אני חוזר לאחוזה.
השער נעול בשרשרת אז אני מטפס מעל הגדר. הדלת עצמה לא נעולה, בטח היסוי השאירה אותה פתוחה בשבילי.
אני מתגנב לחדר והולך לישון. החל ממחר אני שוב עוזר לארקוייד.
אחרי לילה בו חלמתי שוב על הקיץ של לפני 8 שנים ועל איך שאני ואקיהה שיחקנו יחד בתור ילדים, אני קם לבוקר חדש. אני שוב רואה את הקווים המעצבנים על הקירות. בדר"כ זה יחסית קשה לראות אותם שם אבל עכשיו זה כבר נהיה רגיל. אני מרכיב את המשקפיים.
היסוי נכנסת לחדרי להביא לי את הבגדים. אני יכול להרגיש שהיא קצת עצבנית עליי, דיי ברור למה.
אני מנסה להסביר אבל היא לא רוצה לשמוע תירוצים ופונה לעזוב את החדר. טוב היא דיי צודקת שאני מתרץ, אני לא ממש יכול להגיד לה את האמת.
שיט. הייתי צריך לדעת שזה יקרה.
אוי היא נראית עצבנית.
האמת שאני קצת בהלם שהיה לי את האומץ לענות לה ככה.
או שפשוט תנו לי מפתח כמו שקורה בכל בית נורמלי?…
היא אומרת שהיא תבליג על זה הפעם אבל מעכשיו אני צריך לשמור על הזמנים. הבעיה שיש לי סידורים עם ארקוייד… אני מנסה להגיד לה שגם הלילה אני אצטרך לחזור מאוחר.
נראה שהיא לא ממש רוצה לשמוע. היא קמה מהשולחן וקוראת לקוהאקו.
השתיים עוזבות את הסלון. נראה שאין לי ארוחת בוקר היום. הידד.
אני מגיע לבית הספר. היום יום רביעי וזה יום קצר יחסית בשבילי. גם מחר חג אז יש חופש. אחרי שאני אסיים את היום אלך שוב לארקוייד.
אני מסתכל מהחלון ורואה משהו שלא ציפיתי לראות כאן.
מה היא באה לפה הפוסטמה הזאת?!
טוב אם אני אתעלם ממנה היא תתעצבן. אני גם לא מת על הרעיון של לתת לערפדית להסתובב פה חופשי בבית הספר. אני מחליט לצאת עכשיו. אני אומר למורה שיש לי התקף אנמיה ומקבל אישור לצאת.
גם את נראית מאוד עליזה מסיבה מסוימת.
אני תופס את ידה ולוקח אותה משם לפני שמישהו יבחין בנו.
לפעמים קשה לי להחליט אם היא באמת טיפשה או שהיא סתם עושה את עצמה.
נראה שהיא לקחה את הנזיפה שלי יותר קשה ממה שציפיתי.
זה באמת נורא חמוד. אני מרגיש קצת רע עם עצמי עכשיו.
לא חשוב, כבר לא מרגיש רע. אותה צריך להחזיק קצר.
ערפדים בעולם הזה צריכים למצוא לעצמם תעסוקה זה לא הולך ככה.
קצת לחשוב ארקוייד. קצת לחשוב.
הפעמון מצלצל והגיע זמן הפסקת הצהריים. אני אומר לה שתחזור הביתה לנוח ושאגיע לעזור לה לחפש את האויב שלה בלילה. היא לא נראית מרוצה מזה שאני מנסה לחפף אותה מפה.
היא נראית קצת כאילו היא רוצה להגיד משהו אבל לבסוף מוותרת והולכת.
טוב זמן תאוריות: סיל סנפאי היא ערפדית והיא האויב של ארקוייד! נראה לי.
אני שואל אותה מה היא עושה פה והיא מפנה את השאלה חזרה. היא אומרת שהפסקת הצהריים רק התחילה אז אם הספקתי להגיע הנה כל כך מהר סימן שהברזתי מהשיעור. אי אפשר להסתיר כלום ממך אה?
אני מנסה לשנות נושא ומזמין אותה לצהריים אבל היא אומרת שהיא כבר קבעה עם מישהו אחר.
מה זה אמור להביע? היא מתכוונת לחסל אותי או משהו? מפחיד.
היום נגמר ואני חוזר לאחוזה להתארגן לקראת הלילה.
היסוי מברכת אותי בכניסה. אני שואל אותה אם אקיהה בבית והיא אומרת שלא ושהיא אמרה שתחזור דיי מאוחר היום אז אני יכול לאכול ארוחת ערב לבדי. אקיהה בטח ממש כועסת עליי.
Isogashii 