Kami no Tou

ישנן לא מעט סיבות מדוע סדרת האנימה Kami no Tou (המוכרת יותר כ Tower of God) היא אחד הפרויקטים המעניינים ביותר שיצאו מהתעשייה השנה. מדובר בשיתוף פעולה חוצה מדינות שטרם נראה כמותו: הפקה יפנית לסדרת ווב-קומיקס קוריאנית (או מאנווה אם תרצו), המתפרסמת בפלטפורמה הבינלאומית Webtoons, וכל העסק הוא ביוזמת לא אחרת מאשר פלטפורמת הסטרימינג המערבית הידועה Crunchyroll. כבר שנים רבות שפורמט הווב-קומיקס תופס תאוצה ברחבי העולם, ואלו הקוריאנים זוכים לאהדה רבה במיוחד, כך שעיבודים לאנימציה היו כנראה שאלה של זמן. ב Crunchyroll היו מודעים לעניין, אך במקום להסתפק בלהרים הפקה מקומית, החליטו (ובצדק) שעדיף להפקיד את המלאכה בידי תעשיית האנימציה היפנית, הרי בהשראתה אותם עלילוני רשת נכתבים ומעוצבים מלכתחילה – ואלו כנראה יודעים את העבודה טוב מכולם.

Kami no Tou היא הסנונית הראשונה מתוך פרויקט "Crunchyroll ORIGINALS" שצפוי להביא לנו בשנה הקרובה עוד מספר לא קטן של סדרות אנימה מבוססות מאנווה. עוד מוקדם לדעת אם מדובר בתחילתה של מגמה, ובוודאי מוקדם לקבוע אם היא חיובית או שלילית. אני מאוד אוהב את המחשבה שאולי בעתיד כל אומן קומיקס מוצלח, ולא משנה מהיכן הוא בא, יוכל לחלום שציוריו יתרוגמו למסכי הטלוויזיה על ידי כשרונות האנימציה הדו-ממדית הגדולים בעולם, אך על ההשלכות השונות שיש לכך על התעשייה ניתן לדבר עוד רבות (ואולי גם אעשה זאת מתישהו). עם כמה שהנושא מעניין, לא לשמו הפוסט הזה נכתב. אנחנו כאן כדי לדבר על סדרת אנימה ספציפית.

אם כבר הפנו ב Crunchyroll את תשומת ליבם לתעשיית הווב-קומיקס הקוריאנית, היה זה רק מתבקש שינסו את מזלם עם הפרויקט המבטיח ביותר האפשרי. Tower of God היא אחת ההצלחות הגדולות של אותה תעשייה. היא רצה כבר יותר מעשור וצברה כבר מאות פרקים עד היום. יש המכנים אותה אפילו "הוואן פיס של תעשיית הוובטונס". סדרת האנימה מעבדת את "העונה הראשונה" של הווב-קומיקס, הכוללת במקור 78 פרקים, אלו מנוקזים בגרסת האנימה לעונה של 13 פרקים פרי יצירתם של אנשי סטודיו Telecom Animation Film (שהנפישו בעבר את Orange ופארט 5 של Lupin III).

הסדרה עוקבת אחר יורו (באם במקור, היפנים החליטו לעשות לוקליזציה משום מה), נער צעיר וחסר כל, המקבל משמעות לחייו כאשר פוגש בחברתו הטובה רחל (אם כבר היה שם שאולי כדאי לשנות זה זה, כי בהגייה יפנית זה נשמע יותר כמו "ראהרו"). רחל מגדלת אותו, דואגת לו ומספרת לו על העולם ועל הכוכבים בשמים, אותם כבר לא ניתן לראות. יום אחד היא מחליטה לנטוש את יורו לבדו ולעשות את דרכה לתוך "מגדל האל" – מגדל המזמן אליו מספר אנשים נבחרים אחת לתקופה, ומאפשר להם להתחרות האחד בשני בטיפוסם לפסגה. מי שיגיע לראש המגדל צפוי להגשים את משאלות ליבו הכמוסות ביותר, יהיו אשר יהיו. יורו שאינו מבין מדוע רחל השאירה אותו מאחור, נכנס בעקבותיה גם הוא למגדל ויוצא במסע לחפש אותה.

טרם יצא לי לראות את הסדרה כבר הספקתי לשמוע דיי הרבה השוואות בינה לבין סדרת אנימה פופולרית אחרת – Hunter x Hunter ואפשר להבין למה, לפחות אם מסתכלים על הארק הראשון שלה. שתי הסדרות מתנהלות באופן דומה: חבורה של נערים המתחרים האחד בשני תוך כדי סיכון חייהם, אתגר אחר אתגר, כאשר על העניין מפקחים בוחנים שכבר עברו את המבחנים הללו בעצמם (האנטרים/ראנקרים), ובדומה לגון מהאנטר, גם יורו מוצא חברים לשתף עמם פעולה כדי לעבור את האתגרים השונים.

אין ספק, חובבי השונן ירגישו בבית עם הנוסחה המוכרת שכבר הוכיחה את עצמה, אם כי מי שייתן לעצמו להיכנס יותר מדי להשוואות עלול למצוא עצמו מאוכזב. Kami no Tou אינה האנטר. לא באיכות הכתיבה, לא בפן האומנותי ולא ברמת ההפקה על כל מרכיביה השונים. גם אם נשים את האנטר בצד, שהרי היא נחשבת בעיניי רבים לטופ של הטופ, ונשווה לסדרות שונן מעט יותר "בסיסיות" – זה פשוט לא זה בעיניי.

אני מודה שאיני מדבר מתוך פוזיציה של אחד שיש לו ניסיון עשיר בקומיקסים שאינם יפניים, אך בכל פעם שאני נתקל באחד כזה או באדפטציה שלו, בעיקר כשמדובר בכאלה המנסים להתחקות אחר סגנון המנגה היפני, משהו שם מרגיש לי פשוט… חסר נשמה וחסר מעוף. Kami no Tou אינה יוצאת מן הכלל בנושא הזה. מאוד מורגש שהיא מנסה להיות אנימת שונן ולסמן וי על כל אלמנט מוכר בצ'קליסט המאפיין את הז'אנר. מערכת כוחות שמחלקת את הדמויות לסוגי לחימה שונים? צ'ק. דמות ראשית תמימה שמכילה יותר פוטנציאל ממה שכולם חושבים? צ'ק. דמויות עם עבר טראגי? צ'ק. דמויות מחפשות נקמה? צ'ק. דמויות שמחפשות לאתגר את עצמן ולהילחם בלוחמים חזקים? צ'ק. טורניר שהמתחרים בו הופכים לחברים? צ'ק צ'ק צ'ק…

אבל גם כשמדברים על סדרות אנימה שעוקבות אחר הנוסחה הקבועה, דוגמת Boku no Hero Academia, זה לא באמת כל מה שהן עושות. זוהי רק מעטפת לסיפור, ומעטפת יכולה להיות מקורית יותר או מקורית פחות – אבל זה עדיין כל מה שהיא. סיפור טוב הוא אחד שמרגיש משמעותי, שלוקח את הדמויות מנקודה אחת לנקודה אחרת, לא רק פיזית אלא בעיקר מנטלית, שיוצר איזשהו שינוי בסטטוס קוו או מעביר איזשהו מסר, פשטני ככל שיהיה. הדמויות של Kami no Tou לא ממש משתנות. נכון, הן כן לומדות להכיר ולסמוך האחד על השני ככל שהסדרה מתקדמת, אך זה לא מרגיש כמו משהו שהורווח ביושר כתוצאה מהמסע המשותף. זהו בכל זאת מסע קצר של 13 פרקים בלבד, שלפניו אף אחד ממשתפי התחרות לא הכיר את האחר וברוב הזמן האינטרקציה בין הדמויות הרבות בקאסט כמעט ולא קיימת. לכן, כשמנסים למכור לנו לקראת סוף העונה שהן מוכנות לעשות הקרבות גדולות זו עבור זו – זה לא מרגיש אמין במיוחד.

מילא זה היה בדמויות המשניות, אבל הדבר מעיק במיוחד כאשר מדובר בדמותו של יורו עצמו. הוא הדמות הראשית אבל הוא כנראה הדמות הכי פחות מעניינת בחבורה. יש לו מטרה ברורה, למצוא את רחל, אך כצופה לא הרגשתי שהושקע מספיק כדי שגם אני ארצה לראות את הרגע שהשניים מתאחדים סופסוף. אבל מילא זה, יורו הוא גם קריקטורה של גיבורי שונן מהסוג הגרוע ביותר. הוא נאיבי בהגזמה, אבל זה לא מנוצל לא למטרות קומיות ולא למטרות נרטיביות. הוא עובר מכשולים, אבל הוא לא לומד מהם דבר. והכי גרוע כנראה – הוא כה פסיבי שאין באמת הרגשה שהוא מרוויח ביושר שום דבר. כבר בפרק הראשון הוא מקבל נשק אגדי מנסיכה כי… ככה היה בא לה באותו רגע.

במידה מסוימת זה מזכיר לי את אותה הביקורת שהייתה לי לגבי פוג'ימארו מ Fate/Grand Order, אלא שלסדרה ההיא היה כל כך הרבה לתת מבחינת קאסט הדמויות, מה שגרם לחסרונות של הדמות הראשית להיות בולטים הרבה פחות. יש גם סדרות שמצליחות לאזן דמות ראשית שכזאת בעזרת נבל שגישתו מנוגדת, אלא שדמות שתופסת באופן מובהק את כיסא האנטגוניסט גם היא לא ממש קיימת נכון לעכשיו.

ובכל זאת, ההצלחה של Tower of God מבין כל הקומיקסים האחרים של וובטון לא באה סתם. יש כאן בהחלט ממה להנות. הדמויות אמנם מאוד שבלוניות, אבל כמה מהן כן דיי מגניבות. האתגרים עצמם מאוד מקוריים ובוחנים יכולות פיזיות, אסטרטגיות ועבודת צוות. מתחת לפני השטח ישנה גם פוליטיקה פנימית בין הראנקרים ומשפחות המלוכה המאכלסות את עולם הסיפור (עולם שהוא כשלעצמו, על אף שלא נחקר בהרחבה, דווקא כן מעניין) וגם הקרבות עצמם לא רעים כלל.

ומעבר לכך – משעמם זה לא. תמיד קורה משהו, תמיד הסיפור מתקדם לאתגר הבא ואין הרגשה שמורחים אותו עם שיחות חולין חסרות טעם או שזורקים יותר מדי מידע מעבר למה שנחוץ. ישנם גם כמה טוויסטים לא רעים בכלל במהלך הדרך שלגמרי מוסיפים את הפלפל הדרוש ומראים שלא כל דמות שנראית ידודיתית בתחילה תתברר ככזו גם בסוף הדרך.

דווקא ביקורות על הפן הטכני שמעתי יותר, ודווקא עם אלו אני מסכים פחות. גרסת האנימה, Kami no Tou, נראית מעולה לדעתי. אני מודה שקווי המתאר מעט סקצ'יים יותר ממה שאני מעדיף ושאין דגש גדול על הצללות ופרטים קטנים – אבל האנימציה עצמה טובה וזורמת ועיצובי הדמויות בוודאי שעושים חסד עם הציורים המרשימים הרבה פחות של חומר המקור. נכון שזאת לא פסגת היופי הויזואלי, אבל הסדרה כן נראית טוב מהממוצע והיא קונסיסטנטית בזה.

אותן נקודות חיוביות כנראה לא היו מספיקות עבורי כדי להמשיך לעונה שניה או להמליץ עליה לחברים, אבל זוהי נקודת הסיום של העונה שגורמת לי להיות אופטימי לגבי ההמשך ולרצות לראות לאן זה מתקדם. לא אגיד מהו הטוויסט, אבל הוא פשוט נהדר. הוא אחד כזה שמשנה הכל, טורף את הקלפים ומציב את הדמויות, וספציפית את יורו, בנקודה שכנראה תאלץ אותן כן לעבור איזשהו שינוי ולחשב מסלול מחדש. לכל הפחות, זה כן מעביר מסר על טבעה האכזרי של התחרות לעבר פסגת המגדל, וזה בדיוק מסוג הדברים שייחלתי להם כבר בהתחלה.

לכן, ומכיוון שמדובר רק בתחילתו של מסע שאת סופו עוד לא רואים באופק – לא הייתי ממהר לפסול בשלב מוקדם שכזה. גם אם 13 הפרקים הראשונים לא הספיקו לעשות הרבה, זוהי עדיין רק ההתחלה. גם סדרות אחרות בז'אנר, על אף שהתחילו בצורה טובה יותר לטעמי, השתפרו פלאים ככל שעבר הזמן, כולל וואן פיס והאנטר. כל עוד נראה שישנו חזון משמעותי אליו הסדרה מכוונת, ועושה רושם שבהחלט יש כזה, אני עדיין לא מתכוון להניח אותה בצד, לפחות לבינתיים.


סיכום

מה עבד:

  • קונספט מעניין המבוסס פחות או יותר על נוסחה שכבר הוכיחה את עצמה.
  • עולם המשלב פוליטיקה ופנטזיה בצורה מועררת סקרנות.
  • כל אתגר חדש הוא מקורי ומעניין בפני עצמו ודורש מאמצים וחשיבה מסוג אחר.
  • אנימציה שעושה חסד לחומר המקור.
  • הטוויסטים העלילתיים במהלך הדרך מוסיפים משמעותית להנאה, וטוויסט הסיום באופן ספציפי מאפשר לסדרה למצב מחדש את מעמדה.

מה פחות עבד:

  • חלק גדול מהדמויות ותפקידם העלילתי מרגיש כמו "העתק-הדבק" מאוד זול של סדרות אנימה פופולריות מהז'אנר.
  • כתיבה המרגישה חובבנית – מתבטא גם בדיאלוגים וגם בפיתוח מערכות היחסים בין הדמויות.
  • הדמות הראשית פשוט משעממת ולא מצליחה לסחוב את הסיפור.
grades4_7

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s