יומן קריאה – Danganronpa: Trigger Happy Havoc – חלק 4

כן באמת מוזר. לא שאני מתלונן. אני שמח שאף אחד לא הורס את הרגע הזה שיש בינינו.

חייב. להרוג. אותך. כבר.

עכשיו הוא מאוכזב מעצמו שהוא לא הגיע הנה ראשון. אפס.

בחיי אני אתן הכל כדי שאתה תהיה הראשון שימות כאן.

אחרי כמה דקות כולם סופסוף הגיעו והתחלנו בפגישה.

אוי נכון. השתקנית לא כאן.

אל תסתכלו עליי. אני הייתי מעולף במיטה כל היום.

סליחה. יש חשש שבכלל רצחו אותה, אבל כנראה שיותר גרוע שהיא מאחרת. מה עובר עליך?

באמת שאם היא מתה לפניו זה מחדל נוראי.

תודה. מישהו צריך להגיד לו את זה. אני מתחיל לאהוב גם אותך.

טוב הגענו להחלטה שזה הזמן להתחיל. הגיע הזמן לדבר עם כל הנוכחים בחדר ולנסות לראות איך מתקדמים מכאן.

טאקה זה כאילו המלשן? בכל אופן, אני חושד בביאקויה עוד ממקודם, אז אשאל עליו.

בזבוז זמן. אנחנו כבר יודעים שזה הדובי הפסיכופט.

הוא כמובן לא הצליח לגלות כלום.

טוב יאללה מה המלשן גילה?

הוא אומר שהוא חיפש במעונות ושם הוא גילה ש:

כבר נגמרו לי הדרכים לתאר כמה אני רוצה שתמות.

כמצופה ממונוקומה. מכין את זירת הרצח.

הן גם אומרות שהמקלחות בחדרים של הבנות נעולים, וזה גם מה שמונוקומה ציין במכתב שלו, אבל… אם רק בחדרי הבנות הם נעולים למה כמה אצלי הם היו? משהו פה מסריח.

אולי קיוקו נמצאת במקלחת אצלי בחדר איכשהו? זאת התאוריה היחידה שעולה לי לראש כרגע.

אני דיי מקווה שזה כן הסוף. אין לי כוח לשמוע אותו כבר.

תודה לאל.

טוב בוא נשמע מה יש להם להגיד.

הם ניסו לראות אם אפשר לפתוח את החלונות וזה לא ממש עבד.

טוב נראה שנדפקנו כאן.

אוקיי אסיסטנט, מי נשאר?

טוב הינה, סאקורה ומונדו. מה מצאתם?

אז כולם לא הגיעו לכלום? זה לא ממש מעודד.

גם לא ממש עוזר, אבל צריך לעקוב אחרי זה ולראות מתי נוכל לפתוח אותם.

בכל מקרה, נראה שיש גם קומה שניה למקום הזה שכרגע חסומה בשבילנו.

טוב קבוצה אחרונה?

רציני? איזה חסרי תועלת.

אנחנו לא בפעילות חברתית. אנחנו מנסים למצוא דרך לשרוד כאן. מטומטמת.

ג'ונקו מתעצבנת עליה ואז.

אווץ'.

עזבי ג'ונקו היא לא שווה את זה. היא בכלל עלתה אצלי גבוה ברשימת החשודים עכשיו.

איזו מן השוואה זאת?…

טוב בכל מקרה, היחידה שנשארה זו את סאיאקה.

הופה. מקרר מלא באוכל זה תמיד טוב.

סאיאקה אומרת שפגשה את מונוקומה והוא אמר לה שהאוכל מתמלא אוטומטית כל יום.

קצת חשוד האמת, אבל זה הגיוני.

אנחנו עוד נרד לשורש העניין הזה.

הינה שואלת אם הוא לא ניסה לאכול אותה או משהו.

לול.

עוד לא הבנת עם מי יש לך עסק כאן אה?

אני לא רוצה לשמוע משהו כזה מהסטלן האולטימטיבי.

היי את בחיים!

איפה היית עד עכשיו?

שקט אתה.

פתאום קיוקו מוציאה נייר שנראה כמו מפה של הקמפוס.

זה דיי משנה. מספיק חשוד שלא היית פה עד עכשיו.

אז את אומרת בעצם שאנחנו כן באקדמיה הזאת ולא חטפו אותנו לשום מקום מרוחק. לא חושב שזה משנה יותר מדי כשאין איך לצאת מפה.

אם נמצא דרך לברוח אתה מוזמן להישאר כאן.

טוב אז בעצם לא גילינו שום דבר יעיל היום.

תודה על ההבהרה המעודדת.

אתה על הכוונת שלי. תזהר.

בסדר בסדר. אבל מתישהו זה יגיע, ואני לא אתפלא אם הוא יהיה הראשון שינסה.

גם זה לא בדיוק הפתרון האידאלי.

היא מתחילה להלחיץ אותי זאת.

להגביל את עצמנו עוד יותר?

טוב זה כן יכול קצת לעזור לנו לישון בלילה אבל… אי אפשר באמת לאכוף את זה, שלא כמו החוקים של מונוקומה. זה חוק שהולך להישבר מהר מאוד.

כן טוב, אם אתם מוכנים לשתף פעולה אני בעד סך הכל. עדיין לא יכול להגיד שאני סומך על כולם שיעמדו בזה.

אנחנו מגיעים לסוג של הסכמה וכולם מתפצלים לחדרים שלהם.

נמשיך בחלק הבא.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s