Bleach (לייב אקשן)

באופן מפתיע סרט הלייב אקשן של בליץ', מה שנשמע כמו נוסחה לכישלון בטוח, הצליח לא רק בקופות ביפן – אלא אפילו קיבל כמה תשבוחות בקרב הקהל המערבי ברשת מאז עלה לנטפליקס לאחרונה. אז האם מדובר בלייב אקשן שסופסוף מצליח איפה שרבים לפניו נכשלו?


תעודת זהות

Yôsuke Eguchi, Masami Nagasawa, Seiichi Tanabe, Taichi Saotome, Miyavi, Sôta Fukushi, Ryô Yoshizawa, and Hana Sugisaki in Bleach (2018)

Bleach הוא סרט לייב אקשן יפני שיצא ביולי השנה (2018), המבוסס על מנגה מוכרת באותו השם שהתפרסמה במגזין Shounen Jump בין השנים 2001-2016. המנגה, שנכתבה ואוירה על ידי קובו טיטה, זכתה גם לאנימה פופולרית מאוד ששודרה ב 2004 עד שהוחלט להורידה מהמסכים ב 2012.

העלילה עוסקת בקורוסאקי איצ'יגו, תלמיד תיכון לא ממש רגיל (האם בשלב זה נשארו תלמיד תיכון רגילים ביפן?). איצ'יגו בניגוד לחבריו ולמשפחתו מסוגל לראות רוחות, והיכולת הזו קיימת אצלו מגיל קטן. חייו של איצ'יגו משתנים יום אחד כאשר את משפחתו תוקף הולואו (Hollow), רוח שהושחתה וכעת מחפשת לאכול נשמות אדם. אל המקום מגיעה שיניגאמי (אלת מוות) בשם קוצ'יקי רוקיה במטרה לחסל את היצור המפלצתי, אך בניסיון להגן על המשפחה היא נכשלת ונפצעת באופן קשה. כמוצא אחרון בוחרת רוקיה להעביר את כוחותיה אל איצ'יגו שמצליח בעקבות כך להציל את היום – אלא שכעת בתור שיניגאמי, עליו לבצע את תפקידה של רוקיה במקומה.


להתחיל מההתחלה

עם כמה שהמנגה של בליץ' הפכה בימיה האחרונים לשק החבטות של הז'אנר – אני תמיד אהבתי אותה (ועוד יותר את האנימה). לא מדובר באיזה סדרה גאונית, ואני לגמרי מסכים שהארקים האחרונים שלה דרדרו אותה לשפל רציני ביחס למה שהגיע קודם לכן (אם כי גם מהם נהניתי לא מעט), אבל בימי הזוהר שלה היא הייתה אחת הסדרות הגדולות שהיו אי פעם ב Jump, ולא לחינם. בליץ' היא סדרת אקשן מעולה עם קאסט דמויות מגניב במיוחד, קרבות אפיים בטירוף והרבה הרבה מאוד סטייל. עד היום יוצא לי להתענג מדי פעם על קרב כזה או אחר מהאנימה ביוטיוב או להאזין ל OST המעולה שלה, ואני עדיין מייחל ליום בו יחליטו בתקווה להחזיר אותה לעונה נוספת שתעבד את הארק האחרון שנותר. אבל סרט לייב אקשן? זה משהו שאף פעם לא רציתי מבליץ'. אני כבר למוד ניסיניות ויודע שסרטים כאלה, במיוחד עבור סדרות מהסוג הזה, שמאוד מסתמכות על הציורים והעיצובים הפרועים שלהם, על זעקות הקרב ועל קרבות גרנדיוזים מלאי מתקפות מיוחדות – פשוט לא עוברים טוב למסך הגדול עם דמויות בשר ודם. בכל זאת החלטתי לצפות ב Bleach בגרסתה החדשה – הרי היא כבר קיימת והסקרנות עושה את שלה.

bleach1

אם יש משהו שהפתיע אותי לטובה בסרט החדש הוא הסיפור שבחרו לספר. הסרט מספר בכמעט שעתיים את הארק הראשון בסדרה – ואותו בלבד. להתחיל מההתחלה אמנם נשמעת כמו בחירה מתבקשת, אבל סרטים כאלה שנועדו בעיקר למשוך את המעריצים עם דמויות ורגעים אייקוניים נוטים לדלג קדימה או לדחוס כמה ארקים ביחד (זוכרים את Fullmetal Alchemist?) כדי להגיע לחלקים המעניינים באמת. הארק הראשון של בליץ' הוא לא בדיוק זה שנוטים לדבר עליו הרבה. חוץ מרגע הפיכתו של איצ'יגו לשיניגאמי אין בו הרבה רגעים שנחרטו בזיכרון של המעריצים, ובוודאי שהוא דיי נשכח כשהארק שמגיע אחריו, ארק "סול סוסייטי", שינה לגמרי את אופי הסדרה ונחשב לדעת רבים לארק הטוב ביותר שהיה לה.

הדילוגים והדחיסה של החומר שנעשים בסרטים אחרים אמנם משיגים את המטרה, אבל שוחטים לגמרי את הסיפור וכל אפשרות שהוא יהיה מובן או מעניין עבור מעריצים חדשים. Bleach למזלנו לא עושה את זה, אבל עם כמה שאני שמח על הבחירה הזו – היא עדיין מלווה במספר בעיות. אותו ארק ראשון של הסדרה הוא לא ממש קל לעיבוד כסרט אחד, בעיקר כי הוא נועד להציג את העולם והדמויות, וכי המבנה שלו הוא כמעט אפיזודי. יוצרי הסרט בחרו, ובצדק, למקד אותו בפרקים העוסקים בהולואו "גראנד פישר" – אלו הפרקים הכי אישיים בארק הזה, שעוסקים ישירות באיצ'יגו ובעברו, מה שהופך אותם למושלמים עבור סיפור מסגרת לסרט מסוג זה. הבעיה שאותם פרקים הם לא היחידים בהם הסרט עוסק, והניסיון לדחוף לתוך אותו סיפור בודד את כל שאר הסיפורים האפיזודיים מאותו ארק רק כדי שיהיה מקום להציג בסרט גם דמויות פופולריות אחרות מלבד איצ'יגו ורוקיה, גורם לבלאגן נוראי.

bleach3

דמויות נכנסות ויוצאות, תפקידן וכוחן לא מוסבר בעליל והרלוונטיות שלהן מוטלת בספק. אישידה מגיע משום מקום כדי לעשות בעיות בלי שבאמת נדע למה או שיוסבר לנו מה הם הקווינסים אליהם הוא משתייך. צ'אד ואינואה מוצגים לנו בשמם ויש התמקדות בהם פה ושם, אפילו שהם לא באמת עושים דבר בסרט הזה ולא ברור בסופו למה היינו צריכים להכיר אותם ולא כל דמות ניצבת אחרת מבית הספר של איצ'יגו. את ביאקויה ורנג'י הצליחו קצת יותר לשלב בסיפור, אבל הם בעיקר מסיחים את הדעת מהסיפור המרכזי ומערערים את המבנה הסיפורי של הסרט כסיפור שלם. הסיבה היחידה שהם הוצגו בסוף הארק הזה במקור היא כדי להכין את הקרקע לארק סול סוסייטי – שכלל לא ברור שיגיע כאן. אני מבין שזה נועד כדי לתת קצת יותר עומק לדמותה של רוקיה, אבל הייתי לחלוטין מעדיף, במידה ומתוכנן סרט המשך, שישאירו את ההצגה של זוג השיניגאמים האלה לתחילתו. ועם כבר רוקיה – אהבתי את תשומת הלב שנתנו ליחסים בינה ובין איצ'יגו, אבל הייתי מעדיף שיתנו לה להיות גם קצת יותר מועילה בסצנות הפעולה של הסרט ולא רק להיות מאמנת כושר בשקל (כי מסתבר שלירות כדורי טניס ולגרום לאיצ'יגו לסחוב צמיגים זה אימון מספיק טוב כדי להכין אותו למלחמה במפלצות).


חוזר על הבעיות המוכרות

מבחינת הליהוק – היחידה שהצלחתי להרגיש שמעבירה בצורה נכונה את הדמות שלה היא השחקנית סוגיסאקי האנה, המשחקת את רוקיה, שעשתה עבודה לא רעה סך הכל והצליחה להיות משכנעת גם בחלקים היותר אמוציונאליים של הסרט. גם השחקנית מאנו ארינה ששיחקה את אינואה הייתה חמודה, אבל בהתחשב בתפקידה המזערי לא באמת היה ניתן להתרשם ממנה יותר מדי. פוקישי סוטה ששיחק את איצ'יגו הרגיש לי פשוט לא מתאים ולא הייתה לו את הכריזמה הדרושה כדי לסחוב את הסרט הזה על הכתפיים לצערי. שאר הקאסט גם כן לא עשה עליי רושם מי יודע מה, אבל לאגוצ'י יוסקה, המשחק את אביו של איצ'יגו, היו כמה רגעי חסד לא רעים.

bleach4

מעבר לכל זה הסרט מציג שוב את אותן הבעיות שחוזרות על עצמן בכל לייב אקשן יפני. הקצב בסדר לרגעים, אבל בחלק מהזמן הוא מרגיש פשוט מהיר נורא מה שגורם לחלקים בתסריט (כמו בדיחת הדיבור המצחיק של רוקיה כשהיא מנסה לסגל לעצמה את הסלנג המודרני) להיות מפוספסים, ולאחרים, בעיקר בהתחלה, להיות מנוטלי דרמה ומתח לחלוטין. התקציבים הלא מאוד גדולים גורמים לכל ההולואים להראות לא ממש משכנעים ב CGI היותר מדי בולט הזה, וסגנון המשחק של היפניים עדיין מרגיש מגוחך לחלוטין, כאילו הם מדברים כמו דמויות אנימה ולא כמו אנשים אמיתיים. התלבושות והפיאות גם הן, עם כל הנאמנות למקור, נראות הרבה יותר מדי כמו קוספליי, ולגמרי הייתי מוכן לקבל שינויים אם היו מנסים להתאים את כל זה קצת יותר לסביבה הריאליסטית, כמו שעושים למשל בסרטי קומיקס מערביים. אם יש משהו שכן עבד כאן זה המוזיקה – שאכן מאוד מתאימה לבליץ', בעיקר בארק הנוכחי, ומעבירה מצוין את הסטייל של הסדרה, גם אם היא לא באמת משתווה לזו של האנימה.

bleach5

ואם כבר סרטי קומיקס מערביים – בליץ' כאמור הייתה אחת מסדרת הדגל של שונן ג'אמפ, מגזין המנגה הגדול ביפן, כך שפוטנציאלית סרט כזה אמור להיות המקביל היפני לסרטי גיבורי העל של ארה"ב – מה שכמובן מאוד רחוק מהמציאות. כמובן שאי אפשר לצפות מסרט יפני לאותו התקציב של אלו האמריקאיים, אבל כן הייתי שמח לו היו מושקעים בו אותו חזון ורצינות כדי לנסות לייצר חוויה קולנועית באמת גדולה מהחיים. אני לא מהחסידים של סרטי גיבורי על אמריקאים, אבל בתור מי שרק לאחרונה צפה בכל אלו של MARVEL – גם הסרטים הגרועים ביותר שלהם גורמים ל Bleach להראות פשוט כמו סרט מאוד מביך. נכון, זה לא גרוע כמו Death Note של נטפליקס, ובוודאי שלא כמו Dragon Ball Evolution הידוע לשמצה, אבל לי נמאס להסתפק בכך ש"יכל להיות גרוע יותר" – אני רוצה פעם אחת לצפות בלייב אקשן שבאמת יתן תחרות למקור ולאדפטציות האנימציה שלו, ו Bleach רחוק מאוד מזה.


פינת הספוילרים

נעשה את זה קצר – על רוב מה שרציתי לדבר כבר דיברתי קודם לכן, אז אתייחס כאן רק לסוף. ההתמקדות בביאקויה ורנג'י כאן הרגישה עבורי מאוד לא קשורה לשאר הסיפור שהשתנה בין רגע ממאבק משותף נגד ההולואים לקרבות בין השיניגאמיים עצמם והציג לפתע קונספטים כמו שחרור החרב של רנג'י בלי באמת להסביר מה מתרחש. כמו שאמרתי קודם לכן, גם במקור ארק סול סוסייטי הרגיש כמו שינוי רציני למה שקדם לו, אבל ההכנה אליו נעשה בצורה חלקה בהרבה ולא בחיפזון של 10 דקות, שכלל לא ברור שיהיה סרט המשך שיעשה סדר בדברים.

bleach6

הקרב של איצ'יגו ורנג'י היה סך הכל דיי נחמד. הכיאורוגרפיה הייתה לא רעה, אם כי הבימוי לא עשה לו חסד גדול. כשביאקויה התערב זה כבר נעשה מגוחך ובפעם השלישית שהוא חתך את איצ'יגו והכניס את החרב שלו חזרה לנדן בהילוך איטי (ומאותה זווית צילום) כבר לא יכולתי שלא לפלוט איזה צחקוק. סיבה נוספת לדעתי שזה היה רעיון רע לדחוף את רנג'י וביאקויה לסרט זה שעצם קיומם פשוט נתן לו סוף רע – ואני בסדר עם סופים רעים, אבל כשהם מרגישים מוצדקים. כאן זה לא הרגיש כמו סגירת מעגל או כאילו איצ'יגו ורוקיה למדו משהו ממסעם המשותף, וזה הגיוני, כי החלק הזה לא נועד מראש להיות סוף – אלא להיות התחלה של סיפור גדול יותר, ולכן הוא פשוט מרגיש כאן לא במקום.

הסוף עצמו שונה מאוד מהמקור, כנראה כדי לסגור את הסיפור בסרט אחד. איצ'יגו איבד את זכרונו (או שלא?) ורוקיה שלמה עם ההחלטה שלה לעזוב. לא נראה שאיצ'יגו מתכוון לרדוף אחריה וזה לגמרי מרגיש שלא מתוכנן סרט המשך – מה שמצד אחד לא מפריע לי בהתחשב בכך שלא ממש נהניתי מהנוכחי, אבל מצד שני מעלה שאלות על נחיצותו של כל הפרויקט הזה אם הוא כלל לא מתכוון לכלול את הרגעים שעשו את בליץ' למה שהיא. אני מניח שהיוצרים רצו לתת לעצמם את האופציה לבחון את ההצלחה של הסרט הנוכחי לפני שקופצים להחלטות, וזה כן יהיה אפשרי לחזור מכאן למסלול במידה ויחליטו להמשיך – אם כי אני לא ממש מתלהב מהרעיון.


סיכום

אני לא חושב שיש סיבה אמיתית לנסות לצפות ב Bleach בגרסת הלייב אקשן. אם צפיתם בסדרה כל מה שתקבלו כאן זו גרסה מוגכחת והרבה פחות מרשימה שלה. אם אתם צופים חדשים, כל הבלאגן שמתרחש על המסך יעלה המון סימני שאלה וספק שהסרט יהיה מספיק מעניין עבורכם כדי להרגיש שהוא שווה את הזמן שלכם – עדיף שתפנו לאנימה. אם אתם כמוני והסקרנות לראות עיבוד קולנועי לסדרה שכה אהבתם לא תתן לכם לדלג עליו – אז שום דבר שאגיד כאן לא באמת ישנה. נסו לפחות להנות ממה שכן אפשר.

bleach2

מה עבד:

  • בחירה נכונה של סיפור המסגרת מבלי לנסות ולדחוף בכוח את החלקים היותר אייקוניים של הסדרה
  • מוזיקה טובה שמצליחה להעביר יופי את הסטייל של בליץ'

מה פחות עבד:

  • ליהוק ומשחק בעייתי
  • תלבושות שנראות כמו קוספליי
  • אפקטים ו CGI לא מאוד מרשימים
  • בלאגן סיפורי דיי גדול בעקבות הניסיון לשלב דמויות מפרקים אפיזודיים שונים

grades4_4

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s