יומן קריאה – Danganronpa: Trigger Happy Havoc – חלק 1

טוב התעוררתי ואין לי מושג איפה אני.

אני מסתכל מסביב ומחפש רמזים.

אוי לי.

השעון מראה שכבר 8.

אני רואה שיש משהו על השולחן.

זה קריפי.

חוץ מזה מה שאני רואה פה זה שיש מסך קטן ושיש מצלמה, אבל חוץ מזה נראה שאין עוד שום דבר מעניין לראות פה. נראה לי שאצא מהכיתה הזאת לראות מה קורה בחוץ.

אני לא אוהב את הבית ספר הזה יותר.

יש בצד שלט שרשום עליו “Despair Hotel”, אחריו מסדרון חשוך, ובצד יש עוד כיתה שלא הייתי בה. לא יודע, ההיגיון שלי אומר להתרחק כרגע ממסדרונות חשוכים ולראות מה הולך בכיתה השניה, אולי יש שם מישהו.

דאמיט היא נעולה.

אני מסתובב לאחור ורואה שיש עוד מסדרון עם דלתות אבל נראה שכולן נעולות.

אמאל'ה.

אני רואה שיש גם סוג של יציאת חירום – לי זה מתאים. אני נכנס.

אנשים!!!!

טוב לדעת שאני לא היחיד פה.

כל המוכשרים כאן הגיעו אל היום הראשון בבית הספר. אנחנו 15 בסך הכל.

נראה שכולם הגיעו לכאן באותה הצורה.

אתה כאילו המלשן האולטימטיבי? הרגע התעוררתי מה אתה רוצה מחיי?

הנה מישהי פה מבינה עניין.

מישהי אחרת מציעה שכולם יציגו את עצמם.

אני כבר מכיר אותם ממה שרשמו בפורומים ויודע במה כל אחד טוב, אז לא רואה בזה עניין. סתם יגלו שאני לוזר.

טוב נו שיהיה. נתחיל עם אדון מלשן.

הוא בעל המוסר האולטימטיבי. אעלק. מלשן.

טוב נקסט.

גם אני לא אוהב את הפעילות הזאת, אבל תהיי קצת חברותית לא יהרוג אותך. מה את? הביטץ' האולטימטיבית?

טוב מסתבר שהיא הכותבת האולטימטיבית והיא פרסמה כבר נובל רב מכר או משהו.

אני עדיין חושב שיותר מתאים לך הביטץ' האולטימטיבית.

נקסט.

וואו ההיפך הגמור. האם את הבסט גירל האולטימטיבית?

אה זאת הכוכבת פופ!

וואו היא ממש נראית כמו בובה. אוי שיט נראה שהיא שמעה אותי. אמרתי את זה בקול?

טוב היא מפחידה אותי. לא עושים בדיחות כאלה בסיטואציה כזאת.

היא ממשיכה לדבר איתי, ונראה שהיא רוצה להגיד לי משהו ואז:

וואי סתום. אתה כזה מציק.

טוב נראה שבגלל אדון מלשן אני לא יכול להמשיך בשיחה. תודה באמת.

נקסט.

אמממ אתה יודע, היו ימים טובים יותר.

לאון הוא שחקן הבייסבול האולטימטיבי. לא ממש נראה ככה.

הוא בכלל הפסיק לשחק מרגע שהוא התקבל לפה. אני לא מבין למה לקחו אותו מלכתחילה אם ככה.

נראה שהוא חולם בכלל להיות זמר או משהו. בהצלחה עם זה.

אם אתה מאמין בזה…

נקסט.

אתה אפילו לא נראה כמו תלמיד.

ואני ממש לא מתכוון לקרוא לך ככה.

טוב מסתבר שהוא הכותב הפאנפיקים האולטימטיבי.

הופה. אדם תרבותי.

הוא אומר שהוא צייר איזה קומיקס שמכר דיי הרבה.

נשמע טוב. אני מניח שאסתדר איתו.

נקסט.

היי הינה. נראה שיש גם אנשים נחמדים כאן אחרי הכל.

הינה היא השחיינית האולטימטיבית.

אפשר להבין למה. עכשיו אני ממש רוצה לראות את ההתכתבויות האלה.

נראה שהיא שכחה את השם שלי, אז אני מזכיר לה אותו והיא פשוט ממשיכה לחזור עליו כדי לזכור. זה בסדר, אני לא באמת זוכר את השמות של אלו שדיברתי איתם עד עכשיו. בקרוב גם לא את שלך.

הביישנית האולטימטיבית?

מסתבר שלא. פוג'יסאקי היא מתכנתת! קול.

לא שזכור לי.

היא מתחילה להתנצל כאילו עשתה משהו רע. אני חושב שאיזה בורג חסר אצלה.

נקסט.

תני לי לנחש. השתקנית האולטימטיבית!

טוב או שצדקתי או שהיא סתם לא אוהבת אותי. נראה שאני לא אצליח להוציא ממנה שום מידע מעבר לשמה. וואטאבר.

נקסט.

אה האופנתית הזאת! אותך כבר הספקתי להכיר. סוג של.

היא נראית פחות טוב במציאות מאשר בתמונות. טוב היא מודה בעצמה שזה פוטושופ.

זה בסדר. אני מקבל אותך כמו שאת.

ועכשיו הגענו לאופנוען העבריין.

טוב אין לי ממש מה לדבר איתו, גם לא רוצה להגיד משהו לא במקום ולקבל דקירה בטעות.

נקסט.

בולשיט שאתה תלמיד תיכון. נראה כמו דמות מ Street Fighter או משהו.

ואכן, סאקורה אוגאמי הוא העוסק באומנות לחימה האולטימטיבי. אה וזאת בת. דה פאק…

גם לא תכננתי.

הבא הוא ביאקויה טוגאמי. הטחון האולטימטיבי. יש לו מלא כסף ונראה שהוא לא אוהב לדבר הרבה.

בסדר בסדר. לא אטריד אותך.

נקסט.

הנה אחד שנראה כאילו הוא חזר מטיול בהודו או משהו. האם זהו הסטלן האולטימטיבי?

נראה שיאסוהירו הוא מגד העתידות האולטימטיבי. טוב הייתי קרוב מספיק.

על מה אתה מדבר לעזאזל? ראית מה?

מצטער ששאלתי בכלל.

טוב, אחרונה חביבה:

נעים להכיר. אין לי ניחוש במה את מצטיינת.

המהמרת האולטימטיבית… אז את כמו יומקו מ Kakegurui כזה? קול.

היא לא ממש מוכנה לספר לי מה שמה האמיתי או איזשהם פרטים עליה. נראה לי שכדאי שלא אסמוך עליה יותר מדי.

טוב. עכשיו כשהכרנו את כולם אפשר להתקדם הלאה ולנסות להבין מה קורה פה.

נראה שכולם נקלעו לפה באותה צורה כמוני – נרדמו ומצאו את עצמם כאן.

מקווה בשבילך שלא היה לך שם שום דבר מביך מדי. ושאת לא מתכוונת לרוץ לראש ממשלה, זה הוכח כבעייתי במצב כזה.

הרדימו אותנו וכלאו אותנו בתוך מסדרון חשוך כשכל הדלתות והחלונות חסומים. פשע? מה פתאום.

תחזור לעשן את השטויות שלך ועזוב אותנו. אתה לא באמת תורם ככה משהו.

הפעמון מצלצל.

מופיעה התמונה הזאת בטלוויזיה שמוצבת בחדר. קריפי.

אז כל זה אכן חלק מהתוכנית של הבית ספר. טוב…זה באמת ייחודי.

הוא אומר לנו ללכת לאולם הספורט ומנתק.

אני לא יודע מה כל כך מצחיק אותך. זה רק מרגיש עוד יותר מטריד עכשיו.

כולם מתחילים ללכת לכיוון הדלת של אולם הספורט שהייתה נעולה קודם.

לפחות מישהי פה מבינה.

טוב זה גם נכון.

את מבטיחה להגן עליי אם יקרה משהו רע כן? סומך עליך.

טוב נראה שאין ברירה. הולכים אל אולם הספורט.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s