יומן קריאה – Tsukihime חלק 19

מתחיל לחשוב שכל הדייט הזה היה רעיון גרוע מלכתחילה.


יש לי תחושת בטן כזאת שהיא בבית ספר. לא יודע למה, אבל קודם שדיברנו שם היא הייתה קצת שונה מהרגיל אז יש לי תחושה שהיא תלך לשם לשקוע במחשבות פילוסופיות.

אני מגיע לבית ספר ואין זכר לאיש, אבל אני עדיין מרגיש שיש מישהו בתוך הבניין.

אין אף אחד בקומה הראשונה.

גם לא בקומה השנייה.

אוי לא. אני שומע מישהו.

tsukihime497

אוי שיט זה הזומבי הזה! שכחתי שהוא כאן…

tsukihime132

פאק איט! דיי!

אני חוזר לבחירה האחרונה. הפעם אני אלך לחפש ברחוב. אני מניח שהיא עדיין מחפשת ערפדים בעצמה.

אני מגיע לרחוב המרכזי ומוריד את המשקפיים כדי למצוא את אותם לפניה.

כולם כאן נראים דיי נורמלים ומתחיל ממש לכאוב לי הראש.

אז אני שומע מאחת הסמטאות קולות ורואה נקודות מוות. זה שוב ארקוייד – בדוק. אני רץ לשם.

אני נעמד בכניסה לסמטה החשוכה. זה מרגיש מסוכן משום מה. כמות המוות שאני מרגיש משם עצומה.

tsukihime498

tsukihime499

מישהי עצבנית.

ארקוייד עומדת שם באמצע . מסתכלת על הירח.

tsukihime500

אוו שיט.

טוב אני מאמין לך שאת ערפדית אם זה עוזר עכשיו.

tsukihime501

tsukihime502

לא אסור לי להרוג אותה! זאת ארקוייד!

tsukihime503

tsukihime504

חייב להגיד שזה קצת מוזר שאני מתחיל לייחס מושגים כמו "בתולין" לרצח.

tsukihime505

רגע רגע תעצור!!!

tsukihime506

לא!!! לא שם!!! ):

tsukihime507

כשכל זה יגמר היא הולכת להיות מזה עצבנית עליי…

היא מנסה לקרוא לי אבל אני לא מצליח להשתלט על עצמי.

אני נושם בכבדות.

tsukihime508

כן. היא הולכת להיות מאוד עצבנית.

tsukihime_38

הולי שיט.

אין לי מושג איך הגענו למצב הזה, אבל נשבע שלמשחק הזה יש את התזמונים הכי רנדומליים שיש לקטעים מהסוג הזה.

tsukihime_39

כל אחד ומה שעושה לו את זה. אני לא שופט.

היא אומרת לי לעצור. היא אומרת שאתחרט על זה. זה לא עוזר כמובן ואני מסיר מעליה את הבגדים וממשיך בזממי.

tsukihime_40

אוי זה נורא…

אני מתקרב לחלק התחתון של גופה והיא מתחילה להיאבק שוב.

tsukihime_41

התיאורים כאן זה משהו.

אני שם לב שהיא בוכה. אני חושב לעצמי איך נתתי לעצמי להגיע למצב שאני גורם לה לבכות? זה לא כאילו עשיתי לה משהו-… אה כן…

tsukihime_42

טוב תצטרכו לסלוח לי, אני אוהב את סצנות ההנטאי שלי נורמליות ובלי אונס אז…

בוחר ב 1.

אני עוזב אותה. אני מתחיל להבין את מה שעשיתי.

אני לא מאמין שעשיתי את זה, אבל אני לא יכול להתכחש לזה. בדיוק כמו בפעם שהרגתי אותה.

tsukihime514

tsukihime515

רגע רגע. מה? גם לך יש?

tsukihime516

tsukihime517

כן, קצת קשה להתכחש לאמת. למרות שזה לא בדיוק משהו שעושים למי שאוהבים.

היא אומרת לי לא להתנצל ושעדיף ששנינו נשכח ממה שקרה.

tsukihime518

היא אומרת את זה והולכת.

אני לא מרגיש שאני מסוגל ללכת אחריה עכשיו אחרי מה שקרה ולנסות לשכנע אותה אחרת.

זה נגמר להיום.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s