Gyakkyou Burai Kaiji: Hakairoku-hen

ZaWa… ZaWa…!!


התלבטתי אם בכלל לכתוב על העונה השניה של Kaiji, כי למען האמת התחושות שלי לגביה לא מאוד שונות מאלו שהיו לי על העונה הראשונה, אך קשה לי שלא לחלוק את ההתלהבות שלי מהחוויה המטלטלת הזאת – לכן אשפוך כאן בכל זאת את אשר על ליבי.

Hakairoku-hen (או "ארק ההדרדרות") היא כשמה, עונה המביאה את גיבורנו אל שפל שהוא טרם חווה כמותו. בעונה הראשונה חזינו בקאיג'י המנסה להציל את עורו ולהימנע מהגהנום הלא נודע שמחכה לו באם לא יצליח לשלם את חובו – חוב שהוא כמעט והצליח לפרוע לולא המהלך היהיר שלו לאתגר את הבוס הגדול, היודו. העונה קאיג'י, שכבר חסר אמצעים שיאפשרו לו לשלם את אותו החוב שצבר, מגיע אל הגהנום המדובר. מחנה העבודה התת-קרקעי אליו הוא נשלח מלא בלוזרים כמוהו, לשם הם נשלחו כדי לעבוד בפרך עד שגופם יתפרק לחלוטין. כדי לתת מוטיבציה בכל זאת להמשיך ולעבוד, מקבלים העבדים הללו משכורת זעומה, בה הם יכולים לקנות בירה וצ'וקולוקים (מה? ככה אצלי בטירונות קראו לכל מזון שלא הגיע מחדר האוכל הזוועתי), או לצבור אותה על מנת להשיג ימי חופשה בעולם שמעל האדמה. קאיג'י מבין שעתיד מזהיר לו מצפה לו במקום כזה, לכן מחליט ללכת על האופציה השניה והחכמה יותר, ולמנף אותה לכדי הימור שייתן לו כרטיס יציאה – אלא שיש מי שידאג לתקוע לו מקלות בגלגלים.

על העונה הראשונה הרעפתי שבחים על כך שהיא לוקחת משחקי הימורים פשוטים להפליא ומשלבת אותם לכדי סיפור התפתחות מרתק – העונה הזאת לעומתה, לוקחת גישה אחרת לגמרי. קאיג'י של העונה השניה כבר פחות לומד ויותר פועל. הוא כן צריך ניעור פה ושם כדי לגרום לו לקחת את העניינים לידיים – אבל את הפיתוח שלו הוא כבר עבר, וכעת הוא כבר מוכן ליישם את מה שלמד ולשחק במגרש של הגדולים – והו כמה שזה מגרש אכזרי.

ישנם מעט פחות משחקים העונה, למעשה שניים בלבד (אם מתעלמים מכמות הסיבובים בכל אחד מהם), אך אלו מורכבים ואסטרטגיים הרבה יותר. אותם משחקים נראים על פניו הרבה יותר סטנדרטיים לעולם הזה מאלו שחווינו בעונה הראשונה, אז למשל נתקלנו בהליכה על קורה צרה תוך סיכון חיים – משהו שכנראה לא תראו מהמרים כבדים עושים במציאות, ושהסיכויים להשלים אותו הם אינדיבידואליים וקשים לחיזוי. כאן לעומת זאת, מדובר במשחקים יותר מוכרים, בעלי סיכויי הצלחה נמוכים מאוד מלכתחילה, וכאלו שאמורים להיות תלויים במזל בלבד – אך כמו שאנחנו מכירים את הסדרה הזו, אמור זה שם של דג. המשחק האחרון למשל, מלא בכל כך הרבה תכנון, אסטרטגיה וצורך לחשוב על מהלכים חדשים תוך כדי תנועה – שהוא מהווה למעשה קרב מוחות שנמשך על פני כמעט חצי מהעונה כולה (טוב שצפיתי בסופ"ש בו יכולתי למרתן את זה, כי אני לא יודע איך הייתי שורד אחרת), כאשר ההכנות אליו נעשות עוד פרקים רבים קודם.

לא אגיד שהתוצאה של כל משחק כאן היא מפתיעה במיוחד, קל לחזות מראש לאן העלילה מכוונת ואיך כל סבב שכזה יסתיים, אך גם אם ידעתי לדוגמה שקאיג'י אמור לנצח במשחק מסוים – מעולם לא הצלחתי להעלות בדעתי כיצד זה יכול לקרות בהינתן המצב הבלתי אפשרי שהוא נקלע אליו. גם כאשר נחשפתי לשלבים בסיפור שגרמו לאיזשהו הבזק של רעיון לעלות במוחו של גיבורנו, אין ספק שדרושה חשיבה מאוד יצירתית כדי להבין מהו אותו רעיון, או אפילו כדי לחשוב על אחד חלופי – וזה כשלעצמו מרשים בצורה יוצאת דופן.

הנבלים גם הם לא מאכזבים בכלל, ומוכנים לנקוט בכל האמצעים, אכזריים ככל שיהיו, כדי לא לתת לקאיג'י להשיג את מבוקשו על חשבונם. זה לא שונה מאוד מהעונה הקודמת, אך בעוד שם היה קאיג'י מעין כלי משחק עבור טונגאווה והיודו – הפעם זה מרגיש שכבר לא מזלזלים בו, מה שהופך את מערכת היחסים שלו עם אותם נבלים חדשים למעניינת הרבה יותר. הם רואים בו איום, דואגים להחליש אותו, ואף צריכים להתאמץ בעצמם כדי לדאוג שהוא לא יוכל לנצח.

הסיפור כולו עדיין רחוק מסיום כנראה, אך גם מי שלא יבחר להמשיך למנגה (ואני לא מתכנן בקרוב, אך אולי אי שם בעתיד) יכול להתנחם בעובדה שכן מדובר בנקודת יציאה מוצלחת, כזו ש(סוג של)סוגרת מעגל עם הפרק הראשון של הסדרה. ישנם עדיין קצוות עלילה פתוחים שלא נסגרו, אך בדומה ל Hunter x Hunter של 2011 – כן אפשר לקבל את זה בתור סוף שעונה לפחות על שאלת העלילה המרכזית, לעת עתה. אם תצא עונה שלישית כמובן שאקפוץ בהתרגשות גדולה על ההזדמנות לצפות בה, אך כפי שאני מכיר את סטודיו Madhouse, אחרי 9 שנים כנראה שמסוכן לפתח ציפיות (גם אם היה איזשהו ספין-אוף ב 2018 שאולי אולי מעיד אחרת).


פינת הספוילרים

דבר אחד שטיפה אכזב אותי בסוף הסדרה (וגם בתחילתה למען האמת) זה העובדה שלמרות כל מה שקאיג'י עבר ולמד במהלך הדרך, בזמן שאנחנו לא רואים אותו נראה שהוא חוזר לסורו וממשיך לאבד את כספו בהימורים טיפשיים. אני מבין שהסיפור עוד צריך להימשך, ולכן הוא לא יכול פשוט לפרוש מהדרך הזאת ולחזור למוטב – אך זה כן גורם להכל להרגיש קצת כאילו זה היה לשווא. כמובן שחוב חדש (עדיין) אין לו, אז אפשר להתנחם בזה, אך עדיין הייתי רוצה לראות את הבחור מיישם קצת מהניסיון שצבר גם בחיים שמחוץ לעולם המלוכלך הזה, שם הוא כבר יודע טוב מאוד שאין גבול למה שהוא מסוגל להשיג עם מספיק מאמץ.

מה שכן אהבתי לעומת זאת זה הדרך בה הגענו לאותו מצב, כאשר אנדו בגד בקאיג'י ולקח את כספו. היה ברור שהחוזה שהוא נתן לקאיג'י לחתום עליו יגרום לו לשלם מחיר כבד מאוד, אך אני תוהה האם אנדו היה באמת גובה את אותו מחיר לו קאיג'י היה רוצה לשמור את הכסף לעצמו ולא ללכת לחלק לחבריו. אנדו התעצבן על כך שקאיג'י לא השתנה, ושהוא עדיין תמים, ונראה היה שזו הדרך ללמד אותו לקח – שאותה תמימות תגרום לו להמשיך ולהגיע שוב ושוב למצב בו הוא נבגד, אך בו זמנית הסדרה הצליחה לבסס את התכונה הזו של קאיג'י כמעלה המרכזית שלו. הרי אנדו שרד בזכות שיתוף הפעולה שקאיג'י דרש ממנו, ובמשך כל הדרך הצליח קאיג'י לגבור על טיפוסים ערומומיים ומנוסים ממנו בעזרת שיתוף פעולה ודאגה לחבריו – וזה כנראה לא הולך להשתנות, כי זה חלק ממה שמאפיין את דמותו. זה בולט עוד יותר כאשר הסדרה מציבה בצידה השני של הסקאלה את היודו, הנבל המרכזי, שפועל בדיוק הפוך וללא שום כבוד לאלו העובדים תחתיו – בהם ראינו כיצד הוא מתעמר בעיקר בעונה הנוכחית.

בדקות האחרונות של העונה ראינו כיצד אחד מאנשיו של היודו תורם את כספו לקאיג'י המרושש, מתוך רחמים אל הבחור הצעיר ששוב נהג בתמימות ואיבד את המעט שהיה לו, וזהו אולי ניצן ראשון לכך שהמאזן של הסדרה משתנה, ושקאיג'י הוא זה שמשנה אותו. אני אשמח לסיום בו קאיג'י מצליח להביס את היודו בדיוק בזכות אותה אכפתיות שלו לאחרים, ואולי לשתף פעולה עם אנשים מתוך קבוצת נתיניו של הזקן המרושע שיפעלו כדי להפילו מכס המלכות. זו כמובן סתם תאוריה שלי, ויכול להיות שהמנגה כבר התקדמה למחוזות אחרים לחלוטין בזמן שאני כותב את זה, אבל זה מה שמרגיש לי נכון בהתבסס על החומר אותו כיסתה האנימה עד כה.


סיכום

אני לא יודע אם נכון לקבוע נחרצות שהעונה השניה טובה מהקודמת, כי כן חסר בה את אלמנט פיתוח הדמות שהיה כה חזק בראשונה, אך אין ספק שיש כאן עליית מדרגה במורכבות המשחקים ובמתח שהם מצליחים לייצר – מה שהופך את העונה הזאת לחוויה מספקת לא פחות. כנראה שכאשר אנסה להיזכר בעתיד ברגעים שעשו בשבילי את Kaiji לכה מהנה, רובם יהיו מהעונה הנוכחית – וזה גם אומר משהו.

מה עבד:

  • משחקים מורכבים ואסטרטגיים בהרבה מאלו של העונה הראשונה.
  • מערכות היחסים עם הנבלים החדשים מעניינות יותר מבעבר.
  • מתקבל סוג של סיום מספק לסדרה, גם אם הוא לא עונה על כל השאלות.

מה פחות עבד:

  • תוצאות המשחקים עלולות להיות צפויות אם מבינים את כיוון העלילה.
  • אין פיתוח דמות משמעותי לקאיג'י כמו בעונה הקודמת.
  • החלקים האלו בסוף כל פרק שנקראים "proverbs of Kaiji"… זה באמת נחוץ הדבר הזה?
grades4_9

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s