יומן קריאה – Danganronpa: Trigger Happy Havoc – חלק 2

עכשיו אני מתחיל להבין לאן הגעתי…


בפעם הקודמת עצרנו כשקיבלנו את ההודעה להגיע אל אולם הספורט.

אני בודק אם הדלתות בדרך פתוחות, אך נראה שלא. אפילו השירותים לא פתוחים. איזה חוסר התחשבות.

אנחנו מגיעים אל הכניסה לאולם.

טוב, בזה אני חייב להסכים איתך.

מעריך את הניסיון להישאר אופטימי, אבל אני עדיין שונא אותך.

אני שם לב שגם בכניסה לאולם הספורט יש טלוויזיה ומצלמה. נראה שמישהו ארגן מראש את המשחק הזה ושכך הוא הולך לעקוב ולתקשר איתנו.

בצד יש כל מיני גביעים שבטח כל התלמידים המוכשרים של הבית ספר הזה זכו בהם.

מעבר לזה, לא רואה כרגע משהו מיוחד כאן. נראה מה אחרים חושבים.

טוב את לא מוסיפה יותר מדי כרגע.

אני לא חושב שיש תלמידים אחרים. זה הכל בולשיט. חטפו אותנו.

למה אני בכלל טורח לגשת אליך?

אין עוד מה לחפש כאן אז אני פשוט נכנס פנימה.

אוי שתוק כבר.

האמת שהייתי שמח לעבור בשירותים קודם אם אפשר לפתוח לי אותם.

לפתע צץ איזה יצור מוזר.

שמע אני יודע ש 2019 והכל, ואני לא שופט. כל אחד שיגדיר את עצמו איך שהוא רוצה אבל… כן. אתה דובי. עכשיו אפשר לשירותים בבקשה?

הוא עונה ששמו מונוקומה ו…

זהו עכשיו ראיתי הכל. אפשר ללכת מפה כבר?

הייתי שמח גם להעלות תאוריות, אבל באמת שלא אכפת לי כבר. יש פה פאקינג דובי שטוען שהוא מנהל של בית ספר ואני אמור לקחת אותו ברצינות.

אתה לא ממש הופך את זה ליותר הגיוני.

אה יופי עכשיו מסתבר שהוא גם בקטע של משחקי מילים.

אולי דיי?

נראה שהוא סיים עם הבדיחות ומגיע סופסוף להסברים. הללויה!

סורי. יש לי חיים.

לאף אחד אין כאן אקדח במקרה נכון? לא אכפת לי אם תירו בו או בי.

לא! אני לא הסכמתי לזה!

אני מאוד מקווה שכן, אבל נראה שזה לא המצב.

מונוקומה אומר שאנחנו מנותקים לגמרי מהעולם החיצון ושלא משנה כמה נצעק לעזרה לא ישמעו אותנו. בשביל זה כל החלונות מכוסים בפלטות מתכת.

סתם אתה יודע, היו לחלק מאיתנו תוכניות למחר. היית יכול להגיד מראש שזאת הכוונה. היינו מסדרים קצת את הלו"ז אחרת.

וואלה? טוב זאת בטח הולכת להיות חתיכת דרך פסיכית.

אל תגיד לי. אנחנו צריכים לנסות להרוג אחד את השני והאחרון ששורד יוצא מכאן או משהו כזה?

אה אז כל מה שצריך זה לעשות בלאגן? זה קל.

רגע רגע צחקתי קודם! פאק יו. ידעתי.

הרבה דרכים יצירתיות… אתה חתיכת דובי פסיכופט. אולי נרצח אותך במקום?

חבר'ה אני אומר ברצינות. בואו נרצח אותו.

מה שהוא אמר!

אוי נראה לי עצבנת אותו.

מישהו פה אובססיבי. ונראה שדיבורים לא יעזרו אה?

שמע, אם זה אמיתי אתה הראשון שאני הורג.

אוווו

הדובי הזה יודע לדבר חזרה.

בכל מצב אחר הייתי מנסה להרגיע אותך, אבל… כנס בו!

אני לא חושב שיש לך את הזכות להתלונן על אלימות. אתה ממש ביקשת את זה.

היי קיוקו דיברה משפט שלם.

מונדו הקשיב לה וזרק את מונוקומה. ברגע שזה קרה הדובי פשוט התפוצץ.

או שכמו שחשבנו בהתחלה, הוא מופעל מרחוק או משהו בסגנון.

שיט.

מונוקומה אומר שיש עוד כמוהו פזורים בכל רחבי בית הספר. נהדר.

הוא גם מזהיר שבפעם הבאה שנעבור על החוקים הוא לא יהסס להעניש אותנו בחומרה ולפוצץ אותנו.

אוקיי אז להרוג אותו זה לא אופציה. מה עושים עכשיו?

הוא מתחיל להשוויץ בספר הדיגיטלי הזה שהוא עמיד במים וכל מיני שטויות כאלה ואומר שזה נחוץ לחיי בית הספר שלנו. כאילו שזה מה שאכפת לנו כרגע.

הוא מדגיש שוב את החשיבות של שמירה על החוקים ובזאת מסיים את טקס הכניסה.

את מה? לקבל את ההזדמנות להגיע לפסגה רק כדי להתרסק בסוף? זה נקרא "בראשית".

פחות או יותר. כן. מי מתנדב למות ראשון?

את מדברת הרבה יותר מאז שכל נושא המוות הועלה על הפרק. אני מתחיל לחשוב שאת אוהבת את זה.

אז ככה. יש לנו 2 אופציות: או להישאר כאן ביחד לנצח או להרוג מישהו אם רוצים לצאת.

שמע, אני אשקר אם אגיד שאין פה כמה חבר'ה שכבר הספיקו לעלות לי העצבים, אז אני עשוי לשקול את זה. גם אתה עם הגישה שלך נמצא דיי גבוה ברשימה.

דאמיט. אני לא היחיד.

וככה מתחילים חיי בית הספר שלי. נהדר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s