Shokugeki no Souma: Shin no Sara

זאת הולכת להיות סקירה מעט מקוצרת, פשוט כי אין לי כבר הרבה מה להגיד על Shokugeki no Souma שעדיין לא אמרתי. את כל מה שחשבתי על הארק הנוכחי כתבתי פחות או יותר כשסיקרתי אותו במנגה, כולל כמובן החלקים שכלולים בעונה הנוכחית. באשר לאנימה, את מה שאני חושב על הדרך בה J.C staff מעבדים את חומר המקור כתבתי בפוסט על העונה הקודמת – ולצערי לא הרבה השתנה מאז.

האנימה עדיין ממהרת מסיבה לא ברורה וזה מורגש יותר מתמיד. גם המנגה עצמה הרגישה מעט מזורזת בחלקים האלו של הסיפור, אז כשדוחפים כ 4 צ'אפטרים שלה לכל פרק אנימה התוצאה היא פשוט הוצאה להורג של כל מרכיב דרמטי מהתסריט. זה כל כך חבל, בעיקר כי העונה הרביעית, Shin no Sara, מהווה את שיא העלילה עד כה – גם של הארק הזה וגם של הסדרה בכלל. העונה ממשיכה מנקודת העצירה הדיי מוזרה של זו הקודמת, ואנו חוזרים ישירות אל תוך טורניר ה Regime de Cuisine המלווה את כל שנים עשר הפרקים החדשים. בפרקים כאלו, שהם קרב אחרי קרב אחרי קרב, כשכל כך הרבה אירועים והכנות קורים במקביל, זה אך טבעי שנרגיש שהסדרה דוהרת קדימה – אבל בחיי שמה שקורה כאן זה פשוט מוגזם.

מחלק מהקרבות הללו במנגה נהניתי יותר ומחלק פחות, אבל מה שאהבתי בטורניר הזה הוא שכל אחד מהם באמת מהווה איזשהו ניסיון לקחת את הדמויות קדימה ולהביא אותם אל שיא היכולת, תוך התחשבות בכל מה שעברו עד היום. עבודת הצוות שעמלו עליה כה רבות, דמויות העבר שחזרו כדי לתמוך ולעזור (בין אם בהכנות ובין אם כחלק מהנבחרת עצמה), לקחים שהופקו, סגירת חשבונות ישנים – כל קרב הכיל לפחות משהו מהדברים האלה, שבאמת מגיע לו לקבל את המשקל הראוי ולהרגיש משמעותי, אך לא כך זה הרגיש, לפחות לא עבורי.

אני בטוח שצופי האנימה שלא קראו את המנגה יתלהבו לפחות מחלק מכל הטוב הזה, כי התסריט הוא בכל זאת אותו התסריט – אבל כשקופצים בזריזות שכזו מדבר לדבר, קשה באמת לעכל את כל זה כמו שצריך ולייחס חשיבות לכל דבר קטן. מילא האנימציה הייתה עוזרת, אבל עם תמונות הסטילס הסטטיות להחריד שלה היא אפילו לא מצליחה לעשות צדק לציורים המדהימים מהמקור (ובעיניי לפחות, Shokugeki no Souma היא אחת המנגות היותר טובות ארטיסטית שיש ל Shounen Jump להציע, אז זה כל כך חבל).

אני לא מתחרט שצפיתי בעונה הרביעית, כי בסך הכל כן נהניתי להיזכר בסצנות האהובות עליי ולראות אותן בדיבוב (וגם לראות את האוכל בצבע זה תמיד כיף) – אבל שום ערך מוסף לא קיבלתי מהגרסה המונפשת של הפרקים הללו. או כמעט מכולם. הישועה שלי דווקא כן הגיעה בסופו של דבר, כאשר פרק 10 ואילך הציגו שיפור משמעותי ונתנו לפחות לקרב האחרון את הטיפול הראוי לו. ויזואלית לא היה שינוי גדול, אבל קצב ההתקדמות נהיה סופסוף נורמלי, ויותר מזה – אלו היו פשוט פרקים מצוינים, שאפילו הצליחו לטפל בחלק מהדברים טוב יותר מאשר במקור.


פינת הספוילרים

קודם כל אני חייב לשבח את פרק 11 על סצנת ההפשטה ההמונית הפנטסטית שלו – ולו בגלל ההשמעה של הפתיח הראשון, Kibō no Uta, על רקע המראות המשעשעים הללו. כך דמיינתי את זה במנגה, כך קיוויתי שזה יהיה – ומשאלתי נענתה.

הפלאשבקים מהעונה הראשונה ועד הרביעית, המנה של ארינה שסוגרת מעגל עם הפרקים הראשונים, ההתפשטות האורגזמית והאייקונית של הסדרה שהגיעה לשיאה, המסר המהדהד של הארק הזה ושל הסדרה כולה על החופש והכיף שצריך להיות בהכנת אוכל ובהתנסות בו – כל אלו בליווי אותו שיר נוסטלגי וחיוך כובש על פניה של ארינה המציג כמה היא השתנתה במהלך 70 הפרקים שעברו מאז הוצגה לראשונה, פשוט גרמו לי להזיל דמעה. ברצינות, זהו לדעתי רגע מופתי שמצליח לנקז בצורה יוצאת דופן את המסע שהעבירה Shokugeki no Souma לכל אורכה, ולהדגיש בדיוק מדוע הוא היה כה משמעותי.

ועוד נקודה קטנה שאני חייב לציין לטובה היא ההרחבה הקטנה על דמותה של רינדו. הרגע בו אלדיני שאל אותה ממה היא מפחדת הציק לי במנגה, פשוט כי לא היה לו הרבה קונטקסט ולא הורחב עליו יותר מדי. האנימה הרחיבה ממש במעט, אבל בצורה מדויקת כדי לגרום לכל העניין לשקוע אצל הצופים. עם שינוי מסוים (ומבורך) של המקום בו מופיעים הפלאשבקים של רינדו וטסוקאסה ברגעים שלפני הקרב האחרון, ובעזרת רתימת דמותו של מגישימה שיתנצל בפני רינדו על כך שלא הצליח להביס אותה – היה אפשר להבין באופן חד משמעי שרינדו לא שלמה עם דרכה, שהיא עושה את מה שהיא עושה בעיקר כדי לתמוך בטסוקאסה, ומקווה להימצא בצד המפסיד בסופו של יום.

עוד דבר אחרון אגיד על פרק הסיום, ולא אכנס ליותר מדי פרטים, אבל במהלך הסצנה המסיימת את העונה עושה רושם שבחרו להציג חלקים מהארק העתיד לבוא בעונה הבאה, שככל הנראה האנימה הולכת לדלג עליהם. מכיוון שתמיד הרגשתי שאותו ארק אחרון הוא מיותר, שכן הנוכחי סיים את הסיפור בצורה כל כך טובה, אני לא יכול להגיד שזה כואב לי מאוד, אבל אם כבר ממשיכים את האנימה אל אותו ארק – זה כן קצת חבל. בסך הכל אלו היו צ'אפטרים נחמדים שחבל לדלג עליהם, אבל אני מבין שבמידה והעונה הבאה מיועדת להיות 12 פרקים גם היא, הולכים לדלג על לא מעט חומר – אחרת אין ממש דרך לכסות את המנגה כולה עד הסוף. כן אני חושב שהיה יותר נכון להשאיר את הרמיזות למה שקרה באותם צ'אפטרים לפתיחת העונה הבאה, כי הן פחות התאימו באותה סצנת סיום מסכמת של הארק הנוכחי.


סיכום

אני עדיין דיי כועס על כך שרוב הפרקים בעונה אכזבו אותי, אבל לפחות אלו האחרונים השאירו טעם טוב. לצופים חדשים כנראה הייתי ממליץ לקרוא את המנגה ולא לחוות את האירועים לראשונה דרך גרסת האנימה, אבל כך או כך – Shokugeki no Souma היא סדרה טובה, גם אם האדפטציה לא עושה ממש חסד עם המקור.

מה עבד:

  • קרבות נהדרים שמביאים לידי ביטוי אלמנטים רבים ודמויות שבאו במגע עם הגיבורים במהלך הסדרה.
  • הפרקים האחרונים מצוינים ומסכמים בצורה מצוינת את הארק והאנימה כולה.
  • הרחבה קטנה ונדרשת עבור חלק שלקה בחסר במקור.

מה פחות עבד:

  • שאר הפרקים מזורזים בצורה מוגזמת שהורסת כל אפשרות לייצר דרמה ומשמעות לאירועים.
  • אנימציה מינמלית מאוד שלא מצליחה לתרום רבות להביא את עמודי המנגה לחיים.
  • בחירה תמוהה לכלול בסצנת הסיום חלקים שידלגו עליהם בארק הבא.
grades4_7

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s