VACUUM BUTT CANNON!!!!

---

מי שקורא כאן כבר כמה זמן יודע שאני מאוד אוהב סדרות ספורט. עם זאת, לרוב אני מעדיף את סדרות הספורט שלי עם הרגליים הקרקע ובלי למתוח את גבול ההיגיון יותר מדי. עוד יותר קשה לי כאשר ממציאים ענף ספורט חדש לצורך הסדרה בלבד – אז זה לרוב מלא בגימיקים וחוקים שמשרתים אך ורק את התקדמות העלילה ומקשים על העולם שמשתקף מהמסך להרגיש אמין. דווקא Keijo!!!!!!!! שיצאה ב 2016 ומבוססת על מנגה מאת סוראיומו דאיצ'י, עושה את שני אלה ומצליחה בכל זאת להיות לא רק אחת מסדרות הספורט הסוחפות ביותר שצפיתי בהן (זאת תוך 12 פרקים בלבד), אלא גם אחת הסדרות הבולטות לטובה במדיום האנימה כולו בשנים האחרונות.

הסדרה מספרת על נערה בשם קאמינאשי נוזומי, החולמת להגיע לרמות הגבוהות ביותר בספורט ה"קייג'ו" הפופולרי ולהיות האלופה הלאומית. לשם כך מצטרפת נוזומי לתיכון יעודי המכשיר את תלמידותיו בדיוק למטרה זו. נוזומי מגיעה עם ביטחון עצמי רב, אך מהר מאוד מגלה שהתחרות קשה משחשבה, ועליה להתמודד עם בנות כישרוניות אחרות גם מבית הספר וגם מחוצה לו – ושהספורט הזה טובעני בצורה יוצאת דופן.

---

ספורט זה עניין רציני

מה שיפה בחוקי המשחק של קייג'ו זה שהם פשוטים וברורים: המתמודדות משני הצדדים עומדות על במה הצפה מעל בריכה ומי שנופלת ראשונה למים היא המפסידה. בניסיון להפיל אחת את השניה יש מגבלה אחת ברורה: אין להשתמש בגפיים, אלא אך ורק בחזה ובישבן. אין צורך בציוד מיוחד או כלים כלשהם, לא מושקעת כאן איזשהי טכנולוגיה בדיונית מתקדמת ולמעשה גם במציאות ניתן דיי בקלות לארגן משחקים שכאלה (טוב, פלוס קצת ציוד מגן שלא קיים בגרסת האנימה והמנגה).

כמו בכל אנימת ספורט, כמובן שלא הכל כאן ריאליסטי, אבל בדומה ל Yowamushi Pedal ו Ashita no Joe, חוסר הריאליזם, כאשר הוא קורה, נעשה בחן רב ולא יוצא מגבולות ההיגיון הפנימי של הסדרה עצמה. חובבי הרפרנסים יעריכו גם את מיטב המתקפות היצרתיות שיש בסדרה בהשראת יצירות פופולריות אחרות (ומעריצי Fate לא יתקשו לנחש איזה מהם היה החביב עליי ביותר).

מעבר לכך, מדובר פשוט בז'אנר הספורט במיטבו: תחרויות, אימונים, טקטיקה ומשחק קבוצתי – יש כאן הכל ובצורה מאוד מגוונת. ישנן זירות קרב שונות הגורמות למשחקי הקייג'ו במהלך הסדרה להפוך לחוויה מאוד שונה זה מזה, ולכל שחקנית סט הטכניקות המתאימות לאישיותה היחודית. במשחקים הקבוצתיים, מבנה הקבוצה והשחקניות השונות שנמצאים על הזירות הוא מרכיב מכריע בבחירת אסטרטגיה שלפעמים תוביל לניצחון כנגד כל הסיכויים – מה שרק מוסיף על תחושת המתח ומונע מהתוצאה להפוך לצפויה מראש. גם מבחינה ויזואלית, הסדרה מצליחה באמצעות אנימציה דיי מינימלית לגרום לקרבות שלה להיות פשוט מהפנטים – הרבה באמצעות זוויות צילום מיוחדות הנותנות דגשים לחלקי גופן ההתקפיים של המתעמלות ובעזרת אומנות מרהיבה ואינטנסיבית עם דגשים נכונים על אנטומיה ופרספקטיבות קיצוניות.

Keijo!!!!!!!! מכבירה ומוסיפה על כך מרכיביה גם הסברים מדעיים ואנטומיים – חלקם הופכים לתחום מדעי של ממש בסדרה עצמה שנועדו בשביל לנתח בדיוק מה הופך את ספורטאיות הענף הזה למוצלחות. כך למשל אנו מקבלים כבר בפרק השני הצצה לשיעור ב "Asstronomy" עם הסברים מפורטים על הבדלי עצמות האגן בין הנשים היפניות ממזרח אסיה לבין המערביות – כל זה לא משחק תפקיד ממש בהמשך הדרך, אבל זו כן דרך נחמדה כדי לגרום לי כקהל להרגיש שלא מזלזלים באינטליגנציה שלי ולוקחים אותי ברצינות.

---

דמויות שאי אפשר שלא לאהוב

גם אם אתם לא חסידים גדולים של ז'אנר הספורט – ב Keijo!!!!!!! יש כל כך הרבה מעבר. הדרמה שוברת שיאים, ההומור קורע נהדר, הסיפורים האישיים הם מרגשים עד כדי דמעות וסצנות בית הספר המתרחשות מחוץ לכותלי הבריכה יוצרות חברויות פשוט נוגעות ללב. דוגמה לדמות המביאה מאפיינים שכאלה לסדרה היא חברתה הטובה של נוזומי, ספורטאית ענף הג'ודו לשעבר בשם מיאטה סאיאקה. בעוד אביה הוא ג'ודוקא מקצועי המצפה מביתו ללכת בעקבותיו, סאיאקה החליטה שלמרות הכישרון הרב שהפגינה בג'ודו והתקוות שנתלו בה, היא רוצה ללכת בדרכה שלה ולהפוך דווקא לשחקנית קייג'ו – מה שמוביל לסכסוך משפחתי לא קטן ולמחסום רגשי רציני עבור השחקנית שנאלצת להיאבק על מקומה.

דמות אחרת שאהבתי היא בחורה שקטה בשם אאובה קאזאנה, שהיא אינה בדיוק השחקנית הכי טובה בכיתה, אך כן זו שהתברכה בקצת יותר שכל מהשאר. בעזרת יכולתה הפיזית המיוחדת (שלא ארחיב עליה כרגע כדי להימנע מספוילרים) ויכולותיה האסטרטגיות, היא יודעת לנצל את כל השחקניות שעל המגרש כדי לפלס את דרכה לניצחון, והופכת כל קרב וכל אימון שהיא משתתפת בו למרתק. גם אאובה עוברת דרך במהלך הסדרה ומתפתחת מילדה ביישנית ושקטה למנהיגה של ממש – וזה פשוט תענוג לראות את זה.

לנוזומי עצמה בתור דמות ראשית אין הרבה פיתוח בתחילת הדרך, אך הכריזמה הנשפכת ממנה וההומור העצמי שלה מספיקים בשביל לייצר את החיבור הראשוני איתה. ובכל זאת, חוסר הפיתוח הנ"ל נובע מהעובדה שצ'אפטרים רבים מהמנגה פשוט נחתכו מגרסת האנימה (המתחילה כמעט 40 צ'אפטרים פנימה – אך לא באמת דורשת ידע קודם כלשהו). בחציה השני של הסדרה לעומת זאת, היא עוברת אימונים המלמדים אותה לא רק לשפר את יכולותיה (וגורמים לה אף להתמודד עם הסיכונים המשמעותיים הנלווים לכך), אלא גם להבין את כוחן של הספורטאיות האחרות סביבה – נושא המגיע לשיאו בפרקי הקליימקס בהם היא מככבת.

---

פינת הספוילרים

המיני ארק האחרון (שאני מניח שהרגיש יותר כמו ארק שלם במנגה) של הקרב בין התיכון המערבי למזרחי היה עבורי החלק המעניין ביותר, ובעיקר אהבתי את דמותה של מאיה ופיצול האישיות שלה – קאיה. זו הצליחה להיות איום רציני ולזרוע פחד בשחקניות בלי לעשות יותר מדי, והיריבות שנוצרה בינה לבין נוזומי כבר מההתחלה הייתה נהדרת והכינה את הקרקע מצוין לקרב הסופי.

קצת פחות התחברתי לחלק של העברת הכוחות של שאר המתמודדות לנוזומי, אך זה נעשה בצורה יצירתית ומגניבה במיוחד והפך את המערכה האחרונה לאפית בצורה יוצאת דופן.

---

סיכום

אני שמח לגמרי שלקחתי את הזמן והחלטתי להשלים את Keijo!!!!!!!! – לדעתי מדובר במסע קצר שכל אחד חייב לעצמו. אין הרבה סדרות אינטליגנטיות ומושקעות כל כך עד הפרטים הקטנים, אשר מנצלות את הז'אנר שלהן בצורה כה מיטבית ומצליחות אפילו לצאת מהמסגרת המוכרת ולהציג רעיונות יצרתיים באמת.

אם יש לכם זמן פנוי ל 12 פרקים ועוד לא ראיתם את Keijo!!!!!!!! – עכשיו אתם יודעים מהי הסדרה הבאה שלכם. אני בהחלט מקווה שכעת, כשהמנגה הסתיימה, יחזרו בסטודיו Xebec להפיק עונה שניה שתעבד את שאר החומר שנותר, או לפחות כמו שעשתה העונה הנוכחית – לעבד את החלקים החשובים בו. אחרת, מדובר פשוט באחת השערוריות הגדולות של התעשיה.