יומן קריאה – Tsukihime חלק 28 – הסוף

 


שיקי מתקרב אליי, שואל אם זה הסתיים. אני עונה שכן, זה הסתיים, ופונה אל עבר האויב שלי.

tsukihime745

חי ובועט. ואני מתכוון לבעוט בך כל כך חזק עכשיו.

tsukihime746

tsukihime747

לפני שאנחנו מתחילים יש לי 2 שאלות לשאול אותו ומשהו אחד לומר לו.

הראשונה:

tsukihime748

טוב האמת זאת הייתה שאלה דיי מטומטמת.

tsukihime749

אוקיי אז אולי כן יש לי יתרון מסוים עליו.

אני אומר לו שמה שאנחנו רואים הוא שונה לחלוטין.

tsukihime750

tsukihime751

רוה מתעצבן ממה שאני אומר לו. הוא לא מצליח לתפוס את זה.

הוא אומר לי להפסיק את זה. לא להסתכל עליו עם העיניים האלה. אני מרגיש לראשונה פחד בקול שלו.

tsukihime752

tsukihime753

אני אראה לך מה זה אומר להרוג משהו!

אני נוגע בנקודת המוות שעל הרצפה. ברגע אחד כל הקווים נעים לשם והמעבר מתחיל להתמוטט.

tsukihime754

אני מצליח לסחוב את ארקוייד ולברוח לעבר החצר.

tsukihime755

שיט הוא עדיין בחיים.

החלק התחתון של גופו איננו אבל הוא עדיין זז עם החלק העליון.

הוא שואל אותי מה זה היה. הוא קורא לי מפלצת ומסתכל עליי במבט של שנאה.

אני נעמד מולו.

tsukihime756

tsukihime757

אני מוציא את הסכין שלי.

אני מודע לזה שהשתמשתי בכוחות שלי יותר מדי ואני בקושי מסוגל להחזיק מעמד, אבל אני רוצה לראות את הסוף שלו.

tsukihime758

tsukihime759

tsukihime760

הוא נעלם.

tsukihime761

סליחה?! ככה את מנסה לגנוב לי את הקרדיט?!

tsukihime762

tsukihime763

ט-טוב… אם את מתעקשת… העיקר שהוא מת כבר.

היא שואלת אם אני בסדר ושמה לב שננשכתי. היא רצה אליי אבל אני כבר מאבד הכרה.

tsukihime764

tsukihime765

היסוי מעירה אותי שוב בבוקר. היא אומרת שאני אאחר לבית הספר ושאסור לי להפר את ההבטחה שלי לאקיהה.

אני קם ומרכיב את המשקפיים שלי. היא אומרת שהיא תלך להכין את ארוחת הבוקר ויוצאת מהחדר.

אני מתלבש ומעיף מבט אל השולחן שלי, שם מונחת הסכין שלעולם לא אשתמש בה יותר.

רוח קרירה נושבת מהחלון אז אני ניגש לסגור אותו.

tsukihime766

רגע רגע עבר שבוע? מה קרה עם ארקוייד?!

בכל אופן, מאז אותו לילה הפסיקו הרציחות בעיר והכל חזר לשגרה.

tsukihime767

tsukihime768

יום הלימודים נגמר אבל אני לא עוזב את הכיתה. אחרי שהיא מתרוקנת מתלמידים אני פשוט בוהה בה, מכוסה באור האדום של שקיעת השמש.

אני זוכר את ההבטחה שלי, ולכן אני אמשיך לחכות לה כאן.

tsukihime769

tsukihime770

השמש כבר שוקעת.

אני לא מבין מה אני עושה כאן. היא לא תגיע.

tsukihime771

או ש… ;-;

tsukihime772

ארקוייד!!!

tsukihime773

היא אומרת שהיא מתנצלת, אבל הפעם היא זו שלא תהיה מסוגלת לעמוד בהבטחה.

tsukihime774

tsukihime775

tsukihime776.jpg

א-אבל…

tsukihime777

לא! אל תגידי את זה! ;-;

אני אומר לה שהיא יכולה לעמוד בהבטחה שלה אם תשתה את הדם שלי.

tsukihime778

אני רוצה לעצור אותה, אבל החיוך הזה… אני פשוט לא יכול…

tsukihime779

tsukihime780

אני על סף בכי פה ;-;

tsukihime781

היא הלכה T____________T

tsukihime782

tsukihime783

tsukihime784

אני מסתכל על הירח המלא, אותו ירח שתמיד יזכיר לי אותה.

tsukihime785

וזהו Y^Y

סופים עצובים זה תמיד קשה, אבל כאן נגמר הראוט הראשון של טסוקיהימה וכך גם יומן הקריאה הזה.

אני מקווה שנהנתם לקרוא אותו ולחוות את הסיפור הזה ביחד איתי. יש לי עוד את הראוטים האחרים לסיים ואת שלל הסופים השונים שאני יכול להגיע אליהם ב VN הזה, ככה שאצטרך לחקור אותו עוד קצת עד שאוכל לסדר את המחשבות שלי עליו ולתת את חוות דעתי הסופית, אבל זה יגיע בקרוב.

בינתיים, תודה לכל מי שעקב מהתחלה ועד הסוף, בין אם נכנסתם בכל יום כדי לקרוא את החלק החדש ובין אם אתם קוראים את זה אחרי שכל היומן כבר פורסם.

נתראה בפוסטים אחרים (:

תגובה אחת בנושא “יומן קריאה – Tsukihime חלק 28 – הסוף

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s