Death Note 2020 One-Shot

עברו כמעט 14 שנים מאז הסתיימה סדרת המנגה הפופולרית (ואחת האהובות עליי באופן אישי), ומאז זכתה Death Note לסדרת אנימה, סרטי לייב-אקשן יפניים (ואחד אמריקאי שנתעלם מקיומו), וואן-שוט שהמשיך אותה ב 2008 ואף סדרת לייב-אקשן יפנית שעבדה את אירועי המנגה בצורה מעט שונה ב 2015. על אף שהסיפור שעבדו עליו הצמד טסוגומי אובה (הכותב) וטאקאשי אובאטה (המאייר) הסתיים כבר מזמן, ועל פי רבים היה צריך להסתיים מוקדם אפילו יותר ולא להגרר לחציו השני – נראה שקשה מאוד לתת לאחת מהסדרות הפופולריות ביותר שיצאו מיפן פשוט למצוא את סופה. לכן, השנה קיבלנו ניסיון נוסף לעשות משהו חדש עם הסיפור האהוב הזה – והפעם ניסיון שמגיע מלא אחרים מאשר אובה ואובאטה עצמם.

הוואן-שוט של Death Note לשנת 2020 יצא בהתראה מאוד קצרה, ממש משום מקום, וגם הוא כמו קודמו מ 2008, ממשיך את עלילות הסדרה בעולם שאחרי מות קירא. למען האמת, גם אין הרבה הבדל בנקודת המוצא של שני הצ'אפטרים הללו – אדם חדש מקבל לידיו את מחברת המוות, עושה בה שימוש למטרותיו, ובינתיים רואים את ניר, חברי ה SPK, איזוואה, מאטסודה ושאר חוקרי המשטרה מגיבים למתרחש ולא באמת עושים הרבה. מה שמבדיל את הצ'אפטר הזה מוקדמו, וגורם לו להיות מעניין הרבה יותר, אלו למעשה שני דברים: הראשון הוא שהפעם אנחנו ממש זוכים להכיר את הקירא החדש (או A-קירא כפי שניר מכנה אותו), שמו טאנאקה מינורו (ויש לו אחלה של עיצוב). הדבר השני הוא שהשיניגאמי המביא לו את המחברת הוא לא אחר מאשר ידידנו הוותיק ריוק – שעד עכשיו לא ידעתי כמה הוא היה חסר לי.

הצ'אפטר החדש הוא בן 87 עמודים בלבד, כיאה לוואן-שוט, כך שלא אוכל ממש לדבר עליו מבלי להיכנס לספוילרים – ראו הוזהרתם. הסיפור כאמור ממשיך מהנקודה בה הפסקנו. הוא מתרחש ב 2019, 6 שנים לאחר אירועי הוואן-שוט הקודם, ו 9 שנים לאחר מותו של לייט. העולם הוא כבר מקום שונה מאוד מזה שהיה בתקופתו של קירא – יש מצלמות בכל רחוב, יש סמארטפונים, טוויטר והרבה יותר קשה להרוג אנשים בחשאיות. כל זה פחות רלוונטי לריוק, שמחפש בסך הכל ספק תפוחים חדש, אבל עבור טאנאקה מדובר בכאב ראש פוטנציאלי של ממש. הוא כן מחליט לקבל את המחברת, אבל דווקא לא מתוך רצון להיות ממשיך דרכו של קירא, אלא מתוך רצון לעשות כסף קל – מה שמתברר כמשימה דיי פשוטה למען האמת. בעזרת ניצול של חור בחוקי המחברת, אותו חוק שאומר שריוק חייב להיות קרוב למשתמש המחברת, אבל לא מצוין מרחק ספציפי – טאנאקה מסכם איתו על מרחק של 14 ק"מ ומשתמש בשיניגאמי על מנת להעביר מסרים אל תחנת הטלוויזיה סאקורה-TV (מישהו היה מצפה שיסגרו אותם אחרי כל כך הרבה סקנדלים) מבלי שיוכלו באמת לאתר את השולח. מדובר בתכסיס פשוט, יצירתי ובהחלט יעיל ומוסבר היטב – אבל אני חייב להודות שקצת קשה לי להשלים איתו. אם הדבר היה אפשרי תמיד, לייט הרי לא היה צריך לקחת את ריוק איתו לאאויאמה ולהתחבא בין קבוצת אנשים כדי שמיסה לא תוכל לדעת מי מהם הוא בעל המחברת (מה שנכשל בכל מקרה בגלל שתוחלת החיים שלו לא הופיעה בעיניי השיניגאמי שלה), ובלי כל קשר – זה מרגיש שריוק קצת משתף פעולה יותר מידי, בזמן שכאשר היה לצידו של לייט הוא נמנע מלעזור לו באופן משמעותי ומבלי שיהיה לו אינטרס אישי בעניין. אפשר להגיד שהתפוחים הם אינטרס, אבל אם ריוק חיפש אדם שיחזיק במחברת לאורך זמן, לעזור לו למכור את המחברת זה מעשה שקצת סותר את אותו האינטרס.

זו אמנם נקודה שקצת מציקה כי היא שמה את טאנאקה ולייט בתנאים שונים לגמרי, אבל זה לא מונע מהסיפור הנוכחי להיות עדיין מהנה מאוד. Death Note תמיד התבלטה ביכולת שלה לייצג את העולם המודרני והטרנדים הקיימים בו בצורה מעניינת, וגם המכירה הפומבית שמתרחשת הפעם עושה זאת נהדר. את הצעות המחיר אנשים שולחים באמצעות טוויטר וההאשטאג #powerofkira, מהר מאוד מדינות שמבינות שמדובר בדבר האמיתי נכנסות גם הן לתחרות הזאת והעסק מגיע לסכומי כסף כמעט דמיוניים, אבל כאלה שאפשר להבין מדוע אומות העולם הגדולות ישלמו עבור כוחה של המחברת. בכל המאבק הזה לצערנו ניר ויתר החוקרים לא ממש לוקחים חלק פעיל ובעיקר מתבוננים מן הצד, מה שלא ממש מאפשר לסיפור להתקדם לכדי קרב מוחות מותח ומעניין כפי שהיה בסדרה המקורית, אבל היי, לפחות קיבלנו גרסאות מצוירות לשינזו אבה ולדונלד טראמפ (גם אם לא אומרים במפורש שאלו הם). זה גם משהו.

עם כמה שמציק לי שניר (הפרחח הצעיר שכולם אוהבים לשנוא, אבל שלזכותו יאמר שהצליח לדחוק את לייט לפינה פעם אחר פעם) לא עושה פה כלום וחצי כדי ללכוד את הקירא החדש – קשה באמת לחשוב על משהו שהוא כן יכל לעשות. התוכנית של טאנאקה היא אכן גאונית, וגם לאחר קבלת הכסף הוא הצליח לייצר מצב בו בלתי אפשרי לקשר בינו לבין ריוק והמחברת. מה שכן מאכזב זה הסיום. משעשע אמנם שהחליטו לגרום לטראמפ לוותר על המחברת כי הוא לא מוכן להקריב את חייו ומעדיף לשקר לשאר העולם שהוא אכן מחזיק בכוחו של קירא, אבל הרגיש לי שהחוק שהכניס מלך השיניגאמים בסוף היה פשוט לא הוגן עבור טאנאקה עצמו. אני מבין את הצורך לסגור את הסיפור במסר שתמיד היה קיים בסדרה, שכל מי שישתמש במחברת יזכה לסוף אומלל, אותו מסר שהעביר סואיצ'ירו לבנו כאשר שכב בבית החולים לאחר שקיבל התקף לב – אבל לקבוע חוק לאחר מעשה ולאכוף אותו בדיעבד זה כבר סתם dick-move (ואם כבר, מתי נזכה לראות את אותו מלך שריוק הצליח לפלח לו מחברת?). אם בוחרים לסיים בסוף שכזה, מוטב היה לבסס את ההשלכות למעשיו של טאנאקה עוד בהתחלה, או לפחות להזהירו שיהיו השלכות למעשיו ולתת לו להתרברב ולפעול למרות הכל – אז זה אולי היה מעט יותר קל לקבל את זה.

אז כן, הסוף קצת צורם, יש קצת עיקום של החוקים בהתחלה, אין פה באמת קירא כי טאנאקה לא כותב ולו שם אחד במחברת, ובטח שאין פה את קרב המוחות ואת מרדף החתול והעכבר שכה אפיין את המקור והפך אותו למה שהוא – אבל קשה לבוא בטענות כאשר מדובר ב 87 עמודי מנגה בלבד. גם אם נתעלם מכל אלה, בסיפור שכבר לא מנסה אפילו לעסוק במושגי הצדק ולקיחת החוק לידיים, קשה באמת להגיד שקיומו משמעותי, נחוץ או מוסיף משהו חדש ליצירה הכה מוערכת הזו – אם כי הוא כן משאיר רצון קל לעוד. אני אזהר ואגיד שאולי עדיף שהעוד הזה לא יגיע, כי הסיפור נסגר בצורה שלא באמת מצריכה המשך (וכמו שכבר נאמר, נמשך אף מעט יותר מדי), אבל אם אכן המטרה של הוואן-שוט הזה היא להכין את הקרקע ולבדוק אם יש ביקוש להמשך כלשהו – לא אוכל לעצור את עצמי מלהתרגש כאשר זה יגיע. אני אוהב מאוד את סגנון הכתיבה של אובה, וסגנון הציור של אובואטה הוא ללא ספק האהוב עליי ביותר מבין כל אומני Shounen Jump נכון להיום, אז כל עבודה של השניים היא לחלוטין חובה עבורי. אולי גם התוסף החדש הזה הוא ניסיון להזכיר למעריצים שהצמד עדיין פעיל, שכן השניים עדיין עובדים בימים אלה על המנגה החודשית שלהם Platinum End, אותה גם אשמח לקרוא בהזדמנות (מהצ'אפטרים הראשונים לפחות, זה נראה מאוד מרשים). בינתיים, הוואן-שוט החדש של Death Note הוא סיפור צדדי מהנה, גם אם לא מאוד נחוץ.

מה עבד:

  • שימוש אינטלגינטי במאפיינים של העולם המודרני ובאופן בו הוא השתנה מאז הסתיימה הסדרה.
  • מצליחה בפרק זמן קצר מאוד לבסס גיבור חדש בצורה מוצלחת ומעניינת.
  • תוכנית הפעולה של טאנאקה היא חכמה ומרתק לראות כיצד העולם מגיב לה.
  • כיף לקבל את ריוק חזרה.

מה פחות עבד:

  • נעשות קצת הנחות לטאנאקה לעומת לייט, על אף העולם שמוצג ככזה שקשה יותר לפעול בו.
  • ניר ושאר הדמויות המוכרות מהסדרה לא עושים מספיק כדי שהסיפור ירגיש נאמן לדמויות המקוריות.
  • מסתיימת בצורה קצת מאכזבת שמרגישה לא ממש הוגנת.
grades4_7

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s