עצרנו בפעם האחרונה כאשר נחשף בפניי שאני מיועד להיות בעלה של סיה או של נרינה ולרשת את כס המלכות של האלים או השדים בהתאמה.

איך אני אמור לבחור מביניהן…? ולמה אני בכלל?

אביה של נרינה מסביר שנפגשתי איתן בילדותי ושעבורן אני האהבה הראשונה שלהן, אפילו שאני לא ממש זוכר את זה.

אה כן… שמתי לב…

היי היי זה רק ציצים, לא צריך לריב!

ההתערבות הזאת של מלך האלים מזכה אותו בעוד כיסא בראש מהבת שלו. סיה נראית לא כל כך מרוצה מכך שאביה מביך אותה בפניי.

סיה לא ממש מוכנה לשתף פעולה ושני האבות מבינים שהגיע הזמן לעזוב את הבנות במנוחה ולפנות את השטח. רגע לפני שהם עוזבים הם פונים אליי שוב בפעם האחרונה.

כן, מניח שאין לי ממש ברירה אחרת. הנזק כבר נעשה.

נראה אגב שקאדה התעלפה אחרי ששמעה את השיחה הזאת ומאיומי ניגשה לעזור לה.

השיעור נגמר וכולם ניגשים בסקרנות אל שתי הבנות החדשות בכיתה. כולל איטסוקי שאי אפשר ממש לעצור בעדו מלדבר שטויות.

סיה ונרינה נראות קצת לא בנוח עם הסיטואציה, אבל כשהן קולטות שאני מסתכל:

טוב, מניח שהן יהיו בסדר.

אני עדיין לא בדיוק יודע איך דברים התגלגלו ככה אז אני מבקש ממאיומי הסטוקרית הידועה לספק לי קצת מידע על סיה ונרינה.

לא יודע. הן אומרות שפגשתי אותן כשהייתי ילד. הייתי עסוק אז בלשחק בגיימבוי בפוקימון. מאיפה אני אמור לזכור?

מאיומי אומרת שהיא לא יודעת שום דבר על סיה מכיוון שהיא גזע אחר לחלוטין ממנה, אבל היא כן יכולה לספר לי קצת על נרינה, אז זה עוזר.

אוי לי. בחירה ראשונה.

כבר עכשיו אני אמור להחליט ביניהן?! זה ממש קשה…

שתיהן ממש חמודות ואת שתיהן אני לא ממש מכיר… יכול להיות שזו לא כזו בחירה גורלית ושהכל עוד הפיך? אבל כתוב… אבל… לא יודע…

טוב, אני גם ככה לא סומך מאיומי, אז אני אשאל על סיה!

אני הולך לכיתה של אסה-סנפאי כדי לשאול את חברה שלה, קארהא-סנפאי, שהיא גם אלה, אבל נראה שנכנסתי לשטח האויב בלי לחשוב על זה יותר מדי. המבטים העוינים שהופנו אליי לא השאירו ממש ספק ונאלצתי להסתלק משם במהרה.

נראה שהפכתי לאויב הציבור עכשיו כששתי הבנות הכי נחשקות בבית הספר רוצות אותי.

שמח שזה מצחיק אותך.

עוד מנסה לברר את העניין. בינתיים מנסה להישאר אופטימי, אבל הייתי שמח אם כל הבנים בבית ספר פחות היו רוצים להרוג אותי.

כן… אני עוד צריך להבין איך היא מסתדרת עם כל המצב הזה באמת.

בכל אופן, אני לא פה בשביל שתצחקו עליי. קארהא-סנפאי, את שדה אז אני צריך שתגידי לי מה שאת יודעת על סיה.

אני רוצה להגיד שלא נקדים את המאוחר, אבל נראה שקארהא-סנפאי כבר שכנעה את עצמה.

תפסיקי להיות בלונדינית טיפשה רגע ותעני לי! פוקוס!

טוב נראה שזה אבוד… איזה טעות. הייתי צריך לשאול את מאיומי על נרינה וזהו.

הזמן עובר והפסקת הצהריים מגיעה.

לפחות מישהי פה דואגת לי.

זה בסדר קאדה, אמנם ניסו להרוג אותי כמה פעמים במהלך היום, אבל מצבי טוב סך הכל, סתם מבלבל. אני יותר דואג לך למען האמת.

אני קורא לאיטסוקי כדי שנלך לאכול על הגג כמו ילדי אנימה מגניבים ואז הוא צץ עם שתי אלה מאחוריו.

אוי לי. זה רודף אותי… וכמובן שכולם מסתכלים…

טוב זו לא אשמתן, הן חמודות סך הכל אז אני מסכים.

לא. סתום ואל תפריע.

מאיומי אף אחד גם לא ביקש את עזרתך עם כל הכבוד.

לפחות להן יש קצת שכל.

לול. מה שנכון נכון.

עוד מילה אחת ממך ונראה מי יחטוף פה אגרוף.

קאדה שואלת אותן על מתי שהן פגשו אותי.

סיה מספרת שזה קרה לפני 8 שנים כאשר היא שהתה בעולם הזה בעקבות העבודה של אביה. ברגע של שיעמום היא הלכה לאיבוד.

כן, כנראה לא ההחלטה הכי חכמה.

וואו… נראה שאיכשהו באותו יום מבלי שידעתי גם הצלתי את העולם.

נרינה מספרת שגם המפגש איתה היה דומה. גם היא הייתה כאן עם אביה והלכה לאיבוד ואז פגשה אותי.

אתה תיזהר ממני.

בכל אופן, אני חושב שאני מתחיל להיזכר. לפני 8 שנים פגשתי איזשהי ילדה באמת. הייתי בעצמי שבור ובודד ולכן לא יכולתי לעזוב אותה כשגם היא באותו המצב. אבל אני לא זוכר מי זאת הייתה…

לאט לאט! לא לקפוץ למסקנות עדיין!

בכל אופן, שתיהן נראות מאוד מרוצות מזה שאני זוכר משהו.

אני מזהיר אותך איטסוקי. אל תנסה אותי.

סיה ונרינה מנסות להרגיע את המצב ואומרות שהן לא מתכוונות לכפות את עצמן עליי ושאני יכול להמשיך בחיי כרגיל.

אוי זה הולך להיות אכזרי.