נכון, זו לא באמת אנימה, אלא פארודיה מערבית על אחת – אבל זה מספיק בשבילי כדי שיהיה לי תירוץ לשפוך את מה שיושב לי על הלב כבר כל כך הרבה זמן.
(אגב זה לא קורה הרבה, אבל זה הפוסט השני היום. סק"ש פורסם קודם לכן למעוניינים)
תעודת זהות
אי שם ב 2008 קמו להם צוות של כמה חובבי דרגון בול Z שקראו לעצמם TeamFourStar והחליטו שזה יהיה רעיון טוב לקחת את הסדרה האהובה עליהם ולייצר לה גרסה פארודית ומקוצרת ביוטיוב. Dragon Ball Z Abridged (או בקיצור DBZA) לא הייתה סדרת ה Abridged הראשונה ברשת, אבל היא מהר מאוד הפכה למצליחה ביותר ולדוגמת מופת לגל הסדרות המקוצרות שהגיעו אחריה. כעת, עשור לאחר מכן, הסדרה הגיעה לפרק 60 המסיים את סאגת סל ואת העונה השלישית שלה (יחד עם חלקו השלישי והאחרון של הפרק שיצא השבוע אגב, הוכרזה עונה רביעית, כך שאם חששתם כמוני שסאגת בו תישאר מאחור – אפשר להיות רגועים).
הסיפור עוקב במדויק אחר זה של הסדרה המקורית (עם כמה שינויים קטנים בעלילה לטובת הקומדיה). יום אחד מגיע לכדור הארץ חייזר משבט הסאייה האכזרי בשם ראדיץ, המחפש את אחיו קאקרוט – שהוא מסתבר, גיבור הסדרה סון גוקו. ראדיץ מספר לגוקו את האמת על מוצאו וקורא לו לחבור אליו ולהשמיד את אוכלוסיית כדור הארץ. גוקו מסרב וכתגובה חוטף ראדיץ את בנו הקטן, גוהאן, מה שמאלץ את גיבורנו לחבור אל יריבו הוותיק, פיקולו, על מנת להביס יחדיו את אויבם המשותף מהחלל החיצון. ראדיץ הוא הראשון מתוך שורה של נבלים עוצמתיים עמם נאלצים גיבורי הסדרה להילחם על מנת להציל את כדור הארץ ולמנוע מכדורי הדרגון בול, המסוגלים להגשים כל משאלה, ליפול לידיים הלא נכונות.
לא סדרת Abridged סטנדרטית
DBZA אמנם עוד עתידה להימשך, אבל הפינאלה של עונתה השלישית מסמל גם סיומה של תקופה, ולא ברור מתי ובאיזה פורמט בדיוק יצאו הפרקים הבאים (ובוודאי יקחו כמה שנים טובות עד שהסדרה כולה תסתיים) – ולכן מבחינתי אין זמן טוב יותר לדבר על הסדרה הזאת – שעוברי היא סמל למה שיכולים להשיג מעריצים מלאי תשוקה.
אתחיל בוידוי קטן: אני לא אוהב סדרות אברידג'. אני מתעב אותן. ניסיתי כמה וכמה כאלה וזה אף פעם לא מצליח באמת להצחיק אותי (הניסיון הכי מוצלח חוץ מזו של DBZ היה יוגיהו, אך אני מוכרח להודות שגם היא לא לגמרי תפסה אותי מספיק כדי שאמשיך איתה). לרוב הסדרות אלו מרגישות לי חובבניות, מלאות בהומור מאוד נמוך ומנסות בעיקר לעשות צחוק מהסדרה כמה שרק אפשר. DBZA תפסה את תשומת ליבי בדיוק מכיוון שהיא לא מכוונת לשם – מדובר באחת מסדרות הרשת היותר מושקעות ומוקפדות שנתקלתי בהן עד עכשיו, ועם כמה שהיא צוחקת על יקום הסדרה והדמויות בה – היא פשוט עושה את זה ביחד עם אהבה רבה והערכה לפרנצ'ייז.
DBZA לא באה רק לספר בדיחות (מה שהיא עושה בצורה כה מוצלחת), היא באה לספר סיפור – מה שבשלב מסוים הפך אותה פחות לגרסה מקוצרת ויותר לגרסה אלטרנטיבית לסדרה המקורית. אם בהתחלה רוב הפרקים היו באורך של כ 7-8 דקות, בעונתה השלישית גם 15 דקות ויותר הפכו לאופציה כשצריך. עוד נוספו פרקי ספין-אוף שכלל לא הופיעו במקור (כמו למשל קרבות של סל נגד דמויות מסדרות ומשחקים שונים), ויותר פרקים הוקצו כדי לא להחסיר אף פרט חשוב. כל זה בנוסף לגרסאות מקוצרות גם עבור סרטי הקולנוע של הפרנצ'ייז ואפילו שירים פארודיים ברוח הסדרה. אותה גישה הופכת את הסדרה במידה מסוימת להיות נגישה גם עבור מעריצים חדשים (ונתקלתי בכמה וכמה כאלה ברשת, שמעולם לא צפו במקור ונפתחו לעולם של דרגון בול בזכות הסדרה המקוצרת). אמנם כדי להבין את כל הבדיחות וה Easter Eggs כן מומלץ להגיע עם רקע כלשהו – אבל בהחלט מדובר בסדרה שפתוחה למעריצים מכל הרמות ומספרת את הסיפור שלב אחר שלב.
נושמת את דרגון בול ומיועדת לכולם
TFS הם מעריצים גדולים של דרגון בול בעצמם, שעוקבים אחר כל הוצאה מחודשת, משחקים בכל משחק ומכירים כל פרט בסיפור – וזה ניכר מאוד. מעבר לקריאה החוזרת שלהם בתחילת כל פרק לתמוך בהוצאה הרשמית – הגרסה שלהם לסדרה משלבת בתוכה המון קריצות למעריצים, גם לאלו שגדלו על הדיבוב האמריקאי (בשלל גרסאותיו) וגם לאלו כמוני שמעדיפים את המקור היפני. כך למשל חלק מהדמויות מדובבות בצורה המזכירה יותר את הדיבוב האמריקאי וחלק את זה היפני – המדובבים אגב נבחרו בקפידה והם פשוט מעולים בתפקידם, לדעתי מתעלים בהרבה על אלו של הדיבובים השונים לאנגלית, וממש לא הפליא אותי לגלות שהם שולבו לאחר מכן גם בתעשייה המקצועית עם דיבוב רשמי לסרט Hells (וכן גם היו אמורים לזכות להופעת אורח בדיבוב הרשמי של Dragon Ball Kai לפני שסצנה זו נגנזה כנראה בהוראת Toei Animation שפחות אהבו את הרעיון).
מנגינות שונות משתי גרסאות הדיבוב (וגם מזאת של Dragon Ball Kai החדשה יותר) מתנגנות בסצנות שונות לפי זו שאייקונית ומתאימה יותר לסצנה, וגם התסריט עצמו מכיל כמה וכמה קריצות לכל גרסה. הרבה מהמנגינות שתשמעו אגב הם עיבודים חדשים לגמרי שהוכנו במיוחד עבור הגרסה של TFS, וזה רק חלק קטן מההשקעה שנעשית כאן מאחורי הקלעים. בפרקים הראשונים זה אמנם פחות ניכר, אבל ככל שמתקדמים אפשר לשים לב לעבודת עריכה מקצועית שכוללת הרבה מעבר לחיתוך והדבקה של סצנות שונות יחדיו. בהרבה מהרגעים למשל צוירו מחדש ההבעות של הדמויות והודבקו על המסך דמויות ואובייקטים שלא נראו בשוט המקורי – והכל על מנת להעביר בדיחה שאורכה שניות בודדות.
גם מעבר להיותה שופעת בקריצות למקור – DBZA היא פשוט פרויקט שכתוב נפלא, ורמת הכתיבה רק משתפרת ככל שמתקדמים. גאגים חוזרים נבנו כבר מההתחלה, הדמויות הראשיות והנבלים הוקצנו בצורה שמצד אחד קורעת מצחוק ומצד שני עדיין מצליחה לשמור על אישיותם המקורית בצורה מסוימת, ודמויות מישניות יותר (כמו למשל מר. פופו) הן היפוך של 180 מעלות מהגרסה המקורית כך שהן לא רק מספקות כמה מהרגעים המשעשעים בסדרה – הן גם לוקחות תפקיד הרבה יותר מרכזי ממה שהיו אמורות. בנוסף, יש כאן הרבה בדיחות על חוסר ההיגיון שיש לפעמים בסדרה, על ה Power Scaling הלא עקבי, על אובססיות מוזרות שיש לדמויות ועל חיי המשפחה הלא תקניים בעליל שהן מנהלות (מה שמעולם לא שמתי לב אליו בצורה כזאת כשצפיתי במקור, אבל זה פשוט כל כך נכון כשחושבים על זה).
DBZ עצמה גם מלאה ברגעים אמוציונאליים ורציניים שלעשות מהם צחוק רק יהרוס, ו TFS מודעים לכך ולכן ידעו לשמור על הרצינות כשצריך, בעיקר בפרקים האחרונים, וזו משימה כמעט בלתי אפשרית בגרסה שמגחיכה את הדמוית שלה ברמה שכזו. איכשהו הם הצליחו לבנות את הרגעים האלו ככה שיתאימו לטייק היחודי שלהם על הדמויות, ויצליחו לרגש בדרכם שלהם, זאת תוך כדי מעברים בין הבדיחות לרגעים הרציניים בצורה שמרגישים טבעיים לחלוטין. אעיז ואומר שיש סצנות שאני אוהב כאן אפילו יותר מבמקור – ורק על זה שווה להוריד בפני הכותבים את הכובע.
סיכום
בתור מעריץ וותיק שגדל על DBZ ושומר לה מקום חם בלב עד היום, באמת שלא יכולתי לבקש יותר. אני לא יכול להעניק ל DBZA ציון באמת, כי בכל זאת מדובר ביצירה שנבנתה על אחת אחרת (כאשר DBZ בעצמה לא מושלמת), אבל היא עושה את מה שהיא עושה בצורה בטובה ביותר שאפשר. ההצלחה המטאורית של הסדרה ביוטיוב היא לגמרי מובנת לי – היא איחדה את הקהל המערבי מחדש סביב DBZ ושמרה על הרלוונטיות של הפרנצ'ייז במערב שנים לאחר שהסדרה המקורית הסתיימה והרבה לפני ש Dragon Ball Super הייתה בכלל בתכנון. אמנם היא לא האחראית הבלעדית לכך, ולמשחקי הוידאו שהמשיכו לצאת במשך השנים בהחלט יש חלק לא פחות משמעותי בעניין, אבל אם תיכנסו לכל קליפ כזה או אחר של דרגון בול ביוטיוב – כנראה שתמצאו בתגובות לפחות רפרנס אחד לגרסה הפארודית המקוצרת של TFS, שהבדיחות והמושגים שהיא תבעה הפכו לחלק בלתי נפרד מהפאנדום המערבי.
מדובר בפרויקט שהצליח לגשר בין קהל המעריצים האדוק לקהל היותר מיינסטרימי, חלקו אפילו לא הכיר את DBZ ולא בקטע של אנימה כלל, וכל זה נעשה בלי להקריב במאומה את מה שמכנים TFS בעצמם "מכתב אהבה ל Dragon Ball Z" (ומי שצפה בלייב-סטרים בו שודר לראשונה הפרק האחרון, כנראה ראה את ההתרגשות שאחזה אותם ואת הדמעות שזלגו לאחר שזה הסתיים). אם טרם ניסיתם את DBZA, בין אם אתם חובבי דרגון בול או לא – אני מאוד ממליץ לתת הזדמנות ולא לוותר לפחות עד סוף העונה הראשונה (המכסה את סאגת הסייאנים), גם אם הפרקים הראשונים פחות הרשימו אתכם. אני אישית כבר לא יכול לחכות להמשך, יגיע מתי שיגיע.
Isogashii 