Bakemonogatari

כל מסע מתחיל בצעד אחד קטן, והצעד הקטן והראשון שלי במסע הארוך הזה שנקרא ה Monogatari Series הוא סדרת האנימה מ 2009 העונה לשם Bakemonogatari. זוהי סדרת האנימה הראשונה בפרנצ'ייז הזה, אחריה מגיעות סדרות נוספות כמו Kizumonogatari, Nisemonogatari, Owarimonogatari, Ore Monogatari ו Coronavirusmonogari. סתם, Ore Monogatari לא באמת קשורה.

סדרת האנימה הראשונה מעבדת חלק מהלייט נובל הראשון (או "העונה הראשונה", להיכנס למערך השמות של סדרת הנובלות זו משימה בפני עצמה) שכתב ניסיו איסין (Nisio Isin). במרכז הסיפור עומד תלמיד תיכון בשם אראראגי קויומי, שיום אחד בהולכו בבית הספר הוא תופס תלמידה שנופלת מגובה של כמה קומות מעליו. מה שבמציאות היה מסתיים כנראה בתאונה קשה מסתכם כאן ללא נזק, שכן אותה תלמידה, העונה לשם סנג'וגאהארה היטאגי, היא בעלת משקל נוצה – ליטרלי. מי מכם שסובל מעודף משקל כנראה היה מקנא בטסונדרה (tsundra – בדיוק ההפך ממושג ה tsundere המוכר יותר) החיננית הזו, אך מאחורי המשקל שלה מסתתר סיפור לא נעים במיוחד. כדי לעזור לה להשיג את משקלה בחזרה, לוקח אותה אראראגי לחברו הטוב אושינו, שהוא החבר הזה שיש בסדרות אנימה, האחד שיודע הכל על תופעות על טבעיות שאף אחד לא אמור לדעת עליהם כלום.

סנג'וגאהארה היא זו שפותחת את הסיפור, אבל אחריה נתקל אראראגי בבנות נוספות הסובלות מבעיות על טבעיות משונות, אלו מצטרפות להארם פונות לעזרתו. כל שניים-שלושה פרקים עוסקים בדמות אחרת ובסיפורה האישי והמסתורי. אם הרעיון נשמע לכם מוכר, כנראה שצפיתם באנימה Seishun Buta Yarou wa Bunny Girl Senpai no Yume wo Minai ששודרה לפני קצת יותר משנה (וסקירה של סרט ההמשך שלה אפשר למצוא כאן בבלוג). עד שנכנסתי לבאקהמונוגטארי לא הבנתי מהיכן נובעת ההשוואה שנוהגים לעשות בין שתי הסדרות הללו, אבל היום זה ברור לי – הקונספט זהה כמעט לחלוטין. אפשר גם למצוא הקבלות מסוימות בין דמויות, תפקידן בעלילה והיחסים ביניהן, כך שלא הייתי פוסל שמדובר בהשראה ישירה שהייתה לסדרת מונוגטארי על באני גירל, אך יחד עם זאת יש גם מספיק נקודות שוני. אחד ההבדלים הוא למשל שבאני גירל משחקת יותר על הצד הרגשי והסיפורים האישיים, בעוד באקהמונוגטארי מתעמקת יותר בחלק העל-טבעי והמסתורין שלה, ומוכנה לשם כך ללכת למחוזות אפלים ומדממים הרבה יותר.

ובכל זאת, ההבדל המהותי באמת הוא בפרזנטציה. "באני גירל" של סטודיו Cloverworks מתנהגת ומוצגת (מבחינות של אנימציה, בימוי, עיצובי דמויות וכו') פחות או יותר כמו סדרת האנימה הסטנדרטית שאנחנו רגילים לראות, Bakemonogatari לעומת זאת היא חיה פרועה ששוברת את כל הכללים. הסדרה היא של סטודיו Shaft, שאם ראיתם סדרות אחרות שלהם (כדוגמת Fate/Extra: Last Encore, Mahou Shoujo Madoka★Magica או Sangatsu no Lion) אתם אולי מסוגלים להבין למה הכוונה ולמה יש לצפות, אבל למען האמת אפילו ההיסטוריה שלי עם הסטודיו לא לגמרי הכינה אותי למה שחוויתי כאן. אין ספק שמדובר בסדרה הכי "שאפטית" שראיתי, וזה מתבטא בכל כך הרבה מובנים: רקעים ביזאריים שכוללים בעיקר צורות גיאומטריות בצבעים וגראדיאנטים שונים, פריימים המכילים מלל רב ותמונות ביזאריות ומתחלפים במהירות הבזק, הטיות ראש ותנועות צוואר דרמטיות ומשונות, וכמובן פלטת צבעים עשירה בגוונים חזקים וחסרי בושה. כל אלו גורמים לכל פריים שתעצרו בו להראות כמו תמונת אומנות וקטורית יותר מאשר קטע מתוך הלקוח מתוך סדרת אנימה – ועל אף שזה מתבטא המון פעמים בתמונות מפורטות פחות מהסטנדרט, זה מצליח להראות, בצורה ממש מעוררת השראה, שלפעמים פחות זה דווקא יותר. כן הייתי אולי מלין על החוסר המשווע של ניצבים ברקע (כי עושה רושם שהעולם של מונוגאטארי מאוכלס אך ורק בדמויות המרכזיות), אך זה יהיה ניטפיק. אין ספק שזהו שיא היצירתיות של סטודיו Shaft בכל הזמנים.

על כל האלמנטים הויזואליים הללו מנצח הקצב המהיר, שלא אשקר לכם – הוא יכול מאוד להרתיע. למעשה ההתנסות הראשונה שלי עם Bakemonogatari הייתה כבר לפני משהו כמו 6-7 שנים, אז גיליתי שלהגיע לפרק הראשון כשאני עייף כנראה לא הייתה החלטה טובה במיוחד. זה עשה לי כאב ראש, זה היה מוזר ולא הבנתי כלום. על הטראומה הזאת התגברתי רק עכשיו, כאשר החלטתי לתת ניסיון נוסף וידעתי להכין את עצמי למה שאני עומד לראות. וכשסופסוף נכנסתי לזה, גיליתי שגם פס הקול המעולה עוזר לקהל על החוויה וגורם לכל הסצנות המהירות הללו לזרום כמו מים ולהיות הרבה יותר קלות לעיכול. עדיין קשה היה לי לאגור את הכוחות כדי להתחיל צפייה בכל פרק חדש, אבל אחרי שכבר התחלתי הפרק זרם והקצביות הזו בעיקר גרמה לי להרגיש שהוא הסתיים עוד לפני שהספקתי להרגיש שהוא בכלל התחיל.

גם בצפייה הזו, אשקר אם אגיד שטרחתי לצלול יותר מדי לעומק ולעצור את המסך כדי לקרוא כל פיסת טקסט ולבחון כל אלמנט ויזואלי שעף לי מול הפרצוף. כלומר כן, ניסיתי, לפחות בהתחלה, אבל בשלב מסוים זה היה יותר מדי עבורי ולא הרגשתי שזה תורם יותר מדי או שאני מצליח להסיק מזה משהו. לכן, מהר מאוד וויתרתי על העניין והסתפקתי במה שכן אצליח לקלוט בפרק זמן הקצר הזה לפני שהתמונה מתחלפת, הרי כך בכל זאת חוו את זה אלו שצפו בסדרה כששודרה בטלוויזיה ולא הייתה להם את פריוולגיית כפתור ה Pause. את העיקר אני מרגיש שבכל זאת קיבלתי, גם אם אני עדיין לא יודע לפענח מה המשמעות של "סצנה אדומה" ו"סצנה שחורה", שמסתבר גם לגוגל אין תשובה חד-משמעית בנושא.

ומתחת לכל המוזרויות והחריגות מהנורמה, קיים גם הסיפור עצמו שצריך להתייחס אליו. את האמת? לא נפלתי. אהבתי את הדיאלוגים השנונים ואת היחסים בין הדמויות (סנג'וגאהרה במיוחד, היא בהחלט טיפוס שלא נתקלים בו בכל סדרה שניה), אבל העלילה עצמה מעולם לא הצליחה באמת לתפוס אותי או לייצר אצלי חיבור מיוחד. אין לי בעיה עם התבניתיות, ואני מוכן גם להעלים עין מכל הדברים המשונים שהדמויות השונות יודעות ומגלות כי כך נוח לעלילה, אבל בניית המסתורין מבחינה סיפורית, שלא דרך האלמנטים ש Shaft הוסיפו, היא דיי חלשה, כמו גם כל ניסיון לייצר אכפתיות אמיתית מהדמויות ומספיוריהן האישיים. הפרקים האחרונים כן הראו שיפור בנושא, ושם הרגיש שהבילד-אפ לרגעי השיא אכן השתלם – אך משהו במסרים שהסיפור ניסה להעביר פשוט לא הצליח לעבור בצורה משכנעת מספיק עבורי.

כן אגיד להגנתה של הסדרה שמדובר בכל זאת רק בהתחלה, ושזו כן הצליחה לעורר את סקרנותי לפחות לגבי סיפור הרקע של אראראגי ודמות נוספת בשם שינובו, סיפור שנרמז ולא נכנסו אליו עדיין בצורה מאוד מפורטת. יש עוד דיי והותר זמן בכל הסדרות והסרטים שכבר יצאו כדי לשכנע אותי שיש כאן קצת יותר מאשר תצוגה אומנותית מרשימה, ושלא סתם הפרנצ'ייז הזה זכה לפופולריות ולמקומו המכובד בתעשיית האנימה. בכל זאת, גם מג'וג'ו לא לגמרי התלהבתי בחלקה הראשון ודעתי השתנתה רק בהמשך הדרך – אז אני מרשה לעצמי לשמור על אופטימיות גם במסע הזה. עבורי סדרת מונוגאטארי רק התחילה.


סיכום

מה עבד:

  • סגנון אומנותי מיוחד ומרהיב שמצליח גם לתרום לאווירת המסתורין וגם לייצר חוויה מיוחדת במינה.
  • דיאלוגים שנונים ומערכות יחסים משעשעות במיוחד בין הדמויות.
  • פסקול שמשתלב נהדר עם האווירה האפלה ומכתיב בהצלחה את הקצב.
  • הפרקים האחרונים מוצלחים יותר ומעוררים סקרנות לגבי המשך הסדרה.
  • לא הזכרתי את זה בסקירה, אבל בחיי שלסנג'וגאהארה יש את אחד הקולות הכי אירוטיים ששמעתי מדמות אנימה אי פעם.

מה פחות עבד:

  • קצב מהיר מאוד שעשוי להרתיע בהתנסות ראשונה.
  • כדי להצליח לתפוס את כל המידע שהאנימה זורקת בפריימים המהירים שלה נדרשות עצירות רבות בכל פרק – וגם אז הסיכוי להבין מזה משהו לא תמיד גבוה.
  • עלילה מעט חלשה שלפעמים לא מצליחה לייצר אכפתיות גדולה כלפי המתרחש.
grades4_7

6 תגובות בנושא “Bakemonogatari

  1. היי, התחלתי באקהמונוגטרי לפני כמה זמן ואז עצרתי ואני רוצה להמשיך עכשיו.. עצרתי כי אפשר להגיד שדי נרתעתי וגם לא ממש הבנתי את הסדרה . אני מאוד רוצה לאהוב את הסדרה ולכן אני רוצה לנסות לראות אותה שוב עכשיו .. ראיתי 6 פרקים בערך ואז עצרתי.
    לא הבנתי כלום ואני מאוד רוצה טיפים שימושיים שיעזרו לי להבין את הסדרה יותר טוב, ואז אני אשפוט אותה ,אחרי שאני אבין אותה. אני גם רוצה להגדיל קצת את ה"תקציר " של הסדרה כי אני רוצה להבין טיפה יותר טוב .. אז בעצם מה המטרה של הסדרה ? מה העלילה האמיתית? פשוט כמה ילדים ובעיות שהם עוברים ורואים מה הם עברו ואיך הם מתמודדים עם הבעיות? אולי עזבתי את זה כי לא באתי עם קצת ידע מקדים והסבר טוב על הרקע של זה אז אני צריך הסבר .. והביאו לי טיפים כמו, " תתרכז בילדים תעזוב את הקטע של הרוחות", "תנסה באמת באמת להבין", "תקרא דיונים ושיחות על הסדרה".. אבל כל זה לא באמת אפקטיבי כי אני באמת מנסה לראות ולהבין אבל לא מצליח.. וגם אני מעדיף מאוד לקרוא דיונים ודעות על סדרה אחרי שאני מסיים אותה( כמו שכולם עושים , לכן זה טיפ מטופש), ורק אז זה יעזור לי יותר לאהוב אותה אבל לא עכשיו כשאני בהתחלה..
    אם תוכל להביא לי הרבה או כמה טיפים טובים שיעזרו לי, וקצת הסבר יותר טוב על הסדרה בעצם כי בכל מקום התקציר שלה לא מתאר כלום ולא מביא טיפונת של רקע לבוא איתו כשאתה צופה.. ואז אתה לא מבין.
    אשמח אם תעזור לי עם זה..כי אני באמת רוצה לאהוב את הסדרה הזאת.
    :}

    אהבתי

    1. אשתדל, אבל למען האמת כל עוד לא מדובר בשאלה על משהו נקודתי קצת קשה לי להבין את מה אני אמור להסביר.
      את התקציר רשמתי בסקירה פחות או יותר, ודווקא עושה רושם שאתה כן מבין אותו. אכן, הסדרה מתמקדמת באותם ילדים והבעיות שמטרידות אותם. כל מספר פרקים מתמקדים בדמות אחרת ובסיפור שלה. לכל אחת יש בעיה על טבעית שמטרידה אותה, ומה שגורם לה הוא לרוב איזשהו מטרד נפשי שקשור בסיפורה והיא צריכה להתגבר עליו. בכל פעם שאראראגי נתקל בדמות כזו הוא מנסה לעזור לה, בדרך כלל בעזרת חברו אושינו שהוא מומחה לכל עניין העל טבעי הזה ויודע לכוון את אראראגי אל הפתרון.
      מעבר לכך אין איזשהי "עלילה אמיתית" או מטרה שאראראגי שואף אליה, לפחות עד לרגע אליו אני הגעתי נכון לעכשיו. הסדרה היא יותר אפיזודית ולכן לכל פרק מטרה משלו, שהיא לפתור את הבעיה שמציקה לדמות החדשה שצצה בו. כן יש איזשהו סיפור מסגרת קצת יותר גדול אם אפשר לקרוא לזה כך, שהוא סיפור הרקע שמוצג בסדרות קיזומונוגאטארי ונקומונוגאטארי: קורו, והוא נותן את הרקע למצבו של אראראגי (למשל מדוע הוא חצי ערפד, איך הוא מכיר את אושינו ושינובו) ולמצבם של דמויות נוספות, אבל לא מעבר לכך.
      אם אקח את שני הפרקים הראשונים לדוגמה ואנסה להסביר מה קורה בהם (ספוילרים למי שלא צפה) – אלו עוסקים בדמותה של סנג'וגאהארה. אראראגי מגלה על בעיית המשקל שלה כשהוא תופס אותה במדרגות בתחילת הסיפור, אז הוא מתחיל להתעניין בה ושואל את חברתו האנקאווה עליה, זו מספרת לו את מה שהיא יודעת (לא דברים מהותיים לבעיה במבט ראשון, אלא בעיקר רקע כללי על הדמות ורמיזה שמשהו כנראה קרה לה במעבר בין חטיבת הביניים לתיכון). סנג'וגאהארה תופסת לאחר מכן את אראראגי במסדרון ומאשרת בפניו את העובדה שאיבדה את משקל גופה כתוצאה מפגישה עם מעין "סרטן" מוזר. היא לא מעוניינת שהוא ידבר על כך ולכן מנסה להפחיד אותו ותוקעת סיכה בפיו. למרות זאת, אראראגי שמבין מהסיפור שמדובר במשהו על טבעי ושהוא מכיר את הבחור שיכול לעזור לה לפתור אותו, ניגש אליה בשנית. כדי לשכנע אותה שהוא אכן יכול לעזור הוא מראה לה שהפצע שהיה בפיו עד לפני דקות אחדות כבר התרפא, כהוכחה שהוא עצמו לא בדיוק אנושי ולכן הוא לא סתם מתרץ שהוא יכול לעזור. אראראגי לוקח אותה לאושינו היא מסבירה לו על הבעיה. אושינו כמובן מכיר את אותו סרטן ולכן אומר שיוכל לעזור, אך רומז לכך שהסרטן הזה לא תוקף סתם, שהיא הפכה את עצמה לקרובן ורק היא תוכל להציל את עצמה. אושינו מורה לה להתקלח במים קרים לפני שיתחילו בטקס הדרוש לסילוק הסרטן, וכשאראראגי מלווה אותה לביתה כדי לעשות זאת היא מספרת לו על הוריה שהתגרשו ועל כך שהיא חיה כעת אצל אביה. כשהם חוזרים אושינו מתחיל בטקס. הוא אומר לה לעצום עיניים ומתחיל לשאול אותה שאלות – וככל שהם יותר אישיות היא פחות מעוניינת לשתף פעולה ולענות. לבסוף הוא שואל על המקרה שהכי פגע בה, אז היא מוכנה לדבר על אמא שלה שהדרדרה להיות חברה בכת ושאחד מחברי הכת הזאת ניסה לאנוס אותה. אמא שלה לא נחלצה לעזרתה, ואף הענישה אותה על ההתנגדות. סנג'וגאהארה חושפת שהיא מאשימה את עצמה בכך שבמקרה הזה גרמה לעזיבתה של אימה ולפירוק המשפחה, ואושינו מסביר שאותן רגשות לגבי המקרה הזה הן למעשה המשקל הכבד על כתפיה, אותו משקל אותו לקח הסרטן. סנג'וגאהארה פותחת את עיניה והיא יכולה כעת לראות את הסרטן, אך היא היחידה שרואה אותו. אושינו רומז שיש משהו שעליה להגיד לו, אך כיוון שהיא מתקשה לעשות זאת הסרטן מתחיל לתקוף אותה. סנג'וגאהארה נכנסת לבסוף ומבקשת מהסרטן שיחזיר לה את המשקל, בהבנה שיחד איתו יחזרו גם כל הרגשות והמחשבות שהדחיקה ושעליה להתמודד איתם כדי שתוכל להמשיך בחייה. אז נחשף שסנג'וגאהארה מאשימה את עצמה בנפילה של אימה לכת, שכן זו הצטרפה בעת משבר כאשר ביתה הייתה בבית חולים, לאחר שהיא החלימה סנג'וגאהארה לא שבה לדבר עם אימה, ובמקום זאת התביישה בכך שהפכה לחברה באותה כת, עד שלבסוף קרה אותו ניסיון אונס שפירק את המשפחה. כיוון שלא יכלה להתמודד עם המחשבה הזאת, היא השליכה את כל רגשותיה ומחשבותיה לאותו סרטן שיישא בנטל ההאשמה העצמית במקומה – ורק כעת כשהסכימה להתמודד עם מציאות חייה היא מקבלת את משקלה חזרה. בסוף הפרק השני רואים גם שאראראגי מתעורר בבוקר למחרת ומגלה שמשקלו עלה – רמז לכך שאולי אותו משקל עבר מהסרטן אליו ולא אל סנג'וגאהארה (או שגם אליה, כרגע לא ידוע).
      יש כמובן עוד הרבה דיאלוגים ופרטים יותר קטנים באותם שני פרקים, אבל זהו הסיפור בגדול שאתה אמור להבין. השאר זה תוספת, זה הדרך שהסדרה מעבירה את הסיפור הזה ומציגה את הדמויות. סנג'וגאהארה למשל מוצגת בהתחלה כטיפוס מאוד חשדני ומאיים. היא סוחבת כמות בלתי נתפסת של כלי כתיבה שהיא משתמשת בהם כנשק, היא כל הזמן חושדת באראראגי שהוא מנסה לרמות אותה וצוחקת על זה. ככל שעובר הזמן והיא מדברת איתו יותר היא סומכת עליו יותר ומבינה שאין לה ממה לחשוש – אז היא מרשה לעצמה "לחשוף" את עצמה עם סיפורים אישיים וגם עם הורדת בגדים שאפשר להבין שהיא סמלית, שכן סנג'וגאהארה למעשה כבר לא עוטפת את עצמה בשכבות הגנה. היא מראה את עצמה ללא בושה ומוכנה לדבר על הדברים הכי כואבים לה כיוון שאראראגי השיג את אמונה. אותו אמון שלאחר מכן, מהסיפור על אימה, קל להבין מדוע היא כבר לא נותנת באנשים. כל ההתקרבות בין סנג'וגאהארה לאראראגי כמובן מלווה בהמון בדיחות והומור, חלקם מובנים יותר וחלקם פחות. יש גם כל מיני רפרנסים ליצירות אחרות, לדוגמה בסצנה בה סנג'וגאהארה ואראראגי מגיעים אל אושינו לראשונה, היא מתחילה לדבר על יסודות כימים המרכיבים את גופה בדומה לסצנה מהפרקים הראשונה של FMA בה אדווארד הקריא את היסודות המרכיבים את גוף האדם (זה קורה מיד לאחר שאראראגי מזכיר את המונח "תמורה שיוויונית" המוכר מאותה סדרה). יש גם כל מיני אזכורים ושאלות שעולות לגבי שינובו ומקרים שאראראגי נעזר בהם באושינו בעבר – אותם אתה לא אמור להבין בשלב זה.
      כמו שאתה רואה, יש הרבה "ריפוד" שנועד להעביר את אותו סיפור מרכזי ודיי פשוט בצורה יותר מעניינת. לא את כולו תמיד קל להבין, אבל זה גם לא תמיד מאוד קריטי. כל עוד תבין מה היא הבעיה שמנסים לפתור, מדוע היא קיימת ומה הפתרון – זה ימנע ממך להרגיש אבוד. השאר זה בעיקר אקסטרה. אני חייב להודות שחלק גדול מהרפרנסים והבדיחות למשל עדיין עוברים לי מעל הראש, אבל כל עוד אני מצליח להבין את הסיפור אני לא מייחס לכך חשיבות רבה מדי. אני כן חושב שהקסם של הסדרה הוא אותם אמצעים ויזואליים וסמליים איתם היא מעבירה את הרגשות של הדמויות ומצבם הנפשי, אבל אני לא חושב שזה נורא אם לא מבינים את הכל – בסופו של דבר זה גם ככה פרשנות שלא חייבים להסכים איתה, ולא דברים שנאמרים שחור על גבי לבן.

      ולגבי שאלתך למקור הצפייה שלי – אני לא צופה באתר צפייה ישירה כלשהו. הורדתי טורנט אחד של כל סדרות מונוגאטארי. לקח זמן בגלל שזה שוקל הרבה, אבל לא היו לי בעיות בקצב ההורדה (אם אין לך ניסיון עם טורנטים, נסה את אלה שיש להם כמות יחסית גדולה של משתפים ,אז גם ההורדה תלך מהר יותר).

      מקווה שקלעתי לכוונתך ושהצלחתי לעזור, ומקווה כמובן שתצפה ותהנה מהסדרה כפי שאתה רוצה.

      אהבתי

  2. ועוד שאלה לא קשורה – ( איפה אתה צופה באנימה ? ) כי אני מנסה להוריד את כל באקה בטורנט וזה יורד לאט מאוד ורושם שייקח לזה 4 ימים לרדת.. אז אם יש לך אתר טוב שאתה צופה בו ויכול להגיד לי אני יותר מאשמח

    אהבתי

  3. מה אחרי Bakemonogatari? לצפות ב Nisemonogatari או ב Kizu?
    התחלתי לצפות בסדרה בעקבות הסיקורים הרבים שכתבת והמצב המיוחד, וזה השאיר לי טעם של עוד.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s