Owarimonogatari

אנו הולכים ומתקרבים אל הסוף, אך רגע לפני שנגיע לשם Owarimonogatari, דווקא זאת שהמילה "סוף" היא חלק משמה, לוקחת צעד אחורה בציר הזמן במקום להתקדם קדימה, וזאת כדי למלא את החורים שהשאירו קודמותיה. זה בסך הכל מתבקש, שהרי יש כמה שאלות רציניות על הפרק ופערים שנותרו ללא מענה.

החצי הראשון של העונה לוקח אותנו חזרה לאירוע המתרחש איפשהו באמצע ה Second Season, קצת אחרי Nekomonogatari: Shiro וקצת לפני Otorimonogatari. אותו אירוע הוא הפגישה הראשונה והגורלית של אראראגי עם הדמות המסתורית ביותר ביקום הסדרה – אושינו אוגי (הפעם מזוהה כנקבה לאורך כל העונה, אז אדבר עליה בלשון נקבה), מי שטוענת להיותה אחייניתו של אושינו ממה. אוגי מציגה עצמה כתלמידה חדשה שעברה לבית הספר ומבקשת מקאנבארו להכיר לה את אראראגי, אז מתברר שהיא כבר יודעת הכל על השניים הללו וכנראה גם על היתר. לא חולף זמן רב מאז מתחילה אוגי לדבר עם אראראגי וישר היא מפנה את תשומת ליבו לחדר מסתורי שלא אמור להיות קיים בבית הספר. השניים הולכים לשם ואז מגלים שהם לא יכולים לצאת (יותר נכון אראראגי מגלה, אוגי לא נראית מופתעת במיוחד מהסיטואציה). לא רק שהם תקועים שם, נראה שגם הזמן עצר מלכת ולכן אף אחד לא יכול לבוא ולחלץ אותם. הדרך היחידה החוצה היא לפתור את התעלומה של החדר המסתורי, תעלומה שאת התשובות אליה יכול רק אראראגי לדעת, ושמקורן בזיכרון רחוק שהדחיק עד עכשיו.

זו ללא ספק דרך נהדרת לפתוח את העונה ולפני שאגע בנרטיב עצמו, אני חייב לציין לטובה את השימוש המעולה באלמנטים תלת ממדיים ובצבעים ברקע הכיתה המסתורית כדי להמחיש את מנעד התחושות שהיא מעבירה על אראראגי ככל שהמצב מתקדם. סדרת מנוגאטארי תמיד הצטיינה ברקעים אומנותיים וצבעוניים, אך זה נראה כמו צעד אחד קדימה מבחינה ויזואלית, קרוב יותר לסטייל שהוצג בסרטי Kizumonogatari מאשר בסדרות הטלוויזיה (הגיוני, בכל זאת הסדרה הנוכחית יצאה רק שנה לפני שהתחילו אותם סרטים).

מעבר לויזואליות, הפתיחה הנ"ל עניינה אותי במיוחד משתי סיבות. הראשונה היא שסופסוף אנו זוכים לקצת יותר זמן מסך עבור אוגי ולומדים על טיב הקשר שלה עם אראראגי. אין כאן הרבה חדש תחת השמש, אלא בעיקר אישור וחיזוק של התדמית המניפולטיבית של הנערה הצעירה, אבל זה מרתק לראות כיצד היא מסובבת את גיבורנו על האצבע הקטנה. מה שמרתק עוד יותר זה שנראה כל הזמן שאראראגי חושד בה ומבין שהיא יודעת יותר מאשר היא אומרת, אך לא יכול לעצור עצמו מלשתף פעולה ואף לספר לה את כל אשר היא תרצה לשמוע, אפילו עובדות שהוא בעצמו כבר מזמן שכח.

זה מביא אותי לסיבה השניה שבגללה הארק הפותח של העונה הוא כל כך חזק לדעתי. הנבירה המתמשכת הזאת של אוגי בתוך נבכי נשמתו של אראראגי ובזכרונותיו מוציאה ממנו סיפורים נשכחים שמעניקים נפח נוסף לדמותו. אראראגי התחיל את הסדרה בתור נער מתבודד שלא ממש רואה טעם בקיבוץ חברים סביבו, זאת עד אשר פגש את האנקאווה ב Kizumonogatari. זה היה מצב נתון ממנו התחיל, אך לעולם לא חשבתי לשאול מדוע הוא מלכתחילה היה במצב הזה. אוגי מוציאה ממנו את אותם משקעי עבר מתקופת ילדותו שהביאו אותו להתבודד, ואלו מסתבר כוללים תעלומה משל עצמם, אשר פתרונה מכניס גם שאלות ובעיות חדשות המשפיעות על ההווה.

החצי השני של העונה חוזר אפילו יותר אחורה בזמן לתקופה מעט יותר מוקדמת, המתרחשת במקביל ל Nekomonogatari: Shiro ובדיוק לאחר Onimonogatari. בדיוק כשהנמר של האנקאווה מסתובב בעיר ופונה לשרוף את בית הספר הישן בו אושינו היה מתגורר, אראראגי נפגש שם עם קאנבארו כדי לגייס אותה למשימה חדשה שקיבל על ידי גאאן. זהו סיפור שכבר זמן רב ציפיתי לשמוע, שהרי עד כה לא ידענו מה גאאן ביקשה מאראראגי בתמורה לעזרתה ומדוע הוא נעלם באותו פרק זמן. כשהוא פוגש בקאנבארו השניים נתקלים במעין רוח הלבושה בשיריון סמוראי ומחפשת את קיס-שוט, הלוא היא שינובו שלנו.

לא ממש קשה לפצח את זהותה של אותה רוח מסתורית עבור מי שצפה ב Second Season, אבל לא אכנס לספוילרים. רק אגיד שלא זה מה שציפיתי מהמשימה של גאאן להיות, ולמען האמת טיפה התאכזבתי, פשוט כי מדובר בסיפור הרבה יותר נקודתי ופחות כזה שחושף משהו לגבי כוחות מסתוריים שפועלים מאחורי הקלעים או נוגע בשאלות הגדולות שהעליתי בסקירה על Tsukimonogatari. גם העימות הרגשי שנאלצת לעבור שינובו בעקבות הסיטואציה החדשה והדרך בה הכל מסתיים הם לא משהו מסעיר במיוחד עבורי, בעיקר לא במונחי הסדרה הזאת שכבר הגיעה לשיאים גבוהים יותר (אבל אם להיות כנה, סוף הסיפור כבר הוצג ב Nekomonogatari: Shiro ולכן אין פלא שהפסיחה עליו כאן גורמת להכל להרגיש קצת לוקה בחסר).

זה לא שהסיפור הספציפי הזה לא מעניין, הוא פשוט מרגיש פחות קריטי ממה שציפיתי שיהיה, גם אם יש לו השלכות דיי משמעותיות על עולם הסדרה. הפרקים עצמם עדיין מהנים מאוד, בעיקר בזכות קאנבארו אם להגיד את האמת. תשכחו שאמרתי ב Hanamonogatari שקאנבארו איננה מהדמויות האהובות עליי. היא אמנם פחות מצטיינת כדמות ראשית, אבל כסייד-קיק של אראראגי היא פשוט מושלמת. הבדיחות הסוטות שלה גורמות ליחסים בין השניים להיות קורעים מצחוק ושאר התכונות שלה מאפשרות לה להיות אפילו דיי מועילה, גם אם אין לה הרבה מושג מה מתרחש. מעולם לא נהניתי כל כך מפרקים בכיכובה של קאנבארו, כך שאני לא לוקח את זה כמובן מאליו.


פינת הספוילרים

אני חייב להגיד שאחד הדברים שהכי נהניתי בהם בחצי הראשון של העונה זה המאבק של האנקאווה כדי למנוע מאראראגי ליפול לקסמיה של אוגי. אהבתי שהאנקאווה זיהתה מיד כמה חשודה הילדה הצעירה והמסתורית הזאת וכמה כוח השפעה יש לה, אך עדיין הצליחה להוכיח שהיא לא פראיירית בכלל ויודעת גם היא מה לעשות כדי לשכנע את אראראגי להקשיב לה. חששתי שהגענו לשלב בסדרה בו האנקאווה כבר לא רלוונטית יותר, ואני שמח לראות שהתבדיתי ושהיא אף מהווה נכון לעכשיו את המכשול הגדול ביותר עבור אוגי.

אהבתי גם את הסיפור הטראגי של אויקורה, את המסתורין והתעלומות סביבה ואת הדרך בה היא הוצגה. היא הספיקה להיעלם באותה מהירות בה היא הופיעה, אבל הזמן הקצר שבו היא הייתה חלק מהסדרה היה ללא ספק מרתק. מה שכן, המהירות בה הדברים קרו גורמים לי לתהות האם היא בכלל הייתה אמיתית. אוגי ציינה בפני אראראגי שאויקורה הייתה "ליהוק" טוב, והרי כבר נרמז שהיא גם אחראית ל"ליהוק" של טאדאטסורו ב Tsukimonogatari כך שיהיה בדיוק במקום הנכון בזמן הנכון כדי להוות מכשול לאראראגי.

אוגי גם אמרה שהאירוע הזה היה הפסד מבחינתה, שכן היא חשבה שאראראגי יברח ולא יתמודד עם הבעיה, אז עושה רושם שהסיבה שהיא הוציאה ממנו מלכתחילה את סיפור עברו הייתה כדי למצוא ליהוק חדש – והתוצאה הייתה אויקורה. מדוע אוגי גרמה לאויקורה לחזור? לא ברור, אך אם אותה תוצאה היא הפסד מבחינתה, ייתכן שהיא מנסה לגרום לגיבורנו לשקוע בייאוש וחוסר אונים מסיבה מסוימת.

אין לי עוד הרבה מה להגיד לגבי החצי השני של העונה, אבל חלק מעניין במיוחד לדעתי הגיע באפילוג, כאשר אנו חוזרים להווה לרגע בו אראראגי מספר את אותו סיפור לאוגי. כמו שכבר הספקנו להבין בנקודה הזו, אוגי גרמה לאראראגי לשפוך את כל הפרטים כפי שהיא תמיד עושה, אבל אני תוהה האם בנקודה זו הוא כבר חושד בה מספיק כדי לא לספר את כל האמת. אחרי הכל, לפני שהיא יוצאת מהחדר היא אומרת שיש כמה פרטים סותרים בסיפור. יותר סביר להניח שמה שאוגי התכוונה אליו זה החלק בו אראראגי אמר ששינובו אכלה את שיריון הסמוראי, שהרי נראה שבזה אוגי מתמקדת וטוענת שניתן לייצר ממנו חרב נוספת – יתכן שזו מטרתה, אם כי הסיבה עדיין לא ברורה.

לכל הפחות אנחנו יודעים שאראראגי כבר חושד בכוונותיה של אוגי החל מנקודה מסוימת. בסצנה שהתרחשה בסופה של Onimonogatari אראראגי החליט לספר רק לאוגי על היעלמותה של האצ'יקוג'י ואמר לשינובו שהוא רוצה לראות לאן זה יתגלגל מכאן. לא יכולתי לייחס לכך חשיבות רבה בזמנו, אך כעת עם כל מה שאנחנו יודעים על הילדה המסתורית הזו, אני תוהה איזה תפקיד התוכנית הזאת אמורה לשחק בהמשך הדרך.


סיכום

קשה לי להגיד ש Owarimonogatari היא מה שציפיתי ממנה להיות בהתחשב בשמה ובנקודה בה הסדרה נמצאת כעת, אך אין ספק ש 12 הפרקים (הראשון פרק כפול למי שכמוני התבלבל קצת בספירה) של העונה הזאת לא רק היו נחוצים – אלא גם היו מהטובים ביותר עד כה. עכשיו כשהפערים הושלמו ולא נותרו עוד סיפורים שלא סופרו (או לפחות כך אני חושב) אני סקרן מתמיד לראות לאן כל זה הולך.

מה עבד:

  • עליה ברמה הויזואלית של הרקעים.
  • שילוב נהדר של תעלומות ומסתורין ביחד עם סיפור טראגי ומרגש.
  • מחזקת ומבהירה את התחושות לגבי מה שמתרחש בסיפור הרקע והכיוון שהוא לוקח.
  • ממשיכה להיות רצופה בהומור ועושה חסד גדול לדמויות הותיקות שניתן היה לחשוב שתפקידן כבר הסתיים.

מה פחות עבד:

  • החצי השני של העונה מציג סיפור שנרמז מזמן, אך מסתבר שאינו מבטיח כפי שהסתמן.
  • מסתיימת בצורה קצת אנטיקליימטית כיוון שהשיא של סיפורה השני כבר סופר בעונה אחרת.
  • רק אני מרגיש חוסר משווע בזמן מסך לסנג'וגאהארה?
grades4_8

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s