בשלב הזה אני כבר לא שומע את היבבות שלך. כל מה שאני שומע זה "תהרגו אותי פליז!".

לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא

המשחק נותן לי עוד הזדמנות. מסתבר שזה לא הוא ):

כל כך קיוויתי…

דאמיט.

אז זה כן אתה אחרי הכל.

אכזבת אותי מונדו. גרמת לי לחשוב לרגע שאני הולך להיפטר מהמלשן.

שאני אחזור אליך?

ויחד עם הבגדים גם הכרטיס שלו.

אני באמת מוכן שתמות במקומו. אבל אם לא אז תישאר בשקט.

ג'יזס.

נו אז בוא תראה לנו את הכרטיס שלך!

אוי רגע.

אז הכרטיס שלו כן עובד. הוא פשוט לא באמת שלו.

הוא של צ'יהירו או של לאון!

תראה את הכרטיס כבר!!!!

לא! די! כמה פעמים צריך להסביר לכם את החוק הזה?!

טוב מונדו. קדימה. דבר.

סבבה אז את מודה.

מישהו יכול לטפל בו? אני לא יכול לשאת את זה יותר כבר.

אני כבר שוקל להגיד שזה אני רק כדי לא לשמוע אותו יותר.

טוב שב בשקט ותן לי להרכיב את הקומיקס. זה יוכיח את הכל באופן סופי:

זהו.

מה אתה עוד צריך?! דיי!!!!!

הללויה.

אז אתה מודה?

סופסוף…

מונוקומה לא מסכים לחכות.

רגע האמת הגיע.

טוב התשובה ידועה בשלב זה.

כי הוא דביל.

מונדו שותק.

נראה שהוא לא יכול אפילו להסתכל בעיניים של החבר שהאמין בו עד הסוף.

אתה מתכוון למונדו והמלשן? או שצ'יהירו?

מונוקומה מספר לנו על צ'יהירו, שהיה ילד חלש, ושכל הזמן לעגו לו על זה.

במקום לנסות להתגבר על החולשה שלו, הוא החליט להחביא אותה. הוא התבייש בה.

כשהגיע למשחק הזה של חיים ומוות, הוא הבין שכדי לשרוד הוא חייב להיות חזק.

כשמונוקומה החליט לחשוף את הסוד שלו, לא היה לו יותר לאן לברוח.

לכן הוא החליט להתאמן, ופנה למונדו לעזרה.

מונדו היה מבחינתו הסמל לאדם חזק. למה שהוא שאף להיות.

כן. זה למה הוא גרר אותו מהמלתחות של הבנים לאלו של הבנות. כדי שלא יגלו את הסוד שלו.

פאק…

אז מונדו רצה להגן על הסוד הזה גם אם זה אומר להרוג את צ'יהירו…

תודה באמת שמישהו נזכר להשתיק אותו.

למה אתה זבל אבל? ראית מה הוא עשה כדי שלא תגלה.

מה?!

מונדו שאף להיות כמו אחיו, אז הוא חיקה אותו בהכל.

אחיו הקים כנופייה שהפכה לגדולה במדינה.

מונדו רצה את הכנופייה לעצמו. הוא רצה את המוניטין של אחיו.

כל יום הוא שמע אנשים מתלחששים על האופציה שהוא יירש את הכנופייה. אנשים לא האמינו בו.

וזה למה…

לילה אחד, בטקס הפרישה של אחיו, מונדו איתגר אותו למרוץ.

אבל אז ארעה טרגדיה.

אבל אז אחיו דחף והציל אותו, וחטף את המכה במקומו.

מונדו הבטיח שהוא יחזיק את הכנופייה ולא יתן לה להיהרס.

הוא הסתיר את זה מכולם. כדי שהכנופייה לא תתפרק. כדי לעמוד בהבטחה שלו.

הוא לא יכול היה להודות שאחיו מת בגלל החולשה שלו.

אנשים חשבו שדאיה לא רצה להפסיד למונדו ולכן הרג את עצמו. זה הפך להסבר למה שקרה.

הוא כל כך רצה להמשיך להנהיג את הכנופייה שהיה מוכן לספר את השקרים האלו.

ואז כשהוא הגיע לכאן. הוא הבין שהוא עוד אדם חלש שיכול להיהרג ברגע.

כרגיל. זה לא האנשים הרעים והאנוכיים שחושבים רק על עצמם.

זה מונוקומה שמצליח לתמרן את כולם ולנצל את הרגשות שלהם בשביל לגרום להם לעשות דברים איומים שכאלה.

מונדו מספר שצ'יהירו הגיע וסיפר לו את הסוד שלו. שהוא למעשה בן.

מונדו קינא. הוא קינא בכוח של צ'יהירו. כוח שלא באמת היה לו. הוא לא באמת היה חזק כמו שהוא הציג את עצמו. כמו שחשבו שהוא.

מונדו…

פנדה מסריח… איך הוא מצליח לעשות את זה כל פעם מחדש…

ההוצאה להורג. שיט.

מה הפסיכופט הזה יגרום לנו לראות הפעם?!

טאקה פורץ בבכי אבל זה כבר לא יעזור יותר.

מונוקומה ניגש אל העונש.

הוא הושיב את מונדו על אופנוע.

והכניס אותו ל"מעגל המוות".

נתן לו להסתחרר סביב עצמו במהירות.

ואז חשמל אותו למוות.

ועשה ממנו חמאה.

כך הסתיים לו המשפט הזה. ושוב כולנו נותרו בהלם.

אתה באמת חייב להיות עד כדי כך שמוק? גם עכשיו?

מספיק סיבכת לנו את הצורה הפעם עם השטויות שלך.

עדיין יש טאקט. שמור את השטויות שלך לעצמך.

קיוקו אומרת שהיא חייבת לשאול משהו.

אפשר להרביץ לו?

הוא אומר שהוא ראה את מונדו יוצא מהמלתחות של הבנות. הוא הציץ פנימה וראה את הגופה.

כן אתה מבין? הוא ידע הכל מראש ולא סיפר לנו. כי הוא סתם שמוק.

השמוק האולטימטיבי זה מה שאתה.

הוא מודה שידע על הכל, אבל לא רצה להגיד כלום כי זה משעמם לספר כבר בהתחלה.

הוא אומר שפשוט היה אומר את האמת אם היינו מגיעים לזה.

אז הוא מפנה את מבטו אליי.

אל תסתכל עליי. אנחנו כבר לא בסטיז יותר. ממש ממש לא.

אמרתי לך כבר מזמן להיזהר ממני. אתה על הכוונת שלי כבר מההתחלה. אני עוד אתפוס אותך על אמת.

קיוקו אומרת שסיימה להקשיב לביאקויה ומפנה שאלה למונוקומה.

היא שואלת למה.

אוי נו, את לא באמת מצפה לתשובה נורמלית מהדובי הפסיכי הזה.

רואה? פסיכופט.

הוא לא מבין בעצמו למה הוא עושה את זה.

ביאקויה אומר שזה לא משנה.

סליחה? עם כל הכבוד, יש פה רק אחד שהוא דמות ראשית.

מונוקומה החל לצחוק בקול גדול ואז עזב את המקום.

אנחנו כבר יודעים – המשחק הזה עוד רחוק מלהיגמר.

ובמקום אחר:

---

וזהו הסוף של הצ'אפטר השני (מתוך שישה) של Danganronpa: Trigger Happy Havoc. כאמור, זהו הצ'אפטר האחרון שאכסה ביומן הקריאה הזה.

אני מקווה שנהנתם לחוות יחד איתי את החלקים האלו של הסיפור, עבורי זה היה לגמרי אחד מיומני הקריאה היותר כיפיים שכתבתי. מי שירצה להמשיך תמיד יכול לרכוש את המשחק בעצמו ולקרוא את ההמשך.

סקירה מלאה תעלה (כנראה) בימים הקרובים.