יומן קריאה – Tsukihime חלק 12


אני חוזר לאחוזה.

השער נעול בשרשרת אז אני מטפס מעל הגדר. הדלת עצמה לא נעולה, בטח היסוי השאירה אותה פתוחה בשבילי.

אני מתגנב לחדר והולך לישון. החל ממחר אני שוב עוזר לארקוייד.

tsukihime305

אחרי לילה בו חלמתי שוב על הקיץ של לפני 8 שנים ועל איך שאני ואקיהה שיחקנו יחד בתור ילדים, אני קם לבוקר חדש. אני שוב רואה את הקווים המעצבנים על הקירות. בדר"כ זה יחסית קשה לראות אותם שם אבל עכשיו זה כבר נהיה רגיל. אני מרכיב את המשקפיים.

tsukihime306

היסוי נכנסת לחדרי להביא לי את הבגדים. אני יכול להרגיש שהיא קצת עצבנית עליי, דיי ברור למה.

אני מנסה להסביר אבל היא לא רוצה לשמוע תירוצים ופונה לעזוב את החדר. טוב היא דיי צודקת שאני מתרץ, אני לא ממש יכול להגיד לה את האמת.

tsukihime307.jpg

שיט. הייתי צריך לדעת שזה יקרה.

tsukihime308

אוי היא נראית עצבנית.

tsukihime309

האמת שאני קצת בהלם שהיה לי את האומץ לענות לה ככה.

tsukihime310

או שפשוט תנו לי מפתח כמו שקורה בכל בית נורמלי?…

היא אומרת שהיא תבליג על זה הפעם אבל מעכשיו אני צריך לשמור על הזמנים. הבעיה שיש לי סידורים עם ארקוייד… אני מנסה להגיד לה שגם הלילה אני אצטרך לחזור מאוחר.

נראה שהיא לא ממש רוצה לשמוע. היא קמה מהשולחן וקוראת לקוהאקו.

tsukihime311

השתיים עוזבות את הסלון. נראה שאין לי ארוחת בוקר היום. הידד.

אני מגיע לבית הספר. היום יום רביעי וזה יום קצר יחסית בשבילי. גם מחר חג אז יש חופש. אחרי שאני אסיים את היום אלך שוב לארקוייד.

אני מסתכל מהחלון ורואה משהו שלא ציפיתי לראות כאן.

tsukihime312

מה היא באה לפה הפוסטמה הזאת?!

tsukihime313

 

טוב אם אני אתעלם ממנה היא תתעצבן. אני גם לא מת על הרעיון של לתת לערפדית להסתובב פה חופשי בבית הספר. אני מחליט לצאת עכשיו. אני אומר למורה שיש לי התקף אנמיה ומקבל אישור לצאת.

tsukihime314

גם את נראית מאוד עליזה מסיבה מסוימת.

אני תופס את ידה ולוקח אותה משם לפני שמישהו יבחין בנו.

tsukihime315

tsukihime316

לפעמים קשה לי להחליט אם היא באמת טיפשה או שהיא סתם עושה את עצמה.

tsukihime317

נראה שהיא לקחה את הנזיפה שלי יותר קשה ממה שציפיתי.

tsukihime318

זה באמת נורא חמוד. אני מרגיש קצת רע עם עצמי עכשיו.

tsukihime319

לא חשוב, כבר לא מרגיש רע. אותה צריך להחזיק קצר.

tsukihime320

ערפדים בעולם הזה צריכים למצוא לעצמם תעסוקה זה לא הולך ככה.

tsukihime321

קצת לחשוב ארקוייד. קצת לחשוב.

הפעמון מצלצל והגיע זמן הפסקת הצהריים. אני אומר לה שתחזור הביתה לנוח ושאגיע לעזור לה לחפש את האויב שלה בלילה. היא לא נראית מרוצה מזה שאני מנסה לחפף אותה מפה.

היא נראית קצת כאילו היא רוצה להגיד משהו אבל לבסוף מוותרת והולכת.

tsukihime322

טוב זמן תאוריות: סיל סנפאי היא ערפדית והיא האויב של ארקוייד! נראה לי.

אני שואל אותה מה היא עושה פה והיא מפנה את השאלה חזרה. היא אומרת שהפסקת הצהריים רק התחילה אז אם הספקתי להגיע הנה כל כך מהר סימן שהברזתי מהשיעור. אי אפשר להסתיר כלום ממך אה?

אני מנסה לשנות נושא ומזמין אותה לצהריים אבל היא אומרת שהיא כבר קבעה עם מישהו אחר.

tsukihime323

מה זה אמור להביע? היא מתכוונת לחסל אותי או משהו? מפחיד.

היום נגמר ואני חוזר לאחוזה להתארגן לקראת הלילה.

היסוי מברכת אותי בכניסה. אני שואל אותה אם אקיהה בבית והיא אומרת שלא ושהיא אמרה שתחזור דיי מאוחר היום אז אני יכול לאכול ארוחת ערב לבדי. אקיהה בטח ממש כועסת עליי.

tsukihime324

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s