אני יודע מה אתם חושבים, "שוב תחתונים?" – אז כן, אבל הפעם הם שחורים. האמינו לי, אין תמונה המבטאת בצורה רעיונית ובאופן מדויק יותר את התחנה הבאה שלי בסדרת המונוגטארי. באמת.

---

Nekomonogatari: Kuro הוא ספיישל בן 4 פרקים שיצא בסוף 2012 ומספר את מה שקרה בין המאורעות של Kizumonogatari לאלו של Bakemonogatari.

אראראגי קויומי שהפך להיות משהו בין ערפד לאדם מוצא עצמו כעת מוטרד בשאלה כיצד הוא מרגיש כלפי חברתו האנקאווה שעמדה לצידו ברגעיו הקשים. כאשר הוא נפגש עימה, מגלה אראראגי על סיפורה המשפחתי המסובך של ועל יחסיה הלא כל כך נעימים עם הוריה הלא ביולוגיים. במהלך פגישתם מוצאים השניים חתול לבן ללא זנב שנדרס על צד הדרך, ומחליטים לתת לו קבורה ראויה – אלא שאותו חתול, המתגלה כמובן כתופעה על טבעית חדשה, משתלט על גופה של האנקאווה ומתחיל להשתולל ברחובות ולפגוע באנשים.

רוב הסיפור הזה, שמתרחש באותו Golden Week ידוע עליו סופר לנו כבר בארק הסיום של Bakemonogatari, כבר מוכר לנו, ולכן ברמת העלילה אפשר להגיד ש Nekomonogatari: Kuro לא מוסיף יותר מדי חדש ובעיקר מחבר בין הנקודות. עם זאת, מצאתי את עצמי נהנה ממנו אפילו יותר ממה שאני רגיל בסדרות מונוגאטארי השונות. נכון, ידוע איך זה מתחיל ואיך זה אמור להסתיים, וזה לא שבין לבין קורה יותר מדי, אבל אלו הנושאים שעולים בין השורות שהופכים את הספיישל הזה למעניין באמת (פלוס כמה קטעי אקשן אפיים ושומטי לסתות כמו שמונוגאטארי כבר הוכיחה לא פעם שהיא יודעת לספק).

בסקירה שלי על Kizumonogatari כתבתי שאני לא מבין כיצד היחסים בין אראראגי והאנקאווה לא הבשילו לכדי זוגיות אמיתית, ונראה שאפילו שלא ציפיתי לקבל תשובה – היא בכל זאת הגיעה. בערך. הספיישל בהחלט שם את הנושא על השולחן כבר בהתחלה, ומציב את השאלה בדבר משיכתו של אראראגי לחברתו הראשונה (והיחידה בשלב זה) כאשר גיבורנו קרוע בין המחשבה שמדובר באהבה אמיתית לבין שמדובר במשיכה מינית או אולי משהו אחר, אבל למען האמת, קשה לי להגיד שזו תשובה חד משמעית וברורה לחלוטין. זו תשובה המגיעה יותר מפרשנות על הצורה בה האירועים השפיעו על תפיסתו של אראראגי את האנקאווה, אך לא אחת שנאמרת באופן מפורש. עם זאת, בשלב זה אני לפחות חושב שיש לי מושג מה היא אותה תשובה, ולפחות יכול לשים את האצבע על האירועים מהם היא נובעת, גם אם אני לא יכול בביטחון להגיד שזה חלחל בראשי באופן מושלם.

אני דווקא אוהב את הדרך בה הספיישל נוגע בנושא הזה. גם אם זה מעט מבלבל ולא ברור, מונוגאטארי אף פעם לא הייתה הכי פשוטה להבנה ממילא, והתמה של הסיפור מועברת באמצעים בהם הסדרה דווקא כן חזקה – אם זה בעזרת הדיאלוגים המשוגעים ואם באמצעים ויזואלים. הסצנה הפותחת לדוגמה היא זו בה אראראגי מדבר באופן גלוי על הלבטים שלו לגבי רגשותיו להאנקוואה, ולשם כך הוא מבקש את עצתה של אחותו הקטנה טסוקיהי שתעזור לו להבין את רגשותיו, זו ישר מציגה בפניו את האפשרות שהוא סתם חרמן ומנסה להוכיח זאת – מה שכמובן מתפתח לשיחה משעשעת ביותר ולמגעים מהסוג שיכול לקרות רק במשפחת אראראגי (וצופי Nisemonogatari כבר למודי ניסיון מכך).

בהמשך כאשר נכנסים לעומק העניינים ולצדדים החדשים שמגלה אראראגי בהאנקאווה, ההמחשה של הנושא מועברת יותר בצד הויזואלי ונעשית במרומז. אראראגי מקבל שוב הצצה לתחתוניה של האנקאווה, הפעם הם שונים מאלה שראה בעבר וצבעם שחור ולא לבן. כאשר היא משנה את צורתה לצורת החתול היא לבושה באותה הלבשה תחתונה שחורה, ורק בה, ואישיותה משתנה לחלוטין. ככל שאראראגי מכיר אותה פחות ומתרחק יותר, המשיכה נעשית יותר מינית ופחות רגשית והאישיות שצפה היא זו של "האנקאווה השחורה" כפי שמכנה אותה אושינו, שמאופיינת באותו לבוש שחור, על אף שדווקא שערה הוא בצבע לבן. המשחקים האלה בין השחור ללבן מקבלים טוויסט מעניין בפרק הסיום, שאמנם את תוצאתו אנחנו כבר מכירים, אך רגע לפניה נשפך אור חדש על כל שינוי הצורה הזה ועל דמותה של האנקאווה.

מכיוון שזהו ספיישל כה קצר, אין באמת אפשרות לחקור מגוון של דמויות וסיפורים כפי שעשו הסדרות הקודמות, כך שקל לראות אותו כמרכיב יותר שולי ופחות משמעותי בסיפור הגדול של סדרת המונוגאטארי. מלבד אותה סצנת פתיחה עם טסוקיהי, גם אין כאן הרבה הזדמנויות לשחק על הדיאלוגים השנונים ולייצר סצנות קומיות הזויות כמו שהסדרה נוהגת לעשות. עם זאת, עבורי דווקא החלקים האפלים והפנטזיים יותר של סדרת מונוגאטארי, ו Nekomonogatari: Kuro ביניהם, הם המעניינים יותר בנוף הסדרה – כך שלא הרגשתי שמשהו חסר לי, להפך. אני גם אוהב את האנקאווה, שלדעתי היא אחת הדמויות היותר מוצלחות, ושכאשר הסיפור מתרכז ביחסים שלה עם אראראגי הוא מצליח לדעתי להגיע לשיאים האמיתיים שלו – כך היה גם ב Kizumonogatari וגם בארק הסיום של Bakemonogatari שהיה המוצלח ביותר באותה סדרה לטעמי.

מי שפחות אוהב את האנקאווה (מעריצי סנג'וגאהארה אני מבין ללבכם) כנראה פחות יתחבר, אבל גם מעבר אליה יש לספיישל הזה כמה נקודות מעניינות להציע – אלו נוגעות בדמותה של שינובו. הערפדית הקטנה, שכבר ידוע שמשחקת תפקיד מכריע בסיום המשבר הנוכחי (והיא אגב פשוט נפלאה באותה סצנה), עוברת גם היא סוג של תהליך כאן. לאחר שיחסיה עם אראראגי עלו על שרטון בסופה של טרילוגיית Kizumonogatari, אנחנו גם חווים את הניסיון שלו להתקרב אליה מעט יותר ולגרום לה להשלים עם המצב. אין לה הרבה מאוד זמן מסך אמנם, אבל בזמן המועט שכן יש אנו רואים כיצד אראראגי למד על חיבתה לדונאטס וכיצד יחסיהם התהוו לכדי מה שהם היום. זה לא המון, אבל זה מספיק כדי להוסיף עוד עניין וכדי להעלות את מד ההייפ מהספיישל הקצר ממילא הזה.

---

פינת הספוילרים

אין הרבה מה לספיילר בסיפור שכמעט כולו ידוע מראש, אבל אחד מהאלמנטים שהם כן חדשים ושלא יכולתי להישאר אדיש אליהם זה החרב ששינובו מעניקה לאראראגי כדי להפריד את האנקאווה מהחתול. לראות את אראראגי אוחז בחרב הארוכה באופן מגוחך הזאת היה מגניב ומשעשע באותה נשימה, ואני תוהה אם אותה חרב (שהרי עדיין קיימת אצל שינובו) תשחק תפקיד מתישהו בהמשך הדרך.

בהקשר לסיבה שבגללה אראראגי החליט לבסוף שהוא אינו יכול להגיד שהוא מאוהב בהאנקאווה, לתפיסתי זו תוצאה של הכרה בטבעה האמיתי. בפרק האחרון נחשף שלאחר שפגעה בהוריה, האנקאווה יכלה להיפרד מהחתול אך החליטה להמשיך להשתמש בו כדי לשחרר את הסטרס בו הייתה מצויה ולהטיל את האחריות עליו. אראראגי הבין זאת וכנראה החליט שעם כמה שהוא נמשך אל האנקאווה ומוכן למות בשבילה, הרגשות שהוא חש כלפיה בהתחלה היו לפני שהוא הכיר אותה באמת ולכן אינם "אהבה אמיתית".

אני לא בטוח מדוע הוא אמר שלעולם לא יגיד עוד שהוא אוהב אותה, אולי כי הוא לא בטוח גם עכשיו שהוא מכיר אותה, אולי כי הוא מרגיש שנוכחותו תפריע לה להתמודד עם בעיותיה האישיות בכוחות עצמה ואולי מסיבה אחרת שלא הצלחתי לקלוט. אני מקווה שהנושא יעלה גם בהמשך הסיפור, שכן למיטב ידיעתי ישנו גם חלק בשם Nekomongatari: Shiro שמשורבב איפשהו בתוך ה Second Season (שזו הבאה בתור בסדרות המונוגאטארי). כך או כך, אני כרגע מסתקרן מהמחשבה האם Nekomonogatari: Kuro היא עלילתית רק חיבור נקודות, או שיש בה חלקים שישפיעו גם על המשך הסיפור. מכיוון שהפתרון לבעיית החתול רק נדחה ולא נפתר גם ב Bakemonogatari, אני מניח שמדובר באופציה השניה.

---

סיכום