אה. אז כאן זה מתחיל להסתבך…
קאדה שוב מעירה אותי בבוקר עם חיוכה המקסים ואומרת שארוחת הבוקר כבר מוכנה.
אני קם, מתארגן, אוכל ואנחנו יוצאים מהבית.
אם הכוונה לזה שיש לה חזה קטן, אז כן. לא יודע למה היא מתגאה בזה כל כך אבל זה אכן המצב.
אה מסתבר שקאדה מדברת על מה שמאיומי אמרה על התלמידים החדשים שמגיעים, שנראה שהם אמורים להגיע היום.
אני לא יודע מאיפה המודיעין של מאיומי, אבל למען האמת לא אכפת לי יותר מדי. מה שכן, אם הם עוברים לבית ספר שלנו סביר להניח שהם לא אנושיים. כשאני חושב על זה, אולי אלו הן…?
הן היו בערך בגילנו, זה מאוד אפשרי.
נשמע טוב מכדי להיות אמיתי.
אנחנו ממשיכים בהליכה ומגיעים לבית הספר, אבל משהו שם מרגיש שונה.
לא שאני מתלונן, אבל מרגיש שאני מפספס פה משהו.
לא… למה?
אני מתחיל ממש להרגיש שאני מפספס פה משהו.
אז הנבואה של איטסוקי התגשמה?! הגיעו 2 בנות?
הו וואו.
קאדה שואלת את מאיומי אם היא לא הלכה גם לראות את התלמידות החדשות, אבל נראה שהיא כבר הקדימה את כולם ואפילו הספיקה לצלם אותן. הייתי מבקש ממנה לראות, אבל גם ככה השיעור מתחיל עוד רגע ואני אראה אותן בלייב, חבל להרוס את ההפתעה.
הצלצול מגיע וכל הבנים נכנסים כשהם נראים מאוד מרוצים.
איטסוקי מנסה להכין אותי למה שאני צפוי לראות.
גברת בני נכנסת לכיתה.
נראה שאפילו היא מבינה על מה הרעש.
כולם מתיישבים והיא ניגשת ישר לעניין וקוראת לשתיים להיכנס.
כל הבנים מחכים בקוצר רוח… ואז… הם נכנסים.
הובטחו לי שתי בנות יפהפיות… מה זה?
כל ההתלהבות בכיתה נעלמה בין רגע ורק שקט מילא את החדר.
אני לא חושב שזו הבעיה…
אני מסתכל על איטסוקי כדי לנסות להבין מה קורה פה, אבל הוא נראה מבולבל ומאוכזב יותר ממני.
אני מפנה את מבטי למאיומי וגם היא נראית דיי מבולבלת. אני מניח שאלו לא התלמידות החדשות.
אחד מהם מפנה פתאום שאלה מוזרה.
השד מסתכל לכיווני ואז גם האל השרירי. הם מתחילים להתקרב אליי.
אמממ כן תמיד אומרים לי שאני כזה. זה גם רשום לי בקורות חיים.
סליחה?
הוא לוחץ את ידי בחוזקה גם מבלי שאשתף פעולה.
כן… על הקטע הזה אני עוד עובד…
הוא טופח לי על הכתף עם כף ידו הגדולה וכמעט מוציא אותה מהמקום.
אני לא מבין מה בדיוק קורה כאן.
לפתע נשמעת צעקת "אבא!" ונראה שהוא מקבל מכה בראש עם כיסא שנזרק לעברו.
היי זאת היא!
והנה מגיעה גם הבחורה השניה שפגשתי שלשום. הפעם בלי כיסא ביד.
אני לא זוכר שהתנדבתי לשום דבר כזה…
השד והאל מנסים לזרוק את האשמה מאחד לשני אך נראה שזה לא ממש עוזר להרגיע את הרוחות.
כן. אני חייב להסכים.
משפחות מוזרות.
גברת בני מציאה שנמשיך עם ההיכרות הכיתתית ואחרי כמה דקות הם סופסוף חוזרים לעשות את זה כמו בכל בית ספר נורמלי.
שתי הבנות ניגשות ללוח ומציגות את עצמן.
אז סיה ונרינה.
אז האבות של סיה ונרינה הם המלכים של האלים והשדים. זה דיי מרשים ולא צפוי בהתחשב באיך שהם מתנהגים.
אף אחד לא שאל אותך. שב בשקט.
איטסוקי ממש מתגרה בגורל היום. טוב קשה להאשים אותו.
גברת בני כמובן מזהירה אותו שישמור מרחק.
סיה ונרינה מבקשות שנתעלם ממעמדן המיוחד ונתייחס אליהן כמו אל תלמידות רגילות.
נראה שזה חסר סיכוי, הוא יצטרך ללמוד בדרך הקשה.
לפתע גברת בני פונה אליי.
עדיין לא הבנתי איך ומתי זה נהיה אחריות שלי, אבל נראה שכל שאר הכיתה מופתעים לא פחות ממני.
אביה של נרינה מציע להסביר.
…מה?
אני רגיל לבחירות קשות ב VNים… אבל זה?…
אני צריך לבחור בין סיה לנרינה?
סיה… נרינה… אלים… שדים… חוץ מזה שיש לי כבר את קאדה… זה הולך להיות מתוסבך…
