יומן קריאה – Danganronpa: Trigger Happy Havoc – פרולוג

עברו כמה חודשים מאז הפעם האחרונה בה כתבתי יומן קריאה, והפעם זה אחד שציפיתי לו מאוד. שמעתי המון דברים טובים על Danganronpa במשך השנים וזה נמצא על הכוונת שלי כבר המון זמן, אף על פי שמדובר במשחק מעט יותר חדש מהשניים הקודמים ששיחקתי. אך כמי שנכנס כדף חלק לגמרי, אני יודע שעדיף שלא להרוס. בכניסתי לקריאה של הנובל הויזואלי הזה, אני לא יודע דבר לגבי Danganronpa. אני לא יודע על מה הסיפור, מי הדמויות שבו, ומלבד קצת ציורים פה ושם שאני לא באמת יודע לקשר לשום דבר, אני מגיע ליומן הקריאה הזה בצורה עיוורת לחלוטין ולא יודע למה לצפות – והיה חשוב לי שכך יהיה על מנת שהחוויה תהיה כמה שיותר אותנטית. כן אני יכול להגיד שארוגה כנראה שאין פה (אך תכנים אלימים ככל הנראה כן).

אני חייב להודות, יומני הקריאה הקודמים שלי (מלבד Doki Doki Literature Club) לא בדיוק עניינו הרבה אנשים, וכבר חשבתי לוותר על הקונספט לגמרי (שבפועל גורם לקריאה לקחת לי בערך פי 3 או אפילו פי 4 מהרגיל) ולהסתפק בסקירה בלבד לאחר שאסיים לקרוא בעצמי. אך לפני שאני מרים ידיים, החלטתי שאת ההזדמנות האחרונה שאני נותן לפינה הזו של הבלוג יקבל VN שאולי מעניין קצת יותר אנשים. אני יודע של Danganronpa קהילת מעריצים יחסית גדולה ונלהבת, אפילו בארץ, אז אני מקווה שיהיו מספיק שימצאו את יומן הקריאה הזה מעניין ומשעשע עבורם.

למי שטרם קרא כאן יומן קריאה – הרעיון הוא לתעד את החוויה שלי מנובלים ויזואלים שאני קורא ולהעביר את התגובות שלי למה שמתרחש בסיפור (עם השתדלות לעשות את זה בצורה מבדרת ככל הניתן). התגובות הללו נכתבות בזמן אמת ולא בדיעבד, ולכן תוך כדי הסיפור אעלה תאוריות על מה שאני חושב שיקרה – לפעמים זה יהיה נכון ולפעמים לא, אבל לספיילר אני בטח לא יכול מבלי באמת לדעת מה יקרה.

מפאת האורך של הסיפור הפעם (שהוא לינארי ואינו מחלק לראוטים שונים כמו ב Tsukihime או Shuffle!), אני לא בטוח שאכסה את כולו. נכון לכתיבת שורות אלה, סיימתי את הצ'אפטר הראשון (מתוך שישה למיטב הבנתי) של הסיפור, וזה כשלעצמו ארוך מספיק ל 13 חלקים (פלוס הפרולוג) של יומן קריאה. אם יהיה ביקוש, אשמח להמשיך, אך גם אם כן, כנראה יקח זמן מה עד שאוציא צ'אפטר נוסף.

כנהוג אצלי עם יומני קריאה, אפתח עם פרולוג קצר ובעוד מספר דקות אפרסם גם את החלק הראשון (הכולל כאן בעיקר את הצגת הדמויות). מכאן והלאה יפורסמו החלקים באופן יומי (כך שחלק 2 יפורסם ב 24.4).

בכל אופן, נראה לי שחפרתי מספיק. מקווה שתהנו מיומן הקריאה הזה – אני מתחיל.


אני נמצא ב Hope’s Peak Academy. זהו בית ספר שממומן על ידי הממשלה ומביא אליו את התלמידים המובילים במיטב התחומים. לבוגרים של בית הספר הזה יש עתיד מובטח. נשמע נחמד.

כדי להגיע לפה צריך שני דברים:

  1. כבר להיות בתיכון כלשהו.
  2. להיות הכי טוב במה שאתה עושה.

כמו שאתם מבינים, בית ספר של פלצנים.

אני היחיד שאיכשהו הצליח להיכנס לפה למרות שהוא סתם לוזר.

אני לא מוכשר בכלום ולא מיוחד בכלום. סתם נורמי.

עכשיו השאלה כמה זמן עד שמעיפים אותי מפה.

כדי להתכונן ליום המרגש הזה הסתכלתי קצת בפורומים באינטרנט לראות מה אנשים אומרים על הבית ספר, ונראה שהשמועות נכונות.

וואו. ללא ספק הרבה כישרונות צעירים.

ואני חשבתי שזה מסוג הכישרונות שאמורים לגרום לך להיות מסולק מבית ספר…

ובכל זאת, נראה שאולי אני לא היחיד. אתם מבינים, לא הצלחתי למצוא שום מידע על התלמידים החדשים שיגיעו ביחד איתי. לא שום אולטימייט וויב או שום דבר אחר בסגנון. כלום.

טוב על מי אני עובד. ראו את המכתב שקיבלתי:

נראה שאני בר המזל היחיד, או האולטימטיבי כמו שהם אומרים. לא שזה עזר לי שרציתי לזכות בהגרלות שוות באמת כמו שחילקו אקסבוקס 360 במנהחמה.

טוב הגיע הזמן להפסיק להרהר ולהיכנס פנימה. אמורה להיות פגישה באולם המרכזי ב 8 בבוקר. עכשיו רק 7:10 אז אני הראשון כאן.

אני עומד שם ולפתע.

ואז הכל נהפך לשחור.

ככה הכל התחיל.

כן. לא הגעתי לכאן כי אני בר המזל האולטימטיבי.

וכאן נגמר הפרולוג הקצר שלנו. נתראה בחלק הבא.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s