יומן קריאה – Danganronpa: Trigger Happy Havoc – חלק 3

כולנו פשוט עמדנו בחדר בלי לזוז. לא יודעים על מי אפשר לסמוך ומי יתקע לנו סכין בגב.

בחיי שהתחלת לדבר הרבה יותר מאז שעניין המוות הועלה.

טוב היא כן צודקת שאנחנו לא באמת מתקדמים ככה.

אני אומר בואו נעשה טובה לכולנו ונהרוג את המלשן.

גם אופציה.

טוב כן. אני מניח שזה חשוב אם הוא חפר על זה כל כך הרבה.

אני פותח את הספרון הזה ורואה שקודם כל רשום השם שלי. אני לוחץ על האייקון של חוקי בית הספר.

אז ככה:

  1. התלמידים לא רשאים לעזוב את הקמפוס (כאילו שיש לנו ברירה).
  2. זמן לילה מוגדר בין 10 בערב ל 7 בבוקר, ובזמן זה יש אזורים שנמצאים מחוץ לתחום.
  3. לישון בכל מקום שהוא לא המעונות זה כמו להירדם בשיעור ונענש בהתאם על כך.
  4. מעבר להגבלות הספציפיות אנחנו רשאים להסתובב ולחקור כאוות נפשנו.
  5. יש איסור מוחלט על אלימות כלפי מונוקומה, וכמו כן לגבי השחטה של מצלמות המעקב.
  6. כל מי שיהרוג תלמיד אחר יהפוך ל"מושחר" וכך ישלים את לימודים, אלא אם כן יתפס.
  7. חוקים נוספים יתווספו בהתאם לצורך.

סדיסטית. ידעתי שאי אפשר לסמוך עליה. היא הראשונה שתתקע לנו סכין בגב! זכרו מה שאני אומר!

אני חושב שזה דיי ברור. כאילו על זה חפרנו עכשיו שעה – שלהרוג מישהו זאת הדרך היחידה לצאת מכאן. אני מניח אבל שלפי החוק הזה אסור שאחרים יגלו מי הרוצח.

כי יש לנו מנהל שהוא דובי פסיכופט. מה זה השאלות האלה? אתם לא אמורים להיות איזה תלמידי עלית סופר מוכשרים? למה כולם כאן כל כך מטומטמים?

והוא רגוע מדי. בטח כבר מתכנן את מי להרוג. הוא החשוד העיקרי השני שלי אחרי סלסטה.

טוב אני מניח שאין משהו יותר טוב לעשות כרגע.

אתה יודע, מי שהולך לבד מת לבד. בעיה שלך.

כן. ואתה אחד החשודים העיקריים אז תוריד את האף חביבי.

היי היי אם אתה רוצה להיות שמוק זה משהו אחד, אבל עזוב את הבסט גירל האולטימטיבית במנוחה!

וואו מישהו פה ממש רוצה שיהרגו אותו.

אני לא יודע למה, אבל ניסיתי להרגיע את מונדו וחטפתי אגרוף. זה היה כל כך חזק שאיבדתי הכרה.

אני מתעורר בחדר לא מוכר.

עכשיו גם יש לי גישה לתפריט של ה handbook.

ה Truth Bullets מאפשר לראות הוכחות ועדויות שנתקלתי בהן, אבל האפשרות הזאת חסומה בינתיים. גם המפה חסומה. ה Presents ריק כרגע, ה Report Card פשוט מאפשר לי לראות פרטים על כל תלמיד כמו שם, גובה, ובמה הוא מתמחה. את החוקים כבר ראיתי ולא נראה שנוסף שם משהו חדש כרגע, ו System זה פשוט תפריט של המשחק עצמו שמאפשר לשמור וכו'.

טוב, בינתיים אין כאן שום דבר יעיל אז אני סוגר את זה.

זמן לחקור את החדר.

כרגיל יש פלטות ברזל על החלונות ומצלמות.

על השולחן יש מפתח עם השם שלי, כנראה המפתח שלי לחדר אז אני לוקח אותו.

מיועד לנקות את הדם מהקירות אחרי הרצח כאילו? אוי ווי.

נראה גם שיש משהו במגירה.

וזה אמור להיות כלי בשביל לבצע את הרצח? המונוקומה הזה ממש רוצה לעודד אותנו לרצוח כבר. דובי פסיכי.

על הקיר יש הודעה ממונוקומה שאומרת לנו לשמור על המפתח שלנו, ושבכל חדר מותקנת מקלחת אך המים לא עובדים בשעות הלילה. המקלחות של הבנות גם נעולות. כמו כן אנחנו מקבלים מתנות: הבנות מקבלות ערכת תפירה, והבנים מקבלים כלי עבודה.

סטראוטיפי משהו. טוב עכשיו אני יודע שהערכה הזאת היא שלי.

אוי לי. זה ממש כמו שחשבתי.

אני מחפש עוד קצת ורואה שעל השולחן גם יש פתקיות ריקות. יש גם איזה פח אבל אין בו כלום חוץ מההודעה ההיא של מונוקומה שזרקתי אליו.

מעבר לזה אני לא מוצא עוד משהו בחדר. יש 2 דלתות, אחת לבנה וקרובה למיטה, ואחת חומה שנמצאת בקצה המסדרון. מניח שהלבנה מובילה למקלחת אז אנסה אותה קודם.

נעול. מוזר. חשבתי שרק אצל הבנות אמור להיות נעול.

טוב, אז יוצאים החוצה אני מניח.

אני פותח את הדלת ואז נתקל במישהו.

היי הנה הבסט גירל!

את בסדר?

יופי, טוב לדעת.

אה כן אני בסדר. אני חושב.

אגב מה את עושה כאן?

אה קול. לאן הולכים?

היא רוצה שנלך לחדר האוכל.

היא אומרת שאחרי שהתעלפתי כולם החליטו שעדיף יהיה לעסוק כל אחד בענייניו.

הם החליטו שיהיה יותר אפקטיבי להתפצל ולסרוק את הקמפוס ואז להתכנס ולשתף את כולם בממצאים. אז עכשיו זו הפגישה.

אני אומר לסאיאקה שאשמח להגיע.

כעת אני מסתכל סביבי ורואה מצד אחד את המסדרון המכיל את החדרים של כולם.

החדר של סאיאקה הוא ליד שלי. על כל חדר מצוין שם ויש ציור של הדמות. נחמד. מעניין אם כדאי לנסות להיכנס לאחד מהם לפני שאני הולך לחדר האוכל.

טוב נראה ששום חדר לא באמת נפתח כרגע, אז אני ממשיך ליעד המקורי.

אז רק שנינו כאן?

מוצג לי מצב חדש – Reaction Mode, שכאשר אני מדבר עם מישהו אני אראה מילים בסגול שאני יכול לבחור למה מהן להגיב. אז ככה מתבצעות בחירות ב VN הזה אני מניח.

אני מסתכל סביב. השעון מראה ש 7 בערב. מה?

נראה ככה. ולחשוב שעד עכשיו לא קיבלתי הזדמנות ללכת לשירותים…

חוץ מהשעון אין פה ממש משהו מעניין. מצלמה ומסך כרגיל.

אם כך אדבר עם סאיאקה.

אה נכון, גם קודם רצית לשאול משהו עד שהמלשן עצר אותך.

אני בוחר באופציה השניה.

וואלה כן.

הו. טוב ברור, את היית מלכת השכבה. אני מופתע שאת זוכרת אותי.

אפילו לוזר כמוני? וואו.

כן זה באמת נחמד אני מניח.

היא אומרת שאני מדהים או משהו ואני אומר שאני כלום ביחס לכל התלמידים האולטימטיביים האלה.

שמח שיכולתי לעזור.

אנחנו נמצאים בחדר לבד רק שנינו. את מבינה איזה רעיונות עולים לראות כשאת אומרת משהו כזה כן?

טוב. נראה לי שאני מאוהב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s