יומן קריאה – Danganronpa: Trigger Happy Havoc – חלק 12

והנה אנחנו מתחילים.

דיי עם הרעיונות המטומטמים האלה שלך. למה שמישהו יודה ככה?

זה באמת דיי מחריד.

חתיכת דובי חולה נפש אתה.

באמת למה?

מונוקומה אומר שאין סיבה, ושסתם החדר בנוי ככה.

אין מצב שזה נכון. לכל דבר כאן יש סיבה.

עכשיו מסבירים איך זה מתנהל: יהיה דיבייט ללא עצירה, שבו אני אצטרך להקשיב למה שאנשים אומרים ולמצוא סתירות באמירות שלהם, אותן אחשוף בעזרת ה Truth Bullets שאספתי – אלו הראיות ששמורות לי ב handbook. הראיות הללו יטענו ואצטרך לירות אותן או משהו כזה.

הם מתחילים לדבר

בבקשה תוציאו אותו מהחדר.

לא נכון! בחדר היו בבירור סימנים של מאבק! היא לא נתפסה בהפתעה במקלחת, היא הגיעה לשם אחרי שכבר נאבקה!

בין הסטלן לכדור הבדולח שלו. נו בין למי נראה לך? סאיאקה והרוצח!

יאפ. זה בדיוק מה שאני חושב.

טוב זה ברור, הסכין מטבח. בהתחלה חשבתי שזאת החרב, אבל נראה שבזה סאיאקה השתמשה להגנה עצמית.

למה. הוא. לא. מת. כבר?!

לא נכון!!!! זאת הייתה סכין מטבח!

כן. אנחנו מצאנו אחת חסרה.

בקרוב אליך. יא רוצח.

חכה חכה!

אם אין לך מה להוסיף אל תתערבי.

מה שהיא אמרה.

הם חושבים שלקחתי את הסכין מהמטבח.

לא נכון! אני לא הייתי שם בכלל! תשאלו את הינה!

מה "הא?" מטומטמת. אני צריך אותך!

את היית שם כשהסכין נעלמה. ראית אותי שם?

זהו. אני נקי. תאכלו תחת.

היי היי זה מספיק טוב.

זהו. עכשיו זה סופי.

מה.

יואו איך שאני שונא אותה!

זה באמת לא היה יפה להגיד. אפילו שזה טיפה נכון.

ביאקויה שואל את מונוקומה אם במקרה שבאמת יש שיתוף פעולה, האם גם מי שעזר יהיה מושחר.

מונוקומה אומר שמותר לעזור ברצח, אבל רק הרוצח עצמו יוכל לסיים את הלימודים.

מה שהופך את כל העניין לדיי מיותר.

קצת מרחיק לכת לדעתי.

אוקיי. לפחות יצאנו מזה. עכשיו אין איך להגיד שאני הרוצח!

רק נשאלת השאלה מי כן לקח את הסכין.

זה נכון, אבל אני לא חושב שהיא הייתה מפספסת הזדמנות להפליל אותי במקרה כזה.

אוקיי. אז סאקורה הייתה איתה ואומרת שזו לא היא.

אני מתפלא שאתה מסוגל בכלל לחשוב.

סאקורה אומרת שהיא הייתה ביחד עם הינה בחדרה אתמול בלילה.

תכלס זה רעיון ממש מוצלח. חבל שסאיאקה לא עשתה את זה והצטרפה אליהן גם. אף אחד לא יכל לרצוח אותה כשהסופר סאיה הזאת עומדת בחדר.

בכל אופן, אם סיכמנו שאין שיתופי פעולה שתי אלה ירדו מהרשימה.

למי אכפת מזה עכשיו? וזה לא.

קודם כל אל תדחוף את האף לעניינים של אחרים. דבר שני, אם לא הבנת עד עכשיו סאקורה היא לא…

כן…

טוב הלאה. מי כן יכל לקחת את הסכין?

הינה אומרת שעוד מישהו היה באותו זמן בחדר אוכל.

נו יופי. עכשיו נזכרים?

או… אז סאיאקה עצמה?

מסתבר שכן. אוקיי זה ממש מבלבל.

באמת? וואו אם אפילו סאקורה מגדירה התנהגות של מישהי כחריגה, כנראה שהיא באמת חריגה.

האמת שזה כבר קרה פעם. היא הלכה למטבח לבד ואמרה שהיא פגשה שם את מונוקומה. משהו באמת היה מוזר בהתנהגות שלה.

דיי לחזור אחרי דברים ידועים כבר!

נראה לי? אין לי הסבר אחר כרגע.

שיט.

את ממש רוצה שזה יהיה אני אה?

זה לא אני!

תגידי להם!

היא אומרת שמשהו שהיה צריך להיות בזירת הרצח לא נמצא שם.

עכשיו אני צריך לנחש למה היא מתכוונת…

אה כן! שיער!

אם אני הייתי הרוצח, למה שהייתי נפטר משיער שלי בחדר של עצמי?

הרי אם זה החדר שלי זה רק הגיוני שיהיה שם שיער שלי.

נו באמת. הגופה שלה פאקינג שם. זה לא משהו שהרוצח הסתיר. הוא רצה להסתיר שהוא עצמו היה שם.

קיוקו אני יודע שהייתה לנו התחלה לא משהו, אבל אני אוהב אותך.

קיוקו אומרת שיש הוכחות נוספות.

סאיאקה ברחה למקלחת, והרי הרוצח לא ידע על הבעיה עם הדלת שם ולכן פירק אותה.

קיוקו אומרת שאם נשחזר את האירועים אפשר למצוא עוד מפתח לתעלומה הזאת.

לא! היא לא הייתה נעולה!

רק המלקחות בחדרים של הבנות נעולות. הדלת פשוט הייתה דפוקה!

תשאלו את הדובי המעפן הזה.

אל תצפה שאגיד לך תודה.

אה זה פשוט. החליפו את התוויות בחדרים והוא חשב שזה החדר של סאיאקה.

יאפ. ואם זה הייתי אני, לא הייתי צריך לשבור את הדלת כי כן הייתי יודע.

אוי איזו אכזבה.

אז נמות כולנו.

אבל חייבים להחליט, זה לא עובד ככה.

חייבים איכשהו להבין מה קרה שם…

עכשיו? אין לנו מספיק רמזים אבל.

היי נראה שלהינה יש.

זאת באמת שאלה טובה.

אין מצב. אני נתתי לה את המפתח והיא לא הייתה אמורה לצאת מהחדר מאז.

לא. היא הבטיחה לי שלא תפתח לאף אחד.

היי היי קיוקו. חשבתי שאת בצד שלי.

מה זה? מאיפה זה הגיע?

דה פאק…

אז סאיאקה הזמינה מישהו אליה לחדר… היא שיקרה לי…

זה לא הזמן להתלהב משטויות.

היא אומרת שהיא מצאה את זה בחדר שלי, ולכן רק מי שהיה שם יכול היה לכתוב את זה.

לא…

אז זו סאיאקה?

אוי סתום.

היא אומרת שגם אם מישהו קיבל את זה, היא לא חושבת שהוא היה מעורב ברצח.

רגע רגע רגע. אבל התוויות הוחלפו. הוא לא יכל לדעת!

יאפ.

לא… אז גם את זה סיאיאקה עשתה? רק אני והיא ידענו הרי.

היא גם רשמה במכתב שלה לשים לב לתווית.

באמת למה? זה היה מוזר מהתחלה.

אוקיי… זה ממש נשמע כאילו סאיאקה תכננה את הרצח של עצמה כבר.

קיוקו אומרת שאנחנו צריכים קודם כל להבין מה קרה אחרי שהיא הזמינה את האדם השני לחדר.

זה לא באמת עוזר לדעת מי זה.

סלסטה מזכירה את החרב שהייתה בחדר.

כן, זה מה שסאיאקה רצתה שאקח להגנה עצמית, וכנראה עם זה התוקף שבר לה את היד.

זה הציפוי המתפורר של החרב בוודאות.

לא רגע. זה לא הגיוני.

הנדן של החרב היה שרוט.

אם היו משתמשים בחרב היו מוציאים אותה מהנדן קודם, אבל זה יותר כאילו סאיאקה הגנה בעזרת החרב מכלי חד אחר – כלומר הסכין.

כך אני חושב.

לא. לא. די. תחסוך מאיתנו.

אפשר להמשיך הלאה?

מה? אז איזה עוד הסבר יש?

קיוקו אומרת שיש חלק בגופה שמראה שהיא לא החזיקה בחרב מעולם.

אממממ… כף היד שלה כאילו?

כן נכון… הידיים שלה היו נקיות לגמרי. הציפוי הזהוב לא היה עליהן.

טוב נשברה לי התאוריה לגמרי.

נו באמת. בסיטואציה כזאת?

קודם כל כן. אבל מה הקשר? חוץ מזה שאין בכלל מים בלילה.

אוי איכס.

רגע רגע פוקוס. אז אם סאיאקה לא החזיקה בחרב, מי ששרט את הנדן היה…

Mind blown.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s