Owarimonogatari 2

הקליימקס של סדרת מונוגאטארי שליוותה אותי בחודשים האחרונים היא גם הפוסט ה 300 שפורסם בבלוג והאנימה ה 500 שהשלמתי על פי MAL. לא תכננתי את זה, אבל יצא יופי של נקודת ציון.


לאחר שבעונה הראשונה של Owarimonogatari למדנו להכיר את יותר את אוגי והשלמנו אירוע שקרה במקביל ל Second Season, אל העונה השניה של הסדרה אנו מגיעים עם כל הידע שצריך, ללא כל פערים נותרים, ומוכנים להמשיך אל הסיום המצופה. העונה השניה של Owarimonogatari ממשיכה בדיוק מהנקודה בה עצרנו בסופה של Koyomimonogatari – כאשר גאאן מחליטה במפתיעה לשלוף את חרבה הישנה של שינובו ולחתוך את גיבורנו אראראגי לחתיכות. אראראגי לא מספיק להבין מה קורה ומוצא עצמו בעולם הבא, שם הוא פוגש בלא אחרת מאשר הלולי האהובה עליו – האצ'יקוג'י.

מלא התרגשות ושאלות מעצם המפגש הזה, אראראגי הולך בעקבות האצ'יקוג'י המובילה אותו בין נקודות שונות בחייו, כאשר היא טוענת שהמטרה הסופית הינה להשיבו חזרה לחיים. אותו טיול לגהנום ובחזרה הוא, כך מסתבר, השלב הראשון בתוכנית העל של גאאן שמטרתה להביס את האויב המאיים על העיר, אויב שבשלב זה כבר לא קשה לנחש מי הוא – אך האמת מסובכת הרבה יותר.

עם כל התסביכים והשאלות שהאכילה אותי סדרת מונוגאטארי במשך עונותיה, אני דווקא שמח להודיע שהעונה הנוכחית עונה על כולן, או לפחות כמעט על כולן. כן, יש כמה חלקים שלא לגמרי ברורים לי (ושאני לא יודע אם זה כי הם באמת לא הוסברו או שאני סתם מפספס), אך אלו בעיקר הפרטים הקטנים. לשאלות הגדולות שליוו את הסדרה מההתחלה, ובעיקר בעונותיה האחרונות, מתקבלות תשובות המצליחות להיות לא רק מפתיעות, אלא אפילו מספקות מאוד, כאשר במקביל לקבלתן נסגרים גם כל קצוות העלילה שנותרו פתוחים.

מעל לכל מהווה העונה הנוכחית את שיא סיפורו של האישי של אראראגי. מי ששימש כל הזמן הזה כדמות הראשית היה עסוק עד כה בהצלה ובפתרון הבעיות של הדמויות הנשיות סביבו, אך לא עוד. הפעם מפנה הסדרה זמן לעסוק במחשבות המטרידות גם אותו ובבעיות שנבנו עבורו במשך הדרך. מסעו של אראראגי בעולם הבא מעלה שאלות בדבר צדקתו וההחלטות הרבות שלקח במהלך הסדרה כולה – האם אלו היו נכונות, האם היה מבצע אותן שוב ומה בעצם המשמעות של המושג "נכון". בתחילה עושה רושם שמדובר בתהיות ריקות וחסרות משמעות, אך אלו מחוברות באופן הדוק ואף עומדות בליבו של המאבק הסופי.

אותו מאבק סופי אגב הוא לא בדיוק מה שחשבתי שיהיה. זו לא הפעם הראשונה שסדרת מונוגאטארי בונה את האויבים שלה ומפתחת ציפיות לרגעי העימות נגדם, רגעים שנמשכים לבסוף דקות בודדות ולא כוללים מאבק פיזי של ממש. זה אכזב אותי ב Nisemonogatari כשאראראגי וסנג'וגאהארה הבריחו את קאיקי בשיחת איומים קצרה, ואילו במקרה של סנגוקו ב Second Season כבר הייתי יותר סלחן שכן זה הסתיים בצורה טובה כשלעצמה. סדרת מונוגאטארי תמיד ידעה להיות ברוטאלית ומלאת אקשן כשהיא הייתה ממש צריכה, אבל גם מעולם לא הסתירה את העובדה שאותם אספקטים אלימים שלה הן לא מרכז עיסוקה. זה אמנם מצופה ממנה כסדרה עם אלמנטים על טבעיים, אך כאשר נדרשה לפתור את הקונפליקטים הגדולים באמת, פונה הסדרה תמיד למחוזות הקצת יותר ייחודיים לה, כאלו המסתמכים בעיקר על טהרת הדיאלוגים.

לכן לא הפתיע אותי שהמצב דומה גם במאבק האחרון העומד בשיא הסדרה כולה. ציפיתי למשהו קצת אחר, אך לא הופתעתי ובוודאי שלא התאכזבתי. אותו מאבק סופי הוא פשוט, קצר ומינימליסטי מאוד, בלי יותר מדי רעש וצלצולים ובלי קרבות גרנדיוזיים דוגמת Kizumonogatari. הוא בכל זאת מספק מאוד בזכות הטוויסט העלילתי שמביא עימו ובזכות העובדה שמדובר בניקוז של מיטב הסיפורים שחווינו במהלך הסדרה ליצירת פתרון המסתמך על כולן. הוא מספק כי הוא גורם לכל נקודה במהלך מסע להרגיש משמעותית וחשובה (וכן, אפילו פרק מסוים באמצע Koyomimonogatari שלא הייתי מנחש שישחק כאן תפקיד). על כך שצפיתי בסדרת מונוגאטארי רק השנה, כאשר כל חלקיה הרלוונטיים כבר יצאו, אני יכול רק להודות, שכן אני לא יודע אם הייתי מסופק באותה המידה לו היו מזכירים לי פרטים מסדרות בהן צפיתי לפני שנים ושאת פרטיהם הקטנים כבר הספקתי לשכוח.

בנוסף למסע בין חיים ומוות ולפתירת הקונפליקטים הגדולים, העונה השניה של Owarimonogatari מספקת גם מספר רגעים יותר שלווים, קומיים ומחוברים לקרקע. בהפוגה קלה לפני הסוף היא נותנת לגיבורנו זמן איכות עם בת זוגתו הטובה (שאני כבר מזמן אמרתי שזקוקה ליותר זמן מסך) ולוקחת גם שלב (קטן) קדימה ביחסיהם הרומנטיים. רגעים אלו מנוקזים לזוג פרקים כיפיים ומקסימים שמגיעים בתזמון מצוין. בין שבעת הפרקים הבודדים שיש לעונה הזו אפשר היה לחשוב שזוג הפרקים הנ"ל ישברו את החוויה וירגישו קשורים פחות לאווירה הקודרת יותר שמאפיינת את היתר (אם כי גם הם לא חפיפ מההומור המוכר של הסדרה), אבל אלו באים בדיוק ברגע הנכון כדי להזכיר לאראראגי על מה הוא נלחם ומה יש לו להפסיד, וכך לחזק את עמידת הצופים מאחוריו ברגעים האחרונים.


פינת הספוילרים

ראשית, ארצה לשבח את האופן בו הסדרה מנצלת את הדמויות שלה עד תום. הקאסט המלא של סדרת מונוגאטארי הוא לא גדול מאוד, ומלבדו העולם שבחרו ב Shaft להציג לצופים הוא ריק מאדם, לכן כל פנים חדשות שמפציעות למסך הן משמעותיות במידה כזו או אחרת. לכן קצת הופתעתי שב Tsukimonogatari החליטו להציג את דמותו של טאדאטסורו, גם בגלל שהוצג בשלב יחסית מאוחר של הסיפור וגם בגלל שתפקידו היה נראה קטן מאוד ביחס ליתר הדמויות. לשמחתי, תפקידו של טאדאטסורו לא נגמר בלהיות אויב משני לפרק וחצי. זו הייתה רק הכנה לתפקיד המפתח שלו בתוכנית של גאאן – להיות האחד שיחזיר את אראראגי לחיים. אז זכינו גם לשמוע את סיפורו המלא ואת זהות האויב הסופי – אושינו אוגי.

מפתיע זה לא. הרי מאז הוצגה אוגי הסדרה לא מנסה להסתיר שמשהו מאוד לא כשורה בילדה החייכנית הזו, וככל שראינו ממנה יותר נחשפנו יותר לטבעה החשוד. לעומת זאת, השאלה שעדיין ריחפה סביב אוגי עד כה הייתה מי היא באמת – שאלה שסופסוף קיבלנו את התשובה אליה. למען האמת, על אף שנאמר בבירור שהסדרה ניסתה לבנות את האשליה שאוגי היא כדור האופל שהכרנו ב Onimonogatari, המחשבה הזו מעולם לא חלפה בראשי. כלל לא חשבתי שאוגי היא oddity, אלא פשוט בת אדם המתמחה בעל-טבעי בדומה לגאאן, אושינו וקאגהנוי, אך נראה שהרמזים הברורים פשוט חלפו לי מעל הראש. בדרך כלל הייתי שמח על כך שלא נפלתי בפח, אך קשה לי לתפוח לעצמי על השכם כשבכלל לא הייתי קרוב לפח הזה.

כך או כך, אוגי אינה אותו כדור אופל אלא רק מחקה אותו, וכפי שאמרה טסוקיהי – סיפור מסתורין טוב לא מפסיק לעניין רק כי יודעים את זהות הפושע, שכן זו יכולה להסתיר מאחוריה חידה גדולה אפילו יותר. במקרה של אוגי, היא מסתבר אינה רק oddity מסוכנת, אלא אחת שנוצרה על ידי אראראגי עצמו. מבלי שהיה מודע לכך, אראראגי יצר את אוגי כדי לתקן את טעויותיו ולטפל בביקורת העצמית שלו. זה היה טוויסט נהדר לדעתי ואחד שממש לא ראיתי מגיע. מה שכל כך טוב בטוויסט הזה הוא שכל הרמזים כבר הונחו על השולחן, פשוט לא בצורה שקל היה לחבר את הנקודות. הרי אוגי חזרה שוב ושוב על האימרה "אני לא יודעת כלום. אתה, אראראגי, זה שיודע" כיוון שכל הידע שלה אכן הגיע ממנו. אוגי ניסתה שוב ושוב לדלות מאראראגי מידע, לראות מה עוד היא יכולה "לתקן" בחייו ולא סתם הייתה לה השפעה כזו עליו באופן ספציפי ואף הופיעה בחלומותיו – שהרי אחד הם.

הקליימקס הזה כל כך מספק גם בשל העובדה שהעימות עם אוגי בנוי מכל חלקי הפאזל שהוצגו לנו עד כה: כדור האופל, סיפורם של טאדאטסורו ויוטסוגי, סיפור העברת המקדש, היעלמותם של אושינו וקאגהנוי, סיפורה של אמא של קאנבארו וכמובן תפקיד האל של העיר שהיה מיועד לשינובו, נלקח על ידי סנגוקו ולבסוף הוטל על לא אחרת מאשר האצ'יקוג'י (גם היא חשבתי שסיימה את תפקידה בסדרה מזמן, והייתי מאושר לגלות שלא כך הדבר). גם האנהקאווה חזרה לבסוף ביחד עם אושינו והשניים הצליחו בקאמבק אפי במיוחד להציל את היום כאשר השני הכיר באוגי כאחייניתו ומנע ממנה ומאראראגי להישאב אל כדור האופל.

בחירתו של אראראגי להציל את אוגי גם היא מרגישה מאוד במקום אם כי מלווה בסימני שאלה, ואני חייב להודות שהייתי זקוק לצפייה חוזרת בחלק מן הפרקים כדי להבינה עד הסוף. זו החלטה שנראית מובנת מאליה ומתאימה לדמותו של אראראגי, שתמיד אץ להציל כל בחורה בצרה, אך יש בה יותר מכך. Owarimonogatari 2 עוסקת מתחילתה במאבק הפנימי של אראראגי בין הנכון והלא נכון, בלבטים שלו לגבי החלטותיו והביקורת העצמית המיוצגת על ידי אוגי. זהו גם סיפור של התבגרות, של תקופת הנעורים המגיעה לסיומה עם השלמת לימודיו של אראראגי בתיכון, תקופת נעורים שהייתה מלאה בהחלטות ולבטים שכאלה. גאאן מפצירה באראראגי להשמיד, לא פחות, את אוגי וכך למעשה להתבגר לחלוטין מהצורך לבקר עצמו שוב ושוב ולהתקדם קדימה בחייו. גם בשיחתו עם האצ'יקוג'י במסעם בגהנום (אז עוד לא הבין שכאשר הוא מדבר על אוגי הוא מדבר למעשה על עצמו) נאמר שאותו הצורך לתקן את מעשיו שוב ושוב יתקע אותו במסלול מוגבל וימנע ממנו להגיע ליעדים אליהם הוא באמת רוצה.

אראראגי אכן נפרד מאוגי ומתבגר, אך מחליט בכל זאת שלא להשמידה. הוא מחליט להציל אותה, ובכך גם להציל את עצמו. להציל את החלק שבו שגרם לכל כך הרבה בעיות, אבל שהוא רואה בו גם כמשהו בלתי נפרד מדמותו. אראראגי מוכן לקבל סופסוף את העובדה שאינו טעה בדרכו, אך אומר לאוגי שמאותה הסיבה גם היא, בדומה לו, לא טעתה. למעשה, זהו אינו סיפור על צדק וטעויות. ההתבגרות של אראראגי היא בכך שהוא מאפשר לעצמו לקבל את עצמו כפי שהוא, על כל חלקיו, טעויותיו והביקורת העצמית שלו. בסצנה האחרונה בה פוגש אראראגי את אוגי בבית הספר הוא אומר לה שהוא אכן משתנה (מתבגר), אך נשאר עדיין עצמו – וזה בדיוק בזכות אותה החלטה שלקח.

אם יש משהו שקצת מציק לי כי עוד לא לגמרי הבנתי זה מדוע בכלל היה נחוץ כל המסע הזה לגיהנום ובחזרה. התוצאות ברורות, הפרדה בין אראראגי לשינובו והסרת החוזה הכובל אותם זה בזו, כך שאראראגי חזר להיות אדם רגיל ונפתר מהצד הערפדי שלו, זה רק ש… לא ברור לי מדוע זה היה נחוץ (וגם כך המצב בסוף חוזר לקדמותו כפי ששינובו רוצה). מטרת התוכנית של גאאן הייתה לעצור את אוגי ולמשוך אל חדש לעיר, אך שינובו לא שיחקה שום תפקיד בעניין וכן העובדה שאראראגי כבר אינו ערפד לא הייתה רלוונטית כלל. ההסברים היחידים שאני יכול לחשוב עליהם הם שההפרדה הזאת הייתה נחוצה כדי ששינובו תוכל לקבל עליה את תפקיד האלה שגאאן ייעדה עבורה בתכנון הראשוני (מעולם לא נאמר שזהו תנאי, אך הגיוני שיהיה כך). ההסבר הנוסף הוא שגאאן מראש תכננה שאראראגי יביא איתו את האצ'יקוג'י מהגיהנום, וזה גם ישמע הגיוני (אפילו שהיא עצמה התייחסה לכך בתור נס), אך אז כל החוזה המדובר בין אראראגי לשינובו לא באמת רלוונטי לכך, וזה יהיה קצת מוזר בהתחשב בדגש שניתן לעניין.

זו נראית נקודה קריטית, אבל הסיבה שהיא פחות מטרידה אותי היא כי אני מניח שההסבר קיים איפשהו, אך כמו דברים רבים בסדרת מונוגאטארי המתוסבכת – הוא פשוט חמק ממני. יתכן שבצפייה חוזרת אבין יותר, גם מ Owarimonogatari 2 וגם מיתר סדרות מונוגאטארי השונות. זה ללא ספק היה מסע מבלבל, אבל אני מרגיש שהצלחתי לקבל את עיקר הדברים – וזה כנראה מה שחשוב.


סיכום

מדובר בעונה מהיותר קצרות של סדרת מונוגאטארי, כאמור שבעה פרקים בלבד, והיא אינה מבזבזת זמן כלל וכלל. כל פרק הוא מצוין בפני עצמו, תורם להתקדמות העלילה, מעלה או פותר שאלות ומכין אותנו לקראת הסיום הגדול. אין כאן אולי הרבה רגעים שיזכרו כאייקוניים לסדרה, אבל כן מדובר בשבעה פרקים מהטובים שמונוגאטארי הציעה עד היום ובסיום מופתי המאפשר לי להניח את הסדרה מאחוריי ולהיפרד לשלום מהחוויה המסעירה הזו. כן, אני יודע שקיים עדיין המשך. אצפה גם ב Zoku Owarimonogatari ממש בקרוב (אם כי אני מניח שמדובר יותר באפילוג מאשר כל דבר אחר, שכן הסיפור דיי נחתם), ובוודאי שאמשיך לצפות בעונות חדשות אם אלו ימשיכו לצאת – אך אין ספק שגם ביקום מקביל בו פרק 7 של Owarimonogatari 2 היה האחרון בהחלט, הייתי עדיין יוצא מרוצה.

מה עבד:

  • מביאה לשיא את סדרת מונוגאטארי, עם סיום מספק שעונה (כמעט) על כל השאלות.
  • מאפשרת לכל חלק בפאזל להרגיש משמעותי ולשחק תפקיד במערכה האחרונה.
  • מציגה קונפליקט מרתק עבור אראראגי.
  • כל פרק מרגיש משמעותי, מעניין ומקדם את הסיפור קדימה.

מה פחות עבד:

  • הייתי שמח לקצת יותר אקשן ו/או התפרעות ויזואלית כלשהי לקראת הסיום.
  • חלקים מסוימים עדיין נותרו לא לגמרי ברורים.
  • אז מה נסגר עם המשקל של אראראגי בסוף?
grades4_9

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s