Emiya-san Chi no Kyou no Gohan

Itadakimasu!


יש לי וידוי. אם אהיה חייב לבחור ז'אנר אחד שלא מדבר אליי כנראה שהראשון שיקפוץ לראשי יהיה ז'אנר ה Slice of Life. המבנה האפיזודי, החוסר בהתרחשויות משמעותיות, יעדים, ובסיפור מתמשך, פשוט גורם לי לאבד מהרצון להמשיך לפרק הבא ולפעמים אף לאבד עניין באמצע הפרק עצמו.

יש לי עוד וידוי. אם אצטרך לציין עוד סוג סדרות שאני לא אוהב, ואפילו לא טורח לבזבז עליהן את הזמן, זה כנראה יהיה הסדרות ספין-אוף שלוקחות את הדמויות/העולם של סדרת האם, ורוכבות על המותג כדי לייצר קומדית מצבים מטופשת וחסרת פואנטה (המעצבנות במיוחד גם משנות בחוצפתן את סגנון הציור לצ'יבים). דוגמאות הממחישות את הנאמר יש אינספור, אבל גם כשמדובר בסדרות שמאוד אהבתי – את Shingeki! Kyojin Chuugakkou, Soul Eater NOT!, Nagato Yuki-chan no Shoushitsu פשוט לא צלחתי מעבר ל 2 פרקים, והן לא הרגישו עבורי כאילו הן נותנות אפילו קמצוץ מהחויה שסדרת האם שלהן נתנה.

למה אני מספר לכם את כל זה? כי Emiya-san Chi no Kyou no Gohan לוקחת את הפרנצ'ייז האהוב עליי ויוצרת ממנו סדרה שהיא שילוב של שני סוגי הסדרות הללו שהזכרתי קודם – ובמקום לעצבן אותי או סתם לשעמם אותי, היא דווקא הצליחה במפתיע להתחבב עליי. אפילו מאוד.


מרוויחה את מקומה ביושר

הסדרה מתרחשת ביקום המקביל לזה של הנובלה הויזואלית Fate/Hollow Ataraxia הממשיכה את Fate/Stay Night בקו זמן אלטרנטיבי. מלחמת הגביע הקדוש החמישית הסתיימה, אך משום מה הסרבנטים דווקא נשארו – ומצאו כל אחד את מקומו בעיר פויוקי השלווה מתמיד. כעת כשאין איומים לעסוק בהם, גיבורנו אמיה שירו מתפנה להגשמת חלומו – להפוך ללוחם צדק לבשל. בכל פרק מחליט שירו לנסות מתכון חדש, וריחות הבישולים מושכים לביתו אורחים מוזמנים וכאלה שמוזמנים פחות. פעמים רבות הסיטואציה מסתבכת, אך שירו מצליח בכל זאת להשתלט על המצב באמצעות האוכל המצוין שהוא מכין.

למען הסר ספק, אין באמת צורך לקרוא את Hollow Ataraxia כדי להבין את Emiya-san Chi, אך כן אהיה חייב להמליץ על כך, לא רק כי אני אוהב את Hollow Ataraxia בעצמה, אלא כי זו מציגה את העולם שלה בצורה מעמיקה ומבדרת יותר, בעוד Emiya-san Chi מתייחסת אליו כאל נתון מובן מאליו. כמו כן אהיה חייב להזהיר – כן יש בסדרה ספוילרים ל Heaven's Feel אם לא קראתם את הנובלה הויזואלית. אלו לא ספוילרים שיגלו לכם את סוף הסיפור, אבל כן נזרקת לאוויר וללא היסוס אינפורמציה שתתגלה רק בסרט השני בטרילוגיה – לכן אמליץ לדחות את הצפייה בסדרה לפחות עד שתסיימו אותו (לגבי המשך הסקירה – אל חשש, היא נקייה מספוילרים לכל סדרת Fate שהיא).

למרות חוסר האהדה שלי לרעיון כפי שהזכרתי קודם לכן, את בסדרה הזו הרגשתי שאני חייב לצפות, או לפחות לתת לה הזדמנות – זה בכל זאת Fate, ואפילו המנגה עליה היא מבוססת קיבלה תגובות אוהדות במיוחד, כך שהייתי אפילו קצת נרגש לקראתה. הסיבה להתלהבות ברורה: Emiya-san Chi אינה עוד סדרה שרוכבת על שם המותג – היא סדרה המבינה ומכבדת את המקור, עם הומור ונושאים המתבססים עליו, ובעיקר עם המון נשמה. Fate/Stay Night תמיד התאפיינה בהרבה סצנות Slice of Life שכאלו במטבח של אמיה, בעיקר בגרסת ה Visual Novel, ושם מיקדה את רוב החלק הקומי ונתנה לדמויות שלה להכיר לעומק זו את זו – לכן סדרה המבוססת על אותו המטבח וההתרחשויות שסביבו היא לא רק מחווה יפה, אלא אחת מתבקשת.

ה setting שנקבע מאפשר להוציא את המיטב מהדמויות שאנחנו כבר מכירים ואוהבים, מבלי לבזבז זמן על לנסות לגרום להן להתחבב עלינו בכוח. גם לנסות ולהגחיך אותן בצורה מאולצת אין באמת צורך – עצם הימצאותם של אותם גיבורים מיתולוגיים ועוצמתיים בסביבה העירונית והשלווה הזאת עושה את שלה ויוצרת את הסיטואציות המצחיקות בצורה טבעית ומבלי להתאמץ. זו לא סדרה על טהרת הקומדיה, ולא אחת שתגרום ללחיים שלכם לכאוב מרוב צחוק, אבל היא כן מצליחה להעלות חיוך – לא רק בזכות הבדיחות, אלא כי היא פשוט חמודה, לבבית, ומרגיעה כל כך.


לא רק ארוחה – גם ממתק לעיניים

אם כל זה לא מספיק כדי לשכנע – על האדפטציה אחראים לא אחרים מאשר סטודיו ufotable, שהציבו סטנדרט חדש לסדרות האנימה של הפרנצ'ייז לאחר שעשו את Fate/Zero, את Unlimited Blade Works, והיום עובדים על טרילוגית Heaven's Feel. בקומדית Slice of Life שכזו אין באמת צורך בתקציבי ענק, ובוודאי שלא בסגנון אפל ומלא באפקטים ממוחשבים כמו שנהוג אצל הסטודיו – לכן אלה פנו 180 מעלות והחליטו להשתמש בסגנון פשטני בהרבה, עם קווים המדמים ציורי עיפרון ועם עיצובי דמויות פשוטים וחמודים יותר, עם שימוש בצבעים רכים ונעימים לעין, ורקעים שנראים כאילו הם צבועים בצבעי מים. כל זה לא מונע מ Emiya-san Chi להראות טוב בהרבה מרוב הסדרות שקיימות היום על המסך ולשמור על איכותה בכל דקה ודקה שלה.

באחד הפרקים בהם הדמויות משחקות בכדורעף חופים היא מצליחה לתת פייט לא רע ל Haikyuu!!, ואפילו בתחום האוכל היא מצליחה לייצר עושר ויזואלי יוצא דופן שגורם למנות הביתיות שלה להראות יותר טוב אפילו ממנות הגורמה של Shokugeki no Souma (כך שמומלץ מאוד שלא להגיע רעבים). הבישולים אגב מפורטים שלב אחר שלב, עם מרכיבים ואופן הכנה המצויר לפרטי פרטים. אני עצמי בקושי יודע להכין חביתה, כך שעבורי כל זה היה סינית ופשוט נהניתי מהמראה של האוכל המתבשל, אך עבור אלו מכם שהם חובבי בישול – יתכן ותמצאו כאן ערך מוסף ואולי תלמדו כמה מתכונים מוצלחים.

הפורמט גם הוא עושה את שלו ומותאם לאווירה – הרי לא מדובר בסדרת Fate אפית ומפציצה, אלא באחת שמתנהגת יותר כמו קטעי בונוס כיפיים שנחמד לראות מפעם לפעם. כסדרה שמטרתה לגרום לכם להישען לאחור על הכיסא ולנקות את הראש בעזרתה, כל פרק שלה אורך כ 13 דקות בלבד (כולל פתיח וסיומת) ולא דורש ריכוז לזמן רב מדי. הפרקים עצמם יצאו בהפרש של חודש שלם האחד מהשני, מה שנתן לה להתפרס על פני שנה שלמה, וכשכל פרק גם כך לא קשור לאחר – זה דווקא התברר כרעיון דיי מוצלח. אני חושב שגם כך היא אינה בנויה לבינג'ים, וההפרשים הגדולים רק עזרו להגביר את הציפייה לראשיתו של כל חודש, כשייצא הפרק החדש, תוך כדי שהם לא יוצרים מעמס רב מדי על אנשי הסטודיו ומאפשרים להם מצד אחד להוציא תוצאה איכותית, ומהצד השני להמשיך ולעבוד על פרויקטים חשובים יותר.


סיכום

אני שמח להוסיף את Emiya-san Chi לרשימת סדרות ה Fate שצפיתי בהן, ואפילו אעז ואומר שהיא אחד הספין-אופים היותר מוצלחים שיצאו לפרנצ'ייז לאחרונה. היא לא סדרה עם אקשן גרנדיוזי ורעיונות מעוררי השראה, וכנראה שלא תיזכר כאיזו חוויה משמעותית – אך היא כן נותנת עוד מהדמויות האלו שאני כל כך אוהב, ובצורה כיפית ומרגיעה שמעלה חיוך על הפנים ומשאירה טעם לעוד.

מה עבד:

  • מבינה היטב ומכבדת את סדרת האם, ומבססת את ההומור והנושאים שלה על דברים שנמצאים בשורשיה.
  • שילוב של דמויות נהדרות ו setting דויק יוצר סיטואציות משעשעות וחמודות במיוחד.
  • על אף שמדובר בסדרה קצרה – שומרת על איכות שעושה בית ספר לרוב הפרויקטים הטלוויזיונים הגדולים.

מה פחות עבד:

  • פחות נגישה לקהל חדש – יש צורך בהיכרות עם המקור ומומלץ לצפות בכל הסדרה המרכזית על מנת להימנע מספוילרים.
  • אין בה משהו מלהיב בצורה יוצאת דופן – משמשת יותר כבונוס נחמד.
  • אני עדיין בקושי יודע להכין חביתה (אבל היי, את זה מסתבר שגם ביבי לא יודע).
grades4_7

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s