Hibike! Euphonium: Chikai no Finale

קומיקו וריינה מדגימות איך לא מקשיבים להנחיות ולא שומרים על מרחק של שני מטר.


התגעגעתי כל כך ל Hibike! Euphonium וכמעט כבר שכחתי למה. רק אחרי ששמתי לב שעדיין לא ראיתי את סרט ההמשך, Chikai no Finale, ושהוא כבר יצא לבלוריי מזמן, החלטתי לחזור לסרטי הריקאפ שהזכירו לי מדוע זאת סדרת קיואני האהובה עליי בכל הזמנים. כעת הייתי מוכן לצפייה בסרט החדש, הממשיך בדיוק מהיכן שהעונה השניה הסתיימה (בין לבין יצא סרט הספין-אוף, Liz to Aoi Tori, הוא מתרחש פחות או יותר באותו פרק הזמן של הסרט הזה וכדאי לצפות בו קודם ולו בשביל כמה רפרנסים קטנים).

קומיקו היא כעת תלמידת שנה שנייה, וככזאת היא מקבלת על עצמה יותר אחריות ממה שהייתה רגילה עד כה. שנה חדשה אומרת שצריך לבנות את התזמורת מחדש, לעבור אודישנים לתחרות ולהציב יעדים שצריך לעמוד בהם. נשיאת המועדון החדשה, יוקו (הצעקנית המעצבנת מהעונות הקודמות, הפעם דווקא דיי נסבלת) מעלה להצבעה את ההחלטה הברורה שמתקבלת ברוב קולות – עבודה למען הגעה לתחרות הארצית ואף זכייה במדליית זהב. עם מטרה חדשה לעבוד עבורה, ובעודה עוד מתגעגעת לאסוקה ושאר הסנפאי שסיימו את לימודיהם וכבר לא חלק מהתזמורת הבית ספרית, קומיקו צריכה גם לקבל את תלמידי השנה ראשונה החדשים ולרתום אותם למשימה.

דרמות זה לא דבר חדש בתזמורת של בית הספר קיטאוג'י, והתלמידים (ובעיקר התלמידות) החדשים מביאים איתם לא מעט כאלה. עם תלמידים שלא אוהבים כינויי חיבה שמדביקים להם, כאלה שלא מרגישים שמעריכים אותם או כאלה שסתם לא מצליחים להתחבר לקבוצה, קומיקו מתחילה להבין שלהיות סנפאי (או יותר נכון גננת) זו משימה לא פשוטה כלל. מעל כל הנודניקים החדשים שקשה לי לזכור את שמם (סלחו לי, אני בקושי זוכר שמות גם של הדמויות הוותיקות יותר, יש פה יותר מדי) בולטת נגנית יופיניום בשם היסאשי קאנאדה, זו דווקא נראית יותר ממושמעת ואופטימית – אלא שהיא מתגלית כבעייתית מכולם. קאנאדה תופסת את מקומה הטבעי בתזמורת כנגנית יופוניום תחת חסותה של קומיקו, ובזמן שזו מנסה להשליט סדר בכל הבלאגן שנוצר – נראה שקאנאדה בעיקר מתעסקת בעקיצות ויצירת סכסוכים מיותרים.

עוד בתחילת הסרט הרגשתי שמשהו לא כשורה עם קאנאדה ושהתנהגותה נראית כמו הצגה אחת גדולה. ככל שזה התקדם הבנתי שתמימה וצייתנית כמו שהיא עושה מעצמה היא בטח לא, ואפילו הייתי אומר שהיא מעט מרגיזה, אך לכל זה יש כמובן הצדקה עלילתית – וכשנכנסים לסיפורה האישי זה ללא ספק משתלם. קו העלילה של קאנאדה הוא הבשר של הסיפור וזה שבשבילו הצפייה ב Chikai no Finale באמת שווה. הוא מעלה שוב את השאלה "האם צריך לתעדף לתזמורת את תלמידי השנה השלישית שזו ההזדמנות האחרונה שלהם או לבחור על פי יכולת בלבד?" שנידונה בעונה הראשונה, אך הפעם זו מקבלת זווית הסתכלות שונה לחלוטין – גם מצידם של תלמידי השנה הראשונה החדשים שרוצים יחס הוגן, גם של תלמידי השנה השלישית שרוצים את ההזדמנות האחרונה הזו וגם של קומיקו עצמה המסתכלת על העניין כעת מעמדה של בעלת ניסיון.

חשובה מהשאלה הזו, המוצגת באופן בהיר, הן השאלות שנובעות מהסיטואציה ונשאלות באופן מעט יותר עקיף ומתחת לפני השטח. שאלות כמו "מדוע שווה להשקיע גם כשתוצאת הכישלון ידועה מראש?" או "האם זה נכון לעשות את הטוב ביותר גם במחיר גרימת אי נוחות לאחרים?" ואחרות אלו שאלות שקומיקו וקאנאדה יחדיו צריכות להתמודד איתן, כאשר הניסיון שצברה הראשונה עוזר לה גם להבין את הרלוונטיות שלהן לגבי סיטואציות שחוותה משנתה הראשונה בתיכון. זה אולי מקום טוב לציין שלא רק בשביל לחוות את סיפור הסדרה שוב, אלא גם בשביל להיות מסוגלים לקשר בין תוכן הדברים כאן לנקודות העלילה של שתי העונות הקודמות – צפייה חוזרת, בין אם דרך הסדרה עצמה ובין אם דרך סרטי הריקאפ כפי שאני עשיתי, היא מאוד מומלצת לפני שניגשים לסרט ההמשך הזה. זה לא משהו שהייתי זוקף לרעתו של הסרט, אך כן משהו שיש לקחת בחשבון.

מה שכן מעט חורה לי, והנקודה שלדעתי מונעת מהסרט הזה להפוך מסרט טוב לסרט מצוין, היא הלכידות של שאלות העלילה הללו שמעלה קו העלילה של קאנאדה עם השאלה הגדולה של סיפור המעטפת. אסביר את עצמי: בין כל התחרויות והאימונים של המועדון הבית ספרי ישנו סיפור שעוטף את סיפורה של קומיקו בתזמורת – וזהו סיפור חייה האישיים. הסרט נפתח עם הוספה של קונפליקט רומנטי המלווה את קומיקו לאורך הסרט, ונמשך בשאלות על עתידה אותו היא צריכה להתחיל לבחון (זוהי אגב עוד נקודה שמתקשרת גם היא לסיפור מתוך הסדרה, הסיפור על אחותה של קומיקו) – אלא שאני מרגיש ששאלות אלו לא קיבלו שום מענה ברור. תשובות עמומות הן גם בסדר, אבל אני לפחות יצאתי בהרגשה שקו העלילה המרכזי של הסרט, הסובב סביב קאנאדה והתזמורת, התיימר (או לפחות צריך היה, בתחשב באיך שהסרט בנוי) לתרום לאותן שאלות גדולות יותר המטרידות את מנוחתה של קומיקו לכל אורכו, אך לא לגמרי הצליח במשימה. הסיום כן מספק מבחינת דמותה של קאנאדה, אך לשאלותיה של קומיקו הוא נותן רק תשובות קצרות טווח ולא כאלו שיפתרו את בעיותיה או ישנו את חייה לעתיד הרחוק.

מעבר לכך, זה כן סרט טוב. הוא לא נותן הרבה פוקוס לדמויות משניות כמו שעשתה הסדרה, ואפילו כמה מהיותר מרכזיות ואייקוניות (אהמ ריינה) לא מקבלות הרבה זמן מסך (אבל הופעת אורח של אסוקה זה תמיד מבורך). קוצר הזמן גם פחות מאפשר לו לבנות את הציפייה להופעה התחרותית באותו האופן, עם אימונים וסיפורים אישיים רבים המתנקזים כולם לכדי הופעת סיום אחת מרגשת המסכמת את כל הדמעות שנשפכו בדרך – אבל זה מספיק קרוב. מראש לא ציפיתי שסרט של שעה ו 40 דקות יצליח לשחזר חוויה של עונה שלמה מהסדרה, ובוודאי לא שהשנה השנייה של קומיקו, המתפרשת על כל אורכו, תגולל שלל סיפורים משמעותיים כמו שנתה הראשונה שהתפרשה על גבי שתי עונות שלמות – אבל אני שמח ממה שקיבלתי.

כן מצאתי את עצמי מתרגש לא מעט וכן נהניתי מאוד מצפייה בקומיקו המתבגרת (שהשנים עשו לה רק טוב), במכשולים עליהם היא צריכה להתגבר מהפוזיציה החדשה שלה בתור תלמידת שנה שנייה ובמה שהיא מצליחה להעניק לדור החדש של תזמורת קיטאוג'י. אם גם האנימה של השנה השלישית תמשיך באותו הקו (ובהתחשב בסצנה שאחרי הכתוביות, אני מאוד אופטימי לגבי זה) – אני בהחלט אהיה מרוצה. Chikai no Finale הוא אחת היצירות האחרונות שהספיקו ב Kyoto Animation לשחרר לקהל הרחב טרם אירוע השרפה הטראגי שנפל על הסטודיו, ובימים בהם העולם כולו נכנס לתקופה לא פשוטה, אפשר להתנחם בצפייה בו ובציפייה לרגע בו הסטודיו המתאושש לאיטו יחזור עם כותר נוסף תחת Hibike! Euphonium הנהדרת.


פינת הספוילרים

קודם כל אני חייב להגיד, עם כל החרא שנאטסוקי אכלה בעונות הקודמות וגם בסרט הזה – אני שמח שהיא בסופו של דבר עברה את האודישן ובלי שעשו לה הנחות. זה לא באמת משפיע כהוא זה על העלילה, שכנראה לא הייתה משתנה מהותית גם אם קומיקו וקאנאדה היו עוברות לבדן, אבל זה כן משהו להתנחם בו.

הסצנה האהובה עליי היא ללא ספקת הסצנה בגשם, זו שמהווה את שיא הסיפור בו קומיקו מתעמתת עם קאנאדה וזו מספרת לה את סיפור חייה ומורידה סופית את כל המסכות. קאנאדה היא במובן מסוים ההפך הגמור ממה שריינה הייתה בעונה הראשונה. אותה טראומת עבר הפכה אותה לכזו שמעדיפה את החיוכים המזויפים והעיקר שתהיה בסדר עם כולם, על פני לתת באמת את כל מה שהיא מסוגלת ולגרום לכך שאולי תבוא למישהו לא טוב בעין. אני אוהב את הדרך בה ביססו את אותו יאוש וחוסר אמון של קאנאדה בחברי התזמורת על ידי הצגת דמות נוספת – מיריי. אותה מיריי עלולה להרגיש מעט לא קשורה ואולי דמות שמייצרת מולדרמות מיותרות, אך אותו ריב טיפשי סביבה מתקשר באופן מהותי לסיפורה של קאנאדה – שהרי גם היא מרגישה שעל אף שהיא נגנית טובה יותר, לא יכולים באמת להעריך ולקבל אותה כמו שמגיע לה.

בעוד אותו ייאוש גורם למיריי להסתגר עד לנקודת בה היא נשברת ופורצת בבכי, קאנאדה מאמצת את הייאוש ופשוט זורמת איתו, או לפחות זה מה שהיא מנסה לשכנע את עצמה. השאלות הטורדניות שלה כלפי קומיקו לאורך הסרט מראות כמה אותו נושא מטריד את מנוחתה מתחת לאותו חיוך מזויף. כמו שקאנאדה לא חושבת שהמאמצים שלה שווים את האויבים שזה יקנה לה, היא מטיחה בפני קומיקו את העובדה שגם היא עצמה מתחמקת מעימותים – אותו דבר שגם אסוקה אמרה לה בעבר. אני אוהב את הקישור הזה, ולו כי הוא מראה כמה אותו מקרה עם אסוקה תרם לקומיקו להתפתח ולהגיע לאן שהיא היום, לרגע בו היא מסוגלת להגיד לקוהאי שלה שהרצון להשתפר ולהיות טובה יותר (עוד רפרנס לסצנה מפורסמת, "Umaku naritai!") – הוא חד משמעית משתלם, גם אם היא לא מבינה לגמרי מדוע.

קומיקו משכנעת את קאנאדה לבטוח בה ולעשות כמיטב יכולתה. התוצאה היא כישלון, בדיוק כפי שקאנאדה פחדה – אלא שאף אחד לא מאשים אותה, ועושה רושם שגם אם היא לא שמה לב, היא כן קיבלה משהו מכל החוויה. קאנאדה אומרת שזה מטופש כי הם התאמנו כל כך הרבה ולא הגיעו לתוצאות, וקומיקו עונה לה בשלווה שזה אכן מטופש, שלווה המראה שזה כלל לא משנה שזה מטופש, ושכולם ביחד בסירה הזאת.

רגע לפני העליה לבמה קומיקו סיפרה לקאנאדה את הרגע שעבורה הניע את הרצון להשקיע במוזיקה, אותו רגע בו נפתחת הסדרה כאשר קומיקו חוזה בריינה המאוכזבת עד כדי דמעות מהתוצאה שקיבלה בחטיבת הביניים. אותה ריינה היום היא זו שבניגוד לקומיקו דווקא כן בטוחה בעצמה ויודעת את עתידה, אותה אחת שהתאהבה במוזיקה והחליטה שזה כה חשוב לה עד שבזה היא רוצה לעסוק גם אחרי הלימודים. כעת כשקומיקו מתיישבת ליד קאנאדה כדי לשמוע כיצד היא מרגישה, היא מקבלת את אותה התגובה המתוסכלת שקיבלה מריינה באותו היום הגורלי בדיוק – תגובה של מישהי שנתנה מעצמה והשקיעה בכל ליבה כדי להגיע לרגע הזה, ושבאמת ובתמים מתוסכלת מהתוצאה האכזרית. זה לא אותו פרצוף מדוכא וחסר הבעה שהיה לה בפלאשבקים, זו גם לא תחושות אשם – אלא פשוט אכזבה ממשהו שבאמת נהיה לה אכפת ממנו. אני חושב שזהו מסר מקסים, ושכך הסרט מראה כיצד השקעה במשהו בלב שלם, גם אם לא מגיעים לתוצאה הרצויה, מקנה לנו את האכפתיות והמסירות לאותו הדבר בו אנו משקיעים – ובכך מעניקה לו משמעות לחיינו.

אני מבין אם הכוונה הייתה שאותו שיעור שקומיקו לימדה את קאנאדה יאפשר לה להתגבר גם על השאלות המטרידות אותה, אך אם הכוונה הייתה שהיא תחליט גם בעצמה להשקיע את עתידה במוזיקה – אני לא מרגיש שזה הועבר מספיק ברור. אולי העובדה שבסצנה שאחרי הכתוביות אנו רואים את קומיקו מקבלת עליה את תפקיד נשיאת המועדון מרמזת על כך (וזו הפתעה נעימה מאוד בלי קשר), אבל זהו כאמור פתרון קצר טווח. אפשר גם להסתמך על כך שקומיקו דחתה את הצעתו של שואיצ'י לצאת איתה לטובת השקעה בתזמורת, אך לדבריה זוהי דחייה לזמן מוגבל בלבד, כך שאני לא רואה כיצד זה מספק פתרון כלשהו לקונפליקט הרומנטי ההוא. גם דמותה של קאבה (היא בכלל הייתה קיימת בסדרה?), המאבדת את היכולת להשתתף בתזמורת פיזית ו"מעבירה את רגשותיה" אל קומיקו יכולה להוות אינדיקציה לרעיון שקומיקו תחליט למצוא את עתידה בתחום המוזיקה, אבל קו העלילה שלה באופן כללי מרגיש שהוא לוקה מאוד בחסר. אני מקווה שהשנה השלישית כן תתן מענה לשאלות האלה, אז הן גם יהיו כנראה רלוונטיות מתמיד.


סיכום

מה עבד:

  • תפקידה החדש של קומיקו בתור סנפאי מייצר עבורה אתגרים חדשים ואינטרקציות שונות מאלו שהיו לה בעבר.
  • נותן זווית ראיה חדשה על שאלות שעלו בסדרה ומעלה שאלות חדשות ומעניינות לא פחות.
  • קו העלילה המרכזי בנוי היטב, תוך ניצול ופיתוח משמעותי של הדמויות הרלוונטיות.
  • לא נגעתי בזה בסקירה – אך כמו תמיד, קשה להתעלם מכמה ש Hibike! Euphonium פשוט מהפנטת ביופיה הויזואלי.

מה פחות עבד:

  • שאלות עלילה גדולות לא מקבלות מענה הולם ולא מרגישות מחוברות כראוי לעלילה המרכזית.
  • חלק מקווי העלילה מרגישים מזורזים ולוקים בחסר.
  • אין מספיק זמן כדי לייצר חיבור רגשי לחלק מהדמויות ולשחזר את תחושת המסע המשותף שמסתכם במופע הסופי.
  • אני חייב להפסיק לדחוף בדיחות קורונה באופן מאולץ.
grades4_8

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s