Citrus


תעודת זהות

Citrus היא סדרת יורי (רומן לסבי) מבית סטודיו Passione בעלת 12 פרקים שיצאה בינואר השנה (2018) ומבוססת על מנגה באותו השם (שבדיוק הסתיימה לאחרונה) מאת האומנית Saburouta. העלילה מספרת על אייהרה יוזו, גיארו שמעולם לא חוותה אהבה, אך בטוחה שתמצא בן זוג במהרה. כאשר אמא של יוזו מתחתנת שוב, השתיים עוברות דירה ויוזו מגיעה לבית ספר חדש, אך לצערה של יוזו זהו בית ספר לבנות בלבד (ואחד עם משמעת רצינית) כך שלא רק תחביביה האופנתיים יאלצו להיות מוגבלים מעתה – גם אהבה נראית מחוץ לתחום. אז נתקלת יוזו ביו"ר מועצת התלמידים, אייהרה מיי, וחווה אהבה ממבט ראשון. מיי, אם ניחשתם לפי שמה, היא אחותה החורגת החדשה של יוזו, כך שהשתיים עוברות לגור תחת קורת גג אחת, ויותר מזה – באותו החדר. כעת נאלצת יוזו להסתגל למצבה החדש והמבלבל ולהבין כיצד היא אמורה להתייחס לנערה החדשה שנכנסה לחייה.


לנסות או להתרחק?

על Citrus שמעתי כבר דיי מזמן. מעולם לא קראתי או צפיתי ביורי קודם לכן, אבל המנגה צברה פופולריות דיי מהר וככל שעבר הזמן הסקרנות שלי לבדוק אותה רק הלכה וגברה. ברגע ששמעתי שהוכרזה אנימה ידעתי שאני הולך לצפות בה – זו ההזדמנות שלה חיכיתי כדי לראות סופסוף על מה כל הרעש. אלא שעונת החורף הייתה עמוסה בכל כך הרבה טוב, שהרומן הזה בין שתי נערות תיכון לא ממש היה בסדר העדיפויות שלי ולכן נדחה עד עכשיו. בזמן שעבר יצא לי לשמוע בעיקר דברים מאכזבים על Citrus. הביקורות האוהדות על המנגה התחלפו בכאלה הפוכות לגמרי מצד צופי האנימה ואנשים בעיקר אמרו לי שאין טעם לבזבז עליה את הזמן. בדרך כלל הייתי באמת מוותר ומרים פשוט את המנגה, אבל הביקורות הנוקבות דווקא לא ממש גרמו לבעיה להשמע כמו בעיית אדפטציה, אלא כאכזבה מהסיפור עצמו, ולכן החלטתי לשמור על אופטימיות זהירה ולצלול בכל זאת לאנימה.

citrus1

לא אשקר, לא מאוד התרשמתי מהסדרה וקשה לי להגיד שאין הצדקה לכל אותן דעות שליליות. למרות שמדובר בסדרה בז'אנר שפחות מוכר לי, היא עדיין דיי טראשית ומלאה בדמויות שבלוניות וטרופים ידועים. אם אתם מחפשים דרמה איכותית ושובת לב כנראה ש Citrus לא תספק את הסחורה. עם זאת, מעולם לא הרגשתי שהיא מתיימרת להיות יצירה שייקספירית. אני חושב שאם באים עם הציפיות הנכונות אפשר לגלות סדרה קלילה, מלבבת, וסך הכל דיי מהנה. מה שבטוח – היא לא כזאת גרועה כמו שעושים ממנה, ולמרות שאני כנראה אתקשה להמליץ עליה, אני לא באמת יכול להגדיר אותה כגרועה כלל.


הדמויות ותרומתן לסיפור

ל Citrus יש קאסט דמויות שרובו באמת שבלוני (ולעיתים נתקלים בדמויות ממש מעצבנות – וכן אני מדבר בעיקר על מאטסורי), אבל יש גם צדדים חיוביים. את יוזו מאוד אהבתי, ובתור הדמות הראשית והחשובה בסדרה זה בהחלט מנחם שהיא נקודת החוזק שלה. יוזו היא אמנם הנערה המאוהבת והמבולבלת הקלאסית, אבל היא דווקא לא דמות גנרית. הסיטואציה שלה בהחלט מבלבלת מהרגיל וניתן להבין אותה, ומעבר לכך היא נורא משעשעת, חמודה, ואני אוהב את ההתעקשות שלה להישאר עצמה גם במסגרת החוקים החדשה והנוקשה שהיא מגיעה אליה. מעבר להכל היא גם פשוט ילדה טובה עם לב זהב שקל לרצות בטובתה.

citrus2

דמות נוספת שמאוד אהבתי היא הארומין – חברתה הטובה החדשה של יוזו בבית הספר החדש. הארומין היא גיארו בעצמה, אך כזו שלמדה להחביא את תחביביה ולהתאים את עצמה לסביבה הבית ספרית. בחלק מהזמן היא משמת כמעין חונכת עבור יוזו ובחלק אחר היא פשוט נהנית מלצפות במעלליה המשעשעים של חברתה החדשה. הדרך בה היא מוכנה תמיד להיות שם לצד יוזו, ובאותו הזמן לקחת הכל בקלילות ובצחוק גורמת לה להיות משענת נפשית לא רק עבור יוזו עצמה, אלא גם עבורי כצופה שמקבל זווית ראייה קצת יותר שפויה על כל הבלאגן שמתרחש. גם מבלי לדעת את הסיטואציה באמת, הארומין תמיד שם בשביל לתת עצה, לתמוך, וכמובן לעשות שמח על המסך בין כל הסצנות הדרמטיות.

citrus3

אם יש דמות שדעתי עליה השתנתה ללא הפסקה זו מיי. עד עכשיו קשה לי להחליט מה אני חושב עליה, ואני פשוט מרגיש שהיא בעיקר לא עקבית. בניסיון כנראה לגרום לה להראות מסתורית, מיי עושה הרבה דברים שבעיקר נוגדים את ההגיון והשכל הישר. לעיתים זה נראה כאילו היא משחקת ברגשותיה של יוזו, לעיתים מחפשת נחמה בגופה, ולעיתים זה נראה כאילו באמת קיימת אהבה הדדית בין השתיים – אבל המהפכים האלו בדמותה פעם אחר פעם מרגישים בעיקר כתירוץ ליצירת משברים בעלילה. בדיוק בגלל זה מיי מדגישה גם את הבעיה העיקרית שלי עם הסדרה הזו: מעבר לכל הטראשיות ודמויות הצד הדביליות – לא יתכן רומן משכנע כשרק צד אחד בו באמת ניתן להבנה ולהזדהות. בעוד הלבטים של יוזו מוצדקים ויכולתי להבין מדוע היא מהססת לקחת את הרומן הזה שלב קדימה, ההתנהגות של מיי לא ממש משאירה ברירה אלא לצעוק עליה פרק אחר פרק "מה את לעזאזל רוצה?!" ולא לעזוב עד שמתקבלת תשובה ברורה או לפחות כנה – אבל אם זה היה קורה הסיפור היה נגמר תוך פרקים בודדים.


ביצוע – ז'אנר והפקה

עם כל הבעיות, כמו שכתבתי קודם לכן, הסדרה עדיין מעניינת. בניגוד ל Wotakoi שאמנם הייתה כתובה טוב יותר אך הרגישה תקועה במקום, מערכות היחסים ב Citrus כן מתקדמות, גם אם זה קורה לאט. הסדרה מצליחה בסך הכל לסקרן וגרמה לי לרצות ולראות לאן הסיפור יגיע וכיצד תושג התוצאה. עוד אהבתי את הדרך בה היא מנצלת את ז'אנר היורי כדי לייצר את הסיטואציה ההזויה בה שתי הדמויות הראשיות נאלצות להתקע יחד באותו החדר לילה אחר לילה – אם זה היה רומן סטרייטי סטנדרטי היה צריך תירוץ מאוד טוב כדי לגרום לסיטואציה כזאת לקרות, אבל כאן זה מרגיש טבעי לגמרי. עדיין לא מדובר בניצול מיטבי של הז'אנר – שאלת הלגיטימיות של יחסים בין שתי בנות והיחס של הסביבה למערכת יחסים שכזו כמעט ולא עולה, ובוודאי שקשה להתעמק בה כשעל הפרק שאלה בעייתית הרבה יותר – רומן בתוך המשפחה. בנוסף, העובדה שאיכשהו כמעט כל דמות בסדרה היא לסבית ומתעניינת במיי או ביוזו משדרת בעיקר חוסר אמינות, וגם העובדה שהן נוהגות מפעם לפעם לכפות את עצמן מינית אחת על השנייה לא בדיוק עוזרת להרגיש בנוח על הכיסא.

citrus4

מבחינת אדפטציה, כמו שחשבתי, לא קיבלתי רושם שהיא בעייתית מאוד. כן מדובר בסדרה שהיא כנראה יחסית דלת תקציב וההפקה שלה לא מרשימה במיוחד משום בחינה, אבל היא גם לא נוראית – בינוניות זה כנראה המילה הטובה ביותר לתאר אותה. את סגנון הציור ועיצובי הדמויות דווקא מאוד אהבתי, אבל סצנות רבות לא עושות איתן חסד ומצויירות בצורה לא מאוד מושקעת כך שניתן להתרשם מהאומנות שבה בעיקר בפרקים הראשונים. אני מאמין שהמנגה מספקת חוויה טובה ועקבית יותר, אבל גם לא חושב שתפסידו הרבה אם אתם מעדיפים להנות מיתרונותיה של הגרסה המונפשת – כך או כך לא מדובר ביצירת מופת אלא בעיקר כמשהו קליל להעביר איתו את הזמן.


סיכום

Citrus היא אמנם לא הרומן החכם והמרגש בסביבה ולא תתאים לבעלי דרישות גבוהות, אבל לפעמים כשבא לי לכבות את קצת המוח ולצרוך משהו יותר קליל ניתן בהחלט למצוא את המעלות שלה כמענה הולם. למרות הכל כן מדובר בסדרה מהנה, וזה כנראה מה שחשוב. אם וכאשר תצא עונה שניה היא כנראה לא תהיה הסדרה הראשונה שאקפוץ עליה, אבל כן אזכור לחזור ולהשלים אותה כשארצה קצת פסק זמן מהסדרות הכבדות יותר, ובמידה ולא תצא עונה כזאת – תמיד אפשר לעבור למנגה ולגלות כיצד הסיפור הזה נגמר.

citrus5

מה עבד:

  • יוזו דיי מוצלחת בתור דמות ראשית והיא משעשעת ומעוררת הזדהות.
  • ניצול טוב של ז'אנר היורי כדי ליצור setting ייחודי ובעייתי עבור הדמויות
  • מצליחה לייצר מספיק עניין כדי לסקרן לגבי המשך הסיפור

מה פחות עבד:

  • דמויות צד שבלוניות שעולות על העצבים
  • דמותה של מיי אינה עקבית או הגיונית בשום צורה
  • ערכי הפקה דיי בינוניים שלא עושים חסד עם סגנון הציור האסתטי
grades4_6

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s