יומן קריאה – Tsukihime חלק 24


אחרי עלילות החלק הקודם, אני נשכב על המיטה ביחד עם ארקוייד ועוצם את עיניי. אני שמח שהיא סופסוף לא לבד ושהצלחתי לעשות משהו למענה. או ככה לפחות אני משכנע את עצמי.

אני חולם עליה. נראה לי. אולי זה לא חלום?

tsukihime651

אני לא אוהב את השאלה הזאת ואת מה שהיא מרמזת.

היא באמת אוהבת את השאלות "מה אם" האלה. היא אומרת שהיא תוהה מה הייתה עושה לו הייתה אדם נוראי.

אוי לא. אני מקווה שהיא לא הבינה את האמת… זה הולך להיות כואב כשהיא תגלה…

tsukihime652

כן, אני חושב שהיא יודעת.

tsukihime653

אני מתעורר לקראת הצהריים. זה יום ראשון אז אין מה לדאוג לגבי בית ספר.

אני רואה שארקוייד לא לידי ומבין שזה לא היה חלום.

על השולחן מונח פתק בו רשומה המילה "ביי".

tsukihime654

אני יוצא מהחדר בסערה.

אני לא מוצא אותה בשום מקום ומבין שזה הסוף. אני לא אראה אותה יותר.

אני ממשיך וממשיך לחפש כל היום ובכל מקום ולא מוותר, אבל זה חסר טעם. אני מחליט לבסוף לחזור הביתה.

tsukihime655

בבוקר שלמחרת היסוי מעירה אותי כרגיל. היא שואלת אם אני לא מרגיש טוב, אבל אני אומר שאני בסדר. אין לי יותר מדי מצב רוח לדבר איתה עכשיו.

לאחר מכן אני יורד לארוחת הבוקר בחוסר חשק. אני יושב שם ובוהה בשעון.

tsukihime656

נראה שזה ממש בולט שאני בדיכאון, אפילו אקיהה מודאגת.

אני הולך לבית הספר וממשיך באותו היום הריקני.

אחרי השיעור המורה למתמטיקה קורא לי.

tsukihime657

הוא אומר שיו"ר מועצת התלמידים רוצה לדבר איתי על זה. לא מבין מה זה עניין שלהם מה אני עושה בלילה.

בכל אופן, אני הולך לשם אחרי השיעור ומחכה. ומחכה. ומחכה…

tsukihime658

הבריז החוצפן!

טוב פעם אחרונה ששהיתי בבית ספר בלילה זה נגמר בסוף רע שזומבי הרג אותי, חושב שכדאי שאלך.

tsukihime659

חושב שמיציתי את לחפש לארקוייד ולחכות לארקוייד. היא לא באה וזהו.

אין לי גם מה לחפש באחוזה עכשיו, ואני לא יודע למה אני ממשיך להתייחס לרוה כאילו זה ישות חיצונית שצריך לחפש ולא מפנים כבר שזה אני – אבל אם אחפש אותו זה דווקא סיכוי טוב שאמצא גם את ארקוייד. נראה לי.

כשאני הולך במסדרון החשוך אני שם לב שהאור היחיד שמאיר אותו הוא אור הירח המלא.

tsukihime660

פתאום הצלקת שעל החזה שלי מתחילה לכאוב.

tsukihime661

מה? לא! לא שוב!

אני שומע צעדים. מישהו בא. אני מרגיש סכנה.

אני מוריד את המשקפיים ומכין את הסכין שלי. אני רואה את נקודת המוות במרכז הגוף שלו והמוני קווים המכסים את גופו.

למרות שאני לא יכול עדיין לזהות את הדמות המתקרבת, אני מרגיש משום מה שהיא מוכרת לי.

tsukihime662

tsukihime663

שיט זה הוא. אני הולך למות ):

אני מכין את הסכין אבל זה מאוחר מדי. בין רגע הוא מצליח לתפוס אותו ולקחת לי אותו.

tsukihime664

הסכין שהייתה שלי ננעצה בי עכשיו.

אני מתמוטט.

כשאני נופל היד שלי מצליחה לתפוס בתחבושת שעטפה את גופו.

tsukihime665

אני מכיר אותו?

tsukihime666

הולי שיט!

tsukihime667

tsukihime668

וואו וואו רגע. אני נזכר שבאחוזה ראיתי את השם שלי חרוט על הרבה דברים בערך פי 2 מאשר זה של אקיהה. זה לא כי הייתי אובססיבי יותר, אלא כי היה עוד ילד עם אותו השם!

tsukihime669

אז הוא רוה? לא אני? מה הולך פה?!

הוא מגיע לקחת את הסכין שתקועה בחזה שלי. אם הוא יעשה את זה זה יהיה לגמרי הסוף שלי.

tsukihime670

בבקשה שזאת תהיה מי שאני חושב שזאת. בבקשה.

tsukihime671

טוב האמת שקיוויתי לארקוייד. אבל אני מוכן להתפשר גם עליך סיל-סנפאי.

לפתע הוא מתחיל לצחוק בקול.

tsukihime672

היא מתעלמת ממנו ומגיעה להרים אותי.

tsukihime673

היא לא מקשיבה לו. היא שוברת את החלון וקופצת משם ביחד איתי כאילו זה כלום.

במהירות הבזק אנחנו נעלמים משם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s