Yakusoku no Neverland – Forest, Search of Minerva & Goldy Pond Arcs

אחרי שסקרתי את הארק הראשון של Yakusoku no Neverland, החלק הבא שאסקור הוא שלושת הארקים העוקבים לו, המהווים יחד מעין סאגה שלמה המתפרסת מצ'אפטר 38 ועד צ'אפטר 95 של המנגה (אם הייתי צריך להמר, אותם העונה השניה של האנימה צפויה לכסות).

הסיפור ממשיך בדיוק מהנקודה בה עצרנו. הילדים ברחו מבית היתומים גרייס פילד אל תוך היער וכעת עליהם להבין כיצד לשרוד לבדם ולאן עליהם לצעוד. המשימה המרכזית כרגע היא לתפוס כמה שיותר מרחק, שכן הסכנה עדיין לא חלפה והשדים אוכלי האדם עדיין בעקבותם. מדאיגה לא פחות העובדה שאותו יער בו הם נמצאים אינו דומה כלל וכלל לזה בו נהגו לשחק תופסת בסמוך לבית היתומים – הוא מלא ביצורים מסוכנים, בצמחים טורפים וכן האקלים והממדים של העצים בו לא דומים לאלו של עולם האנושי עליו קראו בספרים.

את הדרך להתמודד עם אותן הסכנות מוצאים הילדים בעזרת רמזים ופרטי מידע שהשאיר להם וויליאם מינרבה, מי שמסתמן כאחד הניצולים של המין האנושי בעולם האכזר הזה, ובתקווה אחד מיני רבים. אחד הרמזים הבולטים תמון בתוך עט הסתרים שהשאיר להם נורמן לפני מותו, וזה מורה על נקודת ציון בה הם מקווים לפגוש את אותו מינרבה ולהשלים את מסעם.

חלק גדול משלושת הארקים הללו, ובעיקר הראשון מביניהם, הוא להשיג עוד ועוד מידע – ואוי כמה שזה כיף לקבל סופסוף תשובות. הילדים מגיעים תחילה לעולם לא מוכר, אך מהר מאוד פוגשים עוד מהנפשות הפועלות בו ומגלים מה לכל הרוחות קרה לעולם בני האדם כפי שמתואר בספרים שנכתבו לפני 30 שנה. אנו לומדים מהיכן הגיעו השדים, על הסוגים השונים שלהם, על החוות שהקימו ועל גורלו של המין האנושי בכל הסיפור הזה. התשובות בחלקן מפתיעות ושוברות את תפיסת העולם של הילדים לגבי מה שקורה בחוץ, השאר מעלות שאלות ותאוריות נוספות לגבי זהותו של מינרבה. בין כל אותם פרטי מידע בולטת הבטחה אחת, זו הנרמזת בכותרת המנגה ושאנו סופסוף מגלים מה היא, המהווה את הבסיס לכל העולם המשונה הזה.

עם זאת, הבשר האמיתי של הסאגה הנוכחית מגיע בשני הארקים שמגיעים לאחר מכן. הראשון מביניהם מהווה מעין ארק מעבר בו מגיעים הילדים לנקודת הציון הראשונה אליה כיוון מינרבה, שם הם מופתעים לגלות מה ומי מחכה להם. הארק השני, המשלים את זה הקודם ומהווה את השיא של הסאגה כולה, מתרחש בפארק הממוקם באזור "Goldy Pond". אל אותו פארק נחטפת אמה, שם היא מגלה שכלואים ילדים נוספים ושהמקום מנוהל גם הוא על ידי השדים. בניגוד לגרייס פילד, גולדי פונד אינו חווה כי אם פארק שעשועים עבור קבוצה מצומצמת של שדים סדיסטיים במיוחד, כאלה שלא נהנים רק לאכול בשר אדם, אלא גם לצוד אותו בעצמם. אחד מאותם שדים והאויב הגדול של הארק הוא לואיס – צייד ותיק ומונסה שאינו מסתפק בטרף קל ומחפש מרדף מאתגר ומרגש כמה שאפשר ומהר מאוד שם את עיניו על אמה שלנו.

שמעתי טענות על כך שאחרי הארק הראשון המנגה מדרדרת ואני יכול להבין את מעט מי שהתאכזב. בסקירה שעברה הזכרתי ש Yakusoku no Neverland אינה יוצאת דופן מבין סדרות השונן כפי שמעריצים מסוימים מנסים לייחס לה, והארקים המדוברים הפעם מדגישים זאת יותר מתמיד, לכן הגיוני שמי שציפה מראש למשהו אחר – התאכזב. בעוד הארק הראשון היה מותחן בו התנהל קרב מוחות בין הילדים לבין איזבלה, הארקים העוקבים נכנסים לז'אנרים שהרבה יותר מוכרים לסדרות המעטרות את דפי המגזין Shounen Jump. הסדרה שומרת על אספקט המסתורין שכנראה ימשיך ללוות אותה עד סופה, אך בו בעת פונה יותר לז'אנר ההרפתקאות (אפלות וקשות אמנם, אבל עדיין הרפתקאות). לקראת סוף הסאגה, במאבק הסופי ב Goldy Pond, אף מציגה נברלנד כמה קרבות שלא היו מביישים את גדולי סדרות הבאטל שונן של המגזין.

אולי זה כי מראש אני אוהב את הז'אנרים הנ"ל, אבל באמת שלא מצאתי את עצמי מאוכזב כלל וכלל. נכון שלארק הראשון הייתה הרגשה ייחודית מעט יותר, אך אלו הממשיכים אותו מרתקים בפני עצמם ובכל זאת מרגישים כהמשך טבעי. הם ממשיכים לשמר בצורה מופתית את האימה והמסתורין של הסיפור, לתת כל פעם פרט מידע נוסף שנותן רצון ללמוד עוד ועוד על העולם הזה, ובו זמנית מציגים אספקטים חדשים לסיפור. נכון, לא כל היתרונות של מסע הבריחה מגרייס פילד נשמרו, ואני מבין את מי שציפה שכל הסיפור הזה לא יגמר בקרב יריות אלא במשהו יותר מתוחכם – אך חלק גדול מאותן יתרונות עדיין כאן (ביניהם מאבק טקטי נהדר של חלשים מול חזקים), ביחד עם יתרונות חדשים המשלימים את החסר.

המחוזות שאליהם הגיעה המנגה בחלק הזה שלה הם בסופו של דבר דיי מתבקשים לדעתי. החלק הראשון היה כולו מסע בריחה, מסע שהסתיים עם השארת הילדים הקטנים יותר מאחור ושבועה של אמה לחזור ולהצילם. בחלק הנוכחי לעומת זאת החבורה עושה את המעבר מלהיות הנרדפים ללהיות הרודפים. הם לומדים לשרוד ומתחילים ללמוד גם להיאבק חזרה באותם שדים – מה שעד עתה היה מחוץ לתחום האפשר עבורם. נכון, לפעמים זה קצת מוגזם כשמדובר בילדים קטנים שכאלה שאמורים להילחם ביצורים מפלצתיים שכאלה, אבל נברלנד תמיד חרגה מעט מהריאליזם במה שקשור ליכולותיהם של אותם ילדים. זה בסדר וזה עובד מבחינתי, בדיוק מאותן סיבות שציינתי בפעם הקודמת.

אני בטוח שמכאן הסדרה תמשיך במגמה הזאת ותיתן לאנושות לקחת עמדה תקיפה אפילו יותר אל מול האויב. אני כבר מתחיל לראות לאן הסיפור הזה הולך ומה יהיה שיאו, אבל בהתחשב בעובדה שאני רק מעט אחרי החצי – אני בטוח שיש עוד הרבה הפתעות בדרך.


פינת הספוילרים

אהבתי בארק היער את ההיכרות עם מוזיקה וסונג'ו, שני שדים בעלי אמונה שונה מזו של אלו שהכרנו עד כה, המראים בדיוק כמה מפותחים התפתחו זנים מסוימים עד שחלקם פנו לצמחונות ואף הקימו דתות. למרות כל מה שסיפרו השניים (בין היתר על מפעלי הגידול שאני חייב להגיד – היה מזעזע לשמוע עליהם), ניכר היה שיש עוד הרבה שהם מסתירים, כך שהיה מעניין במיוחד לשמוע את סונג'ו חושף לבסוף את מניעיו האמיתיים – הרצון לאפשר לבני האדם להתרבות כדי שיוכל לחזור למסעות הציד שניהל בעבר (ושנראה שהוא לא היחיד שמתגעגע אליהם). כמו כן, מסקרן לדעת כיצד השרשרת שנתנה מוזיקה לאמה תשחק תפקיד בהמשך הדרך ומהם שבעת הקירות עליהם דיברה (אלו אני מאמין שנמצאים במפקדה שבמרכז גרייס פילד, שכן נראה שלשם הסדרה מכוונת כעת). למרות שנפרדנו מהשניים האלה, עושה רושם שעוד ניתקל בהם בהמשך – השאלה באיזה צד הם יהיו בפעם הבאה.

לאחר שעזבנו את היער הגענו לבסיס התת קרקעי שהקים מינרבה, שם נתן לילדים את האופציה להשתכן ולנהל את חייהם או להחליט להמשיך במסעם ולנסות להגיע אל עולם בני האדם – התלבטות שהתשובה אליה ברורה. שם פגשנו גם את "האיש ההוא", ניצול נוסף מאחת החוות שחי כעת לבדו לאחר שאיבד את חבריו למסע. אהבתי את הדמות ובכלל את העובדה שמתחילים להכניס גם חבר'ה קצת יותר מבוגרים למחנה האנושי. בעזרת דמותו המשיכה הסדרה להעביר את המסר שעומד בלב הסיפור – שרק בעזרת שיתוף פעולה עם כמה שיותר מהם, יוכלו בני האדם לגבור על אויביהם, חזקים ומפלצתיים ככל שיהיו.

בארק הראשון היה זה ריי שהשתנה בעקבות המאבק העיקש של אמה, והפעם הבחור המבוגר הוא הבא בתור, אלא שלא מדובר בשידור חוזר של אותו הדבר. ריי היה פסימי וריאליסט מטבעו והעדיף פשוט לחבור למינימום ההכרחי מחבריו החשובים ביותר, בעוד הבחור החדש נכווה בעבר משיתוף פעולה שהביא להרג כל חבריו. זה לא שהוא לא האמין ביתרונות של עבודת הצוות, אלא שאיבד תקווה שהיא מספיקה כדי לנצח את השדים, ולכן העדיף להתרחק כמה שיותר מכל חיבור פוטנציאלי חדש על מנת לחסוך מעצמו טראומה ויגון נוספים. אהבתי מאוד איך שהוא ראה את עצמו ואת חבריו בקבוצה של אמה וריי, וכן את הסצנה בה הפצירה בו אמה כבר שהיא מתכוונת "להציל" אותו – מה שהיא אכן עשתה לבסוף כשהביאה חזרה איתה את לוקאס, חברו הותיק שהיה בטוח שמת.

ואם כבר הגענו לדבר על מה שקרה בגולדי פונד – כאשר נאמר שמייבאים אל אותו פארק שעשועים ילדים מהחוות, את אותם הילדים שאמורים היו להיות מיועדים לאכילה, עלה במוחי מיד רעיון. רעיון שהתברר כנכון (כמעט). בסוף הארק הראשון ראינו את נורמן מובל למסירה, אך מעולם לא ראינו את רגעיו האחרונים. אם כך, מיד חשבתי שיתכן שנמסר גם הוא לפארק הזה. נורמן אכן לא נהרג מתברר, אם כי למרבה הצער המפגש המחודש איתו עדיין רחוק מלהתרחש. נורמן אכן נשלח למטרות אחרות ולא לאכילה (לפחות בינתיים), אך למרבה ההפתעה הוא מצא עצמו נמסר לאימוץ – הדבר האחרון שציפה לו. זה היה טוויסט נהדר, בעיקר כשאנחנו יודעים את זהות המאמץ, אחיו של ווליאם מינרבה, פיטר לייטלי, שכרגע מסתמן כנבל המרכזי של הסדרה וכמי שהחליט לשדל את שאריות המין האנושי כדי לשמור את הסטטוס קוו עם השדים. עוד לא ברור מהו המיזם של אותו פיטר ומה הוא מתכנן עבור נורמן ושאר הילדים במעבדה שלו, בינתיים גם אין לי שום רעיון, אבל אני בטוח שיהיה מעניין לגלות.

לגבי המאבק הסופי בגולדי פונד – ללא ספק מדובר בחלק האפי ביותר של המנגה עד כה. לדעתי הוא עדיין לא מספק את האנדרנלין והרגשת הקליימקס שהייתה בסוף ארק הבריחה מגרייס פילד, אבל הוא עדיין היה מעולה בדרכו. אני פשוט אוהב את הדרך בה פוסוקה מציירת את השדים ואת העיצובים המטורפים שהיא נתנה ללואיס ולחבריו (עם ובלי המסכות), וזה בא לידי ביטוי בארק הזה יותר מתמיד. הקרב הראשון היה הקל מכולם, אבל היה נחוץ להתחיל כך ולספק תקווה שהתוכנית של הילדים אכן עובדת – והם ללא ספק היו שם באדאסים לגמרי. לאחר מכן העניינים החלו להשתבש, כצפוי, וכל אחד מהאויבים הנותרים סיפק אתגר בפני עצמו. למען האמת, יותר מהקרב נגד לואיס, דווקא הקרב נגד נואוס ונומו, זוג השדים התאומים, היה המעניין ביותר עבורי.

לואיס עצמו הרגיש מלכתחילה קצת OP (בכל זאת הוא מסוגל לתפוס בידיו הקטנות כל כך הרבה קליעים, נו באמת) וברור שאם הוא היה רציני מלכתחילה ולא מחפש לתת הקלות לאמה זה לא היה נגמר כפי שזה נגמר. השניים האחרים לעומת זאת פחות ניבנו כאיום המרכזי, אך לגמרי הצליחו להתעלות על הציפיות. נגדם גם הוצג קונספט חדש – שכאשר שד אוכל שד אחר הוא נעשה חזק יותר. אני לא יודע אם זה משהו אקסקלוסיבי לשניים הללו או שמדובר ברמז לקראת ההמשך. אולי השדים המפותחים יותר בעולם הזה הם אלו שאכלו יותר מחבריהם? זאת כרגע התאוריה שלי, וכבר ראיתי דברים דומים במנגות אחרות שגורמים לי לחשוב שאכן כך הדבר.

לבסוף נרתמו למאבק הסופי ריי והבחור המבוגר בכניסה אפית כפי שהיה מצופה מהם, ואף ברגעים האחרונים הצטרף הילד המגודל, אדם, זה שהגיע מאותה מעבדה מוזרה אליה נשלח נורמן ושטרם התברר הסיפור שלו. הייתי חושב שאולי מנסים באותה המעבדה לייצר בני אדם חזקים וחכמים מספיק כדי שיוכלו להחזיר מלחמה לשדים, אבל מאחר שראינו את השדים עצמם מפקחים על האזור ולוקחים חלק בעניין, אני מניח שזו כבר אינה אפשרות. גם אין כרגע סיבה לחשוב שפיטר מעוניין בכך.

את הסוף עצמו אהבתי במיוחד – עם המכה הסופית שהנחיתה אמה בעזרת אותו אקדח קטן שלקחה מהבסיס בתחילת הארק הקודם, ושכלל את כדור ההלם שלואיס לא ציפה לו.

הרשיתי לעצמי להמשיך גם צ'אפטר אחד נוסף, שכן על אף שבויקי רשום שהארק מסתיים בצ'אפטר 95, זה דווקא 96 שמרגיש לי שנתן את הסגירה הסופית, בו מגיעים כולם חזרה לבסיס ואמה מגלה סופסוף את שמו של הבחור – יוגו. את האמת, ציפיתי לשם שיצלצל מוכר ושיתן איזושהי סיבה נוספת להסתרה שלו במשך כל הזמן הזה, אך נראה שמעבר לסימליות של הקירבה שנוצרה כעת בינו ובין הילדים אין כאן שום סוד שהסתתר. מכאן נראה שהמטרה הבאה היא חזרה לגרייס פילד, אך בהתחשב בכך שאנו לא יודעים את כמותם ועוצמתם של השדים הנמצאים במקום, קשה לנחש מה היא התוכנית של אמה וכיצד היא מתכוונת להציל את פיל ושאר הילדים שנותרו שם. כמה כיף שחצי מהסיפור עוד לפנינו.


סיכום

מה עבד:

  • הרבה תגליות מרתקות על עולם הסדרה.
  • מעבר חלק לז'אנרים של הרפתקאות ואקשן מבלי לוותר על המסתורין והאימה שכה מזוהים עם הסיפור.
  • עיצובי השדים החדשים פשוט משגעים.
  • ממשיכה לחקור את אותו המסר מזוויות אחרות ולחזק אותו אף יותר.
  • מעלה עוד הרבה שאלות מסקרנות להמשך הדרך.

מה פחות עבד:

  • מעט איבדה את האופי הייחודי שהיה לארק הראשון.
  • הסיום מרגיש פחות קליימטי ומלא אדנרלין מזה של החלק הקודם, אם כי עדיין מספק.
grades4_9

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s