בבוקר שלמחרת אני רואה שקאדה לא יוצאת מחדרה אז אני הולך לברר מה קורה. נראה שהיא מחפשת משהו.
אני שואל אותה אם היא מתכוונת לתרום את הבגדים אבל נראה שזה עבור פרימולה. רעיון נחמד.
מניח שממנה זה נחשב מחמאה.
קצת מוזר לחשוב שהבגדים האלו עלו פעם על קאדה.
אופס. אמרתי את זה בקול.
אה כן… לזה התכוונתי…
בכל אופן, היום אין לימודים ואני לא יודע מה עובר לי בראש, אבל החלטתי לקחת את פרימולה לסיבוב קצר בחוץ שתלמד להכיר את הסביבה.
כן… אוויר זה אחלה והכל אבל יש עוד דברים בחוץ.
יש נגיד אנשים וחנויות ודברים כאלה.
תוהה לפעמים למה אני טורח.
את בכלל מתעניינת במשהו בעולם הזה?
אוקיי…
יש מקום שאת כן רוצה ללכת אליו?
תצטרכי להיות יותר ספציפית.
בסוף מסתבר שהיא רוצה ללכת למשחקייה שבה נפגשנו.
אנחנו הולכים לשם אבל המכונה שהיא שיחקה בה פעם קודמת מכילה עכשיו פרסים מסוג אחר… איזשהם בובות ממשחק דייטינג סים. נראה שנגמרו להם הבובות פרווה.
פרימולה איבדה עניין ואני שואל אותה אם היא רוצה ללכת למקום אחר.
למה אני שואל בכלל?…
אני מציע שסתם נסתובב קצת אבל אז מתחיל גשם. שיט. שכחתי לדאוג למטריות.
אוי שיט. החולצה שלה לבנה… ולא נראה שיש מתחת משהו…
לול.
בכל מקרה אני רושם לעצמי להגיד לה לקנות הלבשה תחתונה בהזדמנות ואנחנו חוזרים הביתה.
למחרת בבוקר נשמע צלצול בדלת.
מאוד מקווה שלא ה FBI.
האמת שזה כן מדאיג כשאת אומרת את זה.
הייתי צריך לדעת. מה אתה רוצה על הבוקר?
ברצינות?
ומה הסיכוי שהיא לא תחזור הנה?
פרימולה אורזת תיק ומגיעה למטבח. היא נפרדת מאיתנו והולכת עם אבא של נרינה.
כן כן. אבל נחשי מה קאדה? יש לנו סופסוף את כל הבית לעצמנו!
השיעורים של הבוקר נגמרו והפסקת הצהריים הגיעה. נרינה מסתכלת החוצה ונראה שהגשם קצת מטריד אותה. נצטרך לאכול כולם בפנים היום.
סיה כמובן דיי נהנית מהצפייה בגשם ונראה שגם קאדה דיי אוהבת את זה. איטסוקי נותן את הגיגיו לגבי כמה שהגשם חשוב כי הוא נותן לנו ללכת ביחד עם מישהי תחת מטריה אחת ולמאיומי לא ממש אכפת.
נראה שנרינה היא היחידה שלא ממש אוהבת את המזג אוויר הזה.
האמת שבזה אני לגמרי איתך.
סיה מסכמת שזה טוב שיש גם גשם וגם שמש אחרת זה היה משעמם. אני מרגיש שחזרתי לגן חובה.
קאדה יש עוד דברים בחיים חוץ מלערוך קניות ולנקות את הבית.
את צריכה לראות מה קורה כשאני מציע לעזור לה…
מאיומי שמה עין על הארוחות של כולנו ונראה שהיא דיי מקנאה.
סיה אומרת שהיא מכינה אותן בעצמה בבוקר אבל נרינה לא יודעת לבשל. טוב, זה 1-0.
היא אומרת שהיא ניסתה לבשל אבל זה לא ממש הולך לה.
טוב זה לא ממש נשמע כמו משהו שאמור לקרות במטבח…
מאיומי ואיטסוקי מופתעים לגלות שאבא של נרינה מכין עבורה את הארוחות. רואים שאתם לא מכירים אותו מספיק טוב. בגלל זה אתם לא מבינים מה עובר עליי.
נרינה מפנה את השאלה חזרה אל מאיומי ושואלת אם היא מכינה את הארוחות של עצמה.
כמה צפוי.
מה אתה אומר… מי השפית?
האמת שאני מופתע מהתשובה. אני כמעט מאמין שאתה לא ממציא את זה.
לפי מאיומי נראה שהוא לא משקר ושזו לא היחידה שהוא מנצל כדי לקבל ארוחות חינם.
תהיה בריא…
בערב אני חוזר הביתה. זה כבר 7 וחצי וחושך בחוץ. שקט.
אני אוהב את זה. סופסוף בלי קרציות מסביבי. אין איטסוקי ואין פרימולה ואין שדים ואלים שמחבקים אותי וגוררים אותי למסיבות. רק אני והטלוויזיה שלי.
מסתבר שנרדמתי על הספר וכנראה שקאדה כיסתה אותי בשמיכה.
אני מתעורר בדיוק בזמן לארוחת הערב שקאדה מכינה.
כן. ככה אני אוהב את זה.
אפילו שפרימולה בדרך כלל לא מדברת הרבה, זה מרגיש שקט בלעדיה פתאום.
נראה שקאדה מסכימה איתי.
כן…
יש לי תחושה שזה לא ישאר כך הרבה זמן…
