אחרי שלושת פרקי הפתיחה שגוללו עלילה המשותפת לכלל הראוטים של Fate/stay night, אנו מתחילים בפרק הזה להיכנס לעלילה ולקונפליקטים היחודיים של הראוט הראשון, Fate, עליו מבוססת האדפטציה הנוכחית.
עזבנו בשבוע שעבר בדיוק כששירו ורין יצאו מהכנסיה ופגשו בלולי כסופת השיער והסרבנט ואימתני שלה – זו מציגה עצמה כאיליהסביל וון איינזברן (או איליה בקיצור), נצר למשפחת מאגים מיוחסת מסתבר והמאסטרית של ברסרקר במלחמת הגביע החמישית. הקרב מול ברסרקר נפתח מיד עם תחילת הפרק ואי אפשר להגיד שהוא מרשים יותר משאר הקרבות המשמימים ויזואלית שנתקלנו בהם עד כה, אך בניגוד לקודמיו הוא מתנהל באופן קצת שונה ועם הכרעה ברורה.
ארצ'ר עדיין פצוע ולא יכול להילחם, הקסמים של רין לא משפיעים כלל, שירו רק צועק מהצד וסייבר נשארת לעמוד לבדה מול היצור הענקי הזה, נגדו היא מסוגלת בעיקר להתחמק. הבדלי הכוחות הם ניכרים והעובדה שסייבר בעצמה עדיין פצועה מהקרב עם לאנסר גם כן לא עוזרת – לכן תוך דקות בודדת הופכת המערכה לשחיטה חד צדדית של האבירה הבלונדינית הקטנה.
כדי להפוך את הסיטואציה לנואשת אפילו יותר, חושפת איליה שהסרבנט הענקי שלה הוא לא אחר מאשר הגיבור הגדול ביותר שיצא מהמיתולוגיה היוונית – הרקולס. במלחמה שכזאת בין גיבורים אגדיים הרקולס הוא כנראה אחד השמות המפחידים ביותר שיכול להישמע. אין אחד שלא מכיר את סיפורו ואת יכולותיו המתחרות באלו של האלים עצמם, וכאשר הכוח הפיזי המטורף שלו מתורגם לקלאס הברסרקר התוקף לכל עבר בשיא העוצמה וללא שליטה – זה ללא ספק מפחיד ואין פלא שהסיטואציה התגלהלה למצב הנוכחי.
שירו הצופה במופע האימים הזה מן הצד מרגיש שהוא לא יכול לשאת זאת עוד, לא כי הוא הולך להפסיד במלחמה ואולי אף להפסיד את חייו חלילה, אלא כי הוא מתקשה לראות את סייבר ממשיכה לנסות להילחם באופן נואש כשהיא כמעט ואינה מסוגלת לעמוד. שירו לא רואה בה סרבנט, כלי מלחמה, אלא אדם, וככזה עליו להציל גם אותה. שירו הבטיח לקיריטיסוגו בפלאשבק שאנו רואים לאחר מכן שהוא יהיה גיבור הצדק במקומו, שיעשה את מה שאביו כבר לא היה מסוגל לעשות. זאת השיחה האחרונה ביניהם רגע לפני מותו של קיריטסוגו ושירו אינו מוכן לסגת מאותה הבטחה. בעיניו גיבור צריך לנסות ולהציל את כולם גם על חשבונו האישי – כך ראינו אותו פועל עד עכשיו וכך הוא פועל גם ברגעים אלה כשהוא דוחף את סייבר הצידה וחוטף את מכת המחץ של ברסרקר במקומה.
המהלך הזה של שירו כמובן משולל כל היגיון, כך מסבירה לו רין. הרי אם יהרג הוא לוקח את סייבר יחד איתו בלאו הכי, אלא שהחלטתו של שירו אינה נובעת ממניעים שכליים – היא נובעת ממניעים רגשיים ואידיאולוגיים. שירו הרי מודע לחוסר היכולת שלו ולכך שסיכוייו לנצח בגישה הנוכחית הם כלושים. לכן, בניגוד לבני גנץ, הוא גם לא מתרעם על הרעיון של רין שסייבר תסתיר ממנו את סודה בחשד שזה ידלוף לאויב. להפך, הוא פונה לסייבר ומתוודה בפניה שאם ברצונה לנצח הוא כנראה לא יוכל לעזור לה – הוא הרי רוצה לעצור טיפוסים רעים, אבל לאו דווקא להילחם עד המוות עבור הניצחון.
אלא שבניגוד לשירו, הניצחון דווקא כן חשוב עבור סייבר. רין מבהירה שסרבנטים לא מנדבים את עצמם למלחמה בשביל הכיף – גם הם רוצים לקבל משאלה מהגביע וסייבר בהחלט לא מתכוונת לוותר עליו. היא מבהירה לשירו שהם היא לא מתכוונת להפסיד ושאם הוא מוריד את הסיכויים שלהם היא פשוט תעלה את אותם הסיכויים חזרה. הבעיה שסייבר לא בדיוק מבינה על מי היא נפלה. היא חושבת במושגים של מלחמה ומבחינתה גם רעב הוא אויב ולכן אכילה היא שלב אינטגרלי בדרך לניצחון. כאשר היא מבהירה לו שאינה מוכנה לדרדר עצמה לטקטיקות נבזיות כמו אכילת נשמות אדם לצורך מאנה היא רק מחזקת את תמונתה כפי ששירו רואה אותה – נערה צעירה, בת אדם לכל דבר, ואחת עם לב טוב. נערה שכזאת, כפי ששירו הבהיר לרין – הוא לא רואה סיבה שלא להציל, גם אם זה אינו תפקידו.
אחרי הפרקים הקודמים שביססו את דמותו של שירו ואת כניסתו למלחמת הגביע הקדוש, הפרק הזה מגיע כדי להדגיש את חסרונו היחסי באותה המלחמה. זהו חיסרון שלא מתבטא רק בחוסר הניסיון הברור שלו לעומת המאסטרים האחרים, אלא גם בגישתו הכללית הנובעת מאותן אמונות שהוצגו לנו קודם לכן, אמונות שנרמז שיפגעו בו ושכעת אנו רואים כיצד. כעת, כשתוצאות פעולותיו של שירו עשויות לפגוע לא רק בו, אלא גם בשותפתו החדשה, עליה הוא כה רוצה לשמור – נראה שמשהו יצטרך להשתנות אם השניים רוצים לראות קו הסיום יחדיו. בינתיים נראה שרין לפחות לא מתכוונת לתת לצמד הזה להרוס את סיכוייה האישיים בטורניר ואומרת לשירו שעדיף שלא יראה בה כבת אדם – ובכך רומזת שהשניים עשויים לפגוש אחד את השניה כאויבים בהמשך הדרך.
Isogashii 