יומן קריאה – Shuffle! חלק 20

אז עצרנו בקטע שלקח לו כנראה יותר מידי זמן להגיע – נכנסתי למקלחת ובדיוק קאדה הייתה שם. אופס.

יאפ. אני באמת מתפלא שלקח לזה כל כך הרבה זמן לקרות.

אני מבהיר שזה היה בלי כוונה וקאדה מבינה, אלא שאני ממשיך לעמוד שם כמו מפגר עד שאני קולט שזה לא יפתר מעצמו.

רגע רגע. שכחתי להתנצל. זאת סיבה מספיק טובה לפתוח הדלת שוב לא?

זהו. אני בורח לסלון.

אני נושם לרווחה. ממה אני כל כך נלחץ? זה לא שאף פעם לא ראיתי את קאדה עירומה. כאילו, נכון שהיינו ילדים וזה…

דיי דיי זה לא הזמן לחשוב על זה.

טוב אני לא יכול שלא.

יהיה לי קשה להירדם בלילה עכשיו.

ביום למחרת אני מגיע לבית הספר. משום מה מישהו חשב שזה יהיה רעיון טוב לקרוא לתלמידים לפה באמצע חופשת הקיץ לחצי יום.

קאדה קצת מובכת להיות לידי אחרי מה שקרה אתמול. טוב נו, יעבור לה.

אוי יופי רק אתם הייתם חסרים לי. כאילו אין לי ממכם מספיק בחופש שלי גם בלי הבית ספר. גם כן אתם וחוש הריח שלכם לשטויות כאלה. חוץ מזה שאני כבר התנצלתי.

אני מנפנף את זוג המעצבנים האלה ומתיישב במקומי.

לא הייתי מגדיר את זה ככה אבל מה שתגידי.

מה כבר עולל האידיוט?

עזבי, עדיף שלא לשאול.

גברת בני מוותרת ואומרת לנו שלא לשכוח את שיעורי הבית שלנו לקיץ בזמן שאנחנו נהנים מהחופשה.

יום הלימודים הקצר הזה נגמר ואני קורא לקאדה שנלך.

עדיין לא עבר לך אה?

אנחנו מתחילים ללכת ואני שואל אותה אם היא צריכה שנלך לקניות. היא מתחילה להגיד שלא ואז מחליקה ונופלת. הראש שלה לגמרי לא פה עכשיו.

הבעיה שהיא תפסה בי וגם אני נפלתי כתוצאה מכך.

יאי, עוד פוזיציה מביכה. הפעם גם מול כולם.

אני שומע את הרחשים בכיתה אבל נראה שקאדה לא ממש שמה לב וממשיכה לבהות בי.

אמממ קאדה?… את בטוחה שזה רעיון טוב פה?…

הולי שיט!

כן חברים, זה קרה. אחרי 20 חלקים של יומן קריאה בו יש הארם של בנות שרוצות להתחתן איתי – השגתי סופסוף נשיקה… פתאום כבר לא מרגיש כזה הישג.

אם הייתי יודע שכל מה שצריך בשביל שמישהי תתחיל איתי פה זה להיכנס לה למקלחת הייתי עושה את זה קודם.

טוב מבין שזהו.

קאדה קמה ומתנצלת. היא בורחת מהר מהכיתה ומשאירה אותי שם לבד כשכל המבטים עליי.

החדשות הופצו בכל בית הספר וה KKK רוצים לרצוח אותי עכשיו יותר מתמיד.

לא שאני נגד, אבל היא יכלה לעשות את זה במקום פחות… הומה. או להגיד לי מה היא מרגישה קודם.

אני לא ממש מבין מה הוביל לזה ואם זה קשור לזה שהצצתי לה במקלחת בטעות או לא.

אני מגיע הביתה ותוהה אם יש טעם לגשת אל קאדה או שעדיף להשאיר אותה לבד כרגע. נראה לי שאעלה פשוט לחדר שלי ואשב שם בינתיים.

היא דווקא מתנהגת נורמלי הפעם, ממש כאילו כלום לא קרה. היא שואלת אותי אם אני מרגיש טוב ואם אני רוצה משהו לארוחת ערב.

היא הולכת לבשל ואני הולך בינתיים לסלון לצפות באנשים נופלים למים בנינג'ה ישראל.

קאדה מביאה לי קפה וממשיכה להיעלם למטבח בלי שתיווצר שיחה אמיתית.

טוב זה לא יכול להמשיך ככה. לא יכול להיות שכל פעם שמנסים להגיע לאיפשהו ההזדמנות מתפספסת. מישהו צריך לעשות את הצעד הנוסף הזה כדי שהעניינים יתקדמו. אולי זה יהיה קושניר שיעבור את אתגר הטבעות בלי להחליק?

אה כן, וצריך גם לעשות משהו בעניין של קאדה ושלי. אני מכבה את הטלוויזיה ועוזר מספיק אומץ כדי להתחיל.

לא הספקתי להשלים את המשפט והיא כבר ענתה. לא ציפיתי ממנה להיות כל כך ישירה.

אני עדיין חושבש זה מקרה מאוד מטומטם בשביל להיות טריגר להתפרצות הרגשות הזאת אבל… אם זה מה שאת מרגישה…

הו וואו. נראה שהגענו לנקודת האל-חזור.

היא מסתכלת שוב ישירות לתוך עיני ואומרת שהיא אוהבת אותי.

טוב קאדה הייתה אמיצה מספיק כדי להגיד את שעל ליבה. זה רק הוגן שאני גם אעשה את זה.

קאדה… אני…

נו אל תכבי אותי עכשיו היה פה רגע.

אני חושב שזה מאוחר מידי בשביל זה.

אוקיי… רק אל תשכחי לנעול את הדלת וזה… לא שאני מתכנן משהו…

מה אני עושה עם עצמי עכשיו?…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s