Yowamushi Pedal: Glory Line

Yowamushi Pedal חזרה לעוד עונה כדי להראות לכולם איך עושים סדרת ספורט כמו שצריך – אז איך זה שאני מרגיש שאני כמעט היחיד שצופה בה?


Glory Line היא העונה הרביעית בסדרת מרוצי האופניים הזאת (לכן לא אמנע מספויילרים לעונות הקודמות) והיא ממשיכה ישירות מהיכן שעצרה עונתה הקודמת. הנבחרת של צ'יבה-סוהוקו נמצאת בעיצומו של היום הראשון של תחרות בתי הספר התיכוניים, האינטר-היי, ולאחר שהפסידו את קווי הספרינט והטיפוס ליריביהם מתיכון האקונה, נראה שמצבם בלשון המעטה – לא משהו.

yowamushi2

אין יותר מדי על מה לדבר כשבאים להציג את הסדרה בשלב הזה, מי שצפה עד כה כבר יודע מצפה לו – מרוצים מלאי אנדרנלין, פלאשבקים מרגשים, צעקות לרקע מוזיקה קצבית והרבה הרבה מתח וזיעה. עם כמה שמדובר בסדרת ספורט תבניתית שהולכת על פי הנוסחה, ועם כמה שאפשר להגיד שהיא צפויה – יש ב Yowamushi Pedal משהו מיוחד שאיכשהו משאיר אותי תמיד באי וודאות. גם אם בראיה לאחור התוצאה של מירוץ מסוים נראית מתבקשת, במהלך המירוץ עצמו תמיד הכל נראה אפשרי וכל מתמודד מקבל מספיק רקע וסיבות שגורמות להאמין שאולי דווקא הוא זה שינצח הפעם. כל תוצאה נראית כמו אפשרות הגיונית לקידום העלילה.


אחרי שהכרנו אותם – איך מתפקד הקאסט החדש?

מה ששונה באינטר היי הזה לעומת הקודם הוא בראש ובראשונה, כמובן, הדמויות. בעונה הקודמת נפרדנו מתלמידי השנה השלישית לשעבר שסיימו את בית הספר שלהם (למרות שהם עדיין מפציעים מפעם לפעם לרגעים קצרים) וכל יתר הדמויות עלו בשנה וריעננו את הנבחרות שלהם במתמודדים חדשים. אישית, אני אבין אם אנשים פחות התחברו לדמויות החדשות ומעדיפים את הדור הקודם, אבל לא יצאתי מאוכזב כל כך ואני חושב שכמו שהשינוי הגיע עם כמה חסרונות בולטים הוא גם הגיע עם לא מעט יתרונות.

yowamushi3

נתחיל דווקא בחברי תיכון האקונה, היריבים המרים של סוהוקו. עם כמה שאני מתגעגע לקריאות ה"אנחנו חזקים!" של פוקוטומי, הקפטן שהחליף אותו, איזומידה (ולא לשכוח את שרירי החזה שלו – אנדי ופרנק) עושה עבודה נהדרת בתור יריב כריזמטי וסוחף וקשה להאמין שמדובר באותו הספרינטר השולי ההוא שמעבר להפסד שלו ביום הראשון לא עשה הרבה באינטר היי הקודם. החברים החדשים בקבוצה, גם אם פחות קל לאהוב אותם (בעיקר את דובאשי), מצליחים להביא גם תוצאות וגם סיפורי רקע לא רעים בכלל. המתחרה היחיד הנוסף שנותר עוד מהדור הקודם הוא מאנאמי, אותו תמיד אהבתי מאוד. מאנאמי לא עושה הרבה העונה אבל אחרי ההופעה שלו בסוף העונה הקודמת קשה להתלונן, מה גם שסיבוב חוזר שלו נגד אונודה זה רק עניין של זמן וברור שזה משהו שנשמר לשלבים מאוחרים יותר.

בסוהוקו קיבלנו בעונה שעברה את קאבוראגי, שעד עכשיו לא הצליח מאוד להתחבב עליי. למרות הדינאמיקה המשעשעת שלו עם אאויאגי, שהחלה בעונה הקודמת וחוזרת בענק בעונה הזאת, ולמרות היריבות המשעשעת טיפה פחות שלו עם דובאשי – הוא עדיין יותר צועק שטויות ועושה טעויות מאשר להיות מועיל. אאויאגי דווקא, למרות שהוא אולי הטיפוס הכי פחות מעניין כרגע בקבוצה, הצליח לספק לא מעט רגעים מצוינים העונה. על טשימה אין לי ממש תלונות – בתור דמות שהייתי דיי אדיש אליה בעונה הראשונה, בשנה שעברה הוא הצליח להפוך לאחת הדמויות האהובות עליי ואני חושב שהוא קפטן פשוט נהדר – גם אם בעונה הזאת, למרבה הצער, הוא רוב הזמן עסוק בלהראות מיואש ומובס. אני לא יודע אם לפתח תקוות, אבל אני מאוד מקווה שטשימה ואאויאגי יהיו חלק ממהלך משמעותי אחד לפחות בעונה הבאה שייתן להם להשאיר חותם לפני שהם עוזבים אותנו בסוף האינטר היי הזה.

yowamushi4

השלישייה הראשית שנותרה מסוהוקו – אונודה, אימאיזומי ונארוקו, הם כמובן עדיין דמויות מעולות ואין ממש צורך לפרט על כך בשלב הזה, ובוודאי שמצפה לנו מהם עוד הרבה בהמשך הדרך. אם יש אגב משהו ש Glory Line עושה הרבה יותר טוב מהדור הקודם זה להתייחס אליהם כאל מתחרים ראויים ששווים את תשומת הלב של כולם – מה שדיי מתבקש בעקבות תוצאות האינטר היי הקודם והעובדה שהם כבר בשנה שנייה. השינוי הגדול ביותר לטובה הוא בדמותו של נארוקו, שאפשר להגיד שממש מככב העונה. אחרי שבעונה שעברה נארוקו הפסיד למידוסוג'י את תואר הספרינטר שלו, הפעם הוא הגיע עם עודף מוטיבציה מרשים שגורם לו לעשות מהלכים שהשאירו אותי בפה פעור.

בנוסף לסוהוקו ולהאקונה כמובן שחוזרים אלינו גם חברי קיוטו פושימי, ושם בכלל אין ממה להתאכזב. בדור הקודם מידוסוג'י היה הדמות היחידה שהובילה את הקבוצה ולא ממש היה אכפת לי מכל השאר. הפעם לא רק שמידוסוג'י חוזר לבצע את המזימות המרושעות שלו, גם הרכש החדש שלו, קומארי המסאג'יסט, מצליח לעשות לא מעט בלאגן (ועל הדרך להטריד מינית חצי מהתמודדים – מבין שהבנאדם אובססיבי לשרירים אבל לדחוף לאנשים יד למכנס זה קצת מוגזם). קיוטו פושימי השנה לא מרגישים יותר אנדרדוג שצצים ברגע האחרון משום מקום, אלא ממש מתמודדים מן השורה בעלי סיכוי שווה לניצחון.

yowamushi5

באופן כללי, קאסט הדמויות היה וממשיך להיות נקודת החוזק הגדולה של הסדרה הזאת. כל קבוצה מורכבת מדמויות שניתן להזדהות איתן, שעברו מסע ובחירות שונות כדי להגיע לנקודה הנוכחית, ואני מעריך כל הזדמנות שהיא מנצלת כדי לעצור לרגע את המירוץ ולספר לי עוד עליהן רגע לפני שאני בוחר את הפייבוריט שלי לקו הסיום הקרוב. אני לא חושב שראיתי עוד סדרת ספורט קבוצתי בה היה לי כל כך אכפת מכל התמודדים ולא רק מכמה נבחרים.


אינטנסיבית מתמיד

בעוד שקאסט הדמויות הנפלא הזה הוא כנראה מה שהופך את Yowamushi Pedal לסדרת הספורט האהובה עליי בשנים האחרונות, גם המירוצים ראויים להערכה רבה. עוד לא הגענו לקרבות דרמטיים ורגשיים כמו בסוף האינטר היי הקודם, אבל שני הימים שעברו עד עכשיו ב Glory Line לדעתי לא נופלים מאלו המקבילים להם בפעם שעברה. למרות שחלק גדול מהאירועים הם דיי דומים, ובמכוון, ישנם טוויסטים שמוסיפים כאן קצת יותר פלפל וההרגשה הכללית היא אינטנסיבית יותר והמירוצים עצמם אסטרטגיים הרבה יותר. בהחלט מורגש שהמתמודדים מכל הקבוצות עשו את שיעורי הבית שלהם ובאו מוכנים מאי פעם.

yowamushi6

העלילה באופן ברור מביאה את סוהוקו למצבים בהם כל מה שיכול להשתבש – ישתבש, אבל תמיד מספק לראות אותם יוצאים מהתסבוכות הללו, שהפעם מביאות אותם למצבים מייאשים מתמיד. אני עדיין לא בטוח את איזה אינטר היי העדפתי יותר עד שלב זה, אבל אני סך הכל אוהב את העובדה שהדגש הפעם הוא פחות על רגשות וקלישאות וקצת יותר על האסטרטגיה ועל הלחץ המנטלי שמופעל על התמודדים. גם הסאונדטראק שונה בהתאם, ולמרות שמדי פעם צצות להן המנגינות האופטימיות והנהדרות של העונות הראשונות, רובו הפעם מורכב ממנגינות מהירות שמנסות בעיקר להדגיש את אווירת הלחץ – זה סאונדטראק שכנראה פחות אקשיב לו בזמני החופשי, אבל הוא עדיין מצוין.

ישנן קצת בעיות קצב בעונה הנוכחית לעומת הקודמות, ורגעים שנמרחים יתר על המידה, בעיקר כשמתקרבים לקווי הסיום, אבל אני חושב שהם בסך הכל דיי מינוריים. אני בוודאי מעדיף סדרות שלוקחות את הזמן כדי לבנות את הדרמה והמתח מאשר כאלה שמנסות להריץ הכל כמה שיותר מהר ופשוט מפספסות את האלמנטים הללו.

yowamushi7

קצת מיותר להתייחס לכך בעונה הרביעית, אבל מי שמחפש ריאליזם בסדרות הספורט שלו כנראה שלא ימצא את זה כאן, לפחות לא באופן מלא. אני עדיין לא מבין איך עובד העניין הזה ששני מתמודדים מתחרים ביניהם ורוכבים בשיא המהירות בעוד שמתמודד אחר שלא בזבז את אותם מאמיצים מצליח לצוץ פתאום מאחור כאילו המהירות כלל לא משחקת תפקיד. אני גם עדיין לא מבין איך מתמודד יכול להגיע למצב של כמעט עילפון ולא להיות מסוגל לנסוע, אבל בכל זאת לחזור לעצמו לאחר שחבר צוות נוסע לכמה זמן מלפניו וחוסם את הרוח – אני דיי בטוח שהרכיבה ככה או ככה אמורה לעייף את הגוף יותר מהר ממה שהוא אמור להתאושש. שלא נדבר על כך שמידוסוג'י ממשיך לסגל לעצמו שיטות רכיבה שנוגדות את חוקי הפיזיקה. אבל יודעים מה? כל זה לא באמת מפריע לחוויה, ולא בגלל שלא צריך לשמור על הגיון בסדרות ספורט, אלא בגלל שהסדרה כן שומרת על ההיגיון, פשוט זה ההיגיון הפנימי שלה, והיא דיי עקבית לגביו מהעונה הראשונה ועד עכשיו, כך ששום דבר לא באמת מרגיש "לא במקום".


פינת הספויילרים

אחת התלונות שכן יצא לשמוע על העונה הנוכחית היא העובדה שסוהוקו ממשיכים להפסיד ושהאקונה מנצחים תמיד, ובואו נודה באמת – בשלב הזה מאוד ברור שהאקונה הולכים לקחת את האינטר היי הזה. אולי אני אוכל את הכובע על ההימור הזה בעונה הבאה, אבל כרגע אני בספק. מעבר לכך שזה מתבקש על מנת שהאינטר של השנה השלישית יהווה את שובר השיוויון בין היריבות המרות, ניצחון של סוהוקו עכשיו ירגיש מאוד ריקני ומפוספס בהתחשב בכך שהם היו המפסידים הגדולים של שני הימים הראשונים.

yowamushi8

בכל אופן לי דווקא לא מפריע רצף הניצחונות של האקונה, בעיקר בגלל שאני יודע שזה נועד לבנות אותם בתור יריבים בלתי מנוצחים, והם בכל זאת נחשבים לנבחרת החזקה ביותר וזה ממש לא בא להם בקלות. בואו לא נשכח גם שביום האחרון ניצח דווקא מידוסוג'י – טוויסט שהיה, לפחות עבורי, כל כך מספק. הרבה זמן שחיכיתי לראות את מידוסוג'י מנצח – אחרי שלושה ספרינטים לא יוצלחים לקו הסיום (אחד באינטר היי הנוכחי, שניים בקודם), הגיע הזמן שזה יקרה. מבחינה עלילתית זה בעייתי לתת למידוסוג'י לנצח ואין שום סיכוי שהוא ייקח את האינטר היי כולו, שהרי הדמות שלו נבנית על מניפולציות שמתנגדות למסרים של הסדרה, אבל הניצחון ביום השני משאיר אותו במשבצת המאיימת שלו וגורם לו להראות יותר מאשר סתם גלגל חמישי. מה שבטוח הוא שכל ההתלהבות שלו והזלזול במתחרים הולכים לחזור אליו כמו בומרנג, ושזה לא יפריע לו להמשיך בדרכיו הרעות גם בהמשך. אותו ניצחון אגב סגר מעגל בצורה יפה עם ההפסד שלו במירוץ המקביל לקו הסיום באינטר היי הקודם.

yowamushi9

את נקודת הסיום של העונה טיפה פחות אהבתי. היא הרגישה דיי אנטי קליימטית ולא ממש מייצרת הייפ להמשך, אבל אני מבין מדוע היא נבחרה. למען האמת ככל שהתקרבנו לסוף התחלתי לחשוב שהעונה תסתיים בקליף האנגר בו לא נראה מי ניצח ביום השני, אבל הסיבה שכנראה החליטו להמשיך מעט לתחילת היום השלישי היא שקליף האנגרים כאלה נעשים בדרך כלל כאשר יש עונת המשך מתוכננת לעתיד הקרוב – ונראה שהפעם אין כזאת. אני לא יודע בדיוק באיזה מצב נמצאת המנגה, אבל אם אני לא טועה האינטר היי כלל עוד לא הסתיים שם, מה שגורם לי להאמין שאת העונה הבאה של יוואמושי פדאל לא נראה בשנה הקרובה, עם כמה שזה מבאס.


סיכום

Yowamushi Pedal הייתה ונשארה עבורי סדרת הספורט המהנה ביותר שצפיתי בה בשנים האחרונות, ולמרות שהיא עלתה כיתה ועושה דברים קצת אחרים בשתי העונות האחרונות – אני חושב שהרבה מהדברים הללו הם לטובה. בחצי השנה האחרונה בה שודרה Glory Line היא הייתה עבורי הסדרה שלה ציפיתי הכי הרבה כל שבוע, ונהניתי בכל פרק ופרק. באמת שזו תעלומה עבורי כיצד קרה שכל כך הרבה אנשים בקהל המערבי (בהנחה שבקרב הקהל היפני היא פופולרית מספיק כדי להגיע ל 4 עונות) לא מכירים אותה – פשוט פספוס. ומי שמכיר והחליט מאיזשהי סיבה לא להמשיך לעונה הנוכחית – ממליץ לכם בחום בכל זאת לבדוק אותה.

yowamushi10

מה עבד:

  • מירוצים אינטנסיביים ואסטרטגיים יותר מבעבר
  • הדמויות הראשיות מקבלות את הכבוד שמגיע להן – בעיקר נארוקו שעשה את העונה
  • ממשיכה לשמור על מתח וחוסר וודאות אפילו כשהתוצאה נראית בדיעבד מתבקשת
  • הסאונדטראק עדיין מהמדהימים בז'אנר

מה פחות עבד:

  • חלק מהדמויות החדשות לא מצליחות לכבוש את הלב כמו אלו שעזבו
  • בעיות מינוריות של קצב
grades4_9

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s