Vinland Saga

שנים שאני שומע על כמה המנגה Vinland Saga של מאקוטו יוקימורה מוצלחת, אבל משום מה רק בקיץ 2019, 14 שנים לאחר שהתחילה המנגה, נזכרו סופסוף לייצר לה גרסה מונפשת. אני האחרון שיתלונן על כך, כי על אדפטציית האנימה אחראים לא אחרים מאשר סטודיו WIT (אלו שעבדו גם על האנימה של Shingeki no Kyojin), וכעת כשהעונה הראשונה של מה שנראה כמו הלהיט המובטח הבא שלהם סופסוף הסתיימה – פיניתי גם אני זמן כדי להשלים אותה.

רק אגיד מראש, את המנגה לא קראתי, כך שכל שינוי שנעשה או לא נעשה בגרסת האנימה כנראה חלף לי מעל הראש ולא אוכל להתייחס אליו. שינוי אחד בלבד שאני כן מודע אליו הוא נקודת הפתיחה. למעשה, מאורעות הפרק השביעי של האנימה הן אלו בהן המנגה מתחילה, ורק לאחר מכן זו חוזרת לספר לנו מה קרה קודם לכן (כלומר האנימה מסופרת כרונולוגית, המנגה מתייחסת על סיפור הרקע כפלאשבק). לכן, מכיוון שבמקור לא מדובר בספוילר, ומכיוון שאני לא יכול להגיד שמה שקורה בפרקים הראשונים של האנימה מכיל איזשהי הפתעה גדולה – כן אכנס מעט לאירועים שקורים בפרקים אלה, אחרת אני לא מרגיש שאוכל לדבר על תוכן הסדרה כפי שאני רוצה. אם ברצוכנם בכל זאת להיכנס לסדרה כדף חלק ולא לדעת דבר מראש (מה שאני לגמרי תומך בו, לכו על זה), אתם מוזמנים לעצור את הקריאה בשלב זה. כך או כך, לאירועים שקורים בפרקים מאוחרים יותר אכנס בפינת הספוילרים כרגיל.

Vinland Saga מתרחשת במאה ה 11 לספירה, בזמן פלישתם של הויקינגים מדנמרק לאנגליה. באחת מקבוצות הויקינגים הללו שחברו לצבא דנמרק נמצא גיבור הסיפור, לוחם זריז וצעיר העונה לשם ת'ורפין. בעוד הוא נשלח לבצע פעולות נועזות ומרחיקות לכת בשדה הקרב, בהן הוא משקיע את מירב מאמציו ומסכן את חייו, ת'ורפין למעשה כלל לא מתעניין במלחמה שמתחוללת ברקע ואינו נאמן לאיש. הסיבה היחידה לביצוע פעולות אלו היא הפרס שהן מקנות לו – הזכות להילחם בדו-קרב מול מנהיג חבורת הויקינגים בה הוא חבר, לוחם מתוחכם ומנוסה בשם אסקלאד. שנים קודם לכן, כאשר עוד היה ת'ורפין ילד קטן, הרג אסקלאד את אביו, מאז הוא נשבע לנקום – אך לעשות זאת בצורה שתכבד את זיכרונו האב שהיה לוחם דגול, ולנצח בדו-קרב הוגן. מאז אותו מקרה ממשיך ת'ורפין להתלוות אל אסקלאד ולוקח על עצמו כל משימה אפשרית בתמורה להזדמנות נוספת לבצע את משימת חייו – בה הוא נכשל פעם אחר פעם.

האנימה מכסה את מה שנראה כמו הארק הראשון של המנגה (ואני לא יודע כמה כאלה יש), כך שהיא כן נותנת תשובה לחלק גדול מהשאלות העלילתיות שעלו בה, אך היא עדיין רק הפתיח לסיפור גדול יותר. ככזו, יש בה הרבה מאוד יסודות ורעיונות שמונחים לקראת ההמשך ולא זוכים להרבה התייחסות בעונה הנוכחית – כמו האגדה של וינלנד עצמה (שסביר להניח שתיקח חלק מרכזי יותר בהמשך הסיפור בהתחשב בשם הסדרה), המקום הקדוש והיחיד בעולם הנורא הזה בו אנשים חיים בשלום וללא מלחמות. מה שכן אפשר להגיד על העונה הראשונה היא שמדובר בסיפור נקמה, ובזה קשה להגיד שהיא ממש ממציאה את הגלגל.

יש לא מעט דמויות במדיום האנימה, שכמו ת'ורפין, מונעות מייצר הנקמה בלבד, ואת הסיפורים על כך שזו לא דרך בריאה לנהל את חייהם כנראה כולם כבר שמעו לא מעט. העובדה שאנחנו מלווים את ת'ורפין מאז אותו מקרה נורא בו איבד את אביו, ועד ללוחם שהוא נהפך להיות בהווה היא כן אפקטיבית כדי להבין אותו, ודיי קל להתחבר אל הדמות ולשמוח בהצלחותיו – אך אם להגיד את האמת, הוא רחוק מלהיות דמות ראשית מרתקת בשלב זה. האובססיה המאפיינת אותו לאותה נקמה היא לא שונה מאוד מזו של ארן מ Shingeki no Kyojin שהוזכרה קודם לכן (אם כי הוא הרבה פחות לוזר מארן), אך הסדרה גם לא ממש מנסה להסתיר את הפגם הכה משמעותי הזה בו. אחד הרעיונות שעולים עוד בתחילתה של Vinland Saga הוא המשמעות של להיות "לוחם אמיתי", רעיון שניסה אביו של ת'ורפין להעביר לו בצעירותו, רעיון שת'ורפין, עם כמה שהתחזק בחלוף השנים, בבירור עדיין לא מבין היום, ושכנראה יבין רק בהמשך הדרך, אם וכאשר יאלץ לחיות בשביל דברים אחרים מלבד משאלת הנקם הילדותית שלו.

אך אם אתם חוששים שחסרונה של דמות ראשית סוחפת ומעניינת מספיק יוריד לכם את תחושת ההנאה מהסדרה – הסירו חשש מלבכם. ת'ורפין בצד, גיבור הסיפור האמיתי לעונה הנוכחית הוא בכלל הנבל, אסקלאד. אותו אסקלאד (בדיבוב נהדר אגב של אוצ'ידה נאויה, הידוע בעיקר בתור אוצ'יהא מאדארה מ Naruto Shippuuden) אותו ת'ורפין כה רוצה להרוג הוא זה שבינתיים מנצל את הילד למטרותיו האישיות שלו ולהתקדמות אל עבר חזונו והגשמת שאיפותיו. בעוד את המלחמה הגדולה מנהלים בית המלוכה והמעמד הגבוה, אותו ויקינג שכיר חרב מצליח בערמומיותו לתמרן את מהלכי הקרבות כדי לזכות בשלל, לשפר את מעמדו ואף לקבוע כיצד תראה הממלכה הדנית העתידית. אסקלאד הוא זה שהופך את הסדרה מסתם מופע אקשן עם קרבות עקובים מדם, לסוג של מותחן פוליטי מלא אסטרטגיה, בריתות ובגידות. פרקים שלמים יכולים להתמקד בצעידה של הכוח הצבאי בפיקודו של אסקלאד מנקודה אחת על המפה לנקודה אחרת, ובו זמנית להוות כלי לתהפוכות משמעותיות במאזן הכוחות ולהתפתחות רצינית של הדמויות המעורבות – הקרבות ועריפות הראשים הם רק אקסטרה.

בתוך כל זה גם מעניינים היחסים שנרקמים בין אסקלאד לת'ורפין. בעולם של Vinland Saga צריך לקחת בחשבון שהבריתות בין הדמויות תמיד יכולות להשתנות בהתאם לאינטרסים, ושאמונה במנהיג, חזקה ככל שתהיה, היא לעולם לא סופית. דווקא בעולם כזה הדמות בה אסקלאד יכול לתת את מלוא האמון היא ת'ורפין, הילד הרואה בו את אויבו המושבע, אך זה שגם לעולם לא ינטוש מטרתו ולכן יענה לכל משימה. ת'ורפין עולה לספינתו של אסקלאד בתור ילד שאפשר להגיד שהוא סוג של מטרד ומטען עודף, אך מרתק לראות כמה אסקלאד מוכן לסמוך עליו בהמשך הדרך. מן הצד השני, הופך אסקלאד לכמעט מנטור עבור הילד. בזכות אסקלאד נהפך ת'ורפין מילד בכיין וחלשלוש ללוחם חסר פחד, חזק ובעל ניסיון. השיחות שלהם (על אף שהם כמעט חד-צדדיות שכן ת'ורפין לא נוהג לשתף פעולה במיוחד) הן מהאותנטיות ביותר בסיפור, וגם כשנראה שאסקלאד עושה מגיבורנו צחוק, ההתגרות והנזיפות שלו בבחור הצעיר מצליחות גם להצטייר פעמים רבות ככאלו שבאות מאכפתיות ואפילו תחושת משפחתיות.

מעשה ההרג של אביו של ת'ורפין מעולם לא היה משהו אישי עבור אסקלאד, אלא סתם עוד משימה שהוא ביצע כשכיר חרב, לכן הוא מעולם לא ראה בעיה בלפתח קשרים עם הילד. ההתבוננות על אותו אדם צעיר שכה שונא אותו, ההולך ומתבגר לנגד עיניו, ההולך אחריו לכל מקום ומהווה סוג של סמל להשלכות הרעות של מעשיו הלא ממש מוסריים בלשון המעטה, היא משהו שברור שאסקלאד מודע אליו – וזה מה שהופך אותו בעיניי לגיבור הכה מרתק ובלתי מעורער של הסדרה נכון לעכשיו. זה גם מה שמפריד את Vinland Saga מסתם עוד סיפור נקמה גנרי ומוכר, ונותן לה את האופי הכה יחודי שלה.


פינת הספוילרים

לפני שאגיע לסוף הסיפור אגע דווקא בנקודה שהכי פחות אהבתי בסדרה הזו – והיא בפרק 18. הפרק הזה הוא נקודת המפנה מבחינת דמותו של הנסיך קנוט, וביצע סופסוף את השינוי המיוחל מהיותו פחדן שבקושי מסוגל לדבר למנהיג אמיתי. עממה, זה היה שינוי כה חד וכה מוזר שפשוט… קשה לקבל אותו. קשה מאוד אפילו. כן אהבתי את העובדה שאותו שינוי נשען על המוות של רגנאר, ששימש כאביו בפועל, אך ההתגלות הרוחנית הזו בעקבות "דברי החוכמה" (או יותר נכון בלבולי הביצים) של איזה נזיר שיכור על אהבה הם גם קשורים בצורה רופפת מאוד לעניין וגם לא משכנעים במיוחד. אפילו שאני יכול להבין במידה מסוימת כיצד זה שינה את השקפת עולמו של קנוט, שינוי האופי הכה קיצוני הזה הוא עדיין מזורז ולא אמין במיוחד. טוב נו, לפחות אני מוכרח להודות שאני אוהב את קנוט החדש הרבה יותר מזה הישן.

מהסוף של העונה לעומת זאת אני מאוד מרוצה. כן הייתי מעדיף לו המלך סווין היה מגלה על הקשר של אסקלאד למולדתו ווילס ומתכנן את כל המערב הזה מראש, אבל גם העובדה שהוא גילה על כך במקריות היא בסדר לטעמי. אקסלאד אמר לא פעם שהמזל משחק לטובתו, אז הגיע הזמן שהוא ישחק גם קצת כנגדו. בלית ברירה החליט אסקלאד לוותר על שאיפותיו האישיות על מנת להציל את מולדתו ומנע את הפלישה לווילס, בכך שהעביר את הכתר בכוח אל קנוט ורצח את אביו. באותה החלטה סיים אסקלאד את דרכו בסיפור וקבע את גורלו למות כבוגד הממלכה.

אשקר אם אגיד שהמוות של אסקלאד שלא על ידי ת'ורפין ובשלב שנראה יחסית מוקדם הפתיע אותי. כבר מאמצע הסיפור הונפו לא מעט Death Flags עבורו וההפתעה היחידה היא שזה לא קרה מוקדם יותר (כאשר הוא נבגד על ידי הצוות שלו שהחליטו למסור את קנוט לת'ורקל, הייתי בטוח שכבר אז הוא היה עתיד למצוא את סופו).

מותו של אסקלאד יכול להראות תמוה בהתחשב בכך שמדובר על סיפור הנקמה של ת'ורפין בעוד שזה כלל לא היה מעורב במעשה, אך הקרב האחרון של השניים, בפרק 22, היה מעין מסר עבור גיבורנו שזה פשוט לא הולך לקרות. זה מה שהוביל את ת'ורפין אל נקודת השבירה והייאוש ששרה בה בפרקים האחרונים. הוא כבר כמעט וויתר לחלוטין וחזר לביתו, אך בשלב זה הדבר כבר לא היה אפשרי מבחינתו. הוא היה כה מבולבל וחסר חוש כיוון שהוא פשוט לא ידע מה לעשות עם עצמו, ורץ חזרה למצוא את אסקלאד ואת מטרת חייו – אז חזה במוות של אויבו המושבע ובנקמה שחומקת מבין אצבעותיו.

היחסים בין ת'ורפין לאסקלאד היו כאמור הנקודה שהכי אהבתי ב Vinland Saga, אך זה לא אומר שאני מצפה פחות למה שיגיע בהמשך, כעת כשהשני כבר לא איתנו. להפך, הנקודה בה עזבנו את ת'ורפין היא בדיוק זו שתאפשר לו להתפתח כדמות ולממש את הפוטנציאל האמיתי שלו. עכשיו שהנקמה שהוא חיפש כבר לא בהישג יד, ת'ורפין יהיה מוכרח למצוא משהו אחר לחיות עבורו, ואולי יהיה זה משהו שיגרום לו סופסוף להבין מה היה חסר לו מלכתחילה כדי להביס את אסקלאד – ומה שדרוש כדי להיות לוחם אמיתי. אני כמובן לא יודע לאן הסיפור באמת ממשיך מכאן במנגה, אפשר אולי לשער חלקית אם מסתכלים על ההיסטוריה של המלך קנוט (שאחרי קרבותיו כנראה נמשיך לעקוב), אבל אני מאוד אופטימי לגבי ההמשך הזה. אחרי עבודת הכנה כה מוקפדת, אני לא רואה את עצמי מתאכזב ממה שעתיד לבוא (רק שיבוא מהר בבקשה).


סיכום

Vinland Saga היא סדרה נהדרת לחובבי ההיסטוריה העולמית בכלל, ולאלו שאוהבים סיפורי ויקינגים בפרט. גם אלו שמשוועים למשהו שונה ובוגר יותר מרוב ההיצע השנתי של סדרות האנימה שקיבלנו ב 2019 עשויים למצוא כאן את מבוקשם. ניכר שהיא עדיין בחיתוליה, כך שאל תצפו לאיזשהם שיאים עלילתיים בשלב זה, אבל הדמויות ומערכות היחסים ביניהן כתובות נפלא ומספקות את הסחורה.

זה גם לא שאין בסדרה מאפיינים נוספים שעומדים לטובתה. היא סדרת סיינן היסטורית, שזה כבר משהו נדיר בנוף של סדרות האנימה היוצאות כל עונה ומתעסקות בטרופים קבועים כמו איסקאי או כל נושא טרנדי אחר. היא מאוד אפית, אם כי למרות שמדובר בפרויקט נוסף של סטודיו Wit שנראה לא רע בפני עצמו, היא לא ממש מתקרבת למידת ההשקעה והאפיות של Shingeki no Kyojin מאותו הסטודיו. היא גם מאוד ברוטאלית וכוללת לא מעט מראות מזעזים, אבל ליד סדרה כמו Berserk בעלת ז'אנרים מאוד דומים (אם כי זו יותר נוטה לכיוון הפנטזיה) היא לא בדיוק מעמידה תחרות בתחום הזה. היא כתובה טוב ויש בה לא מעט הפתעות, אך גם לא מעט רגעים צפויים להחריד. כל אלו הן סיבות לגיטימיות מספיק בשביל לספק מוטיבציה לצפות בה, אך לטעמי הדמויות והיחסים ביניהם הן היופי האמיתי שלה, וזה שהפך אותה לטעמי לאחת הסדרות המוצלחות (אם לא המוצלחת ביותר, אם נשים בצד סדרות המשך) של 2019. בהתחשב באיך שהעונה הסתיימה, אני מאוד סקרן לדעת לאילו מחוזות הסיפור מיועד לגשת כעת, וכיצד הוא יבנה את אותו המשך על גבי הבסיס הקיים.

מה עבד:

  • שילוב נהדר של אקשן טוב עם מאבקים פוליטיים ואסטרטגיים.
  • סיפורו האישי של ת'ורפין, כמו גם סיפורי רקע אישיים אחרים, כתובים טוב ומאפשרים להתחבר בקלות לדמויות.
  • אסקלאד הוא דמות נפלאה, מלאת עומק והומור, ומערכת היחסים שלו עם ת'ורפין היא מרתקת.
  • מסתיימת בצורה מספקת שעונה על חלק משאלות העלילה הגדולות מצד אחד, ועוזבת את הסיפור במקום שמעורר ציפיות לגבי המשכו מהצד השני.

מה פחות עבד:

  • עשויה להיות צפויה לעיתים.
  • ת'ורפין בעונה זו הוא עדיין לא דמות ראשית שיכולה לסחוב בהצלחה את הסדרה (על כך מפצה אסקלאד).
  • נקודת המפנה של אחת הדמויות החשובות בסיפור מרגישה תמוהה למדי.
grades4_9

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s