שלום לכל הקוראים של Isogashii וברוכים הבאים לחגיגות השנה לבלוג!

קשה לי להאמין שכבר עברה שנה, אבל מתסבר שב 3 בנובמבר של 2017 נכנסתי בטעות ל WordPress.com והחלטתי לנסות את הקטע הזה של לפתוח בלוג. "יהיה מה שיהיה, מקסימום אסגור תוך כמה ימים" חשבתי, אבל הנה אנחנו כאן אחרי שנה שלמה. הגיע הזמן לסכם את שנת הכתיבה הזאת מהצד שלי, למסור את התודות ולעדכן קצת במה שהוכן ליום הזה ומה שצפוי להמשך.

---

קצת על השנה שחלפה

המקום סך הכל כמעט ולא השתנה במראה שלו בשנה החולפת, אבל הצליח להתמלא בלא מעט תוכן: 167 פוסטים נכתבו בסך הכל (שזה בממוצע פוסט כל פחות מ 3 ימים) ביניהם 34 סקירות אנימה, 8 סקירות מנגה, 2 סקירות VNים, 2 סקירות לייב אקשן, 12 כתבות, 43 סקירות שבועיות, 2 יומני קריאה, 3 מדריכי "מאיפה להתחיל?" ועוד כמה שטויות שיצא לי להקליד פה ושם. אני חושב שלשנה אחת זו כמות דיי מכובדת. כרגע מנין המילים שנכתבו בבלוג עומד על 197,585 (אלוהים כמה שאני חופר) כאשר הממוצע לפוסט עומד על 1,410 מילים. המורה שלי ללשון הייתה גאה.

אם תהיתם 5 הכתבות (שאינן סקירות) הנצפות ביותר בבלוג בשנה החולפת הן:

1. החיפוש אחר הקהילה – מסעות מוניקה בספין
2. מסע אל העבר – קהילות האנימה לאורך השנים
3. עונת קיץ 2018
4. מאיפה להתחיל? Fate
5. מאיפה להתחיל? Tokyo Ghoul

5 הסקירות הנצפות ביותר הן:

1. Doki Doki Literature Club
2. Fate/stay night: Heaven's Feel – I. Presage Flower
3. Violet Evergarden
4. One Piece – Whole Cake Island
5. Koi wa Ameagari no You ni

וחמשת הפוסטים הנקראים ביותר שלא נופלים לקטגוריות הקודמות הם:

1. יומן קריאה – Doki Doki Literature Club חלק 1
2. סקר – בניית קהילה אינטרנטית
3. סק"ש 2018 – שבוע 17 ועדכון קטן לגבי הסקר
4. יומן קריאה – Doki Doki Literature Club חלק 11 – הסוף
5. ברוכים הבאים ל Isogashii!

כל התוכן הזה לא מסתכם רק במה שכתבתי – אלא גם בכמות התוכן שצרכתי בשנה הזאת, שבהסתכלות לאחור זה ממש המון עבורי. אני יודע שיש אנשים שבשבילם למשל 34 סדרות וסרטי אנימה בשנה זה כלום וזה משהו שהם עושים אולי בפחות מחצי מהזמן הזה – אבל עבורי מדובר במספר שהוא לא פחות ממטורף. אני חושב שמאז ימי בבית הספר לא הצלחתי לשמור על קצב כזה של צפייה, בוודאי לא מאז שהתחלתי את התואר האקדמי שלי – והשנה האחרונה הייתה גם היא אחת השנים העמוסות בחיי, כך שזה לגמרי הישג משמעותי עבורי. הצלחתי לא רק להשלים את רוב הסדרות העונתיות שרציתי לראות, אלא גם להשלים בפעם הראשונה מזה שנים סדרות ישנות שחיכו לי ברשימת הצפייה כבר יותר מידי זמן – סדרות כמו Full Metal Panic! וג'וג'ו למשל. הצלחתי אפילו להתחיל לקרוא מנגה בקביעות – אותו מדיום שהזנחתי מאז… תמיד. שלא נדבר על רשימת ה VNים שלי שהסתכמה עד כה ב Fate/Stay Night ו Saya no Uta בלבד – וכעת הוכפלה פי 2. אפילו יצא לי להיות בכנס לראשונה מזה עשור (טוב, זה כבר פחות קשור לבלוג אבל הרגשתי צורך לציין).

הדרך אגב לא הייתה קלה במיוחד. לקח לי זמן להתרגל ללו"ז החדש שהצבתי לעצמי, לפעמים היה לי קשה לשמור עליו, והיו המון פעמים שפשוט איבדתי מוטיבציה ושחשבתי שאני יכול להרוויח עוד קצת זמן פנוי לצפייה או לתחביבים אחרים אם לא אטרח לנצל שעות שלמות לכתיבה בכל שבוע. אם להגיד את האמת, אפילו בשבוע האחרון עלתה במוחי המחשבה "בשביל מה אני צריך את זה? אולי אני אסגור את הבלוג וזהו?". זו גם ככה לא תקופה קלה לבלוגים, ב 2018 אנשים לא ממש אוהבים לקרוא – וזה לא ממש מפליא. אני לא יודע להשוות את כמות הכניסות ל Isogashii לאלו של בלוגים אחרים בארץ, אבל אני מניח שאני לא היחיד שקצת מתבאס כשהוא רואה שכל ילד שפותח ערוץ יוטיוב ומפרסם משהו, סתמי ככל שיהיה, מקבל פי כמה יותר צפיות לכל סרטון מאשר כל פוסט שיפורסם בבלוג, מושקע ככל שיהיה. אני לא באמת יכול לבוא בטענות לאף אחד – אני כן מבין את היתרונות שמספקות פלטפורמות מודרניות יותר, ואם הייתי רוצה הרי הייתי יוצר סרטונים ליוטיוב או פייסבוק בעצמי – אבל זה פשוט לא אני.

אחרי כל פעם שעולה המחשבה לסגור אני גם נזכר מדוע אני כן ממשיך. Isogashii מעולם לא הוקם במטרה להפוך לאיזה אתר גדול שימשוך הרבה קהל, ומעולם גם לא חשבתי שזה יקרה. פתחתי את המקום בעיקר בשביל עצמי, כדי שאוכל לפרוק את מחשבותיי, לתת את זווית הראיה שלי על תחום האנימה שאני לא מרגיש שנשמעת כל כך במקומות אחרים, ולהכניס את עצמי לאיזשהי מסגרת שתגרום לי להשקיע את הזמן שתמיד רציתי להשקיע בתחביב הזה שכה חשוב לי – גם אם זה אומר להכריח את עצמי לצפות לפחות בפרק אחד כל יום ולהיצמד ללו"ז לא גמיש במיוחד. וודאי שהייתי מעדיף לדעת שכמה שיותר אנשים גם נהנים ממה שאני כותב, אבל בידיעה שהתוכן שלי לא מוכוון כדי למשוך הרבה גולשים – אני שמח על כל אחד ואחד שאיכשהו כן מצא את דרכו לבלוג שלי.

היום, שנה לאחר הפתיחה, האתר מונה בכל יום ובאופן קבוע מספר דו ספרתי של גולשים. כן, לרוב זה בחציון התחתון של המספרים הדו ספרתיים, אבל עבורי זה דיי מדהים. הידיעה שגם מבלי לנסות ולמשוך לפה אנשים עם קליקבייטים כאלה ואחרים, גם מבלי לנג'ס לאנשים שאני מכיר שיכנסו, גם מבלי להשקיע בשום פרסום אקטיבי כלשהו של הבלוג, ומבלי להקדיש את הזמן הפנוי שאין לי לעדכון באופן אובססיבי ולפרסום תוכן כל כמה שעות כמו שנהוג בתרבות הצריכה של היום, אני עדיין מצליח לייצר קהל קבוע כלשהו שחוזר הנה בכל יום ויום כדי לראות אם פרסמתי במקרה משהו חדש – היא מעל ומעבר עבורי.

נכון שבמהלך השנה החולפת יצרתי כמה באזים שהביאו לחשיפה מסוימת של הבלוג, כמו למשל הפוסט המפורסם על ספין, או הסקר על פתיחת אתר קהילתי חדש – אבל אלו היו דברים שבאמת ובתמים עניין אותי לעשות. עניין אותי להגיד את דעתי ולשמוע את דעתם של אחרים בנושאים האלו (גם אם זה אומר בדרך לעצבן כמה אנשים, קורה), להניח על השולחן את מה שהציק לי בקהילה ושחשבתי שלא מדברים עליו מספיק. המטרה של הפוסטים הללו אף פעם לא הייתה פרובוקציה או פרסום, אני גם לא חושב שהם הועילו יותר מידי בעניין הזה. מי שנשאר פה אחרי הכל כבר יודע שזה רחוק מלהיות התוכן שמתפרסם כאן בשגרה. אני עדיין שמח על כל וויכוח שזה העלה, כל שינוי מחשבתי שאולי הצלחתי ליצור אצל מישהו, וגם על מה שלמדתי בעצמי על הקהילה מהחוויות הנ"ל – גם אם בסוף לא הובלתי לשום דבר משמעותי באמת. אני יותר מאשמח לצאת מאזור הנוחות הזה של כתיבת סקירות גם בעתיד ולעשות דברים שונים מפעם לפעם.

---

מה חדש ומה צפוי בהמשך

אני לא אשקר, היו כמה תכנונים לכבוד יום ההולדת הזה שלא יצאו לפועל. זו לא הפעם הראשונה שאני מתכנן דברים ולא מצליח לקיים אותם, יותר מחצי ממה שרציתי לעשות השנה לא הספקתי בסופו של דבר – אבל כל דבר בעיתו אני מניח.

כן תוכלו לשים לב אולי לכמה שינויים קוסמטיים קטנים: לוגו האתר קיבל מתיחת פנים קלה (יואי עדיין מצוברחת שם, אבל היא תתגבר), סולם הדירוג עודכן עם שינויים קלים ובעיקר עיצוביים וכן נוסף עמוד המפרט על אופן הדירוג בבלוג. עמוד האודות נערך קלות וכנראה שלא ממש תשימו לב להבדלים אם לא ביקרתם בו לאחרונה, ואני חושב שזה הכל פחות או יותר.

סקר בחירת האנימה נסגר מבחינתי אתמול בלילה כך שהצבעות נוספות לא יחשבו יותר, והמנצחת הגדולה היא Sangatsu no Lion בה אתחיל לצפות ברגע שאסיים עם ההשלמות האחרונות של הסדרות שנותרו לי מ 2018. מכיוון שהסקר היה בעל בחירה מרובה אני לא יודע כמה בדיוק הצביעו בו, אבל הסדרה צברה 13 הצבעות כך שהיו לפחות 13 קוראים שלקחו חלק בפעילות – תודה לכל מי שהקדיש מזמנו לכך. תודה מיוחדת למתן בן דוב, abstraogito ואידום שסיפקו הצעות צפייה עבור הסקר ואפילו טרחו לפרט על כל אחת מההמלצות מבלי שבכלל אבקש. את ההמלצות שלהם תוכלו לקרוא בתגובות לפוסט שבקישור הבא – גם אם ייקח לי זמן להגיע לכל הסדרות הללו בעצמי, אני מקווה שקוראים אחרים ישוכנעו.

יש לי דיי הרבה תוכניות לבלוג לחודשים הקרובים, אני מקווה שלפחות רובן יתממשו. אני לא יכול באמת להבטיח דבר על קצב פרסום הפוסטים, שכמו שוודאי הבחנתם ירד מאז שחזרתי ללמוד – אבל מכיוון ש 2018 מסתיימת אוטוטו, יש לא רק סדרות אחרונות לסיים וסרטים שמגיעים סופסוף לבלוריי, אלא גם סיכומים כאלה ואחרים לעשות – אליהם כבר התחלתי להתכונן.

לפני שאני סוגר את הפוסט הנוכחי (שכבר קרוב ללעבור את ממוצע המילים שהזכרתי קודם לכן – אני נהיה חופר יותר ויותר עם הזמן) לא אעזוב לפני שבכל זאת אשאיר פה איזשהי הפתעה כפי שהובטח. מוכנים? אז החל מהשבוע הקרוב יפורסם בבלוג יומן קריאה חדש! הפעם, בניגוד לפעמים קודמות, הבלוג לא יהיה בהפסקה בזמן פרסום יומן הקריאה, כך שסקירות וסק"שים ימשיכו להתפרסם גם הם כרגיל.

פרטים נוספים על יומן הקריאה החדש יפורסמו בהמשך השבוע. מדובר ב VN מז'אנר שונה מאוד משני הקודמים שקראתי ואני חושב שהוא אחד מאוד כיפי ומשעשע. אני רוצה בהזדמנות זאת להודות לעידן (Stratocumulus) שרכש את אותו VN עבורי, וכך מימן למעשה את יומן הקריאה הזה. אני לא יודע כמה מכם מתחברים לקונספט הזה של יומני הקריאה, אבל הקודמים כן נהנו מצפיות לא מעטות – אז מניח שיש לזה קהל בכל זאת. מקווה שתהנו לקרוא אותו כמו שאני נהנתי לכתוב אותו.

---

כמה מילים אחרונות

אני רוצה להודות בהזדמנות זו לכל מי שביקר פה במשך השנה האחרונה ולכל מי שגם טרח להשאיר תגובה (בין אם תומכת ובין אם לא) וליידע אותי על קיומו – את חלקכם אני מכיר בשמות, את חלקכם בכינויים ואני מניח שיש עוד הרבה שבחרו להישאר אנונימים לגמרי ולא להגיב (וגם זה כמו שהבהרתי בעבר, מובן לחלוטין מבחינתי). אני רוצה להודות גם לכל מי שהשאיר בטעות לינק לבלוג באיזשהו מקום ברשת או סיפר לחבריו על המקום. כולכם בסופו של דבר עוזרים, כל אחד בדרכו שלו, לתת לי את המוטיבציה להמשיך.

אני באמת שמח על כל מי שהצלחתי לעורר את סקרנתו, אפילו אם לפוסט אחד בלבד, ומקווה שאצליח לשמור על כך גם בשנה הבאה, גם אם אשאר בלוג קטן וצנוע שלא הרבה מכירים. אני אוהב אנימה ומנגה ואני אוהב לכתוב על אנימה ומנגה, אז אני שמח שיש לי במה בה אני יכול לחלוק את זה.

תודה ענקית לכולכם ובאהבה רבה,

ארצ'ר.