע) שזאת הפעם האחרונה שרין תופיע בפתח ביתם.

אותה שיחת הרגעה עם סאקורה גורמת לו לאחר לפגישה אחרת שקבע עם רין, זו מתעצבנת תחילה ואז מפנה את תשומת ליבו לבעיה האמיתית שעל השולחן: בית הספר עטוף במחסום ששואב מאנה מהתלמידים, מחסום שעליו כנראה אחראית ריידר והמאסטר שלה. רין מציעה שיחפשו את מעגלי הקסם המוסתרים ברחבי בית הספר, כך יוכלו לפחות להחליש את השפעתו של אותו מחסום עד שריידר תצא מהמחבוא שלה שוב. למרבה ההפתעה, שירו מראה שהוא לא חסר תועלת ושהוא דווקא ממש טוב בלמצוא את אותם מעגלי קסם – מה שמקצר את העניינים ומוביל למונטאג' כיפי ביותר של מחיקת מעגלים ברחבי בית הספר (כולל בשירותי הבנים, אליהם רין נאלצת להיכנס בעל כורחה). גם אותו מונטאג' מורכב מרגעים מקוריים, כמו חלקים רבים מהפרק – ולמרבה ההפתעה הם כולם מבדרים ומרגישים שנבנו באופן מושלם עבור הדמויות.

זה פרק שמצטיין לא רק בכתיבה שלו, אלא אפילו באספקט הויזואלי שהיה החלק החלש ביותר של האדפטציה עד כה. הדמויות מצוירות כהלכה, הקומפוזיציות מעניינות, בלי יותר מדי תקריבי פנים עצלניים ודמויות שעומדות בצורה סטטית וחסרת הבעה, ויש אפילו מספר סצנות שפלטת הצבעים שנבחרה עבורן היא לא פחות מיפהפיה. כל זה גורם לי לתהות מדוע דווקא ברגעי המפתח של הסיפור ובקרבות לא השקיעו בצורה שכזו. לחלוטין בזבוז.

הפרק הזה אפילו גורם לי להתחרט מעט על הביקורת שהעברתי על הפרק הקודם לגבי השומן העודף שהוא נתן לסיפור ללא צורך. אמרתי בשבוע שעבר שאין טעם לייצר קונפליקטים והשוואות בין שירו ורין שלא ייחקרו ממילא בראוט הנוכחי, אבל נראה ש Fate/stay night של 2006 דווקא כן מעמיקה מעט ביחסים בין השניים – ואפילו מנצלת זאת לטובה. לאחר ששירו כבר סיפר לרין מבלי סיבה אמיתית על ההיסטוריה המשפחתית שלו עם אביו, כעת אותה עבודת צוות ביניהם גורמת לה לסמוך עליו יותר והיא מספרת לו את סיפורה שלה על אביה שמת. השניים יושבים לשיחה דיי אינטימית ונראה שהם באמת החלו להתקרב זה לזו.

נכון, זה עדיין לא מוסיף שום דבר לסיפור הכולל של הראוט שעתיד לעסוק בכלל ביחסים בין שירו לסייבר, אבל זה כן תורם להתרחשויות של הפרק הנוכחי. כך, לאחר אותה שיחה, ולאחר יום מוצלח של עבודה משותפת שהניבה תוצאות, מושרית על הדמויות וגם על הצופים הרגשת ביטחון שהעניינים מתקדמים במסלולם – הרגשה שמתחלפת במהרה במתח מבשר רעות כאשר השניים נפרדים ושירו מרגיש שהמחסום חזר לפעול בעוצמה. הוא מסתכל לאחור לכיוון הרחוב ורואה שרין כבר איננה, מסתכל על ידו ותוהה אם הפעם לקרוא לסייבר, אך מחליט בכל זאת לחזור לבדו לתוך חצר בית הספר המסוכנת. שם, בתוך מבנה מועדון הקשתות, הוא מוצא את מעגל הקסם הגדול ביותר שראה עד כה, את ריידר, ובאופן לא ממש מפתיע – גם את שינג'י.

אני מאוד אוהב את איך שזה נעשה, פשוט כי במקור החשיפה הזאת של שינג'י בפני שירו נעשתה בצורה מאוד פשטנית ואנטי קליימטית, כאשר זה פשוט מגיח בפניו של גיבורנו ומספר לו שהוא מאסטר. הפרק הזה לעומת זאת נותן לסצנה להרגיש דרמטית ומאיימת הרבה יותר. זה נכון גם מבחינת בימוי ובחירת הצבעים שדוברה קודם לכן, וגם בזכות הרגשת הבידוד וחוסר האונים שנוצרת מכך שרין כבר איננה לצידו של שירו – וכל זה לא יכל לעבור באותה צורה לולא נבנתה מערכת היחסים בין השניים. אני שמח שפרקים שכאלה מאפשרים לי לחזור בי, ושכעת אני רואה שאותם קטעים מ Unlimited Blade Works שחשבתי שנכללו לצורך אקשן סתמי ותו לא, דווקא נבחרו במחשבה תחילה ומתוך היכולת שלהם לתרום באמת לזרימת הסיפור.

זה לא בא ללא מחיר כמובן. אנחנו בכל זאת כבר בפרק 7, כמעט בשליש מהסדרה, ועדיין יש הרגשה שלא התקדמו בסיפור באופן רציני ולא התחלנו באמת לחקור את הנושאים עליהם הוא מדבר, אלא רק לקבל טעימה קלה מהם. לכן אני בכל זאת מקווה שהסיפור יתחיל מעתה להתרכז קצת פחות באותם "פילרים" וקצת יותר בתוכן שיהיה רלוונטי לנקודת הסיום שלו – ורצוי כמובן שבאותה ההשקעה שנראתה בפרק הזה, שאולי היה המוצלח ביותר עד עכשיו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s