כן, אני אמור להיות בהפסקה (ואכן, עדיין לא חזרתי מתקופת הבחינות), אבל יש אירועים שלא סובלים דיחוי.

היום שודר פרק 870 של One Piece הנקרא "A Fist of Divine Speed! Another Gear Fourth Application Activated!" ומהווה את הקליימקס של אחד הקרבות הגדולים בתולדות הסדרה. מדובר בפרק מיוחד במינו – כך שהייתי פשוט חייב לכתוב את דעתי עליו.

זו גם הזדמנות לפתוח בבלוג את קטגורית "סקירות פרקים" שתכננתי להתחיל דיי מזמן האמת, אבל פשוט לא הייתה לי הזדמנות עד עכשיו. זה לא שאני מתכוון לסקור מעכשיו פרקים באופן קבוע, אבל כן ארצה לתת יחס מיוחד מידי פעם לפרקים יוצאי דופן שדורשים זאת. המטרה היא לפרק את הפרק לגורמים בצורה שאי אפשר לעשות עם סדרה שלמה או עם סרט שלם, לדון על החלטות בימוי, כתיבה, אומנות, מוזיקה, ואנימציה בצורה נקודתית וספציפית מאוד לכל סצנה וסצנה (ומכיוון שהכוונה לדבר על תוכן הפרק – הכתבות בקטגוריה יכללו כמובן ספוילרים עבור מי שאינו צפה).

אתם מוזמנים להגיד לי מה אתם חושבים על הרעיון, אם תרצו לראות עוד כתבות בסגנון – או כמובן, להתייחס ספציפית לכתבה הזאת ולפרק של וואן פיס.

הבלוג יחזור למתכונתו הרגילה כפי שנמסר קודם לכן, ב 5 בפברואר.

---

מזה כשנתיים שאני לא עוקב אחרי האנימה של וואן פיס וקורא רק את המנגה, זאת משום שהקצב האיטי שלה גורם לה להיות מהנה הרבה פחות כאשר צופים בה באופן שבועי, ולכן אני מחכה שהארק הנוכחי, Whole Cake Island, יסתיים כדי להשלים פערים במרתון רצוף. כן ראיתי קטעים ספציפיים שקשורים לאותו קרב מדובר, אבל את הפרק הספציפי הזה הייתי חייב לראות במלואו – הרי מדובר באירוע מיוחד שעושה רושם שהושקע בו הרבה יותר מאשר בפרק רגיל.

הפרק מתחיל כרגיל בסקירת האירועים האחרונים (ואני יודע שהרבה שונאים את החלק הזה בדרך כלל, אבל למען האמת נורא התגעגעתי למפה הזאת שמראה היכן נמצא כל אחד). למרבה המזל הריקאפ לא נמשך הפעם יותר מ 2 דקות. אז אנחנו חוזרים הישר לקרב בין לופי וקאטאקורי. לופי בדיוק נעמד שוב על רגליו (בקושי) וקאטאקורי כבר מתנשם בכבדות ומתחיל להראות סימנים של עייפות.

אנחנו עוברים לפלאשבק פילרי בו לופי מציג לריילי את צורת הגיר 4 שלו ולומד על בשרו את החולשות שלה. זה פלאשבק נחמד, אבל מרגיש דיי מיותר ומציג באופן בולט למדי אנימציות ממוחזרות של לופי מ Dressrosa. אלו שלא ממוחזרות מצוירות ומונפשות בצורה דיי מרושלת שמבהירה שהסצנה הזאת נועדה כדי למשוך זמן ולא יותר מכך (והרי זה הגיוני, הפרק הזה מבוסס על צ'אפטר בודד).

בדקה השמינית לפרק אנו מגיעים סופסוף לתוכן האמיתי ולעיבוד של צ'אפטר 895 מהמנגה. זוהי סצנת שינוי הצורה של לופי בה הוא חושף את צורת הסנייקמן החדשה שלו – ואוי כמה שזה נראה מעולה. על הסצנה אחראי נאוטושי שידה, אחד הכשרונות הבולטים ב Toei Animation כיום, שהנפיש את הסצנה המקבילה ב Dressrosa בה לופי חשף את צורת הבאונדמן – ויש כאן הרבה דמיון באופי ההצגה. שתי הסצנות מלוות באותה מנגינה דרמטית שהפכה למזוהה עם צורת הגיר הרביעי ובשתיהן ענן של אדים לבנים עוטף את גופו של לופי וחושף לנו בהתפזרותו את חלקי גופו שלב אחר שלב.

כדי לתבל קצת את השינוי הנוכחי ולתת לו אופי ייחודי יותר בחר שידה לתת לאדים בהתחלה צורה של נחשים העוטפים את גופו של לופי – וזו תוספת אומנותית מבורכת. גם בהמשך כאשר נחשף המראה החדש של לופי המצלמה סורקת את זרועותיו בצורה גלית ומהירה ממש כמו תנועה של נחש ומכסה אותו מכל הזוויות. האנימציה של שידה תמיד אופיינה בתנועות מהירות ומעוקלות שכאלה – אבל קשה שלא להתרשם מכמה שזה מתאים באופן מושלם לנושא המרכזי של הסצנה.

אני חושב שצורת הסנייקמן היא הצורה האהובה עליי של לופי עד כה. אמנם לא מדובר בגיר 5 או צורה חדשה לגמרי, ואין כאן איזשהי קפיצת מדרגה משמעותית בכוח שלו – אבל העיצוב והרעיון משלבים יחד את כל המאפיינים שאהבתי בצורות הגיר הקודמות למשהו שנראה ומרגיש פשוט מטורף. הצורה האהובה עליי עד כה הייתה גיר 2, שנתן ללופי בוסט של כוח ומהירות בשילוב עור אדום ואדים העוטפים את גופו – וזה היה נהדר. הגיר 3 פחות הרגיש כמו צורה חדשה ויותר כמו מתקפה עוצמתית ומעט מסורבלת שלופי ליטש עם הזמן. הגיר הרביעי בצורת הבאונדמן פחות ירד לי בגרון בפעם הראשונה – זה אכן היה מראה שמאוד מתאים לוואן פיס, אבל אי אפשר היה שלא להבין את דופלמינגו שצחק באותה סצנה על כמה שהצורה נראית מגוחכת (ועל טנקמן בואו לא נדבר) – רק אחרי קריאה חוזרת של אותם צ'אפטרים המראה החדש גדל עליי והתחלתי להרגיש את העוצמה שהוא מייצג. אבל הבאונדמן, עם כמה שהוא היה מגניב, עדיין הרגיש מגושם במקצת – ואת זה בדיוק הסנייקמן מתקן ויוצר מצב שמדמה "גיר 2 אחרי גיר 4" – שילוב של כוח והאקי ביחד עם מהירות ומבלי לשנות יותר מידי את ממדיו הקטנים של לופי.

את ההתרשמות הראשונה אפשר לראות מיד אחרי שינוי הצורה הזה. לופי תוקף את קאטאקורי שחושב בהתחלה שהוא הצליח להתחמק, אבל עד שהוא מבין מה באמת קרה זה היה מאוחר מידי. המכות הבאות מוכיחות לקאטאקורי שהוא לא יכול להתחמק באותה הקלות כמו שעשה קודם לכן והוא נאלץ להפעיל את יכולות ראיית העתיד שלו – אלא שגם אז הוא נדחק לפינה ונאלץ להגן ממתקפה שלא משאירה לו זמן להתחמק. אני אוהב את הצורה בה המצלמה מתרחקת מלופי וקאטאקורי והמסך מקבל גוונים כחולים כאשר אנחנו נכנסים להילוך איטי וחוזים במסלול שעושה הזרוע של לופי סביבו – כך אנחנו מבינים ביחד עם קטאקורי מה בעצם מתרחש כאן. אני אוהב גם את הצורה בה האנימציה מראה שהכוח במכות של לופי נובע לא מהמסה הבומבסטית שלהן, אלא מהזריזות שלהן – המצלמה עוקבת שוב ושוב אחרי הזרוע של לופי ומראה בדיוק את זה. נחמד גם לשמוע ששמות המתקפות החדשות של לופי הן על שמות נחשים – זה מתחיל כאן בפיתון ובהמשך גם קוברה וממבה שחורה.

קאטאקורי מצליח להגן על עצמו מהמכה שלא גורמת הרבה מאוד נזק, אבל הוא נדחף כל כך בחוזקה לאחור עד שהוא עובר עשרות מטרים ודרך אחת מהקירות של עולם המראות. אז אנחנו מגיעים לעוד אחד מהחלקים המונפשים בצורה יוצאת מגדר הרגיל. אני לא מצליח לזהות מי האנימטור שעשה את הסצנה הזאת (הייתי מנחש שזה יוקאטה נאקאמורה רק בגלל התפרקות הרצפה לקוביות כמו שהוא נוהג לעשות, אבל הוא לא חלק מהצוות שעובד על וואן פיס ממה שידוע לי) – אבל וואו כמה שזה נראה טוב. לופי שועט קדימה במהירות עצומה ואז מתחיל המרדף בינו לבין קאטאקורי (בצורת הדונאט הקצת מגוחכת שלו). המצלמה זזה במהירות מקצה אחד של עולם המראות לקצה השני הלוך ושוב, והזרועות של לופי עושות זיגזגים חדים ומהירים באוויר כאשר כל פנייה שכזו משמיעה רעש כמו ירייה של רובה. הרצפה נסדקת ומתפרקת בכל מקום שאחד מהשניים עובר מעליו ולבסוף קאטאקורי מצליח להגיע אל לופי ולהכות בו.

כוח המוצ'י של קאטקורי מדביק את לופי אל זרועו ומאפשר לו לסובב אותו במהירות באוויר ואז להנחית אותו לרצפה במכה כה עוצמתית שהיא גורמת לכל המכות הקודמות להראות כמו עקיצות של יתושים. ברקע מתנגנת מנגינה חדשה שטרם שמעתי (יתכן שהושמע מוקדם יותר בארק, אבל כאמור לא עקבתי) המאופיינת עם דמותו של קטאקורי והיא מתאימה מאוד למצב המייאש. גם טומוקאזו סוגיטה, המדובב את קאטאקורי, עושה עבודה נפלאה כאן עם צעקה עוצמתית המראה בדיוק כמה דמותו, שבדרך כלל כה קרת רוח, משקיעה מאמץ כאן. בדומה לגרסת המנגה גם באנימה השרירים של קאטאקורי מתנפחים ונעשים בולטים הרבה יותר, ונותנים לו מראה עוצמתי מתמיד – מדהים לראות איך גרסת האנימה מצליחה לתפוס באדיקות את הציורים הכה מפורטים של אודה, זה מחזה נדיר שלא מתרחש בדרך כלל.

החצי השני של הפרק נפתח עם הפוגה קלה כשעוברים אל סצנה סטנדרטית הרבה יותר עם סאנג'י ופודינג הטסים על השטיח המעופף. זוהי לא סצנה שמופיעה בחלק זה של המנגה, אבל אני לא מצליח לזכור כרגע אם היא לא שייכת במקרה לצ'אפטר אחר. בכל אופן, אין הרבה במה להתמקד פה – גם מבחינת תוכן וגם מבחינת ביצוע מדובר בסצנה משמימה למדי שכמו הפלאשבק מההתחלה, מרגישה כמו ניסיון למרוח קצת את הזמן ולמלא את החלל הריק. קצת חבל שהפעם זה קצת בא על חשבון המומנטום שנצבר (אבל זה נקטע בגלל הפסקת הפרסומות בין כה וכה לצופי הטלוויזיה ביפן, והשניות האחרונות של הסצנה הקודמת חוזרות על עצמן שוב כדי להחזיר את הקהל לאווירה).

קאטאקורי שעומד מעל המכתש שנוצר חוזר שוב על נאום שמטרתו לייאש את לופי ולבשר לו שזה נגמר, אלא שהפעם זה מגיע כשהוא תשוש בעצמו ונראה שבקושי עומד על רגליו. קאטאקורי למוד הניסיונות מבין טוב מאוד שזה רחוק מלהיות הסוף עבור לופי וצועק לו שהוא יודע שהוא שומע אותו שם למטה. אנחנו עוברים ללופי שמתחיל להתאושש כאשר ברקע מתנגן הטראק Let's Battle המאופיין עם כל כך הרבה רגעים גדולים של הסדרה (שהזכור לי ביותר הוא מהקרב של לופי נגד לוצ'י כאשר אוסופ קורא ללופי לשוב להילחם ולנצח, וזה עונה לו בצעקת ה "ATARI MAEDA!" האייקונית). לופי חוזר לזירה ואנחנו מגיעים אל היישורת האחרונה. לאחר מתקפות gatling משני הצדדים (שלצערי לא מרשימות כמו יתר הקרב) הפוגעות בכל אחד מהם לופי מנסה מתקפת פתע שנכשלת ונראה שקאטאקורי עולה שלב נוסף בראיית העתיד שלו. לופי מגביר הילוך גם הוא ועובר למתקפת Black Mamba הרסנית הרבה יותר ואנחנו מגיעים לסקשן של התחמקויות בהילוך איטי של קאטקורי מעשרות המכות שלופי מנחית עליו ממש כמו חצים מהשמים. למרות שקאטאקורי אכן מצליח להתחמק מכל מכה קטלנית שהיא, הוא כן נפגע פה ושם ומראה סדקים נוספים בהגנתו.

השניים מוכנים לסגור את העניין באופן סופי ופונים סופסוף להתקפה האחרונה – אך רגע לפני שסוגרים עניין אנחנו עוברים לסצנה נוספת בכיכובו של ריילי. בשיחה על כוס בירה מזכירה לו שאקויאקו משפט שאמר בעבר – שרק הדור הנוכחי יכול לייצר עידן חדש. ריילי נזכר שוב ברוג'ר הצעיר וקורא ללופי להתגבר על המכשול. זו אמנם סצנה פילרית נוספת – אבל אותה דווקא מאוד אהבתי. היא משתלבת יפה בקונטקסט הנוכחי ומדגישה עוד יותר שאנחנו מגיעים להזדמנות האחרונה של לופי לבצע כאן מהפך.

מוזיקת הקליימקס, Giganto Thor Axe המלווה את וואן פיס מאז הסרט Strong World (ונוגנה גם בסצנת הסיום של הקרב מול דופלמינגו) מתחילה להתנגן ונראה שסצנת הסיום היא סצנה נוספת שיצר נאוטושי שידה – כך שאפשר לנחש שהיא נראית טוב בהתאם. לופי שולח את מכת ה"King Cobra" החזקה ביותר שלו וקאטאקורי מגיב במכת מחץ משלו. את העמוד הכפול מהמנגה המציג את הרגע לפני הפגיעה שלהם אחד בשני קשה לשחזר בצורה כה מפורטת כפי שאודה צייר אותו במקור, אבל נראה ששידה שינה מעט את הקומפוזיציה והחליט להתמקד פחות בפרטים הקטנים ויותר בקווים המדגישים תנועה, בזרמי האוויר, ובגווני הלבן הבוהקים שמדגישים את העוצמה המושקעת פה משני הצדדים. זה סגנון שמאוד נפוץ בקרבות אנימה גדולים ואפיים שכאלה – והוא עושה חסד גם כאן. בפיצוץ גדול המלווה בברקים מהתנגשות ההאקי של השניים הפרק נגמר לפני שאנחנו מספיקים לראות מי האחרון שנשאר לעמוד על הרגליים. בשלב זה ברור שהקרב הסתיים (ואת התוצאה אפשר לנחש) אבל זוהי נקודה דיי מתבקשת לסיום ולו בשביל מעט המתח שהיא כן מצליחה ליצור.

עכשיו כשאני יכול להפסיק לעקוב אחרי הוידאו ואני יכול לכתוב באופן חופשי יותר – אני מודה שנשארתי קצת ללא מילים. היו הרבה פרקים מרגשים ומדהימים בוואן פיס לאורך השנים, ויש שיטענו שהיו גם קרבות טובים יותר, אבל אני חושב שמבחינת האנימה נטו – זה היה הקרב הכי מהנה ומושקע שצפיתי בו עד עכשיו בכל הסדרה, וכנראה מועמד טוב לקרב השנה של 2019 (היי Toei, אנחנו עדיין בינואר!). כתבתי כבר את דעתי על הקרב בסקירה של אותו ארק במנגה אז לא אחזור על עצמי יותר מידי – כן הייתי מעדיף להוריד סצנה פילרית או שניים כדי להוסיף כמה מכות שלופי יצליח להנחית על קאטאקורי, ולו לשם האיזון. הקרב נראה דיי חד צדדי במנגה, אבל כאשר משקיעים כל כך הרבה באנימה בלהראות כיצד קאטאקורי מצליח להתחמק מההתקפות של לופי, הוא נראה חד צדדי אפילו יותר.

מי שעבד על הצוות הזה, בכל התפקידים, עשה עבודה באמת נפלאה בלעבד את חומר המקור (שמראש קשה להתעלות עליו) על הצד הטוב ביותר, ובאמת שנהניתי כמעט מכל רגע ורגע. לרוב בשל אילוצי עמידה בזמנים אין אפשרות עבור האנימטורים (הבאמת מוכשרים) של Toei להגיע לתוצאות כאלה, וגם פרק זה נאמר שהיה בעבודה במשך חודשיים שלמים (נראה שזמן לנוח אחרי הסרט של ברולי לא ממש היה עבור האנימטורים שלהם). מאוד מקווה שיהיו פרקים נוספים כאלה בעתיד (אם כי בשלב זה המנגה עוד לא הגיעה לקרב נוסף באותו סדר גודל) כי בהחלט הוצב כאן רף חדש עבור וואן פיס.