Tsukimonogatari

I said with a posed look.


ארבעה פרקים בלבד כוללת סדרת הטלוויזיה הקצרצרה הזאת, אך זו מהווה צעד משמעותי במסע שלי להשלמת סדרות המונוגאטארי. לאחר שעברתי על כל הסדרות המעבדות את הנובלה של "העונה הראשונה" (מ Bakemonogatari ועד Nekomonogatari: Kuro) ולאחרונה סיימתי גם את מה שמכונה "העונה השניה" (הכוללת את האנימה Second Season ואת Hanamonogatari עליה כתבתי רק לפני ימים ספורים), זהו הכותר הראשון הנכנס לתוך מה שמכונה "העונה האחרונה" (נכון לעכשיו אחרונה גם מבחינת האנימה, אבל זה לא מנע מהנובלה עצמה להמשיך מעבר). מתחילים לראות את הסוף? אולי.

אני לא יודע עדיין מה המשמעות של "אחרונה" בהקשר הזה והאם העונה הזו צפויה להביא לסוף מסוים את סיפורו של אראראגי או לא. גם אם כן, מעולם לא היה ברור מה אותו סוף מיועד להיות ולאן סדרת מונוגאטארי בכלל מכוונת. יש מספר שאלות שעוד נותרו לא פתורות כמו: לאן אושינו נעלם ומדוע? מי הוא/היא אוגי? מה מתכננת גאאן? ומה נסגר עם המשקל של אראראגי שלא דיברו על השינוי בו מאז פרק 2 של Bakemonogatari משום מה? Tsukimonogatari לא נותנת ממש כיוון לאף אחת מהשאלות הללו, אבל כן מראה נכונות לעסוק לפחות בחלקן בהמשך הדרך. בנוסף, היא פותחת שאלות חדשות, והרבה מהן, שצפויות כנראה להתוות את אותו המשך.

הסיפור החדש ממשיך מיד לאחר מאורעות Koimonogatari שסגרה את Second Season ונפתח בבית משפחת אראראגי. אחרי טיפול השיניים שקיבלה קארן ב Nisemonogatari, הפעם זהו תורה של אחותה הקטנה לקבל גם היא קצת יחס חם מאחיה הגדול. אלא שבזמן שאראראגי וטסוקיהי… עושים מה שעושים, מבחין גיבורנו במשהו שלא כשורה (כי הרי חוץ מזה הסיטואציה עצמה מאוד נורמלית) – הוא אינו רואה את התשקפותו במראה. לאחר התייעצות עם יוטסוגי וקאגהנוי מאומת החשד שלו – אראראגי בדרכו להפוך לערפד אמיתי.

רוב זמן המסך של Tsukimonogatari מיועד כדי לדון באותו שינוי שעבר אראראגי – בסיבות שהביאו אליו, במשמעויות שגלומות בו ובמה שעליו לעשות בהמשך אם הוא רוצה לשמר את חייו כבן אנוש. מכיוון שזהו רק הפתיח של ה Final Season, אני מאמין שהמתח הזה בין הצד האנושי לצד הערפדי של אראראגי ימשיך ויתגבר עד נקודת הסיום, תהיה אשר תהיה. בינתיים, הדיון בכך מובא לידי ביטוי בעיקר דרך דמותה של יוטסוגי, זו משמשת כמעין תמונת מראה לאראראגי. גם יוטסוגי הראתה רצון במשך הסדרה להיות אנושית ואימצה הרגלים וביטויים משונים כדי להידמות כמה שיותר לבת אדם נורמטיבית, אלא שבניגוד לאראראגי היא מעולם לא הייתה כזו. הסיפור הנוכחי נותן עוד כמה פרטי מידע על הילדה המסתורית, חלקם חשובים יותר וחלקם חשובים פחות, ואף מביא לשיא את אותו קונפליקט באישיותה המקבל הפעם גם סוג של תשובה – כזאת שאולי רומזת גם על עתידו של אראראגי, אך על כך בפינת הספוילרים.

מעבר לכך, נקודות החיוב והשלילה לטעמי הפוכות פה בדיוק ב 180 מעלות מאלו שהיו ב Hanamonogatari. אני אוהב את זה שאראראגי ושינובו חזרו להיות במרכז התמונה, שחזרנו לעסוק בעלילה המרכזית ושיש הרגשה מסוימת של המשכיות והתקדמות. מנגד, בכל מה שקשור לעומק עלילתי ולפיתוח דמויות – זה כבר כמעט ולא קיים כאן. Tsukimonogatari אינה ממש סיפור כי אם פרקי מעבר – וזה לאו דווקא משהו רע, אלא פשוט שונה. הסדרה הקצרה הזאת לא עומדת מי יודע מה בפני עצמה, אבל כחלק מהשלם הגדול היא בוודאי עושה את עבודתה כנדרש.


פינת הספוילרים

אמשיך קודם כל מהיכן שעצרתי לגבי יוטסוגי. אני אוהב את הדרכים הביזאריות בהן סדרת מונוגאטארי מעבירה את הרעיונות שלה, דרכים שעשויות להראות כמו פאנסרביס זול (ואולי אף מטריד ולא הולם עבור חלק מהצופים), אך מכילות בתוכן כל כך הרבה יותר. הפעם זהו תורה של יוטסוגי ליפול קורבן לתעלוליו הסוטים של אראראגי, כאשר הוא מנצל את אדישותה כדי להציץ אל מתחת לשמלתה. זו לא משנה את הבעתה הסטטית והקבועה, אך עונה לו באופן מפתיע שאם הוא חושב שבובות כמוה לא מרגישות נבוכות – הוא טועה. מעבר לכך שזה משעשע שאראראגי מקבל את המידע הזה בהתרגשות רבה, אותה בושה היא עוד תכונה אנושית שיוטסוגי מפגינה ושלא היינו מצפים ממנה להראות – מה שמאפשר לאראראגי לקבל אותה אף יותר כבת אדם רגע לפני סתירת האמת המצלצלת. ברגע המכריע יוטסוגי אינה משתפת פעולה עם התוכנית עליה החליטו יחדיו ומראה שאין לה בעיה להרוג את טאדאטסורו, כתזכורת לכך שהיא בכל זאת אינה אנושית ולכן מסוגלת לעשות דברים כאלה.

יוטסוגי וקאגהנוי מזהירות את אראראגי בתחילת הסיפור מכך שאם ישתמש בכוחותיו הוא יאבד לחלוטין את אנושיותו, אך יוטסוגי אינה מסתפקת באזהרה ופשוט מראה לו למה הוא עתיד להפוך – למפלצת המסוגלת לבצע הרג. אותו הרג שהוא עצמו פקד עליה לא לבצע ואף הוציא מכלל אפשרות.

כבר ראינו בעבר את אראראגי במצב שאיבד מאנושיותו כמעט לחלוטין, בימים של Kizumonogatari. אז זו הייתה האנקאווה שהצליחה להחזיר אותו אל המסלול הנכון, ולבסוף בעזרתו של אושינו הצליח אראראגי לחזור ולהיות כמעט בן אדם גם במישור הפיזי של העניין. כעת אושינו איננו ונראה שאת האנקאווה החליפה סנג'וגאהארה בתפקיד (אם כי אראראגי עדיין לא שוכח למי מהן החזה הטוב ביותר), המשמשת ככתף תומכת ומזכירה לו שגם אם אחרים אינם רואים את השתקפותו במראה – היא רואה אותו וזה מה שחשוב. אני סקרן לראות כיצד זה יתפתח ואם ההימשכות של אראראגי לצד הערפדי שלו תגיע לשיאים שראינו ב Kizumonogatari, כי לא נראה שזה נושא שעומד לחלוף בקרוב.

ועם כל העניין סביב אראראגי, החלק המסקרן ביותר עבורי נובע דווקא מדבריו של טאדאטסורו, שקרא לו ללכת ולחפש את אושינו. הסדרה בונה כבר זמן רב את היעדרותו של אושינו כאחת מהתעלומות הקריטיות ביותר של הסיפור, ומה שנאמר כאן רק מגביר את הציפייה לרגע בו הבחור יחזור למסך. אין לי כרגע תאוריה שאני יכול לגבש לגבי אושינו, חוץ מהעובדה הברורה שהוא קשור איכשהו לאוגי ואולי מהווה סוג של יריב עבור/ה. טאדאטסורו הביע את מורת רוחו מכך שהוצב במקום המתאים ובזמן המתאים, בטענה שהכל מתוכנן וכולם (חוץ מאושינו) משמשים ככלי משחק. על לוח המשחק הזה שולט בוודאי אוגי (אתייחס בלשון זכר מעכשיו כי זה נהיה מעט טרחני), כך לפחות עולה מדבריה של יוטסוגי המסמנת אותו כ"בוס האחרון".

השאלה היא כמובן – למה? מה אוגי מתכנן ומדוע הוא מתמרן את כולם? לדבריו הוא רוצה להחזיר הסדר הטבעי, אך גם יוטסוגי אינה מבינה על מה מדובר. הרבה דברים מוזרים קרו במהלך הסדרה לשלל דמויות, אך אם אביט על אראראגי באופן ספציפי, הדבר היחיד שאני יכול להעלות על הדעת ושפשוט זועק שאינו טבעי אלה כוחותיו כערפד, שהגיעו מהחיבור שלו עם שינובו. האם אוגי מעוניין להחזיר את הכוחות הללו לשינובו ולהחזירה לימיה כקיס-שוט-בלהבלהבלה-אנדר-בלייד? אולי, אבל אני לא רואה סיבה למה שמישהו ירצה לעשות כך, אלא אם הוא מייחל לחזון דומה לזה שראינו ב Kabukimonogatari. יתכן שזה העניין, אבל עדיין מרגיש לי שאני לא ממש בכיוון.


סיכום

מה עבד:

  • ממקדת את העלילה שוב בשאלות המרכזיות ואף מעלה שאלות חדשות ומעניינות לא פחות.
  • נותנת הרגשה של התקדמות ובונה ציפיות להמשך הדרך.
  • שימוש חזק בקאסט הדמויות כדי להעביר את המסרים של הסיפור ולייצר אינטרקציות משעשעות.

מה פחות עבד:

  • לא ממש עומדת בפני עצמה כסיפור שלם, אלא יותר כפרקי מעבר.
  • קצרה מכדי להכיל כמות תוכן משמעותית ומספקת.
  • אני יודע שההורים בבית משפחת אראראגי פחות מעורבים אבל… יש גבול, לא?
grades4_7

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s